07-02-2024, 21:25
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.03
הודעות: 4,028
|
|
הצהרות החטופות -
שרון אלוני-קוניו פתחה את ההצהרה בפניה אישית לרה"מ נתניהו, השרים גלנט, גנץ, דרעי ואיזנקוט ולרעיותיהם. שרון אלוני-קוניו: "הגענו לרגע האמת, הרגע הנורא מכל שבו עליכם להחליט מי לחיים ומי למוות. 136 עולמות מחכים במנהרה ללא תקווה, חמצן ומים. המחיר כבד, בלתי נסבל ומכווץ את הבטן והגוף - אבל מחירה של ההפקרה יהפוך לכתם היסטורי לדורי דורות. הפקרה תהפוך למילה נרדפת למי שהופקרו תחת כהונתם".
עדינה משה שחזרה גם היא משבי ארגון הטרור התחננה: "הייתי שם, כאבתי שם. אבל שוחררתי. החברים שלי הנערים והנערות עדיין שם. אני חושבת שיש חלק מהם שלא שרדו כבר, כי הועברו ממקום למקום. אני יודעת שהם לא מקבלים טיפול תרופתי. אני יודעת שהם לא במקום יותר שבו אני הייתי. שוב אני פונה אליך נתניהו, הכול בידך. אתה הוא זה שיכול ואני מאוד פוחדת וחוששת שאם תמשיך בקו הזה, של מיטוט חמאס, לא יישארו שבויים לשחרר".
"גם בין הצעירים יש אנשים שזקוקים לתרופות. את חלקם חינכתי. שמרנו על הגבולות האלה הרבה מאוד שנים, עשרות שנים, לא ברחנו גם כשהפציצו אותנו. לא התפנינו גם כשהיו מטחים כבדים, היינו שם. אנחנו אוהבים את המקום, אבל אני רוצה את המדינה שלי בחזרה", המשיכה משה כשקולה נשבר. "אני מדברת על המסר של המדינה שלי, הוא איננו. אני רוצה אותו חזרה, ומבקשת שוב ושוב - שחררו את השבויים, אני חוששת לחייהם ושלא יהיה לנו מה להוריש לנכדים ולנינים. אנא ממך נתניהו".
סהר קלדרון, החטופה הצעירה ביותר מבין הדוברות, זעקה: "אני פה בשביל לצעוק את הכאב שלי, לא יודעת כמה זה יעזור אבל אעשה הכל כדי שאבא שלי יחזור. הוא כבר 124 יום בשבי בידי רוצחים. אתם יודעים מה זה בכלל להיות שם אפילו שעה? למה אני, בת 16, הייתי צריכה להיקבר חיה במשך חודשיים בסיוט הזה? אולי אני חיה ונושמת אבל בנפש נרצחתי. וכל מי שנמצא שם נרצח כל יום מחדש. אתם יודעים מה זה פחד מוות שמחבל בוהה בך 24/7? פחד מוות שיאנסו אותי. אמרתי לעצמי איפה הממשלה שלי? תודה שהוצאתם אותי אבל מה עם אבא שלי, שכל יום שעובר הוא לא ידע אם ישרוד את היום, או שימות? האם זה לא יסתיים לעולם? רוצה את החיבוק החם שלו ויש כל כך הרבה אנשים שמחכים לחיבוק הזה. הפקרתם המון אנשים שהפכו לארון, בבקשה אל תהפכו את אבא שלי לארון. יש 135 בני אדם שעדיין נושמים שנמצאים בזוועות וזה לא מה שמוסרי פה, בבקשה תצילו את מי שבחיים. אל תתנו לי לאבד פעם שנייה את המאון בכם ובמדינה הזאת. לא נפסיק להילחם".
ובכן הטעות יסודית: זאת לא שאלה של מחיר אלא שאלה של יכולת לשרוד. כניעה לדרישות גוזרת גורלם של ישראלים נוספים רבים לעבור את הסיוט שעברו נפגעי שמחת תורה. ואי השמדת חמאס מסכנת את קיומה של מדינת ישראל. כולנו מבינים את שאתם אומרים אך לא בחרנו את האויב ונאלץ להילחם איתו בתנאים אלו -
המצופה היא שנפעל כנגד האויב באופן חסר מעצורים מכל בחינה שהיא
האם יקרה אסון אם כמה מחבלי נוחבה יסבלו מאותם תנאים ויחזרו כגופות - אצלנו מדובר על 40% שמתו. למה לא אצלם?!
הסיוע ההומניטרי חרפה.
סוף סוף החלו לתקוף את משטרת חמאס.
|