|
25-11-2004, 12:09
|
|
|
|
חבר מתאריך: 22.06.02
הודעות: 4,181
|
|
אינדקס מונחים חשובים בצילום טכני , נכתב ע"י elipr
--מדריך זה נכתב ע"י elipr , וכל הזכויות שמורות לו--
אינדקס זה, הכולל את המושגים הטכניים הבסיסיים, מיועד בעיקר למתחילים, אך יכול בהחלט להוסיף גם לאלה המנוסים בעולם הצילום ואינם משוכנעים במידת הכרתם את העניין.
מטרתו של האינדקס להגדיר במדויק את המושגים החשובים בצילום ולהמנע (ככל האפשר) מכניסה של ממש אל מבנה המצלמה או מהעמקה יתרה (ובכל זאת, יצא ארוך).מתוך מגוון הנושאים שיש להכיר כדי להבין את הצד הטכני של הצילום כראוי, יש מספר מצומצם יותר של מושגים שהבנתם (והתנסות מעשית מספקת) תביא ליכולת "לנבא" איך תיראה התמונה, מהבחינה הטכנית של ההגדרות שבחרתם, תוך מינימום ניסויים ומחיקות. זוהי מטרת החומר המובא כאן.
1. פוקוס - עובד עפ"י עיקרון המרחק. לדוגמה, מיקוד על פריט, או נושא במרחק כלשהו (נניח 5 מטרים) משמעו - כל מה שנמצא במרחק זה מהמצלמה ייקלט בחדות. החדות בשאר התמונה כלומר, פריטים הנמצאים במרחקים שונים לעומת זה שבפוקוס, תלויה בהגדרות אחרות, המוסברות בהמשך (עומק השדה ומאפייניו).
2. אורך מוקד (Focal Length) - נהוג למדוד במילימטרים (mm), מתייחס למרחק שבין העדשה/עצמית (Lens) לנקודת מיקוד הקרניים.
אורך מוקד של 50mm נקרא נורמלי, מכיוון ש"זווית" הראיה של עדשה זו זהה (בקירוב) לזווית ראיה של העין הרגילה (כ-46 מעלות).
- עדשות בעלת אורך מוקד של 24-35mm נחשבות לעדשות Wide וזווית הראיה שלהן גדולה יחסית (לכן ייקלטו יותר פריטים בתמונה). עדשות בעלות אורך מוקד קטן יותר נקראות: Super Wide.
- עדשות בעלות אורך מוקד גדול - 75-300mm נקראות עדשות Tele. עדשות אלה קולטות פחות פריטים לתוך התמונה אך יכולות להתמקד על פריטים הנמצאים במקומות רחוקים יחסית. זווית הראיה בעדשות אלה קטנה בהתאמה. עדשות בעלות אורך מוקד גדול מ- 300mm נקראות: Super Tele או Super Telephoto.
במצלמות הדיגיטליות נהוג לסמן x3, x6 וכן הלאה: מספר המציין את היחס בין אורך המוקד המכסימלי למינימלי.
כדוגמה- עדשת 35-350mm תיקרא x10.
3. מהירות תריס/סגר (Shutter Speed) - מושג המתייחס למשך הזמן העובר מתחילת תהליך הצילום ועד סיומו (משך החשיפה). לדוגמה, מהירות תריס של "6 משמעה צילום למשך 6 שניות - הנחשבת לחשיפה ארוכה. לעומתה, מהירות תריס של 1000 משמעה צילום למשך 1/1000 שניות (אלפית השניה) - הנחשבת לחשיפה קצרה. אלו הן דוגמאות קיצוניות של משך החשיפה.
- לחשיפות ארוכות יש שתי השפעות עיקריות: כמות האור הנקלט גדלה, והתמונה "תימרח" ותתקבל תחושה של תנועה בתמונה. בחשיפות ארוכות מומלץ מאוד לקבע את המצלמה כדי שהפריטים הנייחים בתמונה יישארו נייחים ולא יושפעו מהתזוזות היד שלנו (במשך החשיפה).
- חשיפה קצרה תקטין את כמות האור הנקלט ו"תקפיא" את התמונה.
4. מיפתח (Aperture) - המיפתח מתייחס לקוטר של הצמצם במילימטרים:
משמאל בתמונה, הצמצם במצב פתוח. לעומתו, מימין, הצמצם במצב סגור.
- כשמדברים על "מיפתח הצמצם" (Aperture Value) לא מתייחסים לקוטרו של המיפתח אלא ליחס: f=L/A (הנקרא f-Stop), כאשר L מייצג את אורך המוקד ו-A מייצג את הקוטר של המיפתח. לדוגמה: מפתח צמצם של f8 משמעו - אורך המוקד גדול פי 8 מקוטר המיפתח. אם כך, ככל שנגדיל את המיפתח ביחס לאותו אורך המוקד (כלומר לאותה העדשה) נקבל יחס קטן יותר.
מיפתח הצמצם הקיצוני משמאל מתאים בקירוב ל- f2.8 (צמצם פתוח) ומיפתח הצמצם שמימין מתאים בקירוב ל- f16 (צמצם סגור).
- צמצם פתוח, חשוף יותר לאור וצמצם סגור יכניס פחות אור לחיישן. בנוסף, זהו נתון חשוב המשפיע על עומק השדה המוסבר בסעיף הבא.
הערה חשובה - הערכים של מיפתח הצמצם ושל מהירות התריס מותאמים כך שהעלאת מהירות התריס לערך הבא והורדת מיפתח הצמצם לערך הקודם, ישמרו על חשיפה זהה! מבחינת כמות האור הנקלט.
5. עומק שדה (Depth Of Field) - נהוג להשתמש בקיצור DOF כשהכוונה לעומק שדה. עומק השדה מתייחס לאזור הכללי (לפני ואחרי אזור הפוקוס) שמתקבל חד בתמונה. ככל שעומק השדה גדל, חלקים גדולים יותר של התמונה יופיעו בחדות יחסית ולהפך: עומק שדה קטן/רדוד יקלוט בחדות את אזור הפוקוס בלבד והשאר יטושטש.
נתון זה חשוב מאוד לאופי הצילום: בצילום נוף, לדוגמה, שואפים להגדיל את עומק השדה. בצילומי פורטרט, כדוגמה הפוכה, מדגישים את הנושא העיקרי ונהוג לטשטש את השאר (הקטנת עומק שדה למינימום האפשרי).
- עומק השדה עשוי להיות מושפע משלושה גורמים עיקריים: מיפתח הצמצם, המרחק של אזור הפוקוס מהמצלמה ואורך המוקד של העדשה.
הערה - גודל החיישן משפיע גם הוא על עומק השדה המתקבל, אך אינו נתון לשליטתנו. למעוניינים בכל זאת, ניתן לגשת לכתובת המומלצת במדריך של רועי: "מדריך: עומק שדה" - http://dfleming.ameranet.com/dofjs.html (מומלץ לעיין במדריך, המוקדש כולו לנושא עומק השדה).
- מיפתח הצמצם הוא אחד המשפיעים העיקריים על עומק השדה: צמצם פתוח יטשטש את הרקע לעומת הנושא שבפוקוס ולכן יקטין את עומק השדה (f4 ומטה), לעומתו צמצם סגור יגדיל את עומק השדה (f8 ומעלה) :
הפוקוס מכוון לנק' 1 (בתמונת הדוגמה) בשני המצבים. קל לראות שנק' זו תתקבל בבירור על המסך (חיישן או סרט). נק' 2 שאינה בפוקוס, תתקבל "מרוחה" יותר כשהצמצם פתוח, וחדה יותר כשהצמצם סגור.
- מרחק הפוקוס מהמצלמה - קובע גם הוא לעומק השדה המתקבל. ככל שנושא הצילום קרוב עומק השדה יקטן אף הוא. ההבדלים בולטים במיוחד בצילומים קרובים מאוד: 5 מטרים ומטה.
- הגורם השלישי הוא אורך המוקד - עדשת 28mm תתן עומק שדה גדול יותר מעדשת 50mm, בהנחה שכל שאר הנתונים זהים: מיפתח צמצם ומרחק זהה מאזור הפוקוס.
מכאן, שאם יש ברשותנו עדשת זום, שליטה ידנית על מיפתח הצמצם ופוקוס ידני, נוכל לשלוט בכל הגורמים לקבלת העומק הרצוי.
לפניכם מספר דוגמאות לעומק שדה: בתמונות 3 כוסות. מרחק הצילום (די קרוב!) וכן אורך המוקד של העדשה נשמרו אחידים בשלושת התמונות. בנוסף, הפוקוס נשמר גם הוא קבוע - על הפרחים התחתונים שבכוס האמצעית.
השינויים הרלוונטיים הם במיפתח הצמצם: f2.8, f5, f8 (והתאמת מהירות התריס לשמירה על חשיפה זהה). להזכירכם, f2.8 משמעו צמצם פתוח - עומק שדה רדוד. בתמונות, תוכלו לראות כיצד משפיעה הקטנת המיפתח על הגדלת העומק מסביב לפוקוס:
f2.8:
f5:
f8:
המצלמה: Fuji602
6. ISO/ASA/אס"א: נתון המתייחס להגברה או הפחתה משמעותית של הרגישות לאור. נכון להיום, בדיגיטליות, הנתונים האפשריים הם בד"כ: 50, 100, 200, 400, 800, 1600, 3200. ערכים של 800 ומעלה, בד"כ ניתן למצוא במצלמות יקרות יותר. ככל שהמספר גדל, כמות האור הנכנסת תגדל ותהיה שקולה להקטנת מהירות התריס בשלושה צעדים או להגדלת ערך מיפתח הצמצם בשלושה צעדים (כלומר הקטנת המיפתח).
ערך ה-ISO האופטימלי, מבחינת איכות התמונה, הוא הערך הנמוך ביותר. ככל שנגדיל את ערך ה- ISO נקבל תוספת בלתי רצויה של פיקסלים בהירים הנקראים "רעש" (Noise).
ככל שהמצלמה איכותית יותר - תוספת הרעש תקטן לעומת מצלמות איכותיות פחות.
ISO נמוך (200) :
ISO גבוה (1600) והרעש המתקבל:
המצלמה: Fuji602
7.WB/White Balance: פונקציה ייחודית לדיגטליות. מטרתה - לאפשר איזון "טבעי" ככל האפשר של צבעים: לדוגמה, צילום של ציור במוזיאון שמואר ע"י מנורה רגילה או פלורוסנט, יושפע מהתאורה ולא ייתן את הצבעים המקוריים של הציור. לשם כך, נועדה פונקציה זו, המסוגלת אוטומטית או ידנית להפחית את הצבע הלא רצוי ולהתקרב לצבעי המקור ככל האפשר.
ממגוון הידע הטכני האפשרי, אלה הם המושגים החשובים יותר לצילום הדיגיטלי החובבני. לצילום המקצועי יש לדעת יותר על עדשות, פילטרים, המבנה המכני הייחודי וכן הלאה.
שכחתי משהו? הוסיפו והאירו.
בברכה, אלי.
נ.ב: תודה ל-Mister TG שעבר על הכתוב לפני ההעלאה לפורום.
_____________________________________
הגלרייה שלי
Canon EOS 400D + 18-55 + 50 f/1.8 + 70-200 f/4L
|
|