|
01-01-2011, 13:53
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
|
|
בשירות המיל' האחרון שלי דיברנו לא מעט על הקרב בג'בל ברוך במלחמת של"ג.
"חטיבה 551 הוקמה בסוף שנות השבעים, כחטיבת המילואים הרביעית של הצנחנים. אחיותיה הוותיקות נודעו כ"הצפונית" (החטיבה שלחמה בקרבות אום כתף וברמת הגולן במלחמת ששת הימים, וביום הכיפורים לחמה ברמה וכבשה את תל שמס ומוצבי החרמון הסורי), "המרכזית" (החטיבה ששחררה את ירושלים ב- 1967 וצלחה ראשונה את תעלת סואץ ביום הכיפורים) ו"הדרומית". החטיבה הרביעית הייתה שונה. לוחמיה שהגיעו לא רק מהצנחנים אלא גם מיחידות סיור ונ"ט מובחרות אחרות, צוידו בטילי "עורב" (טאו) אמריקניים וסאגר רוסי. זה היה הלקח הברור של צה"ל מהמכה שספג מטילי הנ"ט במלחמת יום הכיפורים: כוח אנטי- טנקי זריז, מיומן ועם יכולות מגוונות, היודע לפעול רגלית, רכוב או אפילו אחרי שהוטס ליעדו במסוקים, יכול לשתק כוח שריון גדול בהרבה ולהשפיע משמעותית על התפתחות המערכה. טבילת האש של החטיבה הייתה במלחמת לבנון. בתוכניות המקוריות של המלחמה נועד אחד מגדודיה לבצע מהלך מערכתי מכריע: נחיתה על כביש ביירות- דמשק, כדי לחסום את דרכם של א נשי אש"ף לבריחה יבשתית לכיוון דמשק, ולמנוע הגעת תגבורות לבירת לבנון. אתם תחזיקו מעמד ארבעים ושמונה שעות, נאמר למפקדי הגדוד, וצה"ל יגיע אליכם וישלים את כיתור ביירות. המשימה הזו נשמעת כמו משהו מימי הפלישה לנורמנדיה, אבל צה"ל אינו שש להצניח את לוחמיו למשימות מסוכנות על גשרים רחוקים או קרובים. בפועל נכנס הגדוד יחד עם החטיבה כולה על גבי כלי רכב, באחד הטורים הארוכים ללבנון. החטיבה זכתה להצלחה רבה. בימים האחרונים שלפני הפסקת האש באחד עשר ביוני- 1982 השמידו טילי הנ"ט שלה עשרות טנקים ונגמ"שים סוריים, ולא פחות מארבעה מסוקי תקיפה מדגם "גאזל". בדקות האחרונות שלפני הפסקת האש השמיד מארב קרקעי של החטיבה אחד עשר טנקי טי- 72; זה היה המפגש הראשון של טילים מתוצרת ארצות הברית עם הטנק החדיש ביותר שייצרה ברית המועצות באותה עת, כה חדיש עד שאיש לא היה בטוח שטילי ה"עורב" אכן יחדרו את שריונו. הלקח היה לא רק שליחידת נ"ט גדולה ומיומנת יש אכן מקום חשוב בשדה הקרב המודרני, אלא גם שבסופו של דבר שריון מתקדם והיי- טקי ככל שיהיה ייחדר על ידי טיל שיפגע במקום הנכון. עשרים וארבע שנים לאחר מכן הופתע צה"ל מחדירותם של טנקי המרכבה סימן ארבע לטילי "קורנט", "מאטיס" ושאר אמצעי הנ"ט של החיזבאללה. ההפתעה הזו מעידה עד כמה מיהר הצבא לשכוח את הלקחים שלו עצמו." (מתוך הספר "שבויים בלבנון" מאת עפר שלח ויואב לימור. שלח לחם בשורות החטיבה במלחמת לבנון כקצין צנחנים במילואים, והשתתף כמ"מ בגדוד שביצע את המארב)
על המארב עצמו למרגלות ג'בל ברוך מצאתי בפורום את העדות הבאה- "במלחמת של"ג הייתי מילואימניק, ולחמתי ביחידת נ"ט מוצנחת. בבוקר האחד עשר ליוני הגדוד שלנו, בפיקודו של סא"ל גד נגבי, היה מספר קילומטרים צפונית לכפר עמיק אשר בצפון מערב בבקעת הלבנון על הציר למרגלות ג'בל ברוך- "ציר מיכה", הנע צפונה. היינו פרוסים לחסימת הציר בפני כוחות סוריים מצפון וממזרח על הציר ובתוך הביצה, כלי רכב של הפלוגה שלנו (ג'יפים עם טאו) היו בעמדות המתנה בביצה, הפלוגה הייתה פרוסה בכיוון צפון ומזרח. באיזור הייתה גם מחלקת טנקים מיושנים, שלא השתתפו בקרב. באותו יום לא הייתה פעילות מיוחדת. בסביבות עשר בבוקר, מתוך הכוח שלנו ביצע צוות מצומצם קיצור טווח בשטח פתוח וחשוף לכיוון כוח טנקים סוריים (כנראה טי-62) אשר חנה ממזרח, ירה ופגע בשני טנקים סוריים, ואז ביצע נסיגה חזרה לאזור הביצה ללא נפגעים. בסביבות שתיים עשרה בצהריים (שעת כניסת הפסקת האש עם הסורים לתוקפה) הכוח שנמצא בנקודה גבוהה יותר, קרי על מדרון ג'בל ברוך, וכן חפ"ק המג"ד, זיהו את טור הטנקים המתקדם לעברינו והתארגנו תוך חלוקת גזרות, אך כל ההתארגנות היתה כנראה ברשת הפלוגתית ולא הועברה ברשת הגדודית לפלוגות אחרות. בפלוגה שלנו, לפתע, ללא הכנה, נשמעה בקשר פקודת המג"ד- "תחנות זכר, כאן קודקוד זכר, מגע בחזית, אש!". עלינו לעמדות אש בצורה חפוזה, ולעינינו נתגלה טור טנקים (רק מאוחר יותר, לאחר כמה שעות, נודע לנו שאלה היו טי- 72) אשר נע על הציר, ובמקביל אליו, לקראתינו. מנקודת ראות שלנו, זה היה נראה כמו ר' הפוכה. הטנק הראשון היה בטווח של כשמונה מאות מטרים מאיתנו, הסורים היו חשופים לחלוטין ולא מודעים לקיומינו. אנחנו ירינו מיד במה שראינו, הכוונים לא חיכו אפילו לסיום פקודת האש, אלא פתחו בירי מיד בתחילת פקודת האש, הכוח הפרוס על מדרון ג'בל ברוך עבד יותר מסודר. סך הכל, מכת האש היתה אדירה באופן אשר טרם נחזה בעבר, עשרות קנים ירקו אש בו זמנית לעבר כל מה שזז. היו כמה החטאות, כנראה עקב התרגשות הכוונים, וחוסר כיול המשגרים. אבל רוב הטילים פגעו במטרות. הטנקים הסורים הקדמיים חטפו מספר רב של פגיעות, כאשר הראשון בטור חטף את הכמות הרבה ביותר, ונדלקו מיד. בניגוד למה שחששנו לפני המלחמה, לטילי טאו רגילים (לא משופרים) לא הייתה שום בעיה לחדור שריון של טנקים אלה, לא מהחזית ובטח שלא מהאגף- מאחר והירי בוצע על ידי שלושה כוחות הפרוסים על חזית של כקילומטר, בסבירות גבוהה ביותר נפגע כל אחד מהטנקים מכמה כיוונים. השריונרים הסורים (אשר לא נפגעו), בתרגולת מצוינת, פתחו עשן למיסוך אשר יחד עם העשן שעלה מכלים שנפגעו הסתיר את הטור מעיננו, כך שהתקשנו לאתר מטרות. כמו כן פתחו הסורים באש תותחים ומקלעים שלוש מאות סביב (כשחלק מהפגזים פוגע בקרבתנו), מאחר ולא ידעו מהיכן יורים עליהם. אנחנו יכולנו לראות רק את הטנק המוביל, הוא התפוצץ והצריח עף לשמים בתוך פטריית אש מרהיבה לגובה של כשלושים מטרים (כנראה, התפוצצות התחמושת). הטנק הזה המשיך לבעור במשך שעות, לבעור תוך שהתחמושת ממשיכה להתפוצץ בחזיונות מרהיבים, ולהערכתי לא נותר מהטנק הזה שום דבר למעט גוש מתכת מותכת וקרועה. סך הכל, פגענו בקרב זה בתשעה עד שניים עשר טנקים. במהלך הלילה כוחותינו (כוח של סיירת מטכ"ל) רצו לגרור לשטחינו את שאריות הטנק שהיה הראשון בטור הסורי, אך כוח הטנקים, אשר אמור היה להיכנס בחשכה ולגרור את שאריות הטנק, חשש לבצע את המשימה ועל כן (וגם בגלל שלהערכתי לא ניתן היה לגרור את גוש הפלדה המעוות מאחר ולא נשארו לו זחלים לעמוד עליהם) המשימה בוטלה לבסוף. אך אכן בוצעה גישה בחסות החשיכה בכדי לבדוק את שאריות הטנק, אשר להשערתי לא נשאר הרבה מה לצלם או לקחת "מזכרות", לאחר שהטנק בער והתפוצץ במשך שעות. במשך הלילה נשמעו טנקים סוריים נוסעים על הציר במרחק של כשני קילומטרים מאיתנו (כנראה במשימות חילוץ של השאריות מהטנקים שנותרו בשטח)." (עדותו של המכונה בפורום "הרומני", יוצא סיירת צנחנים וסמל מחלקה ומפקד ג'יפ "עורב" בגדוד המילואים , על הקרב באזור הכפר עמיק שבמורדות המזרחיים של ג'בל ברוך, כפי שניתנה בפורום "פרש" באינטרנט)
שווה גם להיכנס לאשכול הישן ולראות את התמונות ומערך הקרב המופיעים שם לשם תמונה שלמה ומלאה של הקרב.
http://www.fresh.co.il/dcforum/dcbo...7888&forum=Army
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 01-01-2011 בשעה 13:57.
|
|