השאלה שלי האם המטוסים הרוסים (מיג 21) היו שונים מאלו של המצרים?
אני מתכוון מבחינת דגם, טילים, מערכות נשק, סכימות צביעה...
או שאולי היו אלה מטוסים מצרים שהוטסו בידי טייסים רוסים?

אני מדבר על אותו קרב ב 30.7.1970 שבו הפילו מטוסי מיראז' ופאנטום חמישה מטוסי מיג 21 מוטסים בידי טייסים רוסים.

אם אני לא טועה אזור הקרב כונה במפות "טקסס" לא? כך קראתי ב"עילונות אוירית" של אהוד יונאי.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אני יודע שאלו היו מיג-21, אבל לא יודע לפרטי פרטים על הדגם, הסכימה וכו'. מה שאני כן יכול להגיד לך הוא שהאזור הזה אכן כונה טקסס, וזאת משום שהיו בו הרבה מאוד קרבות אוויר סוערים בינינו לבין המצרים, בדיוק כמו קרבות הקאובויים בטקסס כמו שרואים בסרטים...

עד כמה שאני יודע - מטוסים מצריים,טייסים רוסים.

158 . מתחילים לראות את הסוף .

המאמר הבא: http://www.waronline.org/IDF/Articles/attrition_war.htm מבוסס על מקורות מערביים. לפי מאמר זה, טייסים רוסיים הגיעו יחד עם המטוסים - 75 מטוסי MIG-21MF, שהיו עם מנוע, רדאר ומערכת בקרת אש משופרים (לעומת מטוסי MIG-21F ו MIG-21PF שהיו בשימוש מצרי). מטוסים אלה טסו עם סימני זיהוי סובייטיים.
לעומת זאת, לפי מאמר הבא: http://airwar.ru/history/locwar/bv/...mig21egipet.htm , שמבוסס על מקורות רוסיים, טייסים רוסיים טסו במטוסי MIG-21S ו MIG-21SM, עם סימני זיהוי מצריים.
אני אנסה למצוא עוד משהו בנושא.

עפ"י מקורות רוסיים היו גם מספר מטוסי מיג 25 שבצעו משימות סיור ומודיעין מעל סיני וישראל.

אינני יודע מהם הדגמים של המיגים כי אינני מתעניין בהם.
מה שאני יודע בוודאות הוא שהטייסים הסובייטים טסו על מיגים חדשים ביותר שהמצרים עדיין לא עברו הסבה עליהם והם טסו עם סימני זהוי מצריים.
טייסי ח"א הישראלי זיהו אותם רק משמיעה בקשר ואכן אלו היו מארבים שלנו שכונו טכסס ואריזונה.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

ככל הזכור לי, כי כך סומן במפות הקוד.

אגב, הרוסים לא היו היחידים שנלחמו בישראל מצידה המצרי של התעלה...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אתה מתכוון במלחמת ההתשה ?

ביום כיפור היו האנטרים עראקיים (לא ידוע לי מי הטיס אותם), ומיראזים לוביים (שמצריים הטיסו אותם) .

מיראזים מדגם V שהיו מיועדים לישראל ונמכרו בחלקם ללוב.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

לא זוכר כרגע בדיוק, אבל היה גם קרב אוויר מול קוריאנים או ויאטנאמים או מישהו כזה (מהמזרח) שהיה במצרים ואף נלחם בחיל האויר.

המטוסים שלהם היו מדגם מתקדם יותר משל המצרים, וכך גם כישורי הטיסה שלהם.

התוצאות שלהם (מבחינתם) דווקא היו לא רעות.

איפה המגזין הזה כשצריך אותו)....

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

לא נראה לי שאפשר לאשר בוודאות בלי טיול לקהיר.. אבל אני מקווה שתפתיע

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

בשליפה מהמותן מצאתי את התיאור הבא מתוך אתר scramble.
http://www.scramble.nl/pk.htm
בפיסקאות רביעית ושישית יש תיאורים על הצלחות מזהירות בקרבות מול ישראלים בששת הימים וכיפור.
יש בכך אמת ?

ובלי לשלוף דברים - את זה חיפשתי משיטוטי באינטרנט
http://www.pafmuseum.com.pk/content...sraelisyria.htm
סדרה של ציורים (כן ציורים) מתוך מוזיאון חיל האויר הפאקיסטאני שמתארים הפלות של מטוסים שונים ובינהם גם ישראלים - אתם מוזמנים לדפדף בין הציורים.

אין שום סיבה לפקפק בזה.
הטייסים הפקיסטנים הוכיחו מאז ומעולם אומץ לב וכישורי טיסה גבוהים בעיקר בשתי המלחמות הקשות שלהם מול הודו, במהלכן הטיסו לרוב מטוסים מיושנים מאוד בנחיתות מספרית אדירה... מזכיר לך ח"א אחר?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי mr_doron בשליפה מהמותן מצאתי את התיאור הבא מתוך אתר scramble. http://www.scramble.nl/pk.htm בפיסקאות רביעית ושישית יש תיאורים על הצלחות מזהירות בקרבות מול ישראלים בששת הימים וכיפור. יש בכך אמת ?

יש בכך הרבה אמת, אבל באותה מידה מסתובבות באינטרנט כמה גירסאות שונות של המעורבות הפקיסטנית במלחמות ישראל, ורבות מהן שגויות.
הדוגמא שנתת למשל טוענת שהם הפילו 10 מטוסים במלחמת ששת הימים ולא איבדו אף מטוס. מספר יותר אמין הוא 4 (המיסטר של חנניה בולה בירדן ושני הווטורים והמיראז' בגיחה השלישית ל H-3), ובהתחשב שבאותם אירועים חיל האויר גם הפיל מטוסי אויב, הטענה כי לא איבדו אף טייס גם היא חשודה.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

שליפה מהמותן. יתכן מאד שאני טועה-

טקסס ואריזונה לא היו "שמות המארבים" כי אם כינויי מתחמים שונים במפות הקוד של אותה תקופה.
אבדוק במקורותיי (יומינט..רק יומינט..) ואחזור עם תשובה מוסמכת.

158 . מתחילים לראות את הסוף .

אבל כנראה השמות ניתנו לאזורים מאוחר יותר.
הטייסים כינו מארבים אילו "טכסס" ו"אריזונה" בגלל צורת המארב שאותו תיארתי בפירוט באחד מספרי.
מספר מטוסים היו טסים באיזור בגובה רב וזוג מטוסים היו טסים בצורה כזו שניתן היה לגלות אותם, אז היו המצרים מזניקים לעבר הזוג מיגים בכמויות. הזוג הישראלי היה נמלט ובו זמנית אלו שלמעלה היו עטים על טרפם בשיטה של כל הקודם זוכה כמו שליפות במערב הפרוע. לכן השמות הללו.
התאור הנ"ל סופר לי ע"י עשרות טייסי ח"א באופן אישי ובצורה זהה ללא כל תאום בינהם.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

אני חושב שהדרך הטובה ביותר לפתור את הסוגיה הזו היא על ידי מציאת מפת קוד כזו ובדיקת תאריך הדפסתה.

גם אני שמעתי את סיפור השליפה, המערב הפרוע או איך שלא נקרא לזה, ולא אתפלא אם מדובר כאן באגדה אורבאנית שהלכה וטפחה עם השנים.

מציע לא לפסול אף אחת מהאופציות. אם המפה ואזורי "טקסס" ו"אריזונה" נמצאים במפה עוד לפני קרב האוויר - הרי מדובר כנראה בעוד סיפור מרפסת, ואולי סלנג שהתפתח בלי שמישהו ידע בברור את המקור (הרי טייסים לא מנווטים לפי מפות קוד, אלא אם כן הם טייסי מסק"ר), ואם להיפך - אז אולי הטייסים היו אלו שהשפיעו על הכינויים.

צחי

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מופיע הסיפור מפי אביהו בן-נון, כחלק מכתבה מורחבת על יחידת האזנה
של דוברי רוסית, שהביאה לרעיון יצירת המארב לטייסים הרוסים.
ממולץ לקרא את כל הכתבה.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART/969/882.html

אפילו יש הוכחה לכך - מספר "בני קשת".
(בסוף הכתבה)

ידעתי שהרוסים שואלים, אבל לשלוח מטוס לקרב 7 שנים לפני שאב-טיפוס שלו המריא ..

מי שרואה סטארגייט (ובעיקר את הפרק ששודר אתמול) - מבין איך זה קורה.

וברצינות - בני קשת הוא אוסף נדיר של שטויות ואי דיוקים היסטוריים שזכו לדיון ציבורי דווקא בגלל הנייר ששמש להדפסת הספר (והיה בין הגורמים להדחת מפקד היחידה בזמנו).

ככה זה כשמביאים מישהו שעסוק בעיקר בטיפוח האגו אל מול עשייה מקצועית.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

כי עד עכשיו השתמשתי בציטוטים מ"בני הקשת" בכמה דיונים היסטוריים, ובכלל חשבתי את הספר למקור רדוד, אך מהימן. אם אדון DOWNER לא היה מראה לי את הנקודה, הייתי גם ממשיך לחשוב ככה.
אז איפה עוד הם טעו?

נבדק על ידי מחלקת היסטוריה לפני פרסומו, והרבה שגיאות תוקנו בו. על כל פנים, סביר להניח שכמה חמקו גם מעיניהם של הבודקים, וטעויות דפוס משעשעות כגון אלה תמיד מתרחשות. אני חושב שצחי צריך לנמק היטב את הטענה שלו, מפני שברוב המקרים שיצא לי להשוות משהו מבני קשת מול מקורות אחרים, בני קשת היה אכן שטחי אך מהימן (לא יודע על לפני 1948. לא התעסקתי בזה).

מישהו יודע כמה מטוסים של חיל האוויר השתתפו באותו קרב ?
בכתבה במעריב מוזכר 14 מטוסים ומדובר גם בטייסים שהפילו ביחד 59 מטוסי אויב - אולי יש גם שמות של טייסים ?.

תודה !

המפילים בקורנסים היו אביהו בן נון/שאול לוי ואביאם סלע/ראובן רשף; ובמיראז'ים אשר שניר, אברהם סלמון (הפלה וחצי), שניהם מט.119 ויפתח ספקטור (חצי הפלה) מט.101. עוד
המבנים היו, ע"פ ספרו של עמוס עמיר:
ט.119 - עמוס עמיר, אברהם סלמון, אשר שניר, וגלעד.
ט.117 - רביעיה בהובלת אורי אבן ניר (מפקד הטייסת)
ט.101 - רביעיה בהובלת יפתח ספקטור
ט. 69 - רביעיה בהובלת אביהו בן נון (מפקד הטייסת)

ט.117 היא טייסת פאנטומים?

בזמן קרב האויר המדובר - שנת 1970 ,טייסת 117 וכמובן גם טייסת 101 היו טייסות מירז'.

כתבה במעריב, שאגב גם מצטטת את ספרו של עמוס עמיר (בנושא אחר אמנם) :
"צוות המארב הורכב מהקרם דה לה קרם. נבחרת טייסים שהפילו ביחד עד אותו יום 59 מטוסי אויב. סופרמנים. בחיל האוויר נערך דיון שמי מיוחד רווי קרבות אגו לקביעת הרשימה. לבסוף הוחלט על רביעייה מטייסת 69 (פנטומים), רביעייה מטייסת 119 (מיראז'ים), רביעייה מטייסת 117 (מיראז'ים), ועוד שני מיראז'ים מטייסת 101 בכוננות."
ז"א סה"כ = 14
אגב רוסים מצידם בכלל טועינם - שהיו 24 ישראלים מול 8 מיגים. ס"כ ארבע מיגים הופלו - 3 טייסים נהרגו (יש גם שמות), אחד ניצול.

באחד הפורומים הפופולאריים ביותר ברוסית - ה - avia.ru עלה הנושה שוב. אחד מחברי הפורום שאביו שירת כטייס במצריים באותה תקופה קרא את המאמר מאתר waronline שבו בין היתר מצוטטים מספר עדויות של טייסים ישראליים ממקורות שונים והחליט להגיב. אליו הצטרפו עוד אנשים, אחד מהם לדבריו היה קצין שעמד בראש צוות "בקרה האובייקטיבית" כמו שקוראים לזה ברוסית - צוות שאחראי על ווידוא פגיעות ואבידות. שוב לפי דבריו הוא היה במפקדה (או אולי יותר נכון בחמ"ל או בור) ביום הקרב וגם ביקר במקום נפילתם של המיגים שהופלו.
תירגמתי חלק מהדברים שלו, הערות בסוגריים הן שלי.

"במלחמת העולם השנייה החל משנת - 43 בקונפליקטים בקוריאה, בווייטנאם טייסים שלנו נראו כלוחמים אמיתיים..מוניטין היה מאד גבוה. אומנם הניסיון של אותם קרבות נלמד אך ללא אימונים פרקטיים התוצאה הייתה שואפת לאפס. מצד הפיקוד הישראלי היה ניתן לראות בבירור רצון למצוא תרגיל טקטי כדי לפגוע ביוקרה של הטייסים שלנו. הרי שהדברים הגיעו עד למצב אבסורדי כאשר שמיניית מטוסי קרב ישראליים הייתה נמנעת ממגע עם זוג מטוסים שלנו. הם הרדימו אותנו והרי זוהי טקטיקה.

אני רוצה לשתף [אתכם] בניתוח שלי לאחר אותו יום עצוב.

בתכנית הישראלית ככל הנראה היה לגרום להזנקת רביעיה תורנית מבסיס בני סוייף (Beni Sueif) באמצעות פעילות של קבוצת מטוסים [שלהם] לאחר מכן לעבור לצד שני של התעלה ולגרום לרביעיה לתפוס איזור הדרומי. לאחר מכן קבוצת מטוסים שוב עוברת את התעלה ובתמרון שלהם מושכת את הרביעייה שלנו לאיזור מוגדר [מראש] ובמהירות ובכיוון טיסה הנדרשים - הישר לתוך מכת טילים של פנטומים שבגובה נמוך נכנסו [מראש] לשטח שלנו כ-50 ק"מ דרומית לתעלה, איפה שיש בקעה מאד נוחה בין שתי גבהות אשר לא נסרקת ע"י מכ"מ. הכל היה צריך לקרות במהירות הבזק, בדיוק על פי התוכנית ללא קרב אווירי של ממש - "הוצאה להורג" ונסיגה מין האיזור..

לטובת הפיקוד הם השתמשו במטוס הפיקוד ובקרה אשר היה באזור כ- 25-30 ק"מ מזרחית לתעלה. כמו כן באוויר היו מספר מסוקי הצלה וקבוצת תגבור של מטוסי קרב.

הזנקת מטוסים מבסיס קומועשים (Komuashim) עבור הישראלים היתה להפתעה.... למה הזניקו אותם דווקא ? נחזור למפקדת הטייסת (אנני ערב לדיוק הזמנים ואני יוצא מתוך נקודת הנחה שהזנקת הרביעיה הראשונה היתה ב - 15:28). אנני זוכר אם היו הזנקות הרביעיה התורנית לפני הצהריים [באותו יום]. אחרי הצהריים המצב היה רגוע. באותו יום בתורנות ב"בור" היה רב סרן ז'לטיקוב, קצין אחראי על אימוני ירי ואימונים טקטיים. ב-14:30-14:35 על מסך המכ"מ הופיעה מטרה שנעה בגובה 4500 מטר מתוך עומק שטח האויב במהירות של כ- 600 קמ"ש. על פי מאפיינים המטרה הוגדרה כמטוס תובלה. טיסות דומות של מטוסי תובלה היו כל הזמן. ב- 14:45-14:50 דרומית לתעלה המטוס הסתובב צפונה והמשיך לאורך קו החזית במרחק של 35-40 ק"מ ממנו. בעוד 10-12 דקות שוב הסתובב ב- 180 מעלות וכך הלאה. כעת המטרה הוגדרה כמטוס פיקוד ובקרה. ב - 15:05-15:10 קצין בקרה מ[בסיס] ביר עריידה דיווח כי באזימות 50 מעלות במרחק של כ- 120 ק"מ הופיעו [עוד] שתי קבוצות מטוסים [הנעות] בכיוון אל התעלה. ניתנה פקודה לרביעיות תורניות של לטייסות 2 ו-3 לעבור לכוננות דרגה 1 ובו זמנית לטייסת 2 לעבור לכוננות דרגה 2 [כך במקור, לדעתי טעות במספור הטייסות - bertold]בעוד 3-4 דקות ממפקדה המצרית דיווחו על מגע לא יציב עם מטרה שטסה בגובה נמוך דרומית לתעלה במרחק של 40 ק"מ מהים וערבים הקפיצו את הבסיס [שלהם] בגלל איום אווירי. ב- 15:15 דיווחו מה"בור" על מסוקים שהופיעו מעל שטח האוייב ב - 5 ו - 20 ק"מ צפונית לתעלת סועץ. הופעתם של מסוקים ומטוס פיקוד ובקרה העידו על כך שהאוייב מתכונן למבצע, כנראה מכה ב[קו] החזית. פעולות כאלה בגיזרה שלנו לא היו מזמן. רב סרן ג'לטיקוב דיווח למפקדה בקהיר והציע להזניק לאוויר 10 מטוסים לאחר שהטייסת תכנס לכוננות (לטייסת נדרשו כ -12-10 דקות על מנת להיכנס לכוננות ויירוט במבנה של "עשיריה" תורגל [בעבר]). למרות כך, ניתנה פקודה להזניק רביעיה מבסיס קומועשים ובמידת הצורך לתגבר אותה בעוד רביעיה מבסיס בני סועייף. (וכאן היתה הטעות הראשונה). התברר אחר כך כי לרשות חמ"ל בקהיר היה מכ"מ שלא פעל והם לא ראו את המתרחש באוויר. ב- 15:28 מבסיס קומועשים המריאה רביעיה בהובלה של קמנב (Kamenev) ובעוד כ - 2-3 דקות מבסיס בני סועייף המריאה רביעיה בהובלת יורצ'נקו (Yurchenko). כאשר רביעייה של קמנב התקרבה למרחק של 40-50 ק"מ קבוצת מטוסים ישראליים הסתובבה, עברה את התעלה ותפסה גזרה. ממפקדה ביר עריידה נתנו פקודה לקמנב לתפוס גזרה (לא זוכר את מספר) הצפונית, ולרביעיית יורצ'נקו להגיעה לגזרה הדרומית. ישראלים המתינו לרגע שיורצ'נקו יגיע לגזרה שלו ובו זמנית חשבו מה לעשות עם הרביעייה בגזרה הצפונית. ברגע שיורצ'נקו תפס את הגזרה, קבוצת ישראלים – (4 או 8 מטוסים) עברו את התעלה וטסו לכיוונו. קצין בקרה מביר עריידה נתן פקודה לצאת ליירוט לרביעיית קמנב שהיו יותר קרובים לאוייב ב - 25-30 ק"מ ולאחר שקיבל פרטים מעודכנים על האוייב נתן פקודה גם רביעיית יורצ'נקו. ב[קבלת] פקודה להתחיל ביירוט טייסים משחררים את מיכלי הדלק הנתיקים ומפעילים מבער אחורי.(התבטאות של אחד הטייסים הישראליים על סכנת התנגשות עם מיכלים נתיקים היא המצאה – המיכלים שוחררו כ-30 ק"מ לפני המפגש). רביעיית קמנב "התנגשה" בקבוצה ישראלית (על פח דיווחם לאחר הנחיתה – 8 מטוסי מיראז') במסלולים ניגדיים, לאחר מכן הרביעייה התפרקה לזוגות. אנני זוכר את מהלך הקרב... לפי נתונים המוקלטים על טייפ של [ראשי טיבות של איזה מערכת הקלטה סובייטית המותקנת במטוס] אצל אחד הטייסים נרשם שיגור טיל ומספרי ה-G גבוהים. עוד ברשמקל נקלט קולו של המוביל הזוג השיני השואל "מי זה למטה – שלנו?". וקולו של הבקר - “זהירות למטה מטוסי אוייב!” בעוד 2-3 דקות לרביעייה ניתנה פקודה לחזור לבסיס בגלל מצב הדלק. רביעייה חזרה לבסיס ללא ז'ורבלב (Zhuravlyov). רבעיית יורצ'נקו המשיכה להתקרב אבל בקירבת אזור הקרב לפטע הותקפה מלמטה ע"י קובצת הפנטומים אשר השיגה אותם . הופלו 3 מטוסים. ניתוח הקרב מראה שנעשה מאמץ להתרכז בפגיעה ברביעיית יורצ'נקו, [כאשר] רביעיית קמנב בכלל לא היתה בתכנויות ישראליות.”


ובכן עדות מעניינת, לא ?

תודה על התרגום.

Good day Gentlemen.
Here is story I was told by Egyptian air force officer I met in Angola in 1997. This officer was stashed at the time of the incident with the Russians at the EAF HQ. And according to him The Egyptian air force was celebrating for three days. According to him you cod not fined one sober EAF pilot for three days and Mobarak was in the lead. The Russians were not impress to say the lest.

All the best
Alex

עדות של אחד מטייסי קרב הרוסיים, קפטן ולדימיר פיודורוביץ וואסילייב, באותה תקופה- שירת בטייסת 2 הסובייטית במצרים (עדות מובאת ע"י בנו):

כאשר טייסינו הגיעו לשדות תעופה בני-סואיף וקומאושים, הם קיבלו משימה מקומית – לתת חיפוי אוירי לאגף הדרומי של החזית הישראלית-מצרית, וגם עמק זפרן ועמק סוכנין –דרך עמקים אלה מטוסים ישראליים פרצו בגובה נמוך מאוד לתוך האיזורים הפנימיים של מצרים. הם קיבלו גם הגבלות חמורות – איסור להיכנס למרחב אוירי מעבר לקו החזית ואיסור להיכנס לאיזור אחריות של חה"א המצרי.

כאשר המטוסים הישראלים ביצעו טיסות חיפוי לאיזור שלהם, הם חזרו לשטחם בכל איום של קרב אוירי. הסיבה לכך לא הייתה "התנהגות ג'נטלמנית", אלא לימוד על סגנון שליטה במטוסי קרב שלנו וסגנון הלחימה שלנו. הלימוד היה כל-כך מדוקדק, שלפעמים נראה היה שהם שולטים בכל מעשינו, לא רק באויר אלא גם על הקרקע.

בתנאים מוזרים שכאלה הפיקוד שלנו החליט "להרוג 2 ציפורים במקה אחת" לסייע ליחידת מטוסי קרב-הפצצה מצריים בתקיפת גדוד (ככה כתוב - ) הוק, ובמקרה של קרב אוירי – לבדוק את רמת האימון של טייסינו. בשביל זה לשדה תעופה מזרחית מקהיר (השם לא זכור לי) נשלחה טייסת (16 מטוסי מיג-21), ושם היא עסקה בחיפוי מטוסי תקיפה. הטייסות שנשארו בבני-סואיף וקומאושים (16 מטוסי מיג-21 בכל אחת), עסקו בחיפוי רגיל של איזור פעילותם, זאת אומרת בכל שדה תעופה היו 4 מטוסי מיג-21 ברמת מוכנות 2, וכל השאר היו ברמת מוכנות 3 במקום מגוריהם (כנראה, הכוונה לצוותים - ).

כנראה, ישראלים היו מודעים לסדר הכוחות הזה, וביצעו את פעולתם, שמתוארת בצורה כל-כך צבעונית, אך לגמרי לא קשורה למציאות, במאמר ישראלי (הכוונה למאמר שפורסם אצלינו - ).

..

ב-30 ליוני, אחרי שנקודת פיקוד(?) גילתה רביעיית "מיראג'ים" (רביעייה, ולא "מיראג'" בודד, כמו שכתוב במאמר) הוזנקה לאויר חוליה (כאן ובהמשך הכותב משתמש במילים "רביעיייה" ו"חוליה" באופן שווה - ) של קאמנב משדה תעופה קומאושים, ואחרי זה הוזנקה משדה תעופה בני-סואיף חוליה של יורצ'נקו (יורצ'נקו, מקרה, יאקובלב, סירקין). אחרי שה"מיראג'ים" התפזרו, על הף היתרון המספרי הגדול של היריב (לפחות 12 מטוסים), חוליית קאמנב הוכנסה לקרב. הקרב היה בתמרון אנכי בגבהים בין 2000מ' ל6000 מ'. ז'ורבלב – המובל הקיצוני(?) הופל ונטש את מטוסו.

חולייתו של יורצ'נקו התקרבה למקום הקרב, כדי לתגבר את כוחותינו, אבל "פאנטומים" (לפי המידע שבידינו, מעל 12 מטוסים), שהיו בגובה נמוך מאוד ולכן לא התגלו, תקפה אותם במהלך התקרבות (כ-10 ק"ם ממקום הקרב) באמצעות טילים, בזמן שהחוליה המשיכה לעלות. כתוצאה מכך מוביל החוליה, יורצ'נקו, התפוצץ באויר, ויאקובלב וסירקין נטשו את מטוסיהם שנפגעו. מקרה נכנס לקרב עם "מיראז'", שהתחמק מהתקיפה שלו, והוא (לא ברור מי מיהם - ) נחת בשדה תעופה הקרוב ביותר. יאקובלב נהרג בנטישה בגלל שחופת המצנח שלו נפגעה – היא ניצלתה, כנראה, מהמבער האחורי של מטוס חולף.

ובאשר לחוליה השלישית, שלנו (סארנין, וואסילייב, מאזור, סופרון) – היא המריאה 3 דקות אחרי המראתה של חוליית יורצ'נקו והגיעה לאיזור הקרב, שבו כבר לא היה אף אחד – רק שלושה עמודי עשן המטוסים שנפלו.

חמודים ביותר הסיפורים של הטייסים הישראלים המנוסים האלה על מספר רב של מיגים – בפועל היו רק שתי רביעיות, ולא ממש בו-זמנית. הרי בזמן שחוליית יורצ'נקו נכנסה לקרב, חוליית קאמנב היתה בסופו. ולכן זה ממש חידה, איך טייס קרב הצליח לספור 16 מטוסים (הכוונה לעדות של אביהו בן-נון, שמובא במאר שלנו - ). ייתכן ומיכלים נתיקים, שנפלו מהמטוסים, הוסיפו לבלבול.

נכון, במקרה זה טייסינו הובסו, אבל בשום פנים ואופן הם לא היו ביתרון מספרי, בטח ובטח שלא ביתרון מספרי מוחץ. במלחמה כמו במלחמה – מי שיצליח ליצור יתרון בכוחות במקום הנתון ובזמן הנתון, ולהגיע לאפקטיביות מלאה, הוא המנצח.
האם מישהו כאן מכיר מישהו מהאנשים שהשתטפו באירוע הזה מהצד שלנו?