01-12-2005, 19:23
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 12.12.02
הודעות: 732
|
|
|
תלמידים פלסטינים שהיגרו לישראל, לומדים בבתי ספר ערביים תחת חסותה של התנועה האיסלאמית.
גדלים על ברכי האיסלםתלמידים פלסטינים שהיגרו לישראל, לומדים בבתי ספר ערביים תחת חסותה של התנועה האיסלאמית. מרצה בכיר באוניב': "אין לדעת לאן יובילו התוצאות"מאת: הארון תחאוכו 12:06 01/12/2005
"אין לנו שליטה על מה שמלמדים במגזר הערבי ולכן לא נדע לאן יובילו התוצאות", כך אומר מתי אלפר, מרצה בכיר וראש תחום שיווק באוניברסיטת דרבי בישראל. האוניברסיטה פרסמה אתמול (רביעי) כי 50,000 ערבים מהשטחים היגרו לישראל משנת 2000 ועד אמצע 2005, ונקלטו ברובם בישובים של ערבים ישראלים בתוך הקו הירוק. "רובם לומדים במסגרות לא פורמאליות שאת פעילותן מממנת התנועה האיסלאמית", הוא אומר.
"הנקודה המרכזית היא שישנה כמות נכבדת מאוד של ילדים שעוברים מהרשות כדי ללמוד בישראל", מסביר אלפר. "הם לא מוכרים כאזרחים אך לומדים במסגרות לא פורמאליות. הם נכנסים ללמוד בכיתות עמוסות ילדים ואז נקלעים לבעיה של הבנת השפה ונוצרים פערי לימוד".
לימודים בחסות התנועה האיסלאמית
לדברי אלפר, בשל העומס בכיתות והיווצרות פערי הלימוד - נאלצים תלמידים רבים שהגיעו מהשטחים לנטוש את הלימודים כדי לסייע בכלכלת הבית. "לא רובם נוטשים את הלימודים אך גם כאלה שממשיכים ללמוד נתקלים בבעיות רבות כגון סיוע בלימודים, הבנת הנקרא, בעיות תקציביות של בית הספר ועוד".
עוד מסביר אלפר כי בשל העובדה שהתנועה האיסלאמית מממנת את הלימודים בבתי הספר הלא פורמאליים, נחשפים התלמידים לחינוך ולצורת החשיבה של התנועה. "התלמידים מגיעים לבתי הספר האלה ובמקום לקבל את חינוך הם מגלים את הדרך של התנועה האיסלאמית. הילדים האלה הגיעו מהשטחים והמסרים שהם מקבלים נקלטים אצלם באופן טבעי ואנחנו לא יודעים מה יהיו ההשלכות לכך", הוא אומר.
הנתונים שנאספו הם מעבודתה של סטודנטית באוניברסיטת דרבי ומהם עולה כי חלקם הגדול של התלמידים שהגיעו מהרשות לישראל - התקשו מאוד בלימודיהם ובהתמודדות עם מערכת החינוך הישראלית. הנתונים מראים כי מתוך כ-50,000 המהגרים כ-20,000 הינם תלמידים.
בקרב הילדים שהיגרו מהשטחים התגלו קשיים רבים בכל הנוגע לשילובם בתוך הקהילה החדשה בכלל ובמערכת החינוך בפרט. הנתון של הגירת כ-50,000 ערבים מהשטחים לישראל נלקח ממנהיגים מקומיים, מנתונים לא רשמיים באזורי הקליטה בשרון, בצפון ובדרום הארץ, ממערכת החינוך המוסדית והפרטית של התנועה האיסלאמית ומארגוני צדקה ותמיכה במהגרים הערבים לישראל.
בתי ספר צפופים רוויי אלימות
מעבודתה של הסטודנטית עולה שעיקר ההגירה מתבסס על איחוד משפחות כאשר אחד מבני המשפחה הוא ערבי-ישראלי והשני תושב השטחים, משפחות של משת"פים ומשפחות רבות שביצעו הגירה ישירות לישראל, ללא בעיות מיוחדות ותוך סיוע של קרובים וידידים. מסתבר שהמעבר לאזורים של כפרים ערבים-ישראלים מתבצע בקלות יחסית ומאפשר מציאת פרנסה טובה יותר מול אבטלה גוברת בשטחים. מבחינה כלכלית החיים בתוך הקו הירוק טובים בהרבה מהחיים בשטחים.
במהלך עבודתה של הסטודנטית היא שוחחה עם הורים ותלמידים שהיגרו ואבחנה מספר בעיות בולטות כגון שפה שמלווה בקושי בדיבור ובתקשורת עם הסביבה, דבר שגורם לקושי מיידי בלימודים ובקריאת חומר הלימוד הבסיסי. עוד אובחן על מצב סוציו אקונומי נמוך המשפיע על יכולת התמיכה החומרית של הילדים על ידי משפחתם, דבר שאף הוא משפיע על היכולת ללמוד כראוי.
עוד עולה מהנתונים על רמת המוטיבציה של התלמידים המהגרים ללמוד. לרוב ילדי המהגרים מוטיבציה נמוכה בגלל הקשיים בתחומי החיים השונים. בעקבות נתונים אלה עולה שקיימת נשירה גבוהה ממסגרות הלימודים, חלקם למטרת מציאת עבודה. הפרישה קיימת גם ממוסדות חינוך של תנועות ערביות שונות ולא רק מהחינוך הכללי של משרד החינוך.
מסתבר כי רוב ילדי המהגרים מהשטחים נקלטים בבתי-ספר צפופים ורוויי אלימות ובמורים שאינם משתלטים על המצב. מהנתונים עולה עוד כי המורים אינם מתייחסים למהגרים באופן שונה מהמקומיים למרות קשיי ההגירה. הערבים הישראלים בחלקם אינם אוהבים את המהגרים בגלל חששם מהחוק הישראלי ומאפשרות של הסתבכות עם השלטונות בגלל סיוע להגירה לא מוסדרת.
קושי בהתמודדות עם השפה
מתי אלפר: "התלמידים עוברים "חוויות" חברתיות לא קלות דבר היוצר בעיה נוספת המפריעה ללימודים. כיוון שרוב ספרי הלימוד, בחינוך הכללי, הינם בשפה העברית לתלמידים קשה להתמודד עם השפה ולכן הם מתקשים לעמוד במטלות הלימודים".
בסיכום עבודתה, הציעה הסטודנטית הצעות לקליטה נכונה יותר של התלמידים למנהלי בתי הספר ולמורים, כמו גם לאנשי מנהל ושלטון מקומיים. הומלץ להעניק שעות תגבור בשפה העברית, שיעורי עזר במקצועות בעייתיים והעשרות, חוגים ומועדוניות עם סייעות לשם עזרה בלימודים ובבעיות חברתיות.
מנהלי מערכות החינוך הערביות בישראל חוששות לבקש סיוע תקציבי כדי לסייע לתלמידים המהגרים, מחשש לחשיפת זהותם והגירתם הלא חוקית לתחומי המדינה. בסיכום עבודתה מציינת הסטודנטית כי המלצותיה לא זכו לאוזן קשבת ולדבריה הם נדחו בגלל היעדר תקציבים.
מהפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית נמסר לחדשות נענע כי "התנועה מסייעת במקרים רבים לתלמידים מעוטי יכולת שמגיעים ממשפחות חלשות באזור הצפון, ומסייעת גם למשפחות שהגיעו משטחי הרשות. התנועה מנחילה בתלמידים הללו את ערכי החיים וצורת התרבות המוסלמיתו בעיקר שמירה על ערכי הדת".
גורם במשרד החינוך במחוז חיפה אמר בתגובה לידיעה כי התופעה של תלמידים מהגרים לא חוקיים ידועה למשרד. "בכל מקרה אנחנו מטפלים לגופו של עניין. אם מדובר בתלמידים לא חוקיים אז המשרד יודע איך להתנהג עמם. ברוב המקרים נוטשים התלמידים את ספסל הלימודים, אך ישנם מקרים, מעטים מאוד, שבהם נכנסות המשפחות לתהליך רישום חוקי בישראל".
http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=213722&sid=16
נערך לאחרונה ע"י DSKHV בתאריך 01-12-2005 בשעה 19:26.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
