פורסם באתר petnet


מאת: דר' עופר שביט

חמוסים - כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול.


מה זה חמוס? איזו מן חיית מחמד הוא?

חמוס הוא חיה מתורבתת שבויית לפני כאלפיים שנה על ידי ציידים שהשתמשו בו להבריח ארנבות ממחילותיהם, שאינו שייך למשפחת המכרסמים, קרוב של המינק וחתול קוטב ומזכיר יותר כלב וחתול מאשר למכרסמים אך הוא קטן יותר.
החמוס הוא חיית מחמד עם המון קסם. הם חברותיים (ולעיתים לא) , מאוד מסוקרנים , מכירים , מזהים ואוהבים את בעליהם ומאוד אוהבים לשחק ולהשתעשע. הם ניתנים לאילוף וללמידת טריקים חביבים. ניתן ללמדם להשתמש בארגז חול לעשיית הצרכים, הם יכולים להיות בכלוב ואף בתיק תקופת מה אך גם אוהבים לרוץ ולשחק הרבה. ניתן לגדלם כיחידים אך הכיף האמיתי לראות שניים או שלושה מהם משחקים ביחד.
מגרעות - גם כאלו יש : הם אוהבים לגנוב חפצים קטנים ולהחביאם , לחפור בעציצים , להיכנס לכל חפץ שיכיל אותם , ללעוס ולבלוע , לחפור ולשרוט את השטיח , אולי ברמה פחותה מזו של חתול אך התופעה קיימת. הם עלולים לפספס את ארגז השירותים שלהם , ויש להם בלוטות ריח שמפיצות ריח שאינו אהוב במיוחד (בלשון המעטה).
הריח חריף במיוחד בזכרים לא מסורסים וניתן למתנו על ידי סירוס והוצאת הבלוטות. פחות רחצות (המעוררות את ההפרשה השמנונית המריחה בעור) ויותר ניקוי של ארגז החול ומצע השינה של החמוס תורמות לירידה בהשפעת הריח . מאכלים כוללי דגים גורמים לצואה מסריחה יותר.
החמוס אינו מומלץ כחיית מחמד לילדים קטנים (5 ומטה) משום שהוא נבהל בקלות מהתנהגות קשה ועלול לנשוך.

בחירת והצגת חמוס חדש:

גור חמוסים חדש צריך להיות גדול מחדשיים .
זיהוי מיני - לנקבה חריץ קטן צמוד לפי הטבעת ,לזכר בליטה במרכז הבטן.
ניתן לבדוק בארגז השירותים : זכרים משאירים ערמת צואה ובמרחק מה משם שלולית שתן אצל נקבות הכל באותה נקודה.
בזמן בחירה ,חפש את החמוס בעל הפרוה העשירה והמבריקה בעל מבט חוקר ובעל פעילות נמרצת , בקיצור את היפה והעירני בשגר.
בהגיעו הביתה יש לענוד לצוארו רצועה (כמו של חתול ) עם פעמון ותגית זיהוי.
ניתן לערבב בן המינים או מאותו מין וגדלים שונים ללא בעיה. מלחמות שליטה כמעט תמיד קורות בחומרה כזאת או אחרת המצריכה השגחה למנוע פציעות לפחות בהתחלה.
יש להפגישם בשטח ניטראלי ולעיתים להלינם בכלובים שכנים שיוכלו להריח ולא לגעת תקופת מה. רחץ אותם מייד על מנת שיריחו דומה. היה ערני לצרחות כאב אם אתה משאיר אותם לבד. הרחק את התוקפן ונזוף בו בתקיפות והעבירהו כעונש לכלוב.
סימן להצלחה הוא כאשר הם מתחילים לנקות אחד את השני. לרוב תוך 10 ימים שלום יושב למשכן.

חמוס וחיות מחמד אחרות:

חתול מהוה בעיה קטנה ולמרות שצריך להשגיח בשבועות הראשונים סביר שהוא יקבל את החמוס . ודא שלחמוס פתח מילוט שבו החתול לא יעבור אך אם החתול אינו תוקפני,העניינים יסתדרו.
כלבים מטבעם יותר עוינים חמוסים במיוחד כלבי צייד. צריך להציג להם את החמוס בהדרגה תוך הקפדה על השגחה נכונה עד שהנך בטוח ביחסיהם.

חמוס והבית:

צריך תמיד לזכור כי חמוסים נוטים להסתבך בצרות. בחדר שבו ישחק החמוס כדאי שלא יהיו דברים שבירים , נגיסים , פרוות , או ספוגים הניתנים להרס. כל חור או מחילה בקוטר 5 ס"מ ויותר היא פתח להרפתקה וסכנה. חמוסים יסתתרו בין קפיצי הספה, בארונות המטבח ובכל חור בו יוכלו להזדחל. כל מוצר גומי או כל דבר קפיצי הוא משחק לנשיכה ולהרס,וכמובן סבון – אוכלים בתאוה. שקיות פלסטיק , סמרטוטים ,חוטי חשמל הכל ברשימת הסכנה.
רצוי לתלות פעמון קטן על צואר החמוס העוזר באיתורו.
רצוי לפזר בבית מגש או שניים לעשיית צרכים.

כלוב:

כלוב הוא חיוני גם בחמוסים שמסתובבים חפשי בבית. הכלוב צריך שיהיה מתכתי (רשת) גודל 60X100X60 ס"מ.
בכלוב צריך מסתור לשינה בצורת סל , או קופסה או אפילו סמרטוט מתחתיו אפשר להתכרבל.
ריצפה: לינוליאום עדיף או שטיח הניתן לכיבוס. ללא נסורת!!! המופלל כגורם אלרגיות ובעיות נשימה.
בכלוב יהיה כלי לאוכל מנירוסטה וכן כלי למים או בקבוק אותם לא ניתן להפוך. וכן ארגז לעשיית צרכים דומה לזה של חתול בית רגיל .ניתן ורצוי להשתמש באותו חול כמו לחתולים.
בכלוב ניתן לארגן גן משחקים מרשים הבנוי מקומות שונות עם תעלות ומחילות , עם ערסלים תלויים למנוחה ומשחק. וזהירות חמוסים עלולים לפתוח דלת פשוטה!!!
את רוב זמנם יבלו החמוסים בשינה בכלוב ובהחלט יעדיפו להשתובב ולחקור את הבית .

תמיד תמיד צריך לחשוב על צעצועים העלולים לגמור כחסימת מעיים בגוף החמוס.

צעצועים : ערסל ,חגורת עור , כדור טניס ,כדור גולף ,קופסת פילם , שקית פלסטיק , קופסאות קרטון עם חורי מעבר ,צינורות , ובכלל כול העולה על רוחכם.


תזונה:

חמוסים הם אוכלי בשר כמקור ראשוני לחלבונים ושומנים.
לרוב האכלה חופשית ( כלי שבו אוכל תמיד ). מקובל לחשוב שמזון מסחרי של חתולים עונה בקירוב לצרכי החמוס. עדיף מזון יבש על רטוב , ורעיון טוב יהיה לגוון את סוג המזון מדי פעם.
נהוג לתת לחמוס תכשיר נגד כדורי שיער של חתולים העוזר להם להיפטר מכל מיני גושים חוסמים במעיים אותם לעסו ברחבי הבית.
קיימים גם חטיפים מיוחדים וכן מזון מסחרי במיוחד לחמוסים אך אם ההפרש הכספי הוא רב מזון חתולים יספק.
חלב בכמויות גורם לשלשול כמו כן ממתקים , צימוקים , בקיצור כל דבר במידה והגיון.
בצל בכמויות הוא בעייתי ושוקולד רק במידה!!! גם כן יכול להיות רעיל בכמויות.



אילוף והתנהגות:

אסור לנשוך!!! חמוסים אינם תוקפנים אך תוך משחק הם עלולים לנשוך קצת חזק מדי ולהכאיב. הם עלולים לנשוך כתגובה לקול צורם מאוד או מתוך כאב. העונש צריך להיות מידי : כמו חזרה מידית לכלוב להרגע!!! חיזוקים חיוביים כמו מטעמים בעקבות התנהגות טובה וכן שבחים מילוליים!!! חשובים ביותר. הצלפת האף כאשר שיניו נעוצות בך הוא עונש מקובל. אך עדיף קריאה קולית כמו: הפסיק!!! או די!!! כאשר הוא נושך חזק מדי תוך כדי משחק. או השפרצת מיים לפרצוף ממזרק מוכן מבעוד מועד.

אילוף לארגז חול קצת יותר מסובך מאשר בחתול וייתכן שכלוב קטן יעזור . רק לאחר שהחמוס יתרגל לארגז ניתן להוציאו למרחבי הבית. כדאי לראות שהוא השתמש בארגז השירותים לפני ההוצאה מהכלוב ( בדרך כלל הוא ישתמש בארגז 15 דקות אחרי שהתעורר).
מחוץ לכלוב ניתן להשגיח וכל חצי שעה להניחו בארגז השירותים או מיד כשהוא מראה סימנים ראשונים של עשית צרכים. שבח אותו על עשייה במקום הנכון. אם תפשת אותו על חם מחוץ לכלוב : צעקה חדה "אסור"!!! ועונש החזרה לכלוב.

עיקור / סירוס:
סירוס נחוץ ביותר בחמוס זכר: מוריד תוקפנות , מוריד ריח גוף , מונע סימון טריטוריה בריח דוחה.
נקבה יש לעקר שאם תתייחם ולא תתעבר עלולה למות מאובדן דם עקב המחזור הארוך.
מומלץ בגיל חצי שנה.

הוצאת בלוטות ריח:
מומלץ במיוחד אם הריח חריף. עדיף לעשות בזמן הסירוס.

חיסונים:
חיסון לכלבלבת:distemper בגיל 8, 12, 16 שבועות וחיסון שנתי אחה"כ.
כלבת - רק אם החמוס מסתובב בחוץ.

אקלים:
חמוסים רגישים ביותר לחום גבוה דהיינו מעל 27 מעלות צלזיוס : יש לצננם במים קרים , מאוורר , או צל .
לעומת זאת הם אינם רגישים לקור סביר.

פרעושים:
פרונטליין חתולים או כל מוצר המכיל פרמטרינים אך לא זרחנים אורגניים : בקיצור כל כל מה שמתאים לחתול.

האמת היא שחמוס היא חיה מוזרה שנראית כמו עכבר שחתכו אותו באמצע והוסיפו לו חתיכה במרכז וככה הפכו אותו לעכבר ארוך.
החמוס היא חיה טורפת שבוייתה (ועל כן היא נושכת (לא לשים ארנבון עם חמוס).
היא גם חיה קטנה ונחמדה ואפילו חברותית לפעמים.

חמוסה לבקנית על הברכיים במרחב פתוח. היא קשורה ברצועה מיוחדת התופסת אותה בחזה ובגב בין הרגליים הקידמיות, אחיזה שלא תכאיב לה:



גורת חמוסה בנסיון לטעום אצבע תורנית:



שנת הלוחמת הקטנה:

אנחנו עושים היום את המחר
מחר אנחנו נעשה את האתמול

משעשעות, ומצחיקות.
המינוס היחידי שלהם בעיניי שהם מסריחות(סליחה בלי להעליב)
לי אישית זה לא היה מפריעה, אבל לא מתאים כאן לחבורה שקיימת כבר.
גם שמוציאים את בלוטת הריח זה לא לגמרה נעלם.