|
26-12-2004, 01:36
|
|
|
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
|
|
א. למיטב זכרוני, שרמנים מרוב הדגמים כולל מדגם M4A1 עם תותחי 76 מ"מ שירתו בצבא צרפת כבר במהלך המלחמה עצמה ולא נמסרו לה רק אחריה.
ב. במלחמת קדש היו לצה"ל כ 200 טנקי שרמן בלפחות 6 גדודים (בחטיבות השריון 7, 27 ו 37, גש"פים וכן בבית הספר לשיריון) מ 3 דגמים עיקריים – הערכה שלי - כ 20 שרמנים M50, כ 60 שרמנים M4A1 מאוחרים בעלי תותח M176 מ"מ שסופקו על ידי הצרפתים לפני המלחמה (יחד עם טנקי ה AMX-13 הראשונים, ה M50 הראשונים וזחל"מים), כ 35 שרמנים מקוריים שנרכשו במהלך מלחמת השחרור וכ 80 שרמנים M4/M4A2/M4A4/M4A3 שנרכשו ממקורות אחרים בתחילת שנות ה-50. תקן אותי עם אני טועה אבל פלוגה א' של בריל מגדוד 82 (של ברן) בחטיבה 7 הייתה הראשונה והיחידה שהוסבה לשרמנים מדגם M50 לפני המלחמה ולא בדגם M4A1 עם תותח 76 מ"מ?
ג. לגבי ה M4A1 הנותרים, אני מבין שה M4A1 בלטרון הוא זה שהיה פעם לצד ה M51 בהר אדר? משום מה זכור לי שהיה בעבר גם אחד בלטרון, או שזה הטנק שהוחלף עם הקרומוול מבית השריון? בכל מקרה, למישהו יש תמונות של הM4A1 מעין זיוון?
ד. את מעקב אחרי דגמי השרמנים השונים וההבדלים ביניהם בעולם בכלל ובצה"ל בפרט ניתן להגדיר כמאתגר ביותר. כללית הדגמים נבדלים זה מזה על פי מספר רב של פרמטרים, שהשוני בהם הוא אבולוציוני באופיו ולרוב תולדה של ניסיון בקרב ותגובות מהשטח (הרשימה לא על פי סדר כרונולוגי או חשיבות):
- תצורת תובה – יצוקה מוקדמת (צנומה, עם פתחי יציאה קטנים שנפתחים לצדדים), יצוקה מאוחרת ("מנופחת", עם פתחי היציאה הגדולים יותר, שנפתחים אלכסונית), מולחמת מוקדמת (עם פלטת שריון קדמית מוטה ב 56 מעלות ופתחי יציאה קטנים), מולחמת מאוחרת (47 מעלות ופתחי יציאה גדולים), מולחמת מוארכת (בדגם M4A4) ומשולבת (קדמה יצוקה ואחוריים מולחמים). בניגוד לשאר דגמי הטנק, כל השרמנים מסוג M4A1 היו בעלי תובה יצוקה ועל כן למעשה אין טעם להזכיר עובדה זו מאחר ואין M4A1 בעל תובה אחרת.
- תצורת תיבת הדיפרנציאל – מוקדמת (מוברגת 3 חלקים), ביניים (יצוקה מעוגלת) או מאוחרת (יצוקה שפיצית), תיבה זו מוקמה בחזית התובה, כאשר גלגלי ההינע משני צידיה
- תוספי מיגון לתובה – הוספת פלטות שריון ייעודיות לקדמת הצריח, לקדמת התובה ולצידיה (באזור אחסון התחמושת ומיכלי הדלק)
- מנוע – בנזין רדיאלי מקורר אוויר (מתוצרת קונטיננטל / רייט או פורד), או דיזל (GM או קטרפילר) או כלאיים (קרייזלר). סוג המנוע השפיע כמובן גם על תצורת הסיפון וכבלל זה סוג, מספר ומיקום דלתות הגישה למנוע, מיקום אגזוז ומסננים, מיקום פתחי אוורור, פתחי תדלוק וכו'. מאוחר יותר נוסף גם מנוע דיזל קאמינגס מודרני בתהליך השדרוג של ה M50 וה M51.
- תצורת צריח ונשק עיקרי – 75 מ"מ קצר (מוקדם) או ארוך (מאוחר) בצריח עגול מוקדם (פלטת מגן קדמית צרה, מדף מפקד מפוצל, סל אחורי נמוך) או מאוחר (פלטת בסיס קנה רחבה, שני מדפי צוות וסל אחורי מוגבה) או 76מ"מ בצריח T23 מוארך (עם שני סוגי מדפי טען) או הוביצר 105 מ"מ לסיוע קרוב בצריח עגול. מאוחר יותר נוספו גם תותחי ה 75 מ"מ הצרפתי הארוך וכן ה 105 מ"מ הצרפתי הארוך בשדרוגי ה M50 וה M51 בהתאמה, על בסיס צריח ה T23. ללא קשר לסוג הנשק ותצורת הפתחים, הצריחים תמיד יצוקים.
- תצורת מדפי צריח – בהתאם לסוג הצריח, מוקדמת (בודד, למפקד בלבד) או מאוחרת (כפול, עם פתח טען עגול מוקדם או אובלי מאוחר), בצריח ה T23 הוספת צריחון מפקד עם מדף בודד וחלונות וכן אחד משני סוגי מדף הטען.
- תצורת אחסון תחמושת - מעבר מאחסון יבש לאחסון יבש עם תוספי שריון חיצוניים לאחסון רטוב עם או בלי תוספים
- תצורת מזקו"ם – מעבר מהמזק"ום הצר המוקדם עם קפיצים בעלי משרעת תנועה אנכית (VVSS, גלגלים בודדים מחוררים או יצוקים, גלגלי הינע אטומים או מחוררים וכן 2 מיקומים אפשריים לגלגלי החזר) למזקו"ם הרחב המאוחר עם קפיצים בעלי משרעת תנועה אופקית (HVSS, עם גלגלים יצוקים כפולים, גלגלי הינע אטומים או מחוררים). אפשרות לתוספת סיפוני צד צרים, בעיקר במזקו"ם הרחב, ששימשו לאבזור.
- שרשראות – מגוון עצום שנבדל בצורת החוליה, אופן יצורה (בחלקים או ביציקה), אופן החיבור בין החוליות, סוג הרפידות וכן תוספים שונים לשיפור האחיזה. טנקים בעלי מזקו"מ VVSS המוקדם יותר עשו שימוש בשרשראות צרות בעלות רפידות גומי (מלבניות או בצורת V) ומאוחר יותר גם שרשראות בעלות מבלטים מתכתיים שונים (בצורת V או טרפז) עם חוליות רגילות, יצוקות או בעלות פין חיבור בודד וכו'. טנקים בעלי מזקו"ם HVSS המאוחר יותר עשו שימוש בשרשראות רחבות יותר (23 אינטש) בעלות רפידות גומי בצורת V או כאלו בעלות מבלטים מתכתיים, עם חוליות רגילות או יצוקות. כמו כן היה ניתן להצמיד לרוב סוגי השרשראות תוספים שונים ובהם אטבים מתכתיים (GROUSERS) בין החוליות לשיפור האחיזה וכן שיניים חיצוניות (DUCKBILLS) להגדלת שטח הפנים של השרשרת.
ה. יש הבדלים מינוריים רבים בין הדגמים שלא הזכרתי (למשל מיקום פתחי הוצאת תרמילים בצריח) וכמובן בסיס לאינסוף שילובים, חלקם נוצרו כבר על פס הייצור וחלקם כתוצאה של אינסוף שדרוגים, תיקונים ויוזמות מקומיות בסדנאות השטח. כמובן שלא כל השילובים היו קיימים בצה"ל למרות שבכל זאת הצלחנו ליצור בעצמנו כמה יצורי כלאיים, בעיקר כחלק משדרוגי ה M50 וה M51.
ו. הדגם M4A1 נכנס ראשון לייצור ושימוש (על בסיס הזמנה בריטית בכלל), עוד לפני ה M4 המקורי עצמו ועם הזמן אפילו קלט שיפורים מאוחרים שונים ולמעשה נותר בייצור ובשימוש עד סוף מלחמת העולם השניה ומעט אחריה. אם זכרוני אינו מטעה אותי, יוצרו ממנו כמעט 10,000 יחידות (בערך חמישית מסה"כ ייצור השרמן), בחלוקה של שני שליש בעלי תותח 75 מ"מ (ושאר מאפיינים של טנקים מוקדמים) ושליש בעלי תותח 76 מ"מ (ושאר מאפיינים של טנקים מאוחרים).
ז. בסופו של דבר התובה היצוקה הוכחה כנחותה יחסית מבחינת מיגון לתובה המולחמת המאוחרת וגם מורכבת ויקרה יותר לייצור המוני ועל כן אחרי המלחמה יצא דגם זה משימוש בצבא ארה"ב לטובת הסטנדריזציה על בסיס הדגם האולטימטיבי – ה M4A3E8 בעל תותח ה 76 מ"מ, מנוע הפורד האמין ומזקו"ם HVSS (וכן התובה המולחמת המאוחרת בעלת פלטה קדמית זווית 47 מעלות ופתחי יציאה גדולים, אחסון תחמושת רטוב, צריחון מפקד עם חלונות ראיה ופתח טען אובלי, שרשראות עם חוליות יצוקות ומבלטים מתכתיים וכו'). כוחות הכיבוש של צבא ארה"ב בגרמניה, אוסטריה, איטליה, יפן, קוריאה ובפיליפינים המשיכו להשתמש בדגם זה אל תוך שנות ה-50 ואף במלחמת קוריאה, לצד כמויות קטנות יותר של טנקי צ'אפי M24 ופרשינג M26. כוחות צבא המילואים והמשמר הלאומי השתמשו בו כמעט עד סוף שנות ה-50.
ח. דרך אגב, מעבר לאקזמפלר עין זיוון, יש לפחות עוד שרמן אחד ברמת הגולן, נדמה שהוא מדגם M4A3 עם תובה מולחמת וצריח מאוחר בעל מדף מפקד מפוצל ומדף טען אובלי. הוא ננטש באחד המוצבים באזור החרמונית-בוסטר וכפי שניתן לראות מצבו קשה עד אנוש...
ט. ולסיום, יש למישהו מושג מה עלה בגורל ה M50 הרבים שהיו מחופרים כבונקרים שנים רבות בלפחות 4 מקומות בגבול לבנון (חניתה, יראון, אכזיב ואביבים) ובלפחות 4 ישובים שונים בבקעת הירדן (ארגמן, יפית, מכולה ופצאל)? עוד הספקתי לראות את רובם בשנים 1996-1998 אבל אני מניח שבצפון תזוזת הגדר בשנת 2000 הפכה את חלקם למפגעים מיותרים ואלו בבקעה פונו עם דילול הכוחות שם במסגרת הסכם השלום או סתם כמפגעים. בפעם האחרונה שבקרתי בבקעה, בתחילת השנה, נותר רק זה ביפית.
נערך לאחרונה ע"י יוסיפון בתאריך 12-01-2008 בשעה 22:12.
|
|