|
המבצע המדובר: "לפיד איתן" פברואר 2000
כיבוי אורות
כתבי בטאון חיל-האוויר
בשני לילות רצופים בתחילת חודש פברואר תקפו מטוסי ומסוקי חיל-האוויר מטרות תשתית בעומק לבנון. במבצע, שזכה לכינוי "לפיד איתן", נטלו חלק שלוש טייסות F-16, טייסת קוברה וטייסת אפאצ'י "העובדה שחיל-האוויר מצליח להפציץ ולפגוע במטרות נותנת תחושה כאילו הדבר מובן מאליו, אבל בפועל זה לא כך", אומר תא"ל יוסי גונן, ראש להק אוויר. "אסור להתייחס לפעולות של חיל-האוויר בלבנון כאל דבר טריוויאלי"
"כשהגענו לאיזור בו היינו צריכים לתקוף, הכל היה מואר. זרקנו שתי פצצות וחיכינו 15 שניות. אחרי שנפלו הפצצות, כל האיזור נעשה חשוך. כל העיר הזו, בעל-בק, שמבחינת גודלה היא כמו גדרה ורחובות ביחד, היתה שרויה בעלטה. אחרי כמה דקות החושך הופר על-ידי אש הנ"מ שנורתה לעברנו. ואז טיפסנו לגובה, כדי להתחמק מהנ"מ. מה שעשינו בתקיפה הזו, בעצם, זה לכבות להם את המפסק - כיבוי אורות". כך מתאר סרן חיים, אחד מנווטי ה-F-16 שהשתתפו בתקיפת תחנת הטרנספורמציה בבעל-בק, שהחלה את מבצע תקיפת מטרות התשתית בלבנון בליל ה-7 בפברואר.
למעשה, כבר מתחילת השנה חלה עלייה משמעותית בהיקף הפעילות של חיל-האוויר בלבנון; בחמשת השבועות הראשונים של שנת 2000 ביצעו מטוסי ומסוקי חיל-האוויר כ-40 מבצעי תקיפה בלבנון. לשם השוואה, במהלך כל שנת 1999 ששברה את כל שיאי הפעילות של חיל-האוויר בגזרה הצפונית ביצעו מטוסי ומסוקי חיל-האוויר כ-250 תקיפות בלבד.
אלא שלקראת סוף חודש ינואר חלה הסלמה בפעילות החזבאללה בדרום לבנון. ב-25 בינואר פגעו המחבלים ישירות בעמדת תצפית במוצב רותם ולוחם גבעתי, סמ"ר רפאל זנגוויל, נהרג. ב-30 בינואר נהרג קולונל עאקל האשם, מספר 2 בצבא דרום לבנון, מפיצוץ מטעני נפץ שהניח החזבאללה בסמוך לביתו. למחרת נהרגו שלושה לוחמי צה"ל - רס"ן תדהר טמפלהוף, סמ"ר צחי מלכה וסמ"ר ליאור ניב - ושבעה נוספים נפצעו, בהתקפת טילים על מוצב גלגלית.
בעקבות שורת הפיגועים הללו הוחלט על נסיון פגיעה באחד המפקדים הבכירים של ארגון החזבאללה. ב-4 בפברואר שיגרו מסוקי אפאצ'י טילים לעבר מכוניתו של איברהים עקיל, המפקד הבכיר של חזבאללה בדרום לבנון. למרות הפגיעה המדוייקת, עקיל נפצע באורח קל ונחלץ מהאירוע.
"המבצע בוצע על-פי התכנון, הטיל פגע ברכב, אבל האדם לא נהרג", אומר תא"ל יוסי גונן, ראש להק אוויר. "צריך להבין שבכל מבצע יש סבירות של עשרה אחוזים שלמרות הפגיעה המדוייקת האדם ייצא בשלום. אבל יש גם מקרים הפוכים שבהם, למרות שההסתברות לפגיעה נמוכה, אנחנו משיגים תוצאה מושלמת. צריך לדעת, שגם בפעולה המתבצעת היטב, אין ודאות של 100 אחוזים שהמטרה תיפגע. עם זאת, חשוב להפיק לקחים מכל פעילות, וגם במקרה זה למדנו כמה נושאים בהם יש צורך לערוך תיקונים".
יומיים לאחר נסיון הפגיעה בעקיל, ב-6 בפברואר, הצליח החזבאללה לפגוע שוב בכוחות צה"ל, כאשר כוח גבעתי נפגע ממטען, סמוך למוצב כרכום. גם כוח החילוץ, שהוזנק אל המקום, הותקף. סמ"ר ידידיה גפן נהרג ושבעה חיילים נפצעו. זה היה האות לתחילת המתקפה האווירית של חיל-האוויר על מטרות תשתית בעומק לבנון, מבצע שזכה לכינוי "לפיד איתן".
למחרת, בלילה שבין ה-7 ל-8 בפברואר, תקפו שלוש רביעיות של מטוסי F-16 ארבע מטרות: שלוש תחנות טרנספורמציה בדיר-נבוך, בג'מהור ובבעל-בק ואת מפקדת החזבאללה בבעל-בק. למעשה, עוד לפני תחילת המבצע נערך חיל-האוויר לתרחישים אפשריים שונים של תגובת המחבלים, לרבות ירי קטיושות לישובי הצפון. "במקביל לפעילות המבצעית, חיל-האוויר נמצא כל העת ברמות כוננות גבוהות", אומר תא"ל גונן. "רמת המוכנות של חיל-האוויר היתה רחבה בהרבה מאשר הפעולה שהוצאה בסופו של דבר אל הפועל".
המטרה הראשונה היתה, כאמור, תחנת הטרנספורמציה בבעל-בק, אותה תקפו מטוסי ה-F-16 של טייסת "העקרב". "הכל התנהל כמתוכנן", אומר סרן חיים. "כל אחד ברביעיה ידע בדיוק את מקומו ועשה את מה שהוטל עליו. ההרס בסוף היה פשוט מדהים".
שתי דקות אחר-כך נכנסה לפעולה רביעיית מטוסי ה-F-16 של "טייסת הקרב הראשונה". המטרה שנבחרה היתה מפקדת החזבאללה בבעל-בק, באיזור הבקעה בלבנון, ממש על שיפולי ההרים עם הגבול הסורי. את הזוג הראשון הוביל מפקד הטייסת, סא"ל י', ואת השני סרן ירון.
"לפני חציית הגבול דיברנו על איך נצליח לפגוע במטרה, בגלל איומי הנ"מ והטיסה הנמוכה יחסית בשטח אויב", מספר סרן חנן, הנווט במטוס המוביל. "כאשר הפצצות של הטייסת שתקפה לפנינו פגעו במטרה, הוארו השמיים בכדורי נ"מ, שנראו כמו זיקוקי דינור. זה היה מחזה יפה, ובאותה מידה גם מפחיד. היינו צריכים להיכנס לתוך האורות האלו מבלי להיפגע. זה נראה ממש כאילו הם רואים אותנו ומכוונים אלינו, למרות שהמצב לא היה כזה. זרקנו כמה פצצות, שכל אחת מהן שוקלת טון. המטרה הושמדה לחלוטין.
"בדרך חזרה הביתה הציף אותנו אושר אדיר. זו היתה ממש תחושת הקלה. גם המטוסים, גם החימוש וגם האנשים עשו את הפעולה, בדיוק כפי שנידרש מהם, על הצד הטוב ביותר. זו היתה התקיפה הראשונה שלי בבקעת הלבנון, וכשראיתי את השמיים מוארים, הברכיים שלי קצת רעדו. ממש הרגשתי את המכה שהמטוס קיבל כשהפצצות השתחררו".
"בדרך אל המטרה, כשהסתכלתי על האורות של צור, לא יכולתי שלא לחשוב שתוך רבע שעה יהיה למטה חושך", מוסיף סרן ירון. "חשיבות התקיפות הללו גדולה הרבה יותר מאשר במלחמה, לדעתי. במלחמה החטאה של המטרה היא פחות קריטית, בהיבט הכולל. בתקיפות מהסוג הזה, לעומת זאת, אתה לא יכול להרשות לעצמך להחטיא. אתה תמיד צריך לעשות את הדברים מעל הכי טוב שאתה יודע. אפס טעויות. טעות אחת יכולה לפגוע בבית עם אזרחים, וליצור תגובה שאיש אינו מעוניין בה".
אותו בוקר עוד הספיק סרן ירון לעבור משימה קשה לא פחות - מבחן פסיכומטרי. מיד כשהסתיים המבחן מיהר לטייסת, עבר תדריך וקם בלילה לבצע את המשימה. "בהחלט יש דימיון בין שתי המשימות", הוא אומר. "אפשר לצחוק ולעשות כל דבר לפני, אבל ברגע שמגיעים לרגע הקריטי של התחלת הבחינה או התדריך למשימה, צריך להביא את עצמך ליכולת ריכוז מקסימלית בזמן קצר".
באותו זמן, באיזור אחר - סמוך לטריפולי שבצפון לבנון - תקפו מטוסי F-16 של טייסת "העמק" תחנת טרנספורמציה נוספת. את המבנה הוביל סא"ל חגי, מפקד הטייסת. הפגיעה במטרה הביאה גם להצתת השנאים הסמוכים וגרמה לשריפה גדולה. מבנה אחר של מטוסי F-16 מאותה הטייסת תקף באותו זמן תחנת טרנספורמציה שלישית, באיזור ג'והרם ליד ביירות.
"העובדה שחיל-האוויר מצליח להפציץ ולפגוע במטרות נותנת תחושה כאילו הדבר מובן מאליו, אבל בפועל זה לא כך", אומר תא"ל גונן. "גם בפעולה דוגמת הפעולה האחרונה שבוצעה בלבנון הטייסים פועלים בזירת לחימה ברמות סיכון גבוהות, בלילה, בתנאי מזג-אוויר קשים ובפרמטרים נוספים שעלולים ליצור קושי בביצוע המשימה. אנו משקיעים את כל המאמצים הדרושים כדי להבטיח שהמשימה תבוצע בהצלחה, אך אסור להתייחס לפעולות של חיל-האוויר בלבנון כאל דבר טריוויאלי".
תקיפות חיל-האוויר באותו לילה, מוצלחות ככל שתהיינה, לא הצליחו לעצור את פעילות החזבאללה. גם ארבע גיחות התקיפה של מטוסי הקרב על מטרות מחבלים באותו יום לא עשו את העבודה. טיל ששוגר על-ידי החזבאללה ופגע ישירות במוצב דלעת, בגזרה המזרחית של דרום לבנון, הביא להרוג נוסף, סמל אמיר מאיר ז"ל, לוחם פלוגת הקשר של גבעתי.
באותו לילה יצא שוב חיל-האוויר לתקיפת מטרות תשתית בלבנון. ארבעה מסוקי קוברה תקפו תחנת מכ"ם בצור, זוג מסוקי אפאצ'י תקף מפקדת חזבאללה במזרעת אבו-צוואר, ושני מטוסי F-16 תקפו מחסן אמל"ח באותו איזור.
"תקפנו שני בתים", מספר סגן אמנון, שטס במסוק האפאצ'י המוביל. "שיגרנו לעבר כל בית שני טילים. נכנסו, ירינו, יצאנו. בדיוק כמו באימונים". הגיחה, שהחלה בעשר וחצי בערך, הסתיימה חצי שעה מאוחר יותר, עם נחיתת המסוקים בבסיס חיל-האוויר בצפון. "היה לחץ, בהחלט", מודה אמנון, "מפני שרק חצי שעה קודם לכן קיבלנו פקודה לצאת למבצע. גם במהלך הטיסה עצמה שונו יעדי התקיפה, כך שהבתים שהושמדו הם לא אותם אלה שתוכננו מראש".
באותה השעה התקרבו ארבעת מסוקי הקוברה אל צור. המטרה: מכ"ם ימי השייך לאירגון החזבאללה. הבעיה: המכ"ם הוצב בקומה האחת-עשרה של בניין מגורים רב- קומות. "אנחנו מתאמנים הרבה על פעולות כאלה", מסביר רס"ן צביקה, שהשתתף בגיחה, "כך שגם משימה כזו לא מצריכה היערכות מבצעית שונה. כל הטייסים שהשתתפו בתקיפה הם בעלי נסיון רב בתקיפות מבצעיות בלתי-מתוכננות".
כל אחד משני המסוקים התוקפים ירה טיל בודד לכיוון דירת החזבאללה והמכ"ם הושמד. "במבצעים כאלה חשוב במיוחד לדייק בפגיעה", מסביר צביקה. "אם מחטיאים את המטרה, גם לא מבצעים את המשימה וגם עלולים לפגוע באזרחים חפים מפשע".
"המשימות שחיל-האוויר ביצע במבצע 'לפיד איתן' לא היו מורכבות, אך הן בוצעו בצורה טובה מאוד", מסכם את המבצע תא"ל גונן. "חיל-האוויר פעל לפי ההנחיות שקיבל והצליח לפגוע במטרות בצורה מדויקת. למרות שלא עשינו שום דבר שלא ביצענו קודם לכן, אסור לשגות ולחשוב שמדובר בפעולות קלות. הפגיעה של מסוקי הקוברה בחדר ספציפי בקומה ה-11 של בניין מגורים היא רק דוגמה לכך".
גם בסיומו של מבצע "לפיד איתן" נמשכו חילופי האש בדרום לבנון, ומטוסים ומסוקים של חיל-האוויר הוזנקו לשורת תקיפות נגד יעדי מחבלים. "גמישות הפעולה של חיל-האוויר היום אינה גבוהה או נמוכה מאשר בעבר", מסביר תא"ל גונן. "חיל-האוויר לא מחליט מה הוא תוקף, אלא תוקף בהתאם להנחיות שהוא מקבל. בכל הקשור לפעולות של חיל-האוויר בלבנון בשנים האחרונות, הרי שבאופן כללי ניתן להגיד שאנחנו פועלים ללא מגבלות. אנו עושים כל מאמץ כדי לא לפגוע באזרחים. אנחנו ממשיכים לפעול בתוך המסגרת של הבנות 'ענבי זעם' ועל-פי הכללים וההחלטות של המטכ"ל ושל הדרג המדיני".
התותחים הכבדים נשארו על הקרקע
נועם קרן
בניגוד לתפקידם המכריע של מטוסי ה-F-15I במבצע "רפואה משלימה", במהלכו הותקפו מטרות תשתית לבנוניות בחודש יוני האחרון, במהלך מבצע "לפיד איתן" נשארו מטוסי הרעם בכוננות תקיפה ולא המריאו.
חיל-האוויר בחר להשתמש במטוסי הרעם רק במקרה של הסלמה בצפון, כלומר שיגור קטיושות לשטח ישראל. אז, היו הרעמים משמשים ככוח התקיפה המרכזי בגל תקיפת התשתיות השני. "לו היתה מתקבלת החלטה להפעיל את מטוסי הרעם בתקיפות תשתית בלבנון והיינו מקבלים פקודה לתקוף, החזבאללה היה מרגיש היטב את נחת זרוענו", אומר סא"ל אלי, מנהל הלחימה של טייסת הרעמים במבצע "לפיד איתן".
אווירה מתוחה הורגשה בטייסת החדשה ביותר של החיל במהלך ימי השיא של תקיפות חיל-האוויר. אולם, בעוד עמיתיהם מטייסות ה-F-16 תוקפים מטרות מחבלים ותשתית בלבנון, טייסי ונווטי טייסת "הפטישים" נאלצו להתאזר בסבלנות ולהשלים עם העובדה שמטוסי הרעם, הנחשבים לחוד החנית של חיל-האוויר ובין המטוסים הטובים בעולם, יופעלו אך ורק בגל תקיפות שני, אם ייצא אל הפועל.
את המחיר שגבתה הכוננות אפשר היה לראות בבירור על פניהם של אנשי צוות האוויר והגף הטכני של הטייסת. "לדעתי, אם למישהו היה קשה בטייסת, זה היה לגף הטכני", מסביר סא"ל אלי. "החבר'ה חימשו את המטוסים עשרות פעמים במהלך השבועיים בהם היינו בכוננות, שרפו לילות שלמים ולא זכו לראות את הפצצות שהתקינו מוטלות".
אולם תחושת ההחמצה נראתה גם על פניהם של אנשי צוות האוויר הצעירים של הטייסת, שרצו לתרום את חלקם בתקיפת מטרות הקרקע. "לאנשי הצוות הותיקים היה קל יותר לקבל את העובדה שלא תקפנו. הם הבינו שלשימוש ב'תותחים כבדים' כמו מטוסי הרעם יש השלכות. מטוסי ה-F-16 בהחלט הספיקו בשביל לטפל במטרות התשתית שנבחרו. בסך הכל, מדובר במבצע אווירי קטן יחסית, שהשתתף בו מספר מצומצם של מטוסים".
_____________________________________
ציטוט:
|
"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.
|
נערך לאחרונה ע"י רועי AZ בתאריך 21-11-2005 בשעה 21:26.
|
ראשי
צ'אט
21-11-2005, 16:15
ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח! 
מצב כלאיים
