22-05-2015, 11:11
|
|
מנהל בפורום מדע, טכנולוגיה וטבע | ☺
|
|
חבר מתאריך: 29.10.06
הודעות: 9,713
|
|
הבקרה רק מתחילה בבקרה על השעתוק והשחבור.
יש בקרות רבות גם ברמת הפוליאדנילציה:
*יכולה לגרום ליצירת 3'UTR ארוך או קצר ולהוביל לפרופיל שונה של קישור miRNA,
*קישור חלבוני RBP שיקבעו את המיקום התאי של החלבון שנוצר,
*בשילוב עם שחבור חליפי יכול לגרום לשינוי בחלבון שנוצר.
כך למשל נוצרים נוגדני IgM בתאי B בגוף שלנו - בתאי B שהתבגרו בעקבות עלייה ברמת חלבון שגורם לpolyA, נבחר אתר שונה וקרוב יותר שבו מבוצעת הפוליאדנילציה.
זה מוביל לכך שהוחסר המקטע החלבוני שתקע את הנוגדן IgM בממברנת תא B, ולכן כעת הוא משוחרר מהתא לזרם הדם.
כמו כן יש בקרה של מודיפיקציות על רצף הרנ"א (ראה תגובתי למטה בהקשר למודיפיקציות על הרנ"א).
לבסוף, ישנן בקרות ברמת התרגום של החלבון:
יש מצבים בהם מוגבר תרגום של תעתיקים מסויימים (למשל בעקבות קישור לmiRNA,
ויש מצבים שבהם התרגום מעוכב כדי למנוע תרגום של תעתיקים מסויימים (בעקבות קישור חלבונים שונים).
עיכוב תרגום גורם למשל לשרידות נקבות בזבוב:
נקבות זבוב חייבות למנוע יצירת חלבון msl-2 כדי לחיות,
חלבון SXL בנקבות נקשר לתעתיק של חלבון msl-2 ומעכב את גיוס הקומפלקס הראשוני שמוביל לתרגום (PIC) ובכך גורם לעיכוב התרגום של msl-2, החלבון לא מיוצר ואנחנו מקבלים זבוב נקבה.
תוסיף על זה בקרות של שחבור חליפי, השפעה של ncRNA וRNAi ויש לך בקרה מורכבת בהחלט
_____________________________________
|