פלוגה י' מגדוד 79 במלחמת יום הכיפורים

עפר דרורי

"... היום אני ומשפחתי יודעים יותר, איך הרצל והחברים שלו נהרגו, את מהלך המלחמה ואת לחימתם וגבורתם של הלוחמים. את הלחימה האמיצה של הפלוגה והמחיר הכבד שהיא שילמה צריך להעביר לתודעת הציבור. זה חוב שצריך לפרוע לנופלים, למשפחותיהם וללוחמים שנשארו בחיים. אני מקווה שאתה וחבריך לפלוגה תמצאו את הדרך לכך...". במכתב זה מסכם שלמה ששון, אח של הרצל ששון ז"ל מ"כ מפלוגה י' את תחושתו מקריאת הספר "פלוגה י' בסופה" ואת הביקור שערכו אצלו חברי הפלוגה בחודש אוקטובר 2005.

סיפורה של פלוגת החרמ"ש י' מגדוד 79 במלחמת יום הכיפורים לא סופר מעולם. אולי בגלל ריבוי הנפגעים - שמונה עשר הרוגים ושלושים ואחד פצועים, אולי בגלל הפגעות רוב המפקדים ואולי בשל העובדה שבלהט הקרב פוזרה הפלוגה בין כוחות רבים אחרים. תיאור מהלכי הפלוגה במלחמת יום הכיפורים נשאר נושא "פתוח" בקרב רבים מחבריה, שהתהלכו בהרגשה כבדה של חוב כלפי הנופלים ומשפחותיהם, וגם כלפי אלה מאיתנו שחוו את החוויות הקשות ונותרו בחיים.

שלושים ושתיים שנים עברו וכמעט שנתיים של איסוף חומר, גביית עדויות, איתור אנשים ואיתור מפות ישנות כדי שניתן יהיה להשלים את המשימה ולסגור את המעגל הפתוח, מה קרה לפלוגה סדירה במלחמת יום הכיפורים כך שלמחרת היום, לא היתה פלוגה והנותרים בחיים פוזרו בין יחידות אחרות.

פלוגת החרמ"ש י' התחילה את המסלול הצבאי שלה בגיוס פברואר 1973. הטירונות בוצעה בבסיס הטירונים ברפיח ונמשכה כחודשיים ובסיומה המיועדים לחרמ"ש נשלחו למחנה נתן ליד באר שבע לאימון הלוחם. במחנה נתן שכן גדוד 75 של חטיבה 7, שהיה מוגדר כגדוד סיור וכלל בזמנו פלוגת אימון של חרמ"ש ואת פלוגת הסיור של החטיבה (פלס"ר 7). אימון לוחם החרמ"ש התבצע בעיקרו במחנה נתן ובשטח אש 302 מדרום לו. האימון עצמו כלל לימוד מקצועות הנגמ"ש, מסלולי פרט, זריקת רימונים, חבלה, נשק מחלקתי וכן אימון כתת חי"ר, כתת חרמ"ש, מסלולי מחלקות חי"ר וחרמ"ש ואף תרגיל פלוגתי. בנוסף בוצעו מסעות שהארוך שבהם היה מסע 40 ק"מ. האימון עצמו הסתיים בחודש ספטמבר 1973. לקראת סיום המסלול התבצע פרק אימון בשטח בנוי. לשם ביצועו ירדה הפלוגה לעיר קנטרה שכללה רחובות בנויים בצפיפות, בתים שלמים ואפילו תריסים וחלונות בחדרים. פרק האימון הזה היה מאוד משמעותי והיה אחד מפרקי האימון המתקדמים שחייל חי"ר עובר בהכשרתו. האימון כלל טיהור חדר, בית, ואף טיהור רחוב שלם. לקראת סיום האימון נערכו מספר תרגילים משולבים עם טנקים של כיבוש רחוב תוך יצירת ארגז אש (ירי מאסיבי לכל הכיוונים מכל הכלים) והתקדמות רכובה ורגלית. לקראת סיום האימון נערך לפלוגה סיור במוצב התעלה "מילאנו" ב' שהיה צמוד לעיר קנטרה. קיבלנו הסבר מאחד המפקדים על שגרת המוצב, על תעלות הקשר ועמדות התצפית והירי. בסוף הסיור עלינו על סוללת העפר שצפתה על התעלה, ושם קיבלנו הסבר מקצין בדרגת סא"ל ששירת בקו, על המצרים ועל המוצבים שלהם. אחד החיילים בפלוגה שאל את הקצין "מה יקרה עם המצרים יחליטו לעבור את התעלה, הרוחב שלה הוא בסך הכל כ- 200 מטרים". הקצין התבונן בשואל כאילו נסתתרה דעתו ואמר: "ראשית אין סיכוי שהמצרים יעזו לחשוב על ביצוע התקפה, שלא לדבר על ביצוע התקפה בפועל; שנית אם בכל זאת הם יעזו לבצע התקפה (וכאן הוא המחיש את הנאמר בתנועות ידיים הפרוסות לצדדים) חיל האוויר (תוך שהוא מורה בידו הימנית הפרוסה לשמיים) ירד עליהם והטנקים בתעוזים (וכאן הוא הורה בידו השמאלית בתנועה רחבה של פריסת כוחות) יאגפו אותם משמאל ויכסחו להם את הצורה" כל זה נאמר בצחוק ובחיוך של אדם המתאר התנהגות בלתי שפויה של אדם אחר. אחרי תיאור חד-משמעי כזה לא נותר לנו אלא לעזוב את המקום בטוחים ושלמים שהשירות הצבאי שלנו יעבור בנעימים. זה היה כחודש לפני שחלק מחיילי הפלוגה עתידים היו להילחם ואף להיפגע בדרכם לאותו מעוז "מילאנו" ב' בלי שיצליחו לחבור אליו כפי שנצטוו.

בתחילת חודש ספטמבר לאחר סיום פרק אימון הלוחם ירדה הפלוגה לסיני לבצע שירות מבצעי בתעלה. הגדוד שאליו הגיעה הפלוגה (פלוגה י') היה גדוד 79 ("גדוד סופה"), והשתייך לחטיבה 401 באוגדה 252. חטיבה 401 היתה החטיבה העורפית בסיני בחודש ספטמבר 1973. היא היתה פרוסה מביר-תמדה ועד רפידים, והגדוד היה ממוקם ברפידים ממש ליד השק"ם ובית הקולנוע.

חודש השהיה ברפידים נוצל להתארגנות ולקיום מספר תרגילים גדולים, שבהם יכולנו ליהנות ממרחבי סיני, ולבצע תנועה וירי בשילוב הטנקים של הגדוד. כמו כן קיבלנו מספר תדריכים לגבי אופי הפעילות בקו שהיה אמור לכלול את מפקדת הפלוגה, שתי מחלקות בתעוז "טלוויזיה" ומחלקה בפיקוד הסמ"פ בגיזרה הצפונית. עיקר העבודה המתוכננת היה ביצוע סיורים ותצפיות לאורך התעלה. הפעילות אמורה היתה להיות ארוכה ומעייפת אבל שכרה בצידה, חופשה של שבוע שלם אחת לשלושה שבועות. ההרגשה היתה טובה, הרגשנו מקצועיים וגם הצוותים גובשו. היינו מוכנים לשאת בתואר של פלוגה מבצעית ולבצע את הפעילות שהיינו מיועדים לה בתעלה. יש לציין שגם צוות המפקדים בפלוגה לא היה מגובש זמן רב. לקראת הגעתה של הפלוגה לגדוד התגבש סגל מפקדים שחלקו צוּוַת אך ימים ספורים לפני בוא החיילים.

ביום ד' (3.10) הוכרזה כוננות ג' שבעקבותיה בוטלו כל החופשות. המג"ד מוני ניצני, אסף את כל חיילי הגדוד בחדר השק"ם הגדודי וסיפר לנו על התרגיל רחב הממדים שמבצע הצבא המצרי. כמו כן ציין באוזנינו כי הכוננות מוטלת על פי הנחיות הצבא כדי להרתיע את המצרים מפני אפשרות של המשך התרגיל מעבר לתאריך שנקבע עבורו, והפיכתו למבצע "אמיתי" וצליחת התעלה. לאחר שסיים לספר לנו את פרטי התרגיל ויעדיו כולל הערכות המודיעין הרשמיות סיכם את דבריו בהערכה אישית. אני זוכר עד היום את המילים שבהם השתמש מוני "... אני מאמין שזו הולכת להיות מלחמה ולכן אנחנו נערך בהתאם...". ההנחיה הראשונה שנתן המג"ד היתה להוציא את כל רק"ם הגדוד מהמחנה ולפרוס אותו בשטח הפתוח הרחק מהמחנה תחת רשתות הסוואה. באותו יום יצאו הפלוגות הלוחמות ממחנה הגדוד, הטנקים והנגמ"שים פוזרו בשטח בחניון יום והוסוו תחת רשתות הסוואה. שגרת היום היתה די עצלה גם משום ההכנות לקראת הירידה לקו וגם בשל הפיזור שלנו בשטח. בלילה חזרנו לישון בביתנים שלנו במחנה, ובאור ראשון למחרת בבוקר הוצאנו שוב את הכלים לשטח באותה תרגולת של היום הקודם. ביום ה' (4.10) בצהרים לבשנו, כל המיועדים לחופש, את מדי ה-א' שלנו וחיכינו לאישורי היציאה. האוטובוסים כבר הגיעו ואנו עלינו עליהם מחכים שאחד המפקדים יֵרד מחדר המבצעים ויבשר לנו שאפשר לנסוע "לארץ" (כך כונתה מדינת ישראל ע"י אנשי סיני). האישור בושש לבוא עד הערב, אבל עדיין היתה לנו תקווה כי נצא ביום ו' בבוקר. ביום ו' (5.10) בבוקר חזר הסיפור על עצמו - המתנה מורטת עצבים עד לשעות הצהרים - ערב יום הכיפורים. לאחר מספר שעות נוסף הודיעו לנו סופית שלא יינתנו אישורי יציאה. בגלל יום הכיפורים קבלנו אישור לחזור למחנה. חניון היום שבו היינו מצויים בימים האחרונים פורק והכלים הוחזרו למחנה.

כשבוע לפני המלחמה נשלחה קבוצת חיילים מהפלוגה לביר תמדה לגדוד 195, קבוצת החיילים היתה אמורה להיות מחלקה שיועדה לגזרה הצפונית של תעלת סואץ ת"פ גדוד 195. על גדוד 195 הוטל להחזיק את הגזרה הזאת. המחלקה סופחה לגדוד 195 ללא נגמ"שים מגדוד 79, ומונה לה קצין שלא היה שייך לפלוגה המקורית. במהלך המלחמה אשר תפשה את החיילים בביר תמדה, עסקו חיילי המחלקה בעיקר בליווי שיירות של דרגים וחילוץ פצועים והיו תחת פיקוד גדוד 195. איש מחיילי המחלקה לא נפגע. בנוסף שלחה הפלוגה דרך קבע לוחמים ליחידת חילוץ טייסים בשדה התעופה רפידים הסמוך לבסיס. כאשר פרצה המלחמה היו ארבעה מחיילי הפלוגה בכוננות בשדה התעופה ברפידים. במהלך המלחמה ולקראת סופה הצטרפו חיילים נוספים מהפלוגה ליחידת החילוץ.

ביום שישי (5.10) הורגשה אווירה מתוחה באוויר, בוצעו מסדרי כוננות, נבדק הציוד על גבי הנגמ"שים והחיילים שוחררו למבני הפלוגה ולבית הכנסת.

ביום שבת בבוקר - יום הכיפורים, לקראת השעה 1000 בבוקר נקרא המ"פ יחיעם ששון למג"ד וקיבל תדריך קצר שעיקרו, צפויה התקפה מצרית בתעלה. משימת הפלוגה היא לחבור לגדוד 9 הפרוס בגזרה הצפונית של התעלה ולפעול במסגרתו בתוכנית "שובך יונים", כאשר התוכנית תצא אל הפועל. חיילי הפלוגה הוזעקו כהקפצת כוננות מבית הכנסת ומהמגורים, ולקראת השעה 11:00 לאחר התארגנות חפוזה במשטח הנגמ"שים נערכה הפלוגה ליציאה והחלה בתנועה לכיוון הקו מערבה. עוד לפני תחילת התנועה ובמהלכה מועברים שני חיילים מהפלוגה להיות נהגי נגמ"ש בפלוגות הטנקים ונגמ"ש נוסף עם מפקד ונהג מועבר למפקדת הגדוד כנגמ"ש מג"ד. השדרה הפלוגתית כללה 9 נגמ"שים. נגמ"ש המ"פ, נגמ"ש הסמ"פ שהיה בפועל נגמ"ש של מחלקה 2, שלושה נגמ"שים של מחלקה 1, נגמ"ש של מ"מ 2 ושלושה נגמ"שים של מחלקה 3. הנגמ"ש העשירי של הפלוגה נשלח להיות נגמ"ש מג"ד מיד לאחר תחילת התנועה. נגמ"ש החוליה הטכנית הועבר לפלוגה אחרת עוד לפני תחילת התנועה וצוותו עלה על נ"נ וסגר את השיירה.

הפלוגה נעה בשדרה פלוגתית לכיוון מערב על הציר המחבר את רפידים עם טסה. את הפלוגה הוביל המ"פ יחיעם ששון.


תנועת הפלוגה מערבה לכיוון התעלה

במהלך התנועה מערבה כאשר הפלוגה נעה לצד ציר הכביש מתוקף ההוראות המחמירות שאין לנוע עם רכב זחלי על הכבישים כדי לא להורסם, עוברים ביָעָף 4 מטוסי סוחוי מעל הפלוגה במהירות רבה ממזרח למערב. החברה מתלבטים האם אלו מטוסים שלנו או של האויב – הרי הם באים ממזרח למערב. דני וינגרוד מ"מ 1 פוסק "מטוסי סוחוי מצריים". היו אלה היו המטוסים אשר הפציצו את שדה התעופה רפידים ומטרות נוספות באזור. יחיעם המ"פ מורה לפלוגה לעלות על ציר האספלט כדי לאפשר תנועה מהירה יותר. הוא מאיץ במפקדים להגביר את מהירות הנסיעה ולפתוח רווחים, הנגמ"שים דוהרים במהירות המכסימלית שלהם. בקשר מתחילים להגיע דיווחים על תקיפות אוויריות. כאשר הפלוגה מתקרבת לטסה רואים חיילי הפלוגה את העשן השחור שעולה מהמחנה (מפקדת גדוד 184 של חטיבה 14 שאותו היה גדוד 79 אמור להחליף למחרת היום ב- 7.10.73). מחנה טסה הופצץ מספר דקות קודם לכן ואחת הפגיעות היתה במכלי התדלוק של הגדוד.

עם התקרבות הפלוגה לבלוזה קרא המ"פ למג"ד 9 (יום טוב תמיר) בקשר, דיווח לו על מקום המצאו ועל כך שהוא בתנועה אליו וביקש הוראות. מג"ד 9 נתן הוראה שמחלקה בפיקוד סמ"פ תנוע לכיוון צפון האי אל-בלח (מוצב "מפרקת") לחבירה עם פלוגה ל' של גדוד 9 ושתי מחלקות בפיקוד המ"פ ינועו לעיר קנטרה ויחברו למוצבי "מילאנו".


פיצול הפלוגה לשלושה כוחות באזור התעלה

בפועל תוך כדי תנועה פוצלה הפלוגה לשלושה כוחות. הכוח הראשון כלל את נגמ"ש המ"פ בפיקוד יחיעם ששון עם שלושת הנגמ"שים של מחלקה 3 בפיקודו של המ"מ אריה מלינצקי. כוח זה נשלח לאזור קנטרה במטרה לחבור עם מוצב "מילאנו ב' " – אותו מוצב שבו ביקרו חיילי הפלוגה כחודש לפני כן במסגרת אימון הלחימה בשטח בנוי, ושם גם שמעו עד כמה התקפה של המצרים היא שגעון בלתי אפשרי...

הכוח השני כלל את מחלקה 2 עם שני נגמ"שים. על נגמ"ש הגור פיקד הסמ"פ גלעד דשא ועל נגמ"ש המ"מ פיקד אביהו שפירא. הכוח נשלח לחבור עם מעוז "כתובה". הכוח השלישי כלל את מחלקה 1 בפיקוד המ"מ דני וינגרוד ונשלח לחבור למעוז "מפרקת".


כוח המ"פ עם מחלקה 3

נגמ"ש המ"פ ועוד 3 נגמ"שים של מחלקה 3 נסעו לכיוון קנטרה במטרה לחבור למוצבי "מילאנו". בהתקרב הכוח לעיר נפתחה אליו אש כבדה של נשק נ"ט ומקלעים. המ"פ הורה על הסתערות תוך ירי. נגמ"ש המ"מ, אריה מלינצקי נפגע בפאתי העיר בפגיעה ישירה וכל צוותו נהרג. ההרוגים בנגמ"ש זה היו: המ"מ אריה מלינצקי, המ"כ הרצל ששון והלוחמים יאיר אדר, יהודה מלכה, אהרון ערגי, הרצל ברגיג ואלי כהן. נגמ"ש המ"פ המשיך בתנועה תוך אש לתוך העיר קנטרה כאשר הלוחם שמעון לוי נפגע בנגמ"ש ונהרג. נגמ"ש הסמל, נטע שפירא, נפגע אף הוא, ושלושה מהלוחמים נהרגו, מפקד הנגמ"ש נטע שפירא והלוחמים איתַי ידעיה ושיטרית יצחק. לוחמים אחרים נפצעו, והצוות שנותר לרבות ההרוגים והפצועים עבר לנגמ"ש הגור של שלמה הירט. מייד אחר-כך נפגע גם הנגמ"ש של שלמה הירט, ונתקע בשטח מוקף כוחות מצריים. שני לוחמים גיורא נאור ואורי גוטליב התנדבו להזעיק עזרה רגלית. גיורא ואורי הלכו רגלית מספר קילומטרים ללא מפה ובלי להכיר את הגזרה (כאמור הפלוגה טרם הספיקה לרדת לקוו) עד שהגיעו לתעוז "מרתף" שהיה נטוש. ממנו הצליחו ליצור קשר עם תאג"ד גדוד 9 אשר הנחה אותם כיצד לחבור אליו רגלית. בתאג"ד הם מצאו שני טנקים ללא מפקדים וסיפחו את הטנקים אליהם במטרה להגיע לפצועי מחלקה 3 שנשארו בשטח. התנועה לשטח היתה בחושך מוחלט כאשר גיורא ואורי יושבים בצריחי הטנקים כמפקדים ומנווטים אותם לכוח הפצוע שנשאר מאחור. לאחר החבירה לכוח והעמסת הפצועים על הטנקים פונו הפצועים לתאג"ד. מהכוח שנכנס לקרב וכלל את נגמ"ש המ"פ ושלושת נגמ"שי מחלקה 3 נשאר תקין רק נגמ"ש המ"פ אשר הצטרף לכוח של חטיבה 460 שתגברה את הגיזרה. בקרב זה נהרגו אחד עשר מלוחמי מחלקה 3 של הפלוגה.


כוח הסמ"פ עם מחלקה 2

נגמ"ש הסמ"פ של גלעד דשא ונגמ"ש מ"מ 2 של אביהו שפירא נעו על ציר "לכסיקון" צפונה לכיוון קנטרה ומשם באיגוף צפוני על ציר "אשר" לכיוון מעוז "כתובה". בשעה 16:30 לערך נעו שני הנגמ"שים בפיקודו של גלעד דשא הסמ"פ באזור תחנת הרכבת הישנה של קנטרה משני צידי גבעה, ושניהם נפגעו באותו הזמן ממארב חי"ר מצרי ששכב לצד הכביש. הנגמ"ש של גלעד הסמ"פ קיבל פגיעה ישירה בצריחון המפקד. כתוצאה מהפגיעה נהרגו המפקד גלעד דשא וכן שני לוחמים שהיו בתא הלוחמים, יהודה ירד והרצל סופר. אביהו המ"מ שהיה על הנגמ"ש השני נפגע תוך כדי ההסתערות ונפל לתוך הנגמ"ש, מרבית חיילי הנגמ"ש נפצעו. נדב לחמן שהיה לוחם בנגמ"ש המ"מ קפץ לצריחון המפקד של הנגמ"ש והשיב אש לכיוון המארב תוך כדי תנועה עד שנחלצו מאזור המארב. שני הנגמ"שים חילצו את עצמם מאזור המארב לתאג"ד. בקרב זה נהרגו הסמ"פ ושניים מלוחמי מחלקה 2 של הפלוגה.


כוח מחלקה 1

מחלקה 1 בפיקודו של דני וינגרוד נעה מערבה לכיוון מוצב "מפרקת". בקרבת התעלה ירדה המחלקה מציר הכביש אל הדיונות במגמה לחבור לפלוגת הטנקים של גדוד 9. הטנקים של הפלוגה היו עסוקים בקרב ולא פנויים ליצור קשר עם מ"מ 1. מחלקה 1 ממשיכה בתנועה ועולה על מארב מצרי, נגמ"ש המ"מ נפגע ראשון מרימון שהוטל לתוך תא הלוחמים. חלק מהלוחמים נפצע והנגמ"ש מושבת. צוות נגמ"ש המ"מ כולל הפצועים עוברים לנגמ"ש הסמל של אבינועם מורדיש. שני הנגמ"שים ממשיכים בלחימה כאשר נגמ"ש המ"מ (במקור של הסמל אבינועם מורדיש) נפגע שוב, מושבת והצוות נוטש אותו תוך מסע רגלי לחילוץ הפצועים. לאחר זמן מה מחליט דני המ"מ לנסות להפעיל את הנגמ"ש הפגוע שנית ומצליח, הצוותים של שני הנגמ"שים כולל הפצועים עולים על הנגמ"ש וחוברים לנגמ"ש הגור של המ"כ דני גבריאל. נגמ"ש הגור נשלח עם ההרוגים והפצועים לתאג"ד והנגמ"ש של דני המ"מ חוזר ללחימה בדבקות מדהימה לביצוע המשימה המקורית, הגעה למוצב "כתובה". בשלב מסויים בלילה לאחר חבירה עם גדוד טנקים 198 מורה מג"ד הטנקים לנגמ"ש לחזור לאחור. מאוחר בלילה חוזר הנגמ"ש לבלוזה ושם מארגן דני וינגרוד מחלקה חדשה מהנגמ"ש שלו ומהצוותים הנותרים של מחלקה 2 שגם הם הגיעו לבלוזה. נגמ"ש הגור של מחלקה 1 בפיקודו של דני גבריאל חוזר מפינוי הפצועים לבלוזה ומסופח לסיירת מטכ"ל לימים הבאים.

למחרת היום הכוח המאולתר של דני מצטרף לגדוד שקד בנסיונותיו לפתיחת הציר למוצב בודפסט. הכוח נתקל בקומנדו מצרי, מתפתח קרב מטווחים קצרים ביותר, כאלו שלא מאפשרים למקלעי הנגמ"ש לירות בגלל חוסר "בהנמכה", הלוחמים זורקים רימונים והנהגים מנסים לדרוס את הכוח המצרי שמסתער עליהם. במהלך ההתקלות נפגע דני וינגרוד מ"מ 1 ונהרג ומספר לוחמים נפצעים. נהג הנגמ"ש של דני, הרצל זכריה מצליח לחלץ את הנגמ"ש מתוך המארב עד לכביש ומשם הנגמ"שים נחלצים לתאג"ד.


מהיום השלישי למלחמה מתפזרים לוחמי הפלוגה שנשארו בין יחידות לוחמות אחרות באזור כמו פלוגת צנחנים מילואים, פלוגה סדירה של גדוד שקד, גדוד טנקים 184 וגדוד טנקים 79 מחטיבה 14, מפח"ט חטיבה 14 , תאג"ד 460, יחידת החילוץ של חיל האוויר בשדה התעופה רפידים ועוד. לוחמי הפלוגה המפוזרים ביחידות השונות לא מפסיקים להלחם. בתאריך 18.10 נהרג מ"כ מהפלוגה אבינועם מורדיש בקרב, מערבית לתעלה באזור צומת צח במסגרת לחימתה של פלוגת צנחנים מילואים של בנצי ויינר שסופחה לחטיבה 217. בתאריך 10.11.73 נפטר לוחם הפלוגה אליעזר שפכט מפצעיו. אליעזר היה הפצוע הראשון של מחלקה 1 ביום הראשון של המלחמה. בתאריך 25.11.73 נהרג הלוחם פנחס בומביגר בעת תקרית אש מערבית לתעלה בעת שהיה בעמדתו.


פלוגה י' מגדוד 79 התחילה את המלחמה כפלוגה מגובשת, מאומנת ומוכנה לכל משימה. לוחמי הפלוגה השתתפו בקרבות הבלימה הקשים שבהם גם התפרקה הפלוגה. חיילים מהפלוגה לחמו במסגרות שונות במהלך כל ימי המלחמה. בגיזרה הצפונית בניסיונות החילוץ של מוצב "בודפסט", ובניסיונות החילוץ של מעוזי התעלה "מילאנו", "כתובה" ו-"מפרקת". בגיזרה המרכזית לחמו בקרבות על פתיחת ציר "עכביש", בליל הפריצה ובקרבות לכיבוש ראש הגשר בצד המערבי של התעלה. בגיזרה הדרומית השתתפו לוחמים מהפלוגה בבלימת המצרים ובהשמדת כוחותיהם לרבות המצור על ארמיה 3. לוחמים אחרים מהפלוגה השתתפו במסגרת יחידת החילוץ של חיל האוויר בחילוץ פצועים ובחילוץ טייסים שמטוסיהם נפגעו. עם תום המלחמה הוקמה הפלוגה מחדש. המ"פ יחיעם ששון היה הקצין היחידי שהיה בפלוגה לפני המלחמה ואסף סביבו לאחר המלחמה לוחמים שהיו מפוזרים ביחידות רבות שונות במרחבי סיני. הפלוגה היתה שותפה ללחימה בגדה המערבית של תעלת סואץ במסגרת מלחמת ההתשה, שהתנהלה אחרי המלחמה ובאחזקת הקו מול המצרים מערבית לפאיד. הפלוגה יחד עם שאר כוחות צה"ל פינתה את הגדה המערבית של התעלה בתאריך 13.2.1974, וחזרה לשגרת אימונים באזור רפידים לאחר כחמישה חודשי לחימה ואחזקת קו.


פלוגה י' איבדה שמונה עשרה מחייליה במלחמה ושלושים ואחד מלוחמיה נפצעו. רוב הפצועים פונו לבתי חולים בארץ, חלקם החלימו וחזרו לפלוגה, חלקם המשיכו להתמודד במשך שנים עם פציעותיהם הגופניות והנפשיות.



ספר המתאר את קורות פלוגה י' במלחמת יום הכיפורים ומבוסס על עדויות הלוחמים יצא לאור באוקטובר 2005 וחולק למשפחות הנופלים ולחברי הפלוגה. אתר זכרון צנוע לחללי הפלוגה נמצא בכתובת: http://shum.huji.ac.il/~offerd/yom/plugayud.htm

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

הרבה יותר מעניין לקרא עדויות בסגנון הזה !
תודה על המידע והפרטים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי offerd ביום ד' (30.10) הוכרזה כוננות ג' שבעקבותיה בוטלו כל החופשות.

נראה לי שצריך להיות 30.9

ציטוט:

במקור נכתב על ידי offerd קצין בדרגת סא"ל ששירת בקו, על המצרים ועל המוצבים שלהם. אחד החיילים בפלוגה שאל את הקצין "מה יקרה עם המצרים יחליטו לעבור את התעלה, הרוחב שלה הוא בסך הכל כ- 200 מטרים". הקצין התבונן בשואל כאילו נסתתרה דעתו ואמר: "ראשית אין סיכוי שהמצרים יעזו לחשוב על ביצוע התקפה, שלא לדבר על ביצוע התקפה בפועל; שנית אם בכל זאת הם יעזו לבצע התקפה (וכאן הוא המחיש את הנאמר בתנועות ידיים הפרוסות לצדדים) חיל האוויר (תוך שהוא מורה בידו הימנית הפרוסה לשמיים) ירד עליהם והטנקים בתעוזים (וכאן הוא הורה בידו השמאלית בתנועה רחבה של פריסת כוחות) יאגפו אותם משמאל ויכסחו להם את הצורה" כל זה נאמר בצחוק ובחיוך של אדם המתאר התנהגות בלתי שפויה של אדם אחר. אחרי תיאור חד-משמעי כזה לא נותר לנו אלא לעזוב את המקום בטוחים ושלמים שהשירות הצבאי שלנו יעבור בנעימים. זה היה כחודש לפני שחלק מחיילי הפלוגה עתידים היו להילחם ואף להיפגע בדרכם לאותו מעוז "מילאנו" ב' בלי שיצליחו לחבור אליו כפי שנצטוו.

מאד מזכיר תאור בספר תאום כוונות:




נראה לי שסיפור הלחימה שלכם רק מעיד עד כמה היה חמור ליקוי המאורות בצה"ל לפני המלחמה הזאת. אני אשתדל לומר את זה בצורה לא פוגעת: ביזבזו אתכם. ממה שקראתי (היה מעניין מאד, אגב) פשוט נזרקתם לקרבות שהסיכוי להשיג בהם תוצאות חיוביות עם הנתונים הקיימים היה אפסי.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תודה על הציטוט של סבתו - כנראה שמציאות היתה אכן כזו

הייתי מבקש בתגובה זו בשם המשפחות והחיים לנהוג ברגישות הנדרשת בתגובות הבאות אם תהיינה

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון נראה לי שסיפור הלחימה שלכם רק מעיד עד כמה היה חמור ליקוי המאורות בצה"ל לפני המלחמה הזאת.

כפי הנראה, ליקוי המאורות פשה בצה"ל היישר מן הדרג המדיני ביטחוני.

ישנה כתבה באחד העיתונים של סופה"ש, בה מסופר על שני בכירים במוסד, המתארים כיצד ששו בדרג המדיני אליי קרב, ע"מ "לנסות ולשפר את מעמדנו האסטרטגי, ועפ"י ניצחוננו לקבוע את הגבולות",ומתארים כיצד התעלמו שם משבע התרעות שונות...

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

קודם כל עופר אני מצטרף לשאר החברים ואומר תודה רבה.
כמו במסמך המרתק הקודם שפרסמת, זה לגבי תפקוד פליטי הפלוגה בקרבות החווה הסינית במסגרת גדוד 184, גם הפעם השלמת עבורי (ואני בטוח שגם עבור חוקרים אחרים של מלחמת יוה"כ כמו שחר) כמה פערי מידע ישנים.
כמה נקודות ראויות לדיון:
1. מדהים עד כמה גורלה של פלוגת החרמ"ש של גדוד 79 במלחמה דמה לזו של פלוגת החרמ"ש של גדוד 184, אותה הייתם אמורים להחליף בקו.
2. מדהימה לא פחות החלטתו של יום טוב תמיר לפצל את הפלוגה המוקטנת מלכתחילה ל 3 כוחות שונים במקום לשמור אותה כעתודה גדודית או חטיבתית. מה כבר הייתה יכולה להיות התרומה של שני נגמש"ים למעוז מבודד? לעומת זאת, פלוגת חרמ"ש שהכירה את קנטרה הייתה בדיוק החוליה החסרה בניסיון החבירה המאוחר יותר של גדוד 198 והייתה יכולה אולי להבטיח חילוץ מוצלח לפחות של מעוז מילאנו.
3. רוב גדודי השריון הסדירים בסיני נטחנו עד דק (9, 79, 184, 196, 198 וכו') ומצד שנים גדודים אחרים כמו 52 ו 195 שהיו מוצבים בדרום התעלה צלחו את המלחמה במצב סביר למדי, אם כי גם הם כמובן ספגו אבדות לא קלות כמובן. נדמה שבדיעבד בהחלט היה מקום לבצע רוטצית גדודית (או אולי אפילו חטיבתית) בין הגזרות, בעיקר לקראת מבצע אבירי הלב והצורך להציב את הכוחות הטריים ביותר בחוד החנית.
4. אתה גם מעלה פה נקודה מעניינת של תזמון ההתקפה המצרית ביום כיפור, יממה אחת בלבד לפני החלפת הקו בין חטיבות 14 ו 401, כמו גם החלפת המאו"ג. בטוח שהמצרים היו מודעים לכך אולם לא ברור האם זה היה שיקול אופרטיבי משמעותי עבורם. מעניין מה היה קורה לו נדחתה ההתקפה ביום אחד בלבד, ולו מסיבות טכניות.

ראשית תודה

היה כוח של המ"פ וכן כוח של מחלקה 1 שהנחה טנקים של גדוד 198 למוצבים, היות והמפקדים של פלוגה י' גדוד 79 היו מנוסים בגזרה (אף שהיינו אמורים להכנס אליה רק ביום א' 7.10)
יש הרבה פרטים נוספים בספר המתייחסים למה שכתבת, פשוט בחמשה עמודים של תקציר לא יכולתי להכניס את כולם.
גם אצלנו המחלקה שהיתה מיועדת לגזרה הצפונית ועברה ת"פ גדוד 195 שבוע לפני המלחמה כהכנה לקוו "הרוויחה" ויצאה בשלום ללא הרוגים כלל ופצוע אחד בלבד. אני חושב שפשוט בגזרה הדרומית הלחימה היתה שונה.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

1. עופר בספר המצויין "גדוד 198 במלחמת יום הכיפורים" שנכתב על ידי ישי וקסלר ויהודה טל והתפרסם לפני 3 שנים, לא מוזכרת כלל לצערי התרומה הנ"ל של שרידי פלוגה י' מגדוד 79 לעומת זאת כן מצויין במפורש מספר פעמים (ואף יודע לכל ללא כל קשר) שמג"ד 9 תמיר יום-טוב (שנותר ללא גדוד והכיר היטב את הגזרה) הצטרף לכוחות חטיבה 460 כנווט והוביל אותם אל עבר המעוזים דרך העיר קנטרה בנתיב דומה מאוד (אם לא זהה) לזה בו עברה הפלוגה שלך רק שעות לפני כן, לצערנו עם אותן תוצאות הרות-גורל.
2. לגבי גדוד 75, למיטב זכרוני הגדוד היה אמור להתפרק בהדרגה במסגרת הקיצוצים שהחלו בקיץ 1973 והובילו למשל לפירוק פלוגת החרמ"ש של גדוד 9. גם פלוגת החרמ"ש (פלוגה י') של גדוד 184 הייתה אמורה להתפרק עד סוף שנת 1973 לאחר היציאה מהקו, מה שהיה מותיר את פלוגה י' שלכם בגדוד 79 כפלוגת החרמ"ש הסדירה האחרונה בצה"ל ובשביל זה בוודאי אין צורך להחזיר גדוד הכשרות מלא. לדעתי בפרוץ המלחמה מנה הגדוד רק פלוגת הכשרות אחת - מחזור גיוס אוגוסט 1973 - שעסקה בעיקר באבטחת המפח"ט והדרגים ולא נטלה חלק משמעותי במלחמה. במקומה קיבל הגדוד את פלוגת טנקי שוט של עמי פלנט מגדוד 77 ותפקד למעשה בעיקר כפלוגת עתודה בפיקוד סא"ל.
3. בחדשות ערוץ 2 יש עכשיו כתבה על ביקור בקו המעוזים ובחווה הסינית... מומלץ!
4. תקראו גם את זה... http://www.notes.co.il/eshed/14021.asp

שלום בשנית במוצאי החג...
אני מכיר את הספר של ווקסלר ואף ציטטתי ממנו בספרי בכל הקשור לחבירה של גדוד 198 עם מחלקה 1 של פלוגה י' מגדוד 79. אכן מ"מ 1 דני וינגרוד ז"ל ניווט חלק מהכוח לקרבת התעלה בגלל הכרותו את הגזרה וגם בגלל שלחלק מהכוח של 198 לא היו מפות. היתה נקודה שמתוארת בספר בה מגד 198 שלח את דני המ"מ עם מחלקתו אחורה בגלל האש כי "זה לא מקום לנגמשים"... בנוסף היתה חבירה של נגמ"ש המ"פ שלנו עם כוחות מחטיבה 460 המתוארים לפרטים בספר.
לגבי חלקה של פלוגה י' גדוד 79 במלחמה, אני נוטה להאמין שהיא אינה מוזכרת במקומות שהיתה בתום לב, אנשים נתקלו בכוח שלנו, לא ידעו למי שהוא שייך וכו'... אחד המניעים שלי לכתיבת הספר..

לגבי גדוד 75 איני ידוע מה היו התוכניות של המטכל לגדוד אבל בפועל כחודש לפני המלחמה הוא היה מוגדר באופן פורמלי כגדס"ר 75 (חטיבה 7) וכלל את פלוגה ס' (שהפכה לפלוגה י' אחרי שירדה לסיני כחודש לפני המלחמה) וכן פלס"ר 7. פלוגה ס' היתה פלוגת האימון וההכשרה כמו בחי"ר היום פלוגת האימון המתקדם.

לגבי העתיד כפי שנראה באוקטובר 73, ההחלטה על פירוק פלוגה י' מגדוד 184 (חטיבה 14) לא היתה שייכת למיטב ידיעתי לצמצום כוחות אלא לעובדה שהפלוגה היתה מיועדת להתפרק כחלק מהמסלול שבו חלק ניכר מהחיילים היו אמורים לצאת לקורס מכי"ם. בזמנו מסלול החרמש כלל חודשיים טירונות שריון רגילה ולאחריהם 5 חודשי אימון לוחם חרמש. בסיומם אחזקת קוו בתעלה של 3 חודשים ולאחריהם המיועדים היו יוצאים לקורס מכים חרמש ומשם חלקם לקורס קציני חיר. אגב דבר מעניין. קורס קציני החיר בזמנו היה כחצי שנה וכלל את כל החיר של הצבא כולל סיירות ושייטת. בסיומו הצוערים היו מקבלים דרגת סג"מ ולא היתה כל השלמה חילית כמו בשריון או בתותחנים (שעשו קורס קצינים נפרד שנקרא אגמ). כאשר אנחנו סיימנו את קורס קציני החיר לאחר המלחמה וקבלנו דרגות, בגייסות שריון לא ידעו מה לעשות אתנו היות והמסגרת קבעה שחייבים לעשות השלמה חילית, כך שפתחו במיוחד עבורנו קורס קק"ח (נדמה לי הראשון והאחרון) - קורס קציני חרמש בו עשינו "השלמה" בסיני של כחודש שעיקרה מסלולים מחלקה וכו', אבל ההשלמה היתה של חניכים שכולם כבר קצינים כך ש"מתח" הקורס ו"הדחות" אפשריות לא היה ממש רציני.

לגבי מה שקרה בפועל עם פלוגה י' מגדוד 79 ואחותה פלוגה י' של גדוד 184. לאחר המחלמה ולאחר תקופת קוו מערבית להתשה, הפלוגה (י' 79) חזרה לרפידים לאימונים ולאחר מכן נפתח קורס מכי"ם שכלל את בוגרי שתי פלוגות י' שהיו בסיני (קורס המכים של פלוגה י' 184 לא נפתח בגלל המלחמה). ממנו גם יצאו בוגרי 2 הפלוגות לקורס קצינים.

אחרון חביב, לגבי יום טוב תמיר מגד 9 במלחמה, הוא אכן הצטרף לחטיבה 460 כקאג"מ ובהחלט סייע בהתמצאות, אגב מ"פ י' גדוד 79 הצטרף עם הנגמש שלו לחפק חטיבה 460

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

תודה על ההבהרות.
כמה שאלות
מה היה תפקידו של המ"פ יחיעם ששון מה 7 לאוקטובר ועד סוף המלחמה והאם המשיך בתפקיד המ"פ גם אחרי המלחמה עד ליציאה לקורס המכ"ים שאתה מזכיר?
איפה נערך קורסי המ"כים חרמ"ש לפני המלחמה, איפה נערך אחריה ומי היה המפקדים?
מה לגבי חיילי החרמ"ש מתגייסי ממחזור נוב' 72? - האם לא יצאו גם הם לקורס מכ"ים כבר ביולי 73, אם חילופי החטיבות בקו?
במידה וכן, מה היה תפקידם במלחמה?
האם אתה יודע במקרה את שמו של המ"פ החדש שהגיע לפלוגה י' של גדוד 184 שבועיים לפני המלחמה והיה אמור להחליף את לוין?

ראשית אני מודה על ההתעניינות הרבה והרצון לידע מפורט
הרבה פרטים נמצאים בספר

יחיעם ששון היה יחד עם מפח"ט 460 עד סוף המלחמה. לקראת סיומה ארגן כוח סביבו ולאחר סיום המלחמה הקים את הפלוגה מחדש תוך התבססות על החיילים המקוריים ששרדו ופוזרו בין יחידות שונות וכן בהתבסס גם על חיילי מילואים (במיוחד מפקדים מכיון שרוב המפקדים והקצינים המקוריים נהרגו או נפגעו).
אגב החליף אותו אלי ליבני לתקופה קצרה לפני התפרקות הפלוגה בגלל קורס מכים.
לגבי קורס מכים, אחרי המלחמה הוא התקיים בתחילה בביר תמדה במסגרת גדוד 532 שהיה גדוד של חטיבה 460 , במהלך הקורס הגדוד עבר לצומת ליד רפידים , שם גם התחלף המגד (נתן בן ארי החליף את אהוד ברק שאז נקרא ברוק).
פלוגה י' מגדוד 184 היתה מחזור אוגוסט 72 ופלוגה י' גדוד 79 היתה מחזור פברואר 73

אגב, המ"פ של קורס מכים היה יוסי שוחט שבסיום הקורס השתחרר מהצבא ובסופו היה שבו"ז לגמרי

היכן נערך הקורס לפני המלחמה איני ידוע
לגבי המחליף של לוין גם איני יודע, בספר אבירי לב גדוד 184 כתוב בעמוד 80 מצאתי "לוין עצמו התכונן להשתחרר מהצבא וגם הקצין המחליף שלו כבר הגיע לפלוגה" אבל שמו לא מוזכר

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

מה 7 לחודש ואילך , לא היה בכל 401 יותר מ30 טנקים.
ב 24 השעות הראשונות למלחמה נעשו נסיונות חבירה למעוזים - כמות כלים גדולה נפגעה .
החטיבה(גדודים 46 , 52 , 195) בלמה בגזרת הארמיה ה - 3 . ב - 12 לחודש בלמה החטיבה את נסיון הפריצה למיתלה , ב-14 לחודש השמידו את חטיבה 3 המצרית מדיוויזיה 4 בוואדי מבעוק .

לדעתי 401 לא הייתה רעננה יותר מ - 14 , ומה שכן הסד"כ שלה היה איום ..

83 מלוחמי החטיבה נהרגו במלחמה .

252 הופנתה לדרום הגזרה בעיקר בשל נתוניה ב 7 לחודש . יחד עם סיוע מסיבי של חיל האוויר היא שמרה על סטטוס קפוא יחסית של הארמיה ה - 3 .

תפקודה של חטיבה 401 במהלך מלחמת יום הכיפורים נותר לפחות בעיניי אחת התעלומות הגדולות של מלחמת יוה"כ, בעיקר כאשר משווים את תרומתה לזו של ששת חטיבות השריון האחרות שפעלות במרחב התעלה (14, 217, 421, 460, 500 ו 600) ובמיוחד כאשר לוקחים בחשבון שמדובר בחטיבה סדירה איכותית בעלת הסד"כ הגדול ביותר בצה"ל (9 פלוגות שריון לעומת 8 בלבד ביתר החטיבות ו 6 סדירות בלבד בחטיבה 188).
חטיבה 401 אמנם לחמה היטב בגזרתה אבל בניגוד לחטיבה 14 היא לא ספגה את ההתקפה המצרית הראשונית (מלבד גדוד 52 שעבר ת"פ לאחר חלוקת הגזרות החדשה לצפון, מרכז ודרום) וגם לא חוותה את מטחנות השריון הגדולות של קנטרה, החווה הסינית, מיסורי, צח, ג'ניפה, סואץ וכו'.
למעשה מסיום קרבות הבלימה הראשוניים ב 7 לאוקטובר ועד 48 השעות האחרונות של המלחמה היא כמעט ולא לחמה כמסגרת חטיבתית וגם כמעט ולא נקטה בפעילות התקפית אלא בעיקר בכזו בעלת אופי הגנתי, כפי שגם אתה מציין וכפי שנגזר מתפקידה (להגן על מעברי המיתלה והגידי, הדרך דרומה לראס סודר לא הייתה בתחום אחריותה). בכך דמתה יותר לחטיבות הפחות איכותיות בגזרה התעלה כמו 204, 274 ו 875.
לדוגמא, חטיבות המילואים כמו 500 ו 600 עשו דרך ארוכה פי שלש בנסיעתן אל החזית, ספגו אבדות לא פחות קשות ובכל זאת התמידו בפעילות לחימתית-התקפית למשך פרקי זמן ממושכים בהרבה.
נתון הסד"כ שאתה מביא, 30 טנקים, כמובן מייצג נקודת זמן מסויימת. במלחמת יום הכיפורים המספר הזה היה יכול כמובן לציין בכל רגע נתון סד"כ גדודי, חטיבתי ואף אוגדתי בשתי החיזתות גם יחד כך שבפני עצמו אינו אומר דבר.
קשה להאמין שדרג החימוש (הסדיר!) של חטיבה זו נפל באיכותו מאלו של חטיבות השריון האחרות, שלמרות התנאים הקשים והאבדות האיומות הצליחו בכל זאת לעשות פלאים והפכו שרידי חטיבות בנות 15 טנקים לחטיבות "מלאות" עם 30-40 טנקים כבר בבוקר שלמחרת.
למעשה גם כל יתר חטיבות השריון ובעיקר החטיבות הסדירות 14 ו 460 באוגדות 143 ו 162 בהתאמה ירדו לסד"כ דומה לזה שאתה מציין אבל בכל זאת המשיכו להוביל מהלכים ההתקפיים לכל אורך המלחמה.
חשוב גם לזכור שחטיבה 401 נשענה על עורף תחזוקתי-חימושי ניכר בבסיסי הקבע הרבים שבמעברי המיתלה והגידי, בהיקף דומה אם לא גדול יותר ממה שהיה זמין למשל לאוגדה 143 בטסה, כך שאני בספק רב עם הסד"כ הנ"ל אכן נותר בהיקף כה נמוך לאורכה של המלחמה.
כמו כן שימו לב למיעוט הנפגעים בקרב שדרות הפיקוד בגדודי חטיבה 401 לעומת גדודי החטיבות האחרות - שלשת הגדודים לא אבדו מג"דים או סמג"דים במלחמה בעוד שגדודים אחרים החליפו מפקדים כמעט מדי שבוע. אין פה כמובן להפחית חס וחלילה מאומץ ליבם של המפקדים, לדוגמא עמנואל סקל שזכה בצדק רב בעיטור העוז על נסיונות החבירה הנואשים של גדוד 52 אל שלשת המעוזים הדרומיים ביותר.
חשוב גם לזכור את השמדת החטיבה האמפיבית המצרית על ידי גדוד 46 (עם עזרה למיטב זכרוני של פלוגה מגדוד 196) ואת האיגוף העמוק שבצע החטיבה ביומיים האחרונים של המלחמה, שהוביל לתפיסת נמל אל-עדבייה.
אם זאת בראיה היסטורית קשה להבין ברור מדוע לא הוטל על החטיבה תפקיד אופרטיבי-התקפי משמעותי יותר, בעיקר במסגרת אוגדה 162 או אולי אוגדה 143, כפי שהיה נדרש מחטיבת שריון סדירה ואיכותית. בקיצר, תעלומה בעיניי.

סד"כ טנקים של 401 לא עלה על 30 טנקים .

ב 7 לחודש , לאחר נסיונות חבירה למעוזים שרובם הגדול כן הצליח (חברו אבל לא פינו בגלל פקודה עקשנית של גורודיש) , הסד"כ עמד על 22 טנקים .

סביר להניח לאור האבידות הקשות ב 6-7 לחודש ועקב אי תגבור החטיבה (שלא כמו חטיבה 14) שהיא בעצם "הוצאה מהמשחק" ונשלחה יחד עם אוגדת האם לגזרה הדרומית .

האבדות של חטיבות 14 ו 460 היו קשות יותר מאלו של חטיבה 401 ובכל זאת הן שוקמו בהדרגה והמשיכו להוביל את המהלכים ההתקפיים הדרמטיים ביותר של המלחמה בחזית הדרום. לאור התקדימים הללו, מדוע לא עברה חטיבה 401 הגדולה והאיכותית תהליך דומה? מדוע דווקא היא מתוך השלש לא תוגברה בטנקים נוספים ולא הוצבה בחוד החנית של מתקפת הנגד, כפי שניתן לצפות מחטיבה סדירה איכותית? משהו לא ברור פה לחלוטין.
וזה נכון דרך אגב גם לגבי חטיבת השריון האחרת של אוגדה 252 - ואני מתכוון כמובן לחטיבה 164, הראל המפורסמת, שחלקה ההתקפי במלחמה היה זניח למדי, למרות שמנתה 3 גדודי טנקי שוט-קל. למיטב זכרוני חטיבה זו סבלה את האבדות הקלות ביותר במלחמה מכל חטיבות השריון. רבים מפרשים את חוסר המעורבות שלה באי המוכנות שלה למלחמה (סיימה את ההסבה מהשרמנים העתיקים איתם לחמה בששת הימים בקיץ שלפני המלחמה... שרמנים שדרך אגב אפשרו את הסבת חטיבות 4 ו 5 מחטיבות חי"ר נטולות שריון לחטיבות ממוכנות באותו פרק זמן).
דבר מדהים הוא שחטיבה 179, שנשחקה לחלוטין בגולן הן במגגנה הראשונית ולאחר מכן שוב במתקפת הנגד רווית הדמים ונשלחה לאפריקה מספר ימים לפני סוף המלחמה כדי לתגבר את אוגדה 252 המוקטנת כאשר זו חצתה את התעלה - חטיבה זו עוד הספיקה לספוג יותר אבדות באפריקה מאשר חטיבה 164...

דרך אגב, בבחינה ראשונית נראה שהנתון של סד"כ החטיבה אינו יכול להיות מדוייק. הגדודים 195 ו 46 ספגו אבדות "סבירות" של כ 50% ואני מעריך שכל אחד מנה כ 15 כלים לפחות בתום קרבות הבלימה. גדוד 52 אכן ספג אבדות כבדות יותר באותו פרק זמן אולם כאמור גדודים מקבילים, סדירים ומילואים, שנשחקו בצורה דומה עמדו שוב על רגליהם מפאת חוסר ברירה כעבור יום-יומיים, מלבד אולי גדוד 9 שפורק לחלוטין.

שתף אותי , למה אתה מניח שהגדודים חטפו אבידות של 50% ?

עוד נתונים : 7 -12 לחודש 22 טנקים .
12 - 17 לחודש - 28 טנקים.
ב 19 לחודש צלחה החטיבה - סד"כ 24 טנקים .
אגב שירותים ותמיכה לוגיסטית : הבסיסים של החטיבה הפכו למרכזים פיקודיים , החטיבה קבלה שירותי חימוש דרג ב והלאה מהגש"ח .

ב401 לא היו טנקיסטים מילואימניקים כמו בחטיבה 14 .

יכול להיות , ואפילו בסבירות די גבוהה , שאם הייתה חטיבה 401 אחת מחטיבות אוגדת שרון , היא הייתה נראית אחרת ..

1. האם שאתה בעצם טוען במילים אחרות הוא שהאלוף מנדלר, מבכירי קציני השריון בצה"ל של אותם הימים, שהיה אמור להחליף את האלוף אדן כמפקד גייסות השריון ב 8 לאוקטובר, היה "חלש" בשרשרת הפיקוד הצה"לית ועל כן יכולתו להשיג משאבים חליפיים לאוגדתו או להחזירה לעמדת מפתח היו פחותים?

2. לחטיבה 14 לא היו כוחות מילואים אורגניים - אלה הוקצו לה כתגבורת על ידי אוגדה 143, אליה הועברה החטיבה ב 8 לאוקטובר אבל כמובן כלל לא השתייכה אליה עם פרוץ המלחמה. למעשה גדוד 184 נותר הכוח האורגני המקורי היחיד בה. את כל זה אתה הרי יודע.

3. מדוע אם כן לא העבירו אותה אל אוגדת שרון או אל אוגדת ברן? מדוע הותירו חטיבה סדירה בעלת יכולות התקפיות טובות יותר מאלו של חטיבות המילואים סתם כך בתפקיד הגנתי בשולי המגנן הצה"לי? לא תמוה בעינייך?

1 . נכון , אבל .. בל נשכח ששרון היה אלוף פיקוד כמה חודשים לפני. ל143 היה גב לוגיסטי חזק מאוד , לראייה - ראה איך שוקמה חט' 14 .

2. זה מה שאני טוען !! 401 לא קיבלה תגבור מילואים או סדיר משמעותי . ניתן להשוות בכלל בין 14 ל 401 לאחר ה7 , 8 לחודש? אולי זה האוגדונר של 401 , או המח"ט ..
לא אתפלא אם מגח"ים של 401 ששוקמו בגש"ח עשו דרכם בדרך זו או אחרת ל14 - 14 הושלמה ותוגברה מאוד , מהיכן הביאו כלים ??

3. אוגדונר 252 היה מפאו"ג סדירה .. אולי רצו שלא להעליבו וכן להשאיר לו יחידה סדירה - אני יודע , זה הזוי , אבל לאור יחסי האנוש ומלחמות הגנרלים בסיני מישהו יתפלא אם זה נכון ??

עופר , מה עם התחקיר על חט' 600 עליו התכתבנו , יש חדש ?

נזכרתי במשהו .. ידוע לך על מרדפים שהיו בגזרה הצפונית קודם תחילת המלחמה - בסביבות 11 בבוקר ביום שבת ? לי ידוע לפחות מרדף אחד בו נתפס קת"ק מצרי שנחקר לאחר תחילת הקרבות . סיור הבוקר עלה על עקבות חדירה וב "הליכה על העקבות" נתגלה קת"ק מצרי עם ציוד קשר ומפת סיריוס מודפסת מתורגמת לערבית .

ידוע לך על אירועים כלשהם בלילה שבין שישי לשבת ?

לעניין חטיבה 600, הם הוציאו אחרי המלחמה חוברת ששמה "החטיבה במלחמה" ושם הם מתחקרים את מה שקרה עם החטיבה. החוברת הזו הגיע לידי במהלך איסוף החומרים לספר והיא בהחלט פתרה עבורי תעלומה אחת הקשורה לתנועה לא מוסברת של פלוגת טנקים M60 בציר לכסיקון. את החוברת החזרתי אבל יש לי צילום של חלקה.


לגבי הקתקים וחדירות נוספות, יש כמה עדויות בעניין ויש "תיבת פנדורה" שלמה הקשורה לחדירה כזו שמתוארת בצורה מינורית בספר המאוד מומלץ של מוטי אשכנזי על מוצב בודפסט במלחמה. בספר (וגם עדויות בע"פ ששמעתי מאנשים נוספים) התגלו כבר ביום שישי עקבות מזרחית למוצב. העקבות היו "לכאורה" (על זה הוויכוח ותיבת פנדורה) של נעליים צהליות אשר נעו מערבה, עקפו את המוצב על לשון החול "לכאורה" לכיוון המצרים. סביב גילוי עקבות זה היו המון השערות כאשר ההשערה שרווחת בין חלק מהחיילים (אני לא הייתי שם אבל לצורך הספר שלי דברתי עם אנשים) שגורם מהצד הישראלי נע רגלית לכיוון המצרים יום לפני פרוץ המלחמה.
האם אמת ? האם דמיון ? האם אמת שמנסים להסתיר ? לא לי הפתרונים.

לגבי קתקים, גם כוחות של הפלוגה נתקלו בהם מזרחית לתעלה כשעתיים לאחר שפרצה בטווחים כאלו שהסבירות היא שחלקם לפחות חצו את התעלה כבודדים לפני 1400 ואולי אפילו בלילה קודם לכן כדי לא להתגלות. אין לי עדות חד משמעית אבל הסבירות לדעתי די גדולה.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

אותו קרב מיותר שבר לב לחץ על שרון לבצעו ..

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

שהסתער על מיסורי ב 21 לחודש , נהדף באבידות כבדות .
המג"ד צעק בקשר "זוהי התאבדות" .. גיסו נהרג בהתקפה זו .

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

חבר יקר וטוב של המשפחה שלי, אם יש שאלות אני יכול לברר.

קיבל עיטור העוז על המקרה:
http://www.aka.idf.il/iturim/asp/di...um=38&sOrderBy=

אני מעוניין בתחקיר החטיבתי או האוגדתי על מהלך הקרב .
מה שאהרונוביץ הכניס כאן - עדויות לוחמים על הקרב , מזה מתברר שכל החטיבה (2 גדודים ..) השתתפה .

יהודה גלר קיבל את הפיקוד על 410 ב 10 לחודש , לאחר שקודמו בתפקיד נפגע(אמנון מרטון) .

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

מה שלומך , אהרונוביץ ?

1. שוב חולף כח שלנו בדרכו צפונה בציר לכסיקון על פני שלשת הכלים מגדוד 184 שנפלו קורבן למארב נ"ט מצרי ביומה הראשון של המלחמה המלחמה ולא עוצר לפנות את 15 הגוויות של חללי צה"ל ששוכבות שם מאז ה 6 לאוקטובר. וזה אחרי שגם גדוד 79 חלף פעמיים על פני המקום הנ"ל שבוע לפני כן וגם כן לא עצר. וכל זאת למרות שמיקום המארב היה ידוע לכל מהחייל היחיד שנמלט ממנו בחיים כמו גם מתפציות קרקעיות סמוכות ותצ"אות של ח"א. משהו לא ברור פה.

2. מי הוא אותו מג"ד בשם עמרם המוזכר פה בקצרה בסוף הפרק כמפקד של מסגרת דו-פלוגתית הפועלת מעברה המערבי של תעלת סואץ ת"פ חטיבה 247 בפאתי איסמעיליה? האם זה סא"ל עמרם אזוב ואם כן, האם המסגרת שעליה הוא מפקד הם אכן שרידי גדוד 407 שנותרו עם חטיבה 14 אחרי השמדת הגדוד בקרב החווה הסינית שבוע לפני כן?

לגדוד 407/600/14 שסופח לחטיבה 14 בערב " אבירי הלב" גדוד מילואים מאוגדה 143 הוטלה המשימה הקשה ביותר במבצע.
פלוגה א'[ אהבה] בפיקוד רס"ן לימים תא"ל אהוד גרוס תגיע מציר החולות מדרום עכביש תנוע ממערב למזרח " תטהר" את הציר תחבור ל421/55 ותוביל אותן לצומת לקקן לקסיקון.
פלוגה ב' [ בסין] תנוע אחרי גדוד 184 תנוע ותטהר את טירטור תאפשר את הגעת גשר הגלילים למקום הצליחה במצמד.
בפועל פלוגה א' נותרה עם שלושה טנקים - גרוס המ"פ אלי הררי הסמ"פ ודני קריאף מ"מ 2.יתר הטנקים הושבתו - נעלמו- מלבד הטנקים של מ"מ 1 עצמון קונפורטי שנפגע ולא ברור למה? והטנק של 1"ב מאיר מלכה רס"פ הפלוגה שעלה כנראה על מוקש וחולץ לאחור ע" הצות של אריה פקר 2 ב'

כל יתר הטנקים הושבתו עקב תקלות טכניות ושאר מעשיות...
פלוגה ב' של גדעון גלעדי הי"ד התברברה במשך שעות בתקווה למצוא את ציר טירטור - עדותו של עופר דרורי על אותם טנקים מצוחצים פטונים m60a1 שנעו הלוך ושוב על לקסיקון מופיעה באחד מגיליונות השריון
העובדות לגבי 407[ מילואים] אחד מגדודי השריון הטובים בצה"ל שכל הלוחמים שלו היו בוגרי מלחמת ההתשה שהיו מצויידים יחד עם גדס"ר 87 בטנקים הטובים ביותר שהיו בצה"ל במלחמה הוא סיפור טרגי.
פלוגת גרוס נותרה עם 3 טנקים- פלוגה ב' של גלעדי הושמדה כולה בצומת המוות טירטור לקסיקון ופרט למ"מ 2 צביקה פוקס - יוגב שהצטרף למחרת לפלוגת גרוס הפלוגה חדלה מלהתקיים , גם פלוגת גבי ורדי שחיסלה יחד עם מח"ט 14 רשף בבוקר את המארב בצומת ספגה אבידות כבדות ולאחר מכן צורפה ל184.
פלוגה א' הפכה לכוח חטיבתי בפיקוד רשף והיה לה חלק נכבד בחיסול חטיבה 25 החל מצוהרי יום רביעי 17.10 יחד עם פלוגה ח' 87/143 בפיקוד יאיר ליטויץ
פלוגה ב' חדלה מלהתקיים.
פלוגה ג' כפי שציינתי צורפה ל184.
רק ביום חמישי 18.10 צורפו הכוחות שנותרו מפלוגה א' 407 בפיקוד אהוד גרוס ושרידי פלוגה ח' מגדס"ר 87 יאיר ליטוויץ לגדוד 79 והיה להם חלק מכריע לאחר צליחת התעלה על גשר הגלילים בבוקר יום שישי 19.10 בהשמדת מיתחם הקומנדו וחילוץ כוח דוב לבן במתחם אורחה.
מאז שגדוד 407 התפורר למעשה איש לא פיקד עליו עד סיום המלחמה - שלב ההתארגנות בצומת "צח" בעת שהגיע יהודה גלר שפיקד לפני כן על הקרבות המרים במיסורי כמג"ד 410 ואז הוא קיבל את הפיקוד על הגדוד .

תיאור ממך קצת יותר רחב על גדוד 79.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

כמה מילים על גדוד 79 ביום הראשון למלחמה

הגדוד עצמו הוקפץ ממחנה הקבע ברפידים לתעלה. ההקפצה בפועל לא היתה ממחנה הגדוד אלא מחניון יום תחת רשתות הסוואה שבו שהה הגדוד מספר ימים לפני המלחמה והכל בזכות המג"ד מוני ניצני אשר החליט על דעת עצמו שפני המצרים למלחמה והתרגיל רחב המימדים הוא מעשה הונאה.

לגדוד היו 3 פלוגות, 2 פלוגות טנקים ו' ו-ז'
פלוגה ו' בפיקוד זאב פרל שנפצע קשה בלילה של היום הראשון ופלוגה ז' בפיקוד וינטרוב ז"ל שנהרג.
המג"ד כאמור היה מוני ניצני שנפצע גם הוא קשה והסמג"ד היה יעבץ שנהרג.
לאחר הפצצת המצרים את בסיס חיל האוויר הוסרו הרשתות והגדוד התחיל בתנועה מערבה על ציר מקביל לציר הכביש. נסיונות לקבל אישור לעלות על הכביש כדי להגביר את המהירות נענו בשלילה בגלל ההנחיה שהיתה בזמנו שאין לנסוע על רקם בכבישים כדי למנוע הריסתם.

על פלוגה ז' איני יודע הרבה, פלוגה ו' הגיע עם חשיכה לטסה, המ"פ קיבל תדריך במבצעים של הגדוד ומשם המשיכה הפלוגה בנסיעה מהירה מערבה והפעם על הכביש עד לציר חביבה שהוביל לגשר הפירדאן. במהלך התנועה היו הרבה היתקלויות עם חיר מצרי וחלק מהטנקים של הפלוגה נפגעו. זכור המקרה של המטק ברוידה אשר היה עסוק בחילוץ טנק שנפגע וקיבל פקודה בקשר לנטוש את הטנק הפגוע ולחזור לאחור עם אנשי הצוות בלבד ואת תשובתו (שמהדהדת לי עד היום באוזניים) "בשריון לא נוטשים טנקים". משפט זה נאמר על ידו פעם נוספת לאחר שהפקודה חזרה על עצמה.

בשעת לילה מאוחרת נסוגו שרידי הפלוגה לאחור לחניון לילה כאשר 3 טנקים כשירים גוררים 3 טנקים פגועים. המ"פ עצמו זאב פרל נפגע בעיניו ובפועל לא יכול היה לראות. אחד מאנשי צוותו הוביל אותו לאחר נטישת הטנק הפגוע בלילה יד ביד עד לכוחותינו, רגלית, כאשר זאב שאינו רואה מנווט את השניים על פי התיאורים שמספק לו איש הצוות שליווה אותו.
למיטב ידיעתי פלוגה ז' היתה באותו אזור אבל איני ידוע פרטים מדוייקים, אולי בוגרי הפלוגה יעלו וישלימו פרטים.

עוד על העיטור שקיבל ברוידה

סמ"ר ברוידה אריה 2121607
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/files///8//26168.gif]
תיאור המעשה:בליל 7 באוקטובר 1973 שימש סמ"ר הרי ברוידה בתפקיד מט"ק בפלוגת-טנקים. בקרב שהתנהל באזור פירדאן נפצעו ה-מ"פ וה-מ"מ. סמ"ר הרי ברוידה נטל לידיו את הפקוד על שאר הפלוגה והמשיך בלחימה. בהמשך הקרב נפגע טנק נוסף, ו-סמ"ר הרי ברוידה חש לחלצו תחת אש, למרות שקיבל הוראה מפורשת מה-סמג"ד לאסוף רק את הצוות ולא לחלץ את הטנק. סמ"ר הרי ברוידה החליט לחלץ גם את הטנק שנפגע וירד בעצמו לחבר את הכבלים בין הטנקים - כל זה תחת אש, כאשר חיילים מצריים משוטטים בשטח. הוא הצליח לחלץ את הטנק שנפגע בגרירה תחת אש. לאחר-מכן חזר ללחימה במסגרת יחידה אחרת בשטח, ונלחם עד שנפצע ופונה ב-8 באוקטובר 1973. במעשיו אלה גילה אומץ-לב, תושיה ודבקות במשימה.על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז




ועל העיטור שקיבל מוני ניצני
סא"ל ניצני שלמה 313796
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/files///9//26169.gif]
תיאור המעשה:ביום 6 באוקטובר 1973 פיקד סא"ל שלמה ניצני על גדוד-טנקים, בגזרה שמול העיר איסמעיליה. הכוח שבפיקודו ביצע התקפות חוזרות-ונשנות על ראש-הגשר המצרי שבגזרה, ובכך שיבש ובלם את מאמץ-הצליחה המצרי. מספר הנפגעים של הכוח היה רב. סא"ל שלמה ניצני בעצמו שקד לחלץ את נפגעיו, על-אף האש הכבדה של האויב. הוא נפצע קשה תוך כדי קרבות הבלימה. כושר מנהיגותו, עמידתו האיתנה, אומץ-לבו וקור-רוחו נסכו ביטחון בקרב פקודיו וחיזקו את רוחם.על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת אייר תשל"ה מאי 1975, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי
אייר תשל"ה מאי 1975, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי


מוני ניצני הוא גם בעל עיטור הגבורה ממבצע סיני
סמל ניצני שלמה 313796
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/files///7//26167.gif]
תיאור המעשה:בשעת הפעולה במיצרים, במסגרת "מבצע קדש" נפתחה אש חזקה על ה-זחל"ם בו פיקד סמל שלמה ניצני. נהג ה-זחל"ם נהרג מיד. סמל שלמה ניצני לקח את הגה ה-זחל"ם ובאש החזקה נסע קדימה, חילץ מספר פצועים שנפלו מ-זחל"ם שנסע לפניו, העלה את הפצועים ל-זחל"ם וכל זאת תחת אש כבדה של האויב. לאחר מכן הפעיל מספר כלי נשק, שהיו בידי הפצועים, נגד עמדות האויב ושיתק אותן. על-ידי פעולה זאת הציל חיי פצועים, וחיי חיילי יחידתו.על מעשה זה הוענק לו : עיטור הגבורה ניסן תשל"ג אפריל 1973, משה דיין, שר הבטחון


פרטי העיטורים נלקחו מאתר "בעוז רוחם"
http://www.aka.idf.il/iturim/asp/searchResults.asp

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

לפני המלחמה עשיתי קורס מפי"ם, ואת התרגילים ביצענו על הטנקים של הגדוד, כשחניכי הקורס משמשים כמפ"ים תחת פיקוד המג"ד.
גדוד נהדר- מאומן, מסודר וממושמע.
וכשאני משווה בין מה שעשתה פלוגת החרמ"ש "הפשוטה" הזו במלחמה, ומה שעשו הסיירות המהוללות...




----------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה.

קורס מפ"ים - איפה מתי כמה ולמה ואיפה שרתת במלחמה עצמה?

איפה? בסיני. בסביבות ביר תמדה.
מתי? לפני המלחמה- לא זוכר בדיוק מתי.
כמה? כמה-מה?
למה? למה לא?
איפה במלחמה? רמת הגולן - אני איש שוטים.
אם אינני טועה, הקמב"ץ של הגדוד היה בן ארי. הוא היה איתי בקק"ש.




-------------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה.

תודה רבה
אם זה מה שכותב "שריונר מרובע" מה יגיד הציבור "שאינו מרובע"
אבל כן
בלי לקחת מאחרים
הפלוגה הזו ועוד כמה פלוגות "פשוטות" בשיריון עשו בפועל את המלחמה
במחיר נוראי של אבידות

אבל כמו תמיד את התהילה קצרו אחרים
כאלו שראינו אותם בטסה יושבים עם "הסכינים בין השיניים" ומחכים לפקודה ... כמעט כל המלחמה...
כאלו שדאגו שמעשיהם ישולבו במורשת הקרב הצהלית בלי שום פורפורציה
כאלו שחוו לחימה אחת או שתיים, במשך יומיים שלושה מצטברים וספרו על לחימה רצופה כל המלחמה
ולא הכירו או מכירים (למזלם) מה המשמעות של שחיקה, של לחימה רצופה במשך שבועיים ויותר, של התעקשות לחזור לקוו הראשון גם אחרי שמאבדים את החברים לכתה, למחלקה או לפלוגה

בקיצור כאלו שהם הרבה יותר מיומנים ביחסי ציבור מהחיילים האפורים של השריון

הספר שכתבתי ללוחמי פלוגה י' מגדוד 79 בא לתת להם ולבני משפחות הנופלים, בחזרה גם אם באיחור של שלושים ושתיים שנה את מה שמגיע

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

בקשר לתגובתך, לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר.
כל מילה - בסלע.

הפלוגה שלך, חסרת התהילה-כאילו - כל הקומנדו-שמומנדו עפר לרגליה.
הם אלו שלחמו והצילו את עם ישראל, בעוד כל הסיירות-שייטת- נעלים אדומות מפריחות אגדות וסיפורי מעשיות, ועושות קריירה כמו האיציק מורדכי הזה שאפילו קיבל צל"ש על כישלון שלא היה מחויב במציאות.

ארי ברוידא, למשל. לא אשכח את הרומני הקטן הזה, עם המשקפים העבות והמבטא המצחיק, שחיפה על חולשתו הגופנית ברצון עז ובחריקת שיניים. לא הופתעתי כשהוא קיבל את עיטור העוז. הוא שווה אלף קומנדו.
אולי אתה יודע מה הוא עושה היום?

ועוד שאלה: לפי ידעתי היה עוד מ"פ אחד בגדוד: ווילר ז"ל. הלא כן?




---------------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה.

למיטב זכרוני בגדוד 79 היו 2 פלוגות טנקים ופלוגת חרמש אחת
על ברוידה קראתי לפני מספר חודשים בעיתון במחנה במסגרת כתבה המספרת את סיפורם של בעלי העיטורים והיכן הם היום, לא זכורים לי פרטי קשר אתו.
לגבי ויילר, אתה בודאי מתכוון לגדעון ויילר ז"ל שלא היה בגדוד בעת פריצת המלחמה
הסיפור המלא של גדעון ויילר מאתר יזכור

http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=94070

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

רס"ן גדעון ויילר ז"ל היה מפקד מגמת נהיגה תחת רע"נ מקצועות סא"ל משולם רטס ז"ל בביסל"ש. הוא התמנה לסמג"ד בגדוד 71 שהיה מבוסס על חיילי וסגל הענף ונשלח לגולן ב 5 לאוקטובר כדי לתגבר את חטיבה 7 לקראת המלחמה הצפויה. בבוקר 9 לאוקטובר הוביל ויילר כוח בן 3 טנקים על הציר המוביל מהכפר בוקעתה מזרחה לעבר הגבול אך כעבור זמן קצר עלה הכוח על מארב קומנדו סורי מצפון לחרמונית וכל השריונרים נהרגו, מלבד אחד הנהגים. מדובר באותו כוח קומנדו בר מזל, שחיסל מאוחר יותר את פלס"ר 7 והסב אבדות כבדות גם לגדוד 12 (כולל המג"ד) לפני שהושמד בשדות של בוקעתא. מדובר בכוח קומנדו הסורי היחיד שהצליח לעשות בדיוק את מה שכוח קומנדו צריך לעשות - להסתנן מעבר לקווי האויב מבלי להתגלות, להתמקם על ציר / צומת מרכזיים ולעורר מהומת אלוהים.

לגבי מ"פ ז של גדוד 79', מדובר בסרן עמוס ויינטרוב ז"ל שנפל ביום הראשון למלחמה באזור צומת דיזי, לא הרחק ממעוז פורקן שמול איסמעיליה. כמו רבים מחיילי הגדודים הסדירים שנפלו בנסיונות החבירה למוצבים ובקרבות הבלימה, גם גופתו לא הובאה לקבר ישראל אלא חודשים ארוכים אחרי המלחמה, מאחר ונותרה בשטח ראש הגשר המצרי.
עצוב הדבר אבל בדיוק כמו שגדעון ויילר שכל את אחיו הגדול אדם (ממקימי מערך המג"ח בצה"ל) במלחמת ההתשה, גם עמוס וינטרוב שכל את אחיו הגדול, שלמה וינטרוב, טייס קרב מצטיין בח"א ואס בעל 6 הפלות, במלחמת ההתשה, 3.5 שנים לפני מלחמת יום כיפור, עת הופל מטוס המיראז' שלו על ידי אש נ"מ סורית מעל רמה"ג. רבות המשפחות ששכלו באותם הימים שני בנים במלחמות עוקבות ואף באותה מלחמה.

האם היה ווילר ז"ל מ"פ בגדוד לפני המלחמה?
עד כמה שזכור לי, אני תירגלתי על פלוגתו באותו קורס מפי"ם, וכמובן פיקדתי על הטנק שלו.
ובאשר לראטס ז"ל - אני זוכר אותו כמפקד הקורס דווקא.




---------------------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה.

מצטער הבירור לקח זמן היות ולא מצאתי בכתובים
לכן דברתי עם מוני ניצני מגד 79 במלחמה וממנו למדתי שווילר היה קמבץ בגדוד אבל לא גדעון ויילר ז"ל אלא יוסי ויילר האח הצעיר למשפחת ויילר.
למי שלא יודע האח הבכור אדם ווילר ז"ל נהרג במלחמת ההתשה.
אחיו השני גדעון ויילר ז"ל נהרג במלחמת יום כיפור ברמה.
מי שהיה קמבץ בגדוד 79 היה כאמור האח הצעיר יבדל לחיים ארוכים.

את יוסי ויילר החליף ירון רם ואותו החליף צחי כהן שהיה הקמבץ של 79 במלחמה. הוא גם היה על הטנק של מוני כאשר מוני נפגע.

בהחלט יתכן שראית את גדעון ווילר ז"ל בקרוס מפי"ם היות והוא היה מ"פ בגדוד טנקים אחר בסיני לפני המלחמה.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

תודה על המידע על ויינטרוב ז"ל מ"פ ז'.
לפי מיקום הנפילה מול מוצב פורקן שהיה מול גשר הפירדאן אני יכול להסיק כי התנועה הגדודית
היתה מערבה על ציר טליסמן מטסה מערבה לכיוון התעלה.
פלוגה ז' המשיכה מערבה לכיוון פורקן ואילו פלוגה ו' של זאב פרל נעה מציר טליסמן צפונה על ציר חזיזית ומערבה על ציר חביבה לכיוון חזיון (אזור גשר הפירדאן)
שתי הפלוגות סבלו אבידות כבדות מול התקלויות רבות עם חיר מצרי מטווחים קצרים ביותר

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

דרך אגב רצוי לציין שיחיעם ששון התקדם בצבא הקבע היה מג"ד בביסל"ש בסוף שנות ה-70 לאחר מכן סמח"ט 211 בזמן שלום הגליל (תחת המח"ט אלי גבע) לאחר מכן דשדש בדרגות הסא"ל-אל"מ כעשור, כאשר תפקידו האחרון האמיתי בצה"ל היה למיטב זכרוני מפקד מחוז כלשהו בפיקוד העורף (ששת מפקדי המחוזות נחשבים לתפקידי עציץ קלאסיים במיוחד, שווי ערך לנספחים צבאיים בחו"ל, מפקדי קורסים בפו"מ וכו'). ב 1995 התמנה לרמ"ט לוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה בדרגת תא"ל (לדעתי כדרגה אישית, מאחר ולא מדובר בתקן קבע) עד שהוחלף בתחילת העשור הנוכחי על ידי תא"ל (מיל) דני ארדיטי.

אמנם באיחור של 8 שנים...אבל למען הדיוק ההיסטורי

אחרי המלחמה עברתי הסבה לטנקים ושירתתי כמג"ד סדיר 126, סמח"ט 211 במלחמת "שלום הגליל" , מח"ט סדיר 211 וסגן מפקד אוגדה 36.

במהלך תפקידי כקצין אג"מ פד"ם 1990 נאלצתי מסיבות משפחתיות לסטות מהנתיב העקרי ובשנת 1992 מוניתי למפקד מחוז חיפה של פקע"ר שהוקם באותה שנה ע"י האלוף זאביק ליבנה ( אחרי שחזרתי מחופשת פרישה אותה התחלתי באותם ימים ) .

בשנת 1994 מוניתי לראש צוות כשירות וכוננות במבקר מערכת הביטחון בדרגת תת אלוף .

בשנת 1998 עברתי לאחר שחרורי מצה"ל למטה ללוחמה בטרור ובשנים 1999-2002 כיהנתי כראש המטה ללומה בטרור במשרד ראש הממשלה .

סמ"ר אברמוביץ בנימין 2138503




תיאור המעשה:בליל 6 באוקטובר 1973 שימש סמ"ר בני אברמוביץ כנהג טנק מ"פ בלחימה באזור פירדאן. בקרב שהתנהל במקום נפגע הטנק של סמ"ר בני אברמוביץ. ה-מ"פ נפצע בפניו ואיבד את מאור-עיניו. לאחר-מכן נפגע הטנק שנית, ושאר אנשי-הצוות נהרגו. סמ"ר בני אברמוביץ המשיך לנהוג בטנק שנפגע. תוך כדי תנועה עלו על הטנק חיילי חי"ר מצרי והחלו לירות במקלעים לעבר תא-הנהג. תוך כדי נהיגה בטנק הצליח לנער מעליו את חיילי ה-חי"ר המצרי ודרס אותם. בהמשך התנועה שקע הטנק באזור הביצות. סמ"ר בני אברמוביץ נכנס לצריח, חילץ את ה-מ"פ הפצוע, לקח נשק, מימייה ומפה והחל לנוע ברגל לעבר כוחותינו, כשהוא תומך כל-העת ב-מ"פ. מסע החילוץ נמשך כ-8 שעות, כאשר סמ"ר בני אברמוביץ מעודד את ה-מ"פ להמשיך בתנועה. עם שחר הגיעו לכוחותינו. במעשהו זה גילה אומץ-לב ואחוות לוחמים למופת.על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז אייר תשל"ה מאי 1975, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/files/8/26168.gif]

תודה שאתרת את הנהג בעל העיטור
פרטים מלאים יותר על הלחימה של גדוד 79 ביומיים הראשונים עד שאוחד עם גדוד 196 נמצאים באשכול נפרד שמיקומו כאן
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=234245

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

אחיה של אימי היה בפלוגה ונפל במלחמה .

קיבלנו את הספר דרך דודי שמעון (שבטוחני ששוחח עמך שכן הוא שלח לי גם תמונות מהספר במייל) .
הספר גרם לאימי להזיל הרבה דמעות ולגולל זכרונות החג, בעיקר למראה תמונותיו של אחיה ז"ל .

ישר כוח על כתיבת הספר ועל העברתו למשפחות, אני חושבת שהענקת בו הרבה מידע שהיה לקוי בחסר (לפחות במשפחתי) .

תודה !

"Beauty is in the eye of the beholder..."

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

הספר "פלוגה י' בסופה" לא יצא בכוונה מסחרית ולכן אינו מופץ בחנויות.
המטרה המרכזית היתה בירור העובדות וסגירת מעגל לחיים ואם זה אפשרי גם למשפחות הנופלים.
הספר מחזיק 255 עמודים וכולל עדויות רבות, מפות וצילומים מתקופת המלחמה.
נשארו ברשותי עותקים (לאחר חלוקה לחברי הפלוגה ולמשפחות הנופלים) שאוכל למכור במחירי עלות ההדפסה.
מי שמעוניין מתבקש לפנות בפרטי או בדואל (offerd@cc.huji.ac..il) בלבד
תודה
עפר

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

עופר שלום,
את תגובתי והערכתי לספר הינך יודע.
יש לי כמה שאלות לגבי תפקודו של המ.פ יחיעם ששון בקרב ולאחר המלחמה, אני בטוח שהרצל אחי שהלך עם המ.פ יחיעם כיברת דרך לא קטנה ואני יודע מהסיפורים של אחי הרצל ז"ל איך השאמין ביחיעם ואיך שהוא העריץ אותו, איך זה שהוא לא ניסה לחלצם ולעשות משהו? ולאחר המלחמה איך הוא לא היה בקשר עם משפחתי, לא ביקר ודאגתו היחידה הייתה להמשך הקריירה שלו? הוא היה צריך להבין שלחיילים שנהרגו יש משפחות, יש הורים ואחים, כך מ.פ לא היה צריך לנהוג, כנראה שהוא לא יכל להסתכל למשפחות בעניים.

שלמה שלום

יחיעם שהיה המ"פ בהחלט ניסה לחלץ את מי שנפגע אבל לצער כולנו לא ניתן היה לחלץ איש. הנגמ"ש נפגע פגיעה ישירה וכל הלוחמים שבו נהרגו בלי יכולת לעזור.

אני מצטט מעדותו של יחיעם: "... הסטתי לשניה את מבטי אחורה וימינה והספקתי לראות את הנגמ"ש של מ"מ 3 נפגע פגיעה ישירה מטיל סאגר והוא עולה בלהבות.... עצרנו ליד הנגמ"ש הבוער אולם לא היה ניתן לחלץ איש מתוכו.... הנגמשי"ם חטפו פגיעות רבות של ירי נק"ל כאשר בחלק מהמקרים קליעי הנק"ל בעיקר ה 0.5 חדרו את הנגמש"ים. הפלוגה המשיכה בהסתערות תוך כדי ירי לעבר עשרות מצרים שהיו פזורים בשטח".

יחיעם היה בראש הכוח שהסתער לכיוון קנטרה בכוח נחות מספרית מול מאות חיילים מצריים. מטרת מחלקה 3 שיחיעם המ"פ היה מפקד הכוח שלה היתה לחבור למעוז מילנו הנצור. לוחמי מחלקה 3 ואחיך הרצל ביניהם השליכו נפשם מנגד כדי לסייע ללוחמי צה"ל הנצורים. חלק מן החיילים המסתערים ואחיך הרצל ביניהם נפלו במהלך ההסתערות.
לא הייתי ליד הנגמ"ש של יחיעם במלחמה אבל מעדויות שאספתי יחיעם נלחם היטב הן ברמה האישית והן בפיקוד על הכוח שעמד לרשותו.

לגבי התקופה שלאחר המלחמה, אינני יכול לענות במקומו, אגיד רק שהמלחמה שעברנו השאירה את חותמה אצל כל אחד מאתנו בדרך אחרת.

כולנו זוכרים את אחיך ואת דמותו - יהי זכרו ברוך



מתוך אתר יזכור:
http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=96383

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

עופר שלום:

בשמך חמישה חודשים שלאחר המלחמה , חיה משפחתי בתקוה שהרצל חיי ונימצא בשבי המצרי.
זאת הייתה תקופה קשה , שהשאירה צלקות אצל כל בני משפחתי.
בביקורו היחידי של המ"פ יחיעם בביתנו לאחר המלחמה,כשנשאל לגבי הרצל הוא לא מסר שראה אך הרצל וחבריו נהרגו , וכשנשאל לפי דבריו ניתן היה להבין שהקשר נותק מהנגמ"ש והוא לא יודע מה עלה בגורלו .
אם הוא היה מספר את מה שהוא ידע וראה , זה היה חוסך לי ומשפחתי הרבה ימים של חוסר וודעות והרבה תקוות שהתבדו למרות תיפקודו של יחיעם במלחמה , בשבילי ובשביל משפחתי יחיעם לא גיבור במבחן החברות והאנושיות , הוא נכשל ובגדול.

שלמה ששון

שלמה שלום

אני לא לוקח על עצמי את התפקיד של המגן של יחיעם
אבל בהחלט רוצה לשתף אותך במצב שבו היינו אנו הלוחמים
מיד לאחר המלחמה.

במהלך הקרבות ראינו לא אחת חברים נפגעים ולצערי חלקם
גם נהרגים. השאלה שעמדה בפנינו היתה פשוטה, האם אנו
יכולים ומוסמכים לספר למשפחות שאליהם נסענו בחופשות המעטות
שהיו לנו (מזכיר לך היה גם צריך לבקר את הפצועים הרבים בבתי החולים
השונים) את מה שראינו. ההנחיה שקבלנו בגדוד ובצבא היתה שאנו החברים
לא מוסמכים למסור למשפחה על נפילת בנה, זה תפקידו של קצין העיר או
גורמי השלישות הרשמיים של הצבא. מסירה שלנו על חבר שנפל מתפרשת
כהכרזה של אדם כעל חלל דבר שלא היינו מוסמכים לעשותו. במיוחד נכון הדבר
על חללים שלא היתה בידנו גופה אשר פונתה וזוהתה בוודאות בתאג"ד הקרוב.

שוב, איני לוקח את התפקיד של יחיעם, הוא יעשה זאת בעצמו כאשר ימצא לנכון
חשוב לי להגיד לך שלמה, שלושים ושתיים שנה אחרי
שאני מבין את הסבל הנוראי וחוסר הוודאות שעברת אתה ומשפחתך
אני ידוע שחוסר הוודאות היא הקשה ביותר, אני ידוע שההטלטלות הזו
שאולי הבן או האח בחיים ו"רק" נפל בשבי יכולה לשגע כל משפחה.
אני יודע את הדברים לא רק כי אני מבין אותך אלא כי חוויתי דבר דומה עם חברי
הטוב מהתיכון שנפל בקרב והיה נעדר חודשים.

אני רוצה להגיד לך, שלדעתי בסיטואציה שהיתה, שבו לא היה בידי הכוח של יחיעם
זיהוי וודאי של גופות אני חושב שהוא לא היה יכול להכריז באוזני המשפחה על
נפילתו של הבן / האח.
אני כן יודע (וזה לא מופיע בספר) שיחיעם הצטרף לכוחות המחפשים לאחר המלחמה
והוביל כוח שלנו לנגמש הפגוע כדי שהגופות יחולצו ויגיעו לקבר ישראל.

אני ידוע שאין בזה נחמה אבל בכל זאת אחזור על הדברים, אחיך הרצל לא נפל בעת מילוי תפקידו
או בתאונה,
אחיך נפל במהלך הסתערות על כוח מצרי כאשר המשימה שלו ושל המחלקה שאליה השתייך היתה
לחלץ לוחמי צה"ל אחרים שהיו נצורים במעוז מילנו ליד קנטרה.
הסתערות זו של הרצל וחבריו היא המבטיחה גם היום שלושים שותיים שנה אחרי את קיומו של
הצבא ואת הבטחון של לוחמיו שלא יופקרו בעת מצוקה. ההסתערות הזו של הרצל וחבריו מלמדת
את כל חיילי צהל הקרביים כי תמיד ימצא כוח אחר אשר יעשה כל מאמץ לחלצם.

יהי זכרו של הרצל ושבע עשרה חבריו מפלוגה י' מגדוד 79 שנפלו במלחמה ברוך

עפר

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

שלום

לפלוגה י' מגדוד 79 נוסף אתר המפרט את סיפור הפלוגה וכולל מידע נוסף
כמו כן כולל האתר גלריית תמונות מתקופות שונות של הפלוגה המביאות גם לקורא הזר לפלוגה תמונות מהימים ההם של שנת 1973.
בעתיד יוכנסו תמונות נוספות לאתר.
האתר מהווה יד זכרון לשמונה עשר חללי הפלוגה.
כתובת האתר:
http://shum.huji.ac.il/~offerd/yod79/

בהזדמנות זו ברצוני ליידע את חברי הפורום שדף זכרון מלא לחללי גדוד 79 (שפלוגה י' היתה שייכת אליו עד לפרוץ המלחמה) נמצא בכתובת:
http://shum.huji.ac.il/~offerd/79/gdud79.htm
הרשימה נוצרה בעבודה משותפת על רמי מתן שהיה מ"פ בגדוד במלחמה. הבעייתיות ביצירת הרשימה מוסברת בסופו של דף הזכרון.

סיפורו של גדוד 79 במלחמת יום הכיפורים מיוחד וכמעט לא ידוע בעיקר בגלל שמרבית מפקדיו הבכירים נהרגו או נפצעו.
הגדוד עצמו יצא למלחמה מספר שעות לפני שפרצה משטחי כינוס תחת רשתות הסוואה מתוך צפיית הנולד של המג"ד מוני ניצני. הגדוד ספג אבידות כבדות ביום הראשון והשני למלחמה. גדוד 196 שגם סיפורו מיוחד לחם באותה גזרת פעולה של גדוד 79 (מעט מצפון לו). ביום השני למלחמה בלילה אוחדו בפועל שני הגדודים תחת גדוד 79 אף שבאותו הזמן מרבית המפקדים הבכירים, המג"ד, הסמג"ד ושני המפי"ם היו בפועל מגדוד 196 (חלקם הצטרפו לגדוד זה אך יומיים קודם לכן במסגרת השיבוץ מחדש של חטיבה 460 בבית תמדה ערב המלחמה). השמירה על שמו של גדוד 79 היתה רעיון של המח"ט אמנון רשף שרצה לשמור על מורשת הקרב של גדוד 79. בעתיד אפרסם מידע מסודר יותר על לחמתו של גדוד 79 במלחמת יום הכיפורים.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

שחר שלום ותודה

יש באתר תמונות הרלוונטיות לכמה אשכולות שנפתחו לאחרונה בפורום
כמו מקלעון מקרוב, נגמש בתרגיל צליחה (ללא ערכת ציפה) ועוד
בימים הקרובים יתווספו תמונות נוספות

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

שלום

מצורף קישור לכתבה שנערכה על פלוגה י' גדוד 79 בעיתון במחנה של היום 28.4.06
http://shum.huji.ac.il/~offerd/yod7...ane28042006.pdf

הקישור עצמו מתוף דף הארועים באתר הפלוגה
http://shum.huji.ac.il/~offerd/yod79/events.htm

שבת שלום

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

באתר פלוגה י' ניתן לשמוע ראיון שנערך ברשת א' ביום הזכרון לחללי צה"ל, בראיון מידע על פלוגה י' וגם על איתן שביט ז"ל שקיבל צל"ש רמטכ"ל על חלקו בקרב הפריצה ב 15-16.10.1973
הראיון בדף הארועים באתר שכתובתו
http://shum.huji.ac.il/~offerd/yod79/events.htm

באותו הדף ניתן לשמוע ראיון מוקדם יותר שהתקיים ברשת ב' ערב יום הכיפורים האחרון ומתייחס לספר "פלוגה י' בסופה"

ולמי שלא קרא, יש באותו עמוד הפניה לכתבה בעיתון במחנה שהתפרסמה לפני כשבוע על הפלוגה
_________________________________________
על איתן שביט מאתר בעוז רוחם:

מלחמת יום הכיפוריםסרן שביט איתן ז"ל 989709
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/files/0/26170.gif]
על גילוי אחוות לוחמים ואומץ לב.תיאור המעשה:במלחמת יום הכפורים שימש סרן איתן שביט ז"ל בתפקיד קצין חימוש גדודי בחזית סיני. בתפקיד זה פעל רבות להחזרת טנקים שנפגעו לכשירות מבצעית. ביום 16 באוקטובר 1973 נע סרן איתן שביט ז"ל ב-נגמ"ש אחרי הכוחות הלוחמים שנעו בשדרה. תוך כדי הפגזה נפגעו מספר טנקים, שהיו לפניו. תחת אש אויב, על אף היותו פצוע בעצמו, עבר סרן איתן שביט ז"ל בין הטנקים וארגן את חילוץ הנפגעים. לאחר פינוי הפצועים המשיך בתנועה על ציר "עכביש" על מנת לחלץ נפגעים נוספים. תוך כדי תנועה קיבל ה-נגמ"ש פגיעה ישירה וסרן איתן שביט ז"ל נפגע ונפל. במעשיו אלה גילה סרן איתן שביט ז"ל אחוות לוחמים ואומץ לב.על מעשה זה הוענק לו : צל"ש הרמטכ"ל ניסן תשל"ו אפריל 1976, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי


וקישור לדף יזכור מאתר משה"בט
http://www.izkor.gov.il/izkor82.asp?t=94148

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

שלום
מצורף קישור לכתבה מבטאון השריון האחרון שפורסם בשבוע שעבר על פלוגה י'.
עיקרי הדברים הופיעו בהודעה הראשונה באשכול, בכתבה נוספו מפות כולל מפת צבע קוד סיריוס של הגזרה הצפונית של תעלת סואץ.
הקישור לכתבה
http://shum.huji.ac.il/~offerd/yod7...i032006-h-3.pdf

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

ביקורת על הספר "פלוגה י' בסופה" מעיתון "שריון" האחרון נמצאת בכתובת:
http://shum.huji.ac.il/~offerd/papers/shiryon032006.pdf

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

הספר "פלוגה י' בסופה" - הצעת תרומה / החלפה - הצעה לחברי פורום צבא ובטחון

הספר "פלוגה י' בסופה" נכתב לפני שנה והוא מספר את קורותיה של הפלוגה הסדירה י' מגדוד 79 בסיני, תקופת הכשרתה, תקופת המלחמה עד להתפרקותה ומעשיו של כל אחד מלוחמיה לאחר פירוק הפלוגה. פרטים מלאים על הספר נמצאים באתר הפלוגה בכתובת
http://shum.huji.ac.il/~offerd/yod79/book.htm



פרטים נוספים באשכול שנפתח כאן לפני שנה

מביקורים אצל משפחות הנופלים ומהקשר אתם אנחנו לומדים על רצונם שסיפור הפלוגה לא ישכח ויועבר גם לדור הצעיר שלא ידע את המלחמה ההיא.

מכיון שנותרו ברשותי עותקים של הספר ברצוני להציע 2 הצעות כיצד המעוניין בספר יוכל לקבלו:

1. תרומה לזכרון מנחם (עמותה העוסקת בסיוע לילדים חולי סרטן) ע"ס 50 ש"ח. ניתן לתרום באמצעות הטלפון 02-6433001 כאשר התרומה תהיה על שמי - עפר דרורי (פלוגה י') נא להקפיד לבקש את הקבלה בנוסח זה.
ניתן לתרום לעמותה אחרת ששמה "מאיר פנים - מפעל חיים" (העוסקת במפעלי הזנה לנזקקים) טלפון 02-5011444 באותם כללים שרשמתי בסעיף 1.
כאשר אקבל את הקבלה אשלח את הספר לכתובת שתמציאו לי

2. החלפה בספר אחר על מלחמת יום הכיפורים שמצוי ברשותכם ושאינו ברשותי. גם ספרים משומשים אבל במצב טוב יתקבלו בברכה. ההנחה שלי שמי שמחזיק ספרים על יום כיפור הוא "בעל עניין" וידאג שהספר שיקבל יקרא ע"י אנשים נוספים.


תקופת ההצעה שלי היא חודש ימים עד לסוף חודש אוקטובר 2006. הכל בכפוף למלאי שברשותי.
כדי לא להעמיס על הפורום אתם מוזמנים לעדכן אותי
1. אם בחרתם בתרומה, נא כתבו לי בפרטי ואציין בפניכם את הכתובת למשלוח הקבלה אלי
2. אם בחרתם בהחלפת ספר, אנא כתבו לי בפרטי את הספר שאתם מעוניינים לשלוח לי ואודיע לכם האם אינו ברשותי וכמובן את הכתובת לאן לשלוח אותו

ניתן במקום לכתוב בפרטי לשלוח דואל לפי הכתובת offerd@cc.huji.ac.il
תודה וגמר חתימה טובה לחברי הפורום, לחיילי צה"ל ולכל עם ישראל

עפר

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

שלום
במענה לכמה שאלות.
הדרך לקבל את הספר היא או באמצעות תרומה לאחת העמותות או בהחלפה של ספר אחר על המלחמה.
מה שנדרש זה להחליט
1. אם רוצים תרומה אז תורמים לאחת העמותות שמפורטות בהודעה הראשית ושולחים אלי את הקבלה - במענה מקבלים את הספר
או
2. אם רוצים החלפה של ספר בספר, שולחים לי בפרטי או בדואל את שם הספר שנמצא ברשותכם, מוודאים אתי שהספר אינו ברשותי, מקבלים כתובת ושולחים אלי - במענה מקבלים את הספר

שבת שלום וגמר חתימה טובה

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

לקראת יום השנה ה 33 לפרוץ מלחמת יום הכיפורים אני ממליץ בחום למי שעדיין לא רכש את הספר של עופר לעשות כן. מתוך בליל ספרי המלחמה שפורסמו בשנים האחרונות, מדובר בתיעוד נדיר, ייחודי וקפדני של מהלכי פלוגת חרמ"ש טיפוסית. הדרך בה התפזרה הפלוגה על פני החזית הדרומית כולה מאפיינת במידה רבה את צה"ל כולו במלחמה ההיא - לחימה במסגרות לא אורגניות, תחלופת מפקדים ולוחמים ולמרות זאת חתירה התקפית רציפה, פעמים רבות בתנאי נחיתות ואי וודאות, אל מול אויב חזק ומבוצר. סגנון הכתיבה קולח וענייני, סיפורי המעשה האישיים והאנושיים מרתקים, בקיצר הנאה צרופה.

שלום
לאור כמה בירורים, יש אנשים שחוששים לתרום בכרטיס אשראי (אין סיבה עניינית אבל אני מכבד)
הצעתי היא שתשלחו את ההמחאה אלי ואני אבצע את התרומה, לא רציתי להתעסק בזה אבל המטרה מצדיקה. למעוניינים נא לפנות בפרטי או בדוא"ל
תודה ומועדים לשמחה

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

בוקר טוב עופר.

אני שמח שלמדת ממני ולקחת יוזמה....מובן שהייתי רוצה לקבל ולקרוא את ספרך...הצעתי אליך מתבססת על שתי האופציות שהעלית:

1. קבלת ספרי כשהוציאו לאור ואני תקווה שהחלטה על כך תיפול עד סוף נובמבר....

2. לחילופין , תרומה כפי שהצעת...

חג שמח. מיכאל.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

I read Offer's book a few months ago and I strongly recommend it.

Unlike most books about the 73 war which tell the battles from a General's or large unit's perspective, this book shows what the war was like from the simple soldiers' point of view. It tells the story of a regular mechanized infantry company which takes heavy casualties and whose soldiers are split among different units as the war progresses. I found it fascinating to read about these young soldiers who are not only thrown into a war by surprise, but also about their amazing courage and strength, returning again and again into battle after seeing their friends killed and even being wounded themselves -- many times at their own initiative.


Offer's book is not only a good read but also gives well deserved honor to those soldiers who fought in that terrible war, the scale of which we have been fortunate not to experience since then. These days it should be especially interesting for today's generation currently "traumatized" by Lebanon 2 by giving a good point of reference of what a full-scale war is like.



Chag samach

אני רוצה להודות בכנות על ההמלצה גם שלך ZARGON13 וגם שלך STRONG11

ממש נוגע ללב, תודה

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

אבל התחייבתי לפני עופר לספר על רשמי מהספר - פלוגה י' בסופה.

הספר כתוב כאוסף סיפורים שבהתחלה נראו לי מעט בבלגאן, אך כאן טעיתי!
עופר מייטיב לספר ולתאר תמונה שלמה וברורה של יחידה קטנה בתוך גיהנום עלי אדמות.
אוסף הסיפורים האישיים של דרגים שונים וחיילים שונים יוצר מבט כולל על אופי היחידה שלמרות שרבים מחייליה נהרגו, נפצעו והמסגרת נשברה המשיכו כל אחד בדרכו שלו את הלחימה העזה והעיקשת!
לדעתי הסגנון בו כתוב הספר, שהוא אסף סיפורים, הוא מיוחד במינו ומרתק מאוד!

מומלץ בחום!!!

צ'פס

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.

תודה על התגובה

ואני ממש לא מצטער שהקפצת את האשכול...

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

אמנם לא סיימתי עדיין לקראו.שכן קשה לי נפשית לחזור לאוירת הימים ההם שעופר כה מיטיב לתאר. כמי שהיה באותם מקומות באותם ימים דומני שתיאוריו של עופר והציטוטים מדברי חברי מיטיבים לתאר את הנופים , המחזות, האירועים והתחושות של אותם ימים, שאולי רחוקים אבל צרובים עמוק בנשמה של אלה שהיו שם.
תודה עופר.

BA שלום

תודה על תגובתך , רציתי לספר לך שמהתגובות שאני מקבל מאנשים שקראו / קוראים את הספר עולים דברים מאוד דומים, לחלק מהאנשים הספר לא קל לקריאה במיוחד לאותם אנשים או קרוביהם שהיו שם, לחלק אחר שיותר מרוחק מהחוויות הקריאה יותר קלה.
כמה אנשים ספרו לי שנתנו לקריאה את הספר לקרובים להם ביותר כתחליף למה שלא יכלו לספר בעצמם.
אם כל הקושי אני שמח שהספר מעביר את התחושות ההם כך שגם מי שלא היה שם יכול להבין במדת מה את המציאות ההיא.
תודה

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

אוסיף ואעדכן כי לאלבום התמונות של פלוגה י' נוספו תמונות רבות בשבוע האחרון
ימצאו עניין בהם גם מי שלא היה חברים בפלוגה אבל תמונות מתקופת 1973 מעניינים אותם
במיוחד נוספו תמונות מהקוו שהחזיקה הפלוגה במוצב "הביט" בקוו המגע עם המצרים מערבית לפאיד (אם אפשר לקרוא למה שתראו שם מוצב) ועוד כמה תמונות מאימוני צליחה שנעשו לאחר המלחמה במקומות שונים
אלבום התמונות נמצא ב
http://shum.huji.ac.il/~offerd/yod79/pictures.htm

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

עופר ,

זה עתה סיימתי לקרוא את ספרך "פלוגה י בסופה"- קורותיה של פלוגת חרמ"ש במלחמת יום כיפור...מעניין, מרתק, מזכיר נשכחות ומדהים בסמיכות המקומות שנלחמנו בהם....
מוריד בפניך את הכובע על היסודיות, העמקנות והשקידה באיסוף העדויות מחיילי פלוגתך ומאיסוף החומר המקיף על ימים לא פשוטים אלה עליהבם נסוב הספר...צריך הרבה מאד מרץ וסבלנות לעבודה כגון זאת...
סיפור חלוקת הפלוגה בין כוחות שונים וסיפוח חיילים בודדים- כמו הדוגמא שלך - ליחידות אחרות מזכיר לי במידה רבה את סיפוחי כמפקד נגמ"ש חילוץ לגדוד אחר בגיזרה המזרחית בלבנון במלחמת שלום הגליל...

יום טוב. מיכאל.

תודה על התגובה

מצטער על האיחור אבל מנגון ההתראות פישל ולא ראיתי.
אכן כפי שכתבת אירועים כאלו קורים וקרו לצערנו כל הזמן, אולי נוכל לצמצם את היקפם.
שוב תודה
עפר

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

קראתי את הספר במלואו. לקחת על עצמך משימה קשה לאסוף את העדויות של הפלוגה שהתפזרה לכל אורך התעלה. הצלחת במשימה והתוצאה ספר הכתוב בצורה ברורה למרות שמורכב מאוסף של עדויות של אנשים רבים. התקציר הקצר בתחילת כל יום מוסיף הרבה. הצלחת להעביר את האווירה בזמן הקרבות הקשים ואת מעשי הגבורה הרבים. עוררת בי הרבה זיכרונות מהלחימה בציר עכביש שם גם נהרג מג"ד המטל"ר סא"ל אורי קידר (קולסקי) ז"ל. זאת יומיים לאחר שנאספת על ידי אחת מסוללות גדוד המטל"ר שאליו השתייכתי.

מתנצל על התגובה המאוחרת, מנגון ההתראות מפשל...
תודה על מה שכתבת ויש לי פינה חמה לחיילי גדוד המטלר שלך שאספו אותי (במיוחד יעקב ) מהשטח לאחר שחלצתי עצמי רגלית לאחר שהנגמש נפגע.
הלילה ששהיתי בגדוד שלכם אושש אותי ואיפשר לי למחרת בבוקר להסתפח ליחידה נוספת ולהמשיך.
תודה

זוהי הזדמנות נוספת לספר על פעולה יפה של אנשי גדוד המטלר בלילה של ה 15 באוקטובר במהלך האיגוף הדרומי של חטיבה 14 בחולות. בנקודת זמן מסויימת ירתה אחת הסוללות מטח על אחד מהמעוזים הנטושים. הבהק הפיצוץ אפשר לנו בשדרה של החטיבה לאמת את מיקומנו ביחס להבהק שאת מקומו ידענו מאנשי התותחנים אשר דיווחו לנו לאן ירו. תודה גם על השת"פ הזה.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

מיכה קפוסטה שהיה בעין הסערה של הלחימה החל ב 101 ועד מלחמת יום הכיפורים כתב ספר בשם "לא כל כדור הורג" - מומלץ. אני מצטט מספרו (עמוד 228) בקשר ללחימה בציר טרטור:

"הלוחמים של חטיבת השריון 14 הם סיפור בפני עצמו. מישהו צריך לספר על הגבורה של אנשי החטיבה הזאת של אמנון רשף. אני חושב שלא היתה עוד יחידה כזאת בצה"ל ואולי לא היו קרבות כאלה בעולם, בכל ההיסטוריה של המלחמות. החלק שלה במה שקשור לצליחה קופח במידה משוועת, בגלל הסיפורים על הקרבות של גדוד הצנחנים בחווה הסינית."

קפוסטה היה יחד עם שונרי (הוא היה המג"ד הקודם של גדוד הסיור של הצנחנים).

תודה על הציטוט

אכן לוחמי חטיבה 14 זכאים לכל מילה שנכתבה ובראשם המח"ט אמנון רשף שגם הוא לא זכה לתהילה המגיעה לו.
אולי אחרי 34 שנים יתחיל הצדק להעשות בעזרתם של אנשים שהיו שם
אבל בבקשה אם יש וויכוחים של צנחנים / חווה הסינית וכו' - שמרו אותם לאשכול של החווה הסינית
הייתי שמח לשמור את האשכול הזה למטרה שלשמה נפתח
תודה וחג שמח

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

יש התקדמות רבה

נכנסים הרבה תכנים אבל עדיין אין מועד לשחרור לציבור

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com