[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/3_12_2004/images/in_1.jpg]

הילדות בשכונת המצוקה בעכו, משולש האהבה המוזר עם אשת דודו, הרצח האכזרי של מתווך הדירות, הנדודים בתל אביב לאחר הבריחה מהכלא והטעויות שהביאו למעצרו
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/3_12_2004/images/rr.gif]
סיפור חייו המטורף של רפי נחמני, האיש שחשוד כי רצח את השופט עדי אזר ז"ל

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/3_12_2004/images/nachmani_big1.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/3_12_2004/images/nachmani_big1.jpg]

רפי נחמני. לאחר רצח המתווך הרוש הוא התנצל: "כנראה

שהשטן היה חזק יותר ממני, אין לי יותר מלים"
צילום: יריב כץ

"רציתי לתת לו מכות, אין, הייתי חייב לתת לו מכות, אין דבר כזה, הוא היה צריך לקבל מכות. באתי פעמיים או שלוש, לא יודע בדיוק, תמיד הוא היה עם אנשים. לא רציתי שאנשים יפריעו...
"באתי לשבת על ידו ואמרתי לו 'השם סיגל מוכר לך?'... הוא ברח מהכיסא. הוא קם אלי ואומר לי 'מי אתה בכלל?', הוא דחף אותי... נתתי לו אגרוף, הוא נפל על הרצפה. רציתי לתת לו בעיטות או לא יודע מה. הייתי חם, אין מה להגיד, הייתי עצבני, דקרתי אותו פעמיים או שלוש. הייתי עצבני".
(מתוך עדותו של רפי נחמני בעת חקירתו במשטרה על רצח המתווך פיני הרוש)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/3_12_2004/images/nachmani_3.jpg]

2 ביוני 1994, רצח המתווך הרוש
צילום: אלעד גרשגורן

לפני כעשר שנים הסעירה את אזור הצפון פרשת רצח המתווך פיני הרוש ז"ל. אנשי משטרה שחקרו את המקרה הגדירו אותו כאחד המזעזעים בחייהם. מאוחר יותר, כשנעצר רפי נחמני - בחור שקט מעכו, בעל רקע דתי וללא עבר פלילי - הופתעו רבים מחבריו. "הוא לא עבריין ולא רוצח, פשוט גבר מאוהב", אמר אחד החברים לאחר גזר הדין. נחמני עצמו, שטען בחקירתו כי לא התכוון לרצוח מלכתחילה, סיפר מאוחר יותר כי בעקבות רצח המתווך סבל מסיוטים בלילות. "כנראה שהשטן היה חזק יותר ממני, אין לי יותר מלים", כתב נחמני וביקש את סליחת משפחת הנרצח.

אלא שאת מעצרו האחרון של נחמני, והחשד נגדו כי הוא האיש שלחץ על ההדק ורצח את השופט עדי אזר ז"ל, התקשו מקורביו להסביר. "נחמני הצטייר בעיני כבן אדם עם פתיל קצר, לא כאחד שמפעיל שיקול דעת", אמר השבוע רוני קליין, האיש שעמד בראש צוות החקירה בפרשת רצח המתווך הרוש והכיר את נחמני לעומק.
ונראה לך שאותו נחמני שהכרת יכול לבצע רצח של שופט?
"הכל יכול להיות. נתקלתי בהרבה מקרים שאי אפשר היה להאמין ולבסוף התבררו כאמת. אותי כבר אי אפשר להפתיע".

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/3_12_2004/images/nachmani_police.jpg]

19 ביולי 2004, רצח השופט אזר
צילום: אלעד גרשגורן

"אין לו אף אחד בעולם"
רפי נחמני נולד ב-20 באוקטובר 69'. הוא בן יחיד לאביו מאשתו החמישית. מנישואיו הקודמים של אביו נולדו שלושה אחים, איתם נחמני לא נמצא בקשרים משמעותיים. אחות אחת מתגוררת היום באיטליה, אח שני הוא עובד בכיר בשירות בתי הסוהר ומתגורר במרכז הארץ. "אני לא מעוניין לדבר על רפי", אמר השבוע אחיו של נחמני העובד בשירות בתי הסוהר. "אני בקושי מכיר אותו. פגשתי אותו פעמים בודדות בלבד, בין היתר בלוויית האב, שגם איתו לא היה לנו קשר משמעותי".

האב משה נפטר ב-1990 מדום לב. האם מסעודי הלכה לעולמה לפני כשש שנים, לאחר שנים בהן סבלה ממחלת הסוכרת. "לנחמני אין כמעט אף אחד בעולם", סיפר השבוע אחד מקרובי משפחתו. "הוא בן יחיד לאביו מנישואים אחרונים. שני ההורים שלו נפטרו, אין לו אחים ואחיות שנמצאים איתו בקשר וגם אנחנו לא בקשר איתו".

רפי נחמני התגורר במרבית שנותיו בדירה קטנה בדרך הארבעה בשכונת וולפסון בעכו. מדובר בשכונה מעורבת, שכיום רוב תושביה הם ערבים ישראלים. נחמני גדל בקומה הראשונה של בלוק מוזנח. הוריו של נחמני היו מסורתיים ושומרי שבת. כשהגיע לגיל 13 שלחו אותו הוריו לתיכון אמי"ת קנדי, תיכון דתי בעכו. נחמני קיבל חינוך דתי מסורתי, והסתובב תקופה מסוימת עם כיפה סרוגה.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/3_12_2004/images/nachmani_home.jpg]

דירת משפחת נחמני בעכו. צילום: גיל נחושתן



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/3_12_2004/images/nachmani_hotel.jpg]

מסתור 1: מלון אילת ברחוב הירקון



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/3_12_2004/images/nachmani_hotel1.jpg]

מסתור 2: מלון הדירות ברחוב בן יהודה



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/3_12_2004/images/nachmani_hotel2.jpg]

מסתור 3: מלון אופיר ברחוב דיזנגוף פינת קינג ג'ורג
צילומים: ריאן

חברים מהשכונה מתארים אותו כילד סגור עם מעט מאוד חברים. הוא סיים תיכון אך לא עשה בגרויות. לצה"ל גויס עם פרופיל 97 והתנדב למשמר הגבול, אלא ששנתיים לאחר גיוסו מת אביו ונחמני ביקש לסיים את שירותו הקרבי כדי להיות קרוב לאמו ולסייע לה. את חודשיו האחרונים בצבא העביר כמחסנאי בחיל החימוש והשתחרר בדרגת סמל.

חבר שלמד איתו בבית הספר מספר: "רפי היה נחבא אל הכלים והתבייש מאוד מנשים. אם הוא היה רואה בחורה, הוא היה מוריד את הראש. כשהתגייס דרבן את חבריו להצטרף למג"ב. חבריו מהצבא ומהלימודים אהבו אותו. אחרי שרצח את מתווך הדירות בעכו, ולפני שנעצר, הוא הסתובב איתנו והתנהג כרגיל".
לאחר שחרורו מהצבא היה נחמני מובטל תקופה ארוכה, במהלכה למד כחודש בקורס חשמל דרך לשכת העבודה. לבסוף מצא עבודה בחברת שמירה, ועבד שנתיים וחצי כמאבטח עם נשק בבית ספר. בכל התקופה הזו התגורר נחמני בבית אמו. גם אז, מספרים שכניו, רפי לא הותיר רושם של עבריין נתעב.
ריימונד אלחרר, שהתגוררה מול בית משפחת נחמני, סיפרה השבוע כי הופתעה לשמוע על החשדות המיוחסים לו. "כששמעתי את החדשות תפסתי את הראש", היא מספרת. "ממש כואב הלב עליו. כל כך הצטערתי לשמוע את זה. רפי היה ילד טוב, חייכן, ביישן ונחבא אל הכלים. הוא לא התערב בכלום, לא בלט. הוא סייע לכל מי שביקש ממנו עזרה. אפילו כשהיה כבר בוגר, בן 18, יכולת לבקש ממנו ללכת למכולת ולהביא עיתון והוא נעתר לכל בקשה ושמח לעזור.
"גם ההורים שלו היו אנשים טובים ופשוטים. כששמענו אז על הרצח, היינו בהלם. לא דיברנו עם אמו, אבל ראינו שהיא שבורה ומיואשת. לא רצינו להכביד עליה. מסכנה, הוא היה הבן היחיד שלה. השבוע, כשראיתי את התמונות שלו בעיתונים, שוב נדהמתי. אנחנו לא מאמינים איך הוא נקלע לעולם הזה. חבל עליו. לאחר שאמו נפטרה הדירה עמדה ריקה במשך שנים, ורק לפני שנה וחצי מכרו אותה".

"נחמני נדהם, סיגל בכתה"
מכריו של רפי סיפרו השבוע כי כבר מילדות היה לו קשר טוב עם דודו מוטי, הצעיר מבין תשעת אחיה של אמו, בשל היותם קרובים בגיל ומאחר שהתגוררו לא רחוק זה מזה.
שנתיים לאחר שהדוד מוטי אלמקייס, נכה צה"ל, נשא לאשה את סיגל, החל הרומן בינה לבין רפי. באותה תקופה תיאר נחמני את אהבתו לסיגל כדבר הטוב ביותר שקרה לו. הוא גם סיפר שזו היתה מערכת היחסים המשמעותית הראשונה שלו עם בחורה. נחמני עצמו טען כי הרגיש מחויב להגן על סיגל, בעיקר בגלל מוגבלותו של מוטי.
בסביבות שנת 93' טענה סיגל כי מורה לנהיגה אצלו למדה הטריד אותה, ורפי נחלץ לעזרתה והיכה אותו. מאוחר יותר טענה סיגל כי מתווך הדירות פיני הרוש הטריד אותה שש שנים קודם - טענה שלמעשה לא הוכחה מעולם. במשך שישה חודשים חיפש רפי את המתווך, וכשמצא אותו החליט לנקום.
ביום האירוע לבש נחמני מדי צה"ל ונעליים צבאיות, והצטייד בסכין שנותרה אצלו מאז שירותו הצבאי. כמו כן נטל שישה כדורי ואליום כדי להירגע ונסע למשרדו של המתווך, שם דקר אותו למוות באכזריות. לאורך כל הדרך טען נחמני כי לאחר שהטיח במתווך הדירות את עניין ההטרדה נגד סיגל, תקף אותו המתווך ונדקר במהלך הקטטה. על הקורבן נמצאו סימני דקירות רבים, גרונו שוסף ובעורפו נפער חתך עמוק ואכזרי. חוקרי היחידה המרכזית של מרחב חוף, שגילו את הגופה, חשבו בהתחלה כי מדובר ברצח על רקע לאומני בשל האכזריות שהוא בוצע.

רפ"ק קליין, אז ראש הצח"מ וכיום עורך דין פלילי, סיפר השבוע על התפתחות החקירה. "לקחנו מפנקס טופסי ההתחייבות את שמות כל הלקוחות שנכנסו למשרדו של הרוש ביום הרצח והזמנו את כולם לחקירה. תשאלנו אותם ואחת השאלות היתה: 'מי היה אחריך בתור?'. העדויות שלהם תאמו את הפנקס. כל אחד העיד על הבא אחריו, עד שהגענו לזוג שהיה לפני נחמני. הם סיפרו כי אדם לבוש מדי צה"ל חיכה בסבלנות עד שיסיימו ורק כשיצאו מהמשרד הוא ניגש אל הרוש. כשביקשנו לזמן את אותו אדם שלבש מדים, גילינו שהפרטים שהוא נתן בטופס ההתחייבות היו שקריים".

יחד עם עדת הראייה הרכיבו החוקרים קלסתרון, שפורסם בתוכנית "בשידור חוקר". רפ"ק קליין: "בעקבות השידור קיבלנו עשרות טלפונים, הוקפצנו לעשרות מקומות, ביצענו מעצרים, אך לשווא, לא קיבלנו כל מידע שקידם אותנו. החלטתי לחזור לטופס ההתחייבות. סברנו שכשאדם מתבקש לתת את פרטיו והוא צריך לעשות זאת במהירות ובאופן ספונטני על מנת שייראה טבעי, קשה מאוד להמציא הכל. עברנו שוב על הפרטים. כתובת המגורים שהוא מסר לא קיימת בכלל, תעודת הזהות שקרית, מספרי הטלפון שקריים, אבל בדבר אחד הוא נפל."
"כשחייגנו לאחד ממספרי הטלפון, ענו לנו בבוטקה שמירה באחד הקיבוצים. יצרנו קשר עם חברת השמירה וביקשנו מהם את רשימת העובדים. עברנו אחד אחד, ואז מצאנו עובד בשם רפי נחמני שמספר תעודת הזהות שלו זהה למספר תעודת הזהות שניתן בטופס ההתחייבות של הלקוח האחרון, מלבד ספרה אחת שהיתה שגויה. ביקשנו מחברת השמירה את התיק של נחמני, שם מצאנו את החתימה שלו שהיתה זהה לזו שהיתה על טופס ההתחייבות. הבנו שהרוצח בידינו".
כדי לקשור את נחמני לפרשה, האזינו החוקרים במשך תקופה ארוכה לשיחותיו ולמדו על הקשר שלו עם סיגל אלמקייס. בשלב מסוים אף התקינה המשטרה מכשירי ציטוט בביתם של הזוג מוטי וסיגל אלמקייס, לאחר שניתקה את החשמל ברחוב שבו מתגוררים בני הזוג ושלחה לדירתם שוטרים שהציגו עצמם כעובדי חברת החשמל. אבל גם ההאזנות לא העלו הרבה.

על מנת לקדם את החקירה החליטו החוקרים לתת לאלמקייס ונחמני גירוי, שהתברר כתרגיל מושלם: הם שמו בתיבת הדואר של אלמקייס פתק ובו כתבו 'אנחנו יודעים על הרצח'. סיגל, שראתה את הפתק, נלחצה ומיד יצרה קשר עם נחמני על מנת שייפטר מכל הראיות. נחמני, ששרף את הבגדים שלבש ביום הרצח, נזכר כי הנעליים שנעל באותו יום והחגורה עדיין ברשותו. הוא יצא במהרה מביתו כשבידו שתי שקיות ונסע לכיוון הקריות. באותה עת לא ידע כי המשטרה עוקבת אחריו. שקית אחת שהיתה בידו זרק נחמני בתוך מכולת אשפה בקרית מוצקין ושקית אחרת זרק במכולת אשפה בקרית חיים. השוטרים שעקבו אחריו אספו מהמכולות את שתי השקיות.

במשטרה העדיפו לא לעצור את נחמני מיד, אלא להתמקד קודם בסיגל אלמקייס.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/3_12_2004/images/nachmani_cousins.jpg]

הדודים סיגל ומוטי אלמקייס, 1996. מוטי: "לא ידעתי על הרומן". צילום: אופירה יוחנן

רפ"ק קליין: "ידענו שהיא תישבר מהר. ביום שעצרנו אותה היא הכחישה קשר לרצח הרוש, אבל יום למחרת היא באה אלינו ואמרה שהחליטה להודות בכל. גם נחמני הכחיש בהתחלה את מה שייחסנו לו. בשלב מסוים הכנסנו את סיגל לחדר החקירה. הוא בכלל לא ידע שהיא עצורה. נחמני נדהם, סיגל בכתה והוא נשבר, הודה ושחזר. זו למעשה החקירה הראשונה שצולמה בווידיאו. מהתמונה הצטיירה בעיני האהבה האובססיבית שלו לאלמקייס. גם הדרך שבה ביצע את הרצח מצביעה על כך".


"כנראה נכנס לו ג'וק לראש"
כך למעשה קרה שנחמני בן ה-26, ללא עבר פלילי קודם, נשלח לרצות מאסר עולם לאחר שהורשע ברצח בכוונה תחילה. בני הזוג אלמקייס, שהורשעו בין השאר בסיוע לאחר מעשה פשע, נידונו לעונשי מאסר. השבוע, בעקבות הפרסום כי נחמני נחשד ברצח השופט אזר, הסתגרו בני הזוג אלמקייס בביתם.
עשר שנים לערך אחרי אותה פרשה, מוטי וסיגל אלמקייס עדיין יחד וגרים באותה דירה בקרית ביאליק. למרות הרומן שניהלה עם אחיינו, מעדיף מוטי לדבוק באשתו סיגל ובחיי הנישואים שלהם. "החיים חזקים יותר מכל", אמר השבוע מוטי אלמקייס, שהסכים לשוחח רק דרך חלון ביתו. "חוץ מזה אין לי מה להגיד, זה נושא רגיש".
אתם בקשר עם נחמני?
"מה פתאום. מאז המשפט לא דיברנו עם רפי. לא הלכנו אליו וגם לא התקשרנו אליו".
הוא התקשר אליכם?
"לא. גם המשטרה חשבה שהוא פה, וכשהוא נמלט שוטרים הגיעו לחפש אותו אצלנו בבית. אנחנו לא בקשר איתו. אני ניתקתי קשר עם כל המשפחה, גם עם אמא שלו לא דיברתי כל השנים האלה. גם כשהיא נפטרה לפני חמש שנים לא הלכתי ללוויה שלה".
מההכרות שלך עם רפי, הופתעת כשהוא נעצר בחשד לרצח השופט אזר?
"עובדה שעצרו אותו. למה לא באו לעצור אותך או אותי? רפי כנראה התחבר לאנשים האלה, שרצו שהוא יבצע את הרצח. בכלא למי אתה מתחבר? חוץ מזה בחוץ אין לו אף אחד. הוא לבד בעולם הזה".
מה חשבת אז על רצח המתווך פיני הרוש?
"כשהיינו עם רפי בקשר, הוא היה בחור רגיל. שקט. לא אלים. לא יודע. באותו יום כנראה נכנס לו ג'וק לראש".
ידעת על הרומן של רפי אז עם אשתך?
"לא, לא ידעתי על הרומן, רק אחרי שהכל התפוצץ".
ובכל זאת החלטת לא להרוס את חיי הנישואים שלך.
"החיים חזקים יותר מכל. אני וסיגל ביחד למרות כל מה שעברנו. אנחנו בדיכאון מאתמול כששמענו על הפרשה של השופט. זה קשה. אבל אני לא רוצה לדבר על זה".

"סגפן בצורה קיצונית"

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/3_12_2004/images/nachmani_arrest.jpg]

נחמני מובא להארכת מעצר. "הוא לא בילה, לא ישב בתי קפה, לא מסעדות". צילום: יריב כץ

בחזרה לנחמני. באפריל 2003, לאחר שמונה שנים מאחורי הסורגים, יצא נחמני לחופשה ראשונה בת שבע שעות, אותה אמור היה לבלות בבית מלון בעכו - אבל לא חזר לכלא. נחמני, כך התברר מאוחר יותר על פי הודאתו, זייף חתימה של קרוב משפחה לאחר שלא הצליח להמציא ערב לחופשתו. לטענתו ברח כי חשש שאם ישוב לבית הסוהר ודבר הזיוף יתגלה - לא יוכל שוב לצאת לחופשה.

שנה וארבעה חודשים אחר כך, שלושה שבועות לאחר הרצח המתועב של השופט עדי אזר, הצליחו חוקרי היחידה המרכזית לאתר את נחמני בבית מלון בתל אביב, לאחר שעלה החשד כי הוא האיש שירה בשופט עדי אזר.

נחמני, על פי החשד, היה שליחו של אסיר העולם יצחק זוזיאשווילי, החשוד בהזמנת הרצח. לפי פרטי החקירה, זוזיאשווילי הכיר את נחמני לאחר שישב איתו יחד בכלא רמלה, וקיווה כי יצליח "למכור" לחוקרים את כלי הרצח שהוא עצמו הזמין - ולקבל תמורתו שחרור מוקדם.

מאז, ובמשך כחודשיים, היה נתון נחמני למעקב צמוד של שוטרי היחידה המרכזית. את מסעו, מספרים במשטרה, התחיל נחמני במלון אילת ברחוב הירקון 58, משם עבר למלון דירות בבן יהודה 77 ובסופו של דבר נתפס במלון אופיר בפינת הרחובות דיזנגוף וקינג ג'ורג'.
"הוא היה בחור סגפן בצורה קיצונית, מזמן לא נתקלנו בדבר כזה", תיאר השבוע את המעקב סנ"צ גדי אשד, סגן מפקד היחידה המרכזית בתל אביב. "הוא נהג לשבת על ספסל בחוף הים שליד האופרה ולהסתכל על הגלים - אבל לא נכנס למים. הוא גם ביצע כמה מפגשים עם אנשים שקשורים לפרשה. פרט לכך הוא עשה מאמץ מרשים לא לבוא במגע עם אף אחד. הוא הקפיד על פרופיל נמוך ביותר והשתדל לא לדבר עם אף אחד - מינימום חיכוך. זה היה ממש מרשים. הוא לא בילה, לא ישב בבתי קפה, לא מסעדות. הוא היה קונה מנה חמה ושאר מוצרים בסיסיים בסופרמרקט, והלך המון ברגל. רק לעתים רחוקות, כשהוא היה חייב, נסע במוניות.
"חוץ מזה, נחמני הקפיד לעשות אימוני כושר גופני בחדרו, ורץ כל בוקר מסביב לבית המלון שבו הוא תגורר".
ואכן, בבתי המלון בהם הסתובב בחודשים האחרונים לא ממש זוכרים את נחמני. בתחנת הטוטו שנמצאת מול מלון הדירות ברחוב בן יהודה, למשל, אומרים שהפרצוף מהעיתון לא נראה מוכר. "איך יכול להיות", אומר אחד מהם, "שהוא אפילו לא ירד אלינו לקפה או למלא טוטו?".
אירנה, פקידת הקבלה במלון אופיר, זוכרת את נחמני. היא מספרת כי דווקא התרשמה מהזר השחרחר והגבוה שנכנס לקבלה כחודש לאחר שהתחילה לעבוד. "אני זו שקיבלה אותו כדייר במלון", היא משחזרת השבוע. "הוא בא בשעות היום, שאל אם יש חדר. שאלתי 'זוגי או יחיד', והוא ענה: 'יחיד'. הוא אמר שהוא צריך את החדר ליומיים ושילם במזומן 460 שקל. לפעמים אנשים אומרים שזה יקר ומבקשים הנחה, אבל הוא לא אמר כלום. הוא הגיע עם שקית, בטח בלי מזוודה, וזהו.
"עלינו לקומה השלישית. הראיתי לו כמה חדרים והוא בחר את חדר 302 שצופה לרחוב דיזנגוף, כי בו יש מקרר ואמבטיה. אמרתי לו שיש קפה ועוגה בבוקר, אבל הוא מעולם לא בא לארוחת הבוקר".
על החיפוש של המשטרה ומעצרו של הדייר שמעה אירנה רק יום אחר כך. "כשבאתי בבוקר אמרו לי 'תעלי לחדר 302 ותחטפי התקף לב מהבלגן'. ובאמת, בחיים לא ראיתי כזה בלגן. המקרר היה מפורק, כולל המנוע, המזרן גזור, סוכר וקפה היו שפוכים על הרצפה. זה נראה לי מוזר, כי היה לו קפה חופשי בחינם בלובי. למה הוא היה צריך לקנות לעצמו לחדר?".
איך התרשמת ממנו?
"הוא תמיד חייך, נראה בן אדם ברמה גבוהה, אבל תמיד היה לבד לבד. בבקרים היה יוצא ומסתובב הרבה, לא יודעת איפה. הוא לא היה חוצפן כמו אחרים שבאים לכאן. מי חשב שהוא חשוד ברצח. את בטוחה?".
עו"ד שגיב בר שלום, פרקליטו של נחמני, מסר בתגובה כי "רפי נחמני מכחיש את החשדות נגדו, והכחיש בכל חקירותיו כי ירה בשופט.
"יש לציין", הוסיף עו"ד בר שלום, "כי הראיות שיש בידי במשטרה מבוססות על עד מדינה שהוא עבריין בעצמו, וכפי הנראה תכנן היטב את צעדיו במטרה לחלץ את עצמו מרצח נפשע ומזעזע".
גם החשוד זוזיאשווילי מכחיש את החשדות נגדו.

http://hydepark.hevre.co.il/hydepar...asp?forum_id=99

רפי נחמני הוא חלאת המין האנושי. הוא רצח שופט מצטיין שעזר להרבה אנשים,רק בגלל שדרכי הגישה לביתו היו נוחות ורק בגלל ששמו מתחיל באות "א". (זאת בהנחה שהוא יורשע במשפט)
חלאה כזה צריך להירקב בכלא עד יום מותו מבלי שיראה אור שמש,ובוודאי שהוא לא צריך לככב בעיתוני סוף השבוע. ובוודאי שלא מעניין אותי לשמוע איזו ילדות עברה על אותו מנוול.
את השער הראשי בעיתון ראוי להקדיש לאנשים שעושים דבריים קצת יותר חיוביים מאשר רצח. השבוע,למשל,היתה כתבה קטנטנה בעיתון על ילד ישראלי בן 13,גאון מוסיקלי, שמלחין סימפוניות ולומד בג'וליארד. מדוע לא להקדיש לו את כתבת השער? מדוע לא רואים בעיתון כתבת תחקיר על ארגון הגאונים mensa?

תודה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.