היות ומצאתי סוף סוף את הצילומים מתערוכת האימות המוגבל הנה סקירונת קצרה על הפריט.
במשך שנים רבות פצצות המרגמה המערביות אופיינו בקטרים הבאים - 52 ממ, 60 ממ, 81 ממ, 120 ממ, 160 ממ.
(לעומת המזרחיים שהם - 50 ממ, 60 ממ,82 ממ, 120 ממ,160 ממ, 240 ממ).
בשנים האחרונות החל במערב תהליך של הוצאת הפצצות בקוטר 52 מ"מ משימוש מבצעי כך שמרגמת ה - 60 מ"מ הנה כיום המרגמה הקטנה ביותר שבשימוש.
כמו כן השימוש במרגמות הכבדות בקוטר - 160 מ"מ הולך ומתמעט.
עקב כך ובעקבות התקדמות הטכנולוגייה הוחלט כי המרגמה הכבדה עליה יתבססו צבאות המערב וצה"ל בתוכם הנה מרגמת ה - 120 מ"מ.
בשנים האחרונות אנו עדים להתקדמות גדולה בכל הקשור לפיתוח פצצות מרגמה 120 מ"מ מתקדמות אשר באה לידי ביטוי בעיקר בהקניית יכולת התביתות על מטרות המצויינות בלייזר תוך הקניית יכולת ניהוג מסויימת לפצצה בעת המעוף באמצעות הטיית סנפיריה.
במהלך שנות התשעים פותחה בתע"ש פצצת - 120 מ"מ מצרר נ"א\נ"ט המיועדת לפגיעה ברק"מ, ציוד ואדם.
פצצת מרגמה זו הנה "מוצר מוגמר" אשר ביצע ועבר את ניסויי החברה ומוגדרת למעשה כ"מוצר מדף" המוצע ללקוחות זרים כשיש מידע כי כבר נחתמו מס' עסקאות עם צבאות זרים...
אופן הפעולה:
על הפצצה מותקן מרעום השהייה מכאני (DM - 63) , על היורה לכוונן את השהיית המרעום בהתאם לטווח וגובה הירי כך שהמרעום יפעל בגובה האופטימאלי מעל למטרה כדי להביא כמובן לפיזור יעיל של תכולת הפצצה וכן לדריכה מושלמת של הפצצונות אשר נחמשות במהלך הנפילה לקרקע.
בעת הירי מוסרות אבטחות פנימיות במרעום ולאחר מרחק מסויים הוא מתחיל במניית הזמן, בעת הגעת הזמן המוגדר לו מופעל המרעום (כאמור זה קורה בגובה \ מעל המטרה) ופיקת רשף שבתוכו מציתה מטען פירוטכני אשר מחובר לבסיסו, המטען הפירוטכני הבוער יוצר לחץ רב של גאזים אשר מנוצלים להדיפה של בוכנה לכוון בסיס הפצצה, הבוכנה נעה לאחור תוך קריעת "זנב" הפצצה והדיפת הפצצונות לאחור והחוצה.
במרכז חלל הפצצה קיים אלמנט נוסף בצורת מוט גלילי מאורך אשר מוצת אף הוא וגורם לפצצונות לההדף אחת מן השנייה בעת הפלטתן מגוף הפצצה מה שמסייע לפיזור היעיל שלהן.
פצצת מצרר זו מאופיינת בסנפירים ייחודים אשר נפתחים בעת היציאה מן הקנה היות וכל אחד מהן מחובר בציר לגוף הפצצה, תפקיד הסנפירים הללו פרט לייצוב הפצצה באויר הוא גם לסחררה וזאת היות ולכל סנפיר קיימת שפת התקפה בעלת פאזה אחת משויפת (דוגמת סכין) .
סחרור הפצצה בעת המעוף סביב צירה תורם אף הוא לפיזור היעיל של הפצצונות ברגע יציאתן מן הפצצה.
לפצצה מעטפת דקה יחסית בכדי "לחסוך" במקום בתוך החלל הפנימי .
בעת נפילת הפצצונות כלפי הקרקע הן מתייצבות בצורה אנכית ע"י מייצב העשוי מסרט בד כדי שהמטען החלול יגיע בניצב למטרה כנדרש כשהפגיעה ברק"מ תהייה כמובן מחלקו העליון והפחות מוגן (לפצצונות כושר חדירה של כ - 400 מ"מ פלדה ) וכן טבעות רסס היקפיות לפגיעה באדם ובציוד.
כמו כן לפצצונות מנגנון פירוטכני להשמדה עצמית באם מנגנון ההקשה לא פעל כך שאחוז הנפלים של פצצונות אלו נחשב לאפסי ולא יסכן את הכוחות אשר יתקדמו בשדה המערכה.
חשוב לציין כי פצצונות המצרר מתוצרת תע"ש נחשבות לטובות מסוגן בעולם ומהוות מודל חיקוי ללא מעט ייצרנים אחרים !