השאלה השלישית נשאלת משום שלדבר הזה היה גלגול קודם במקום שונה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

רמז- זה לא אמל"ח או לוח פיקוד של אמל"ח

לעולם אשא דגלך בגאווה

אף אחד? בושה וחרפה.
לבני- ממך ומכל מומחי הים הייתי מצפה לזהות את זה (עוד רמז...).
בכל אופן, החידה תישאר פתוחה עד יום ראשון ב-7 בבוקר.

לעולם אשא דגלך בגאווה

תאמין לי אבל בחיים לא ראיתי כזה !!!!!!

ואיפה היית בסדיר?

לעולם אשא דגלך בגאווה

נראה לי כמו המדמ"לים הישנים שהיו ברוכב (אביו של הדוהר), בתקופה שלפני עידן המתכ"ס/ערמון, כאשר במפי"קים עוד היו מחשבי "דוד".
זה משהו ענתיקה, יצא משימוש לפני כ-15 שנה בסדיר. לי עוד יצא להדריך מילואימניקים שהיה להם כזה.

הפריט המצולם הוא יחידת הבקרה של מדמ"ל M-71
מדמ"ל זה התחיל את שירותו בכלל בחיל הים (אין לי מושג למה, אבל אני בטוח בזה...), ובחיל התותחנים שימש ועדיין משמש את כוחות המילואים כמדמ"ל של תותחי רוכב, M-71, רומח, קרדום, L-33, M-50, וכן כן D-30 .
מבין הכלים שציינתי, היחידים שעדיין משרתים במילואים הם M-71 ורוכב.

התמונות צולמו השבוע על ידי במהלך אימון גדוד במל"י (אני מפק"צ בגדוד M-71).

לוח הפיקוד:

המדמ"ל מורכב על קנה M-71

לעולם אשא דגלך בגאווה

מדמ"ל כזה מורכב על רוכבים ישנים. צילמתי את זה ב-1993 כאשר הדרכתי מילואים במרכז חת"מ בבאלי"ש (שמו הקודם של מל"י).
זה שיש את זה על הנגררים - הגיוני, אבל יש עוד רוכבים שמשתמשים בזה ? אני מופתע.

לעולם אשא דגלך בגאווה

זה שהוא מותאים לרוכב אני יודע, אני הרי אימנתי מילואימניקים עליו. מה שמפתיע אותי זה שיש עדיין גדודי מילואים שמשתמשים בו, זה הכל.

לעולם אשא דגלך בגאווה

למה התותחים הנגררים עדיין בשירות והרומח וקרדום כבר לא?

כי סולתם "נתקעה" איתם. היא היתה אמורה לספק אותם לצבא אירן אך בעקבות המהפכה שאירעה שם ועליית חומייני לשלטון הם לא סופקו (די דומה לסיפור על קליטת הF-16 הראשונים בחיל האויר).
לכן סולתם מכרה את התותחים לצה"ל.

הרומח והקרדום הם פלטפורמות מיושנות מתקופת מלחמת ויטנאם ואולי קצת קודם, מדובר אומנם בכלים מתנייעים אך אנשי הצוות יושבים כשגופם בחוץ (דבר בעייתי בעידן האב"כ).
שני התותחים הנ"ל גם סובלים מחוסר דיוק יחסית לתוחי הרוכב/דוהר/דורס המשרתים גם היום בצה"ל למרות שהם יוצרו בתקופה מקבילה (שנות ה-60 המאוחרות).
רומח- תותח M107 שיורה תחמושת בקוטר 175 מ"מ
קרדום- תותח M110 שיורה תחמושת בקוטר 203 מ"מ
רוכב/דוהר/דורס- משפחת תותחי M109 הקנה בקוטר 155 מ"מ.

הרומח הוצא משירות באמצע שנות ה 90, הקרדום שירת לתקופה קצרה ו ה M109 משרת על גרסאותיו השונות בסדיר ובמילואים.
ה M71 לא נכנס לשימוש ביחידות סדירות אלא רק במילואים ואני מעדיף שלא להיכנס לדרכי ההפעלה שלו, אני רק אומר שהוא נגרר ע"י משאית ריאו והיתרון העיקרי שלו על התותחים האחרים הוא הדיוק הגבוה מאוד שלו.

לעולם אשא דגלך בגאווה

כשהיינו מבקשים "אש מיידית (לחילוץ)" בלבנון סוללת הרומח שישבה בטוליפ (בארץ, על קו כחול) הייתה מגיבה מהר יותר מסוללת הרוכב שישבה בשרייפה. בדרך כלל גם יותר מדוייק.

למה התומ"ת הזה יצא משרות? אני מצרף משהו שכתבתי פה מזמן:

ציטוט:

אז איך פרקו את סוללת ה175 האחרונה? הסוללה הייתה שייכת לגדוד "הרעם" של אגד רמת הגולן של התותחנים. בלבנון היו סוללות תותחים מתחלפות במוצבים : שרייפה (חודר) רקפת וטוליפ. (אולי בעוד מוצב בגיזרה המערבית ,אני לא מכיר) כל סוללה בחיל התותחנים (חת"ם) הייתה עולה לתקופת קו מסויימת, כל פעם במוצב אחר. גדוד הרעם, עם תותחי רומח 175 מ"מ, עלה באופן קבוע למוצב טוליפ כיוון שמשם רק לו היה טווח לעומק לבנון (הטוח שלו גדול יותר משל ה155). במשך הזמן גדוד הרעם עבר מסוללות 175 ל"מנתץ" (MLRS). גם במילואים הסוללות של ה175 פורקו. אבל, רק סוללה אחת נשארה עם התותח הזה ולכן הייתה כמעט באופן קבוע בטוליפ. במבצע ענבי זעם הסוללה ירתה כמה פגזי נפל, הפגזים היו ישנים שתאריך התפוגה שלהם (כמו בתרופות) כבר עבר או היה קרוב מאד. לכן הוחלט להשבית את הירי של פגזים אלה. בהתחלה הושבתו סדרות בודדות ואח"כ הושבתו כל הפגזים עד לבדיקה.אני חייב לומר שהרבה פעמים כשביקשנו אש מיידית, גם כשהם היו הסוללה היותר רחוקה או כשהיו המון סוללות אחרות (בענבי זעם היו כ10 סוללות תותחנים בגיזרה) הם כמעט תמיד היו הראשונים להוציא פגז. חבר שלי היה המסו"ל (מפקד סוללה - מקביל למ"פ) של סוללה זו - סרן ע"ק. יום אחד הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחקבא לבקר במוצבי הקו ובין השאר בטוליפ. אמנון דיבר ובסוף השיחה שאל אם יש שאלות ע' שאל: "למה מחזיקים אותנו בקו אם במילא הולכים לפרק אותנו וגם עד אז לא נותנים לנו לירות"? הרמטכ"ל לא היה מודע לפרטים והוא אמר שהוא יבדוק. יום אח"כ יצאה פקודת הפירוק של הסוללה ועוד באותו שבוע הם ירדו מלבנון. אגב , זו הסוללה שממנה נעלם החייל גיא חבר.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אחד הפגזי-בלאי הללו נחת ליד הש"ג של טוליפ נ"מ ופצע חייל שהיה בשמירה שם. זה בהחלט האיץ את הוצאתם משירות של התומ"תים.
חוצמזה, למיטב ידיעתי התותח לא פחות מדוייק מ-m-109. אלא שעם תחמושות חדשות הייתרון העיקרי שלו - טווח ארוך, 32 ק"מ - צומצם למדי. תחמושות הטווח המורחב הקיימות בעולם ל-155 עוברות בקלות את הטווח הזה, וחוסר המיגון של הכלי הוא מטרד (לא של-m-109 יש המון מיגון, ובכל-זאת).

בשלב מסויים כשהבינו שהתחמושת המקורית מיושנת ואף מסוכנת לשימוש נעשה נסיון להסב פגזי 155 מ"מ לירי מקנה 175 באמצעות שני מנעלים אשר שימשו כמתאמים לקוטר הקנה !
גם נסיון זה לבסוף לא היה הצלחה גדולה...