ניצלה ממוות בגריסה!
המימיה הזו כנראה ידעה ימים טובים יותר...השאלה היא מתי היו הימים האלו? הקשישים ששאלתי לא נתקלו בה בשרותם...
מקווה שאני לא חושף כאן אמל"ח שעדין מסווג...ניקח סיכון.

ניחוש גס:

מימיה שיוצרה בארץ ע"י מפעל התנורים פרידמן, בשנות השישים,

אם אני לא טועה , אותו מפעל ייצר גם גופיי מתכת נוספים לשימושים נוספים של צה"ל

אך תנורים קצת יותר מסתדר עם מימיות מאלומיניום...

"דן" - מבלי להמעיט .... לדעתי בפורום הסטוריה וידיעת א"י תקבל את כתובת המפעל, מיקומו, שמות מנהליו ע"פ שנים ומספרי העובד של כל אחד ואחד מהמועסקים בו...שווה לנסות....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

חג שמח!
בעצתך-פירסמתי גם בפורום היסטוריה-בנתיים רדום שם....
בחיפושים נרחבים יותר בגוגל וכדומה - לא הצלחתי למצוא שום דבר דומה.
בכל מקרה- משום מה נראה לי שמסתתר כאן איזה סיפור מעניין....
נראה...

....
ובינתים:

http://www.google.com/url?q=http://...f4_6ppDUJPgFpBw

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אינני יודע מתי יוצרה המימיה הזאת ומי ה"פרידמן" שייצר אותה אולם היא זכורה לי היטב ממחנות הגדנ"ע בשדה-בוקר בתקופת ביה"ס התיכון, אי שם באמצע שנות השישים.

מעניין לציין שמבט בתמונה מחזיר את זכרון טעם "מי האלומיניום" ללשוני.

כדאי לנסות "לתחקר" זאת גם באתר הנוסטאלגיה... המעניין, כאן -
http://www.nostal.co.il

אני בטוח שעורכו של האתר, איש חביב בשם דייויד סלע, ישמח לסייע לך. וכשתמצא התשובה, נא העלה אותה כאן. חלקנו בודאי ישמח ללמוד את הפרטים.

המימיה הזאת שימשה בתחילת שנות ה-70 כמימית נפט בפקל הצוות. בעוונותי הרבים הוצמדתי לאחת כזאת כל הקורס בבהד 1.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי b.a בתחילת שנות ה-70 כמימית נפט בפקל הצוות..

?
אשמח לשמוע על שימושה של מימית הנפט בפק"ל הצוותי

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

לסבא שלי ז"ל היתה בנזיניה צבאית קטנה וקומפקטית, בתור ילד קטן שיחקתי איתה הרבה. בהזדמנות אחפש אותה בבית סבתי, למרות שעברו כמעט 25 שנים מאז הפעם האחרונה שנגעתי בה...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

השימוש היחיד הזכור לי היה הכנת טרפז.

.

ומהו טרפז? (אם לא אכפת לך להאיר את עיני הצעירים יותר שבינינו)

טרפז היה סימון קרקעי להנחתת מסוקים. כיוון הטרפז היה אמור לסמן את כיוון הרוח. סימון הטרפז נעשה ע"י פק"ל "ערכת הנחתה" שכלל גוזניקים (פחיות שימורים בהן פטיל מחתיכת שק יוטה) ומימייה ובה סולר או נפט להצתת הגוזניקים. בטנקים,הפק"ל היה מאוחסן בקופסאת תחמושת 0.5 ריקה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dsho טרפז היה סימון קרקעי להנחתת מסוקים..

היה ונשאר. וכשאין אמצעים חשמליים לסימונו, עדיין משתמשים באמצעים שתארת.

אצלנו הפק"ל כבר היה עם נצנצים.
הגיבוי היה קופסאות משחת נעליים עם חתיכת פלנלית. מי שלא ניסה - משחת נעליים בוערת מצוין כיון שהיא על בסיס נפט.
מי שבתור ילד השתמש במשחה כדי להתחפש לכושי בפורים, שיחשוב מה הוא מרח לעצמו על הפנים

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

הממיות הללו היו בשימוש בשנות ה 1960. טעם המים היה נוראי ביחוד כשהממיה התחממה. כדי לשפר את הטעם היינו סוחטים לימון ומערבבים עם המים.

משעשע לראות ששמרו על אותו מק"ט

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

נכון,בסה"כ מימיית אלומיניום ישנה...אבל לא חשבתי שייש כמה יצרנים!
ועוד עם אותו מק"ט!

ממש תודה על השיתוף!

וכי מדוע שלפריטים מאותו סוג, לפי אותו מפרט, יהיה מק"ט שונה? אכפת לחייל אם הוא שותה ממימיית "פלאלום" או "פלדמן"? משנה לאפסנאי או למפקדיו אם יש להם בגדוד 230 מימיות "פלאלום" ו-74 מימיות "פלדמן" או להיפך?

גם ב-EBAY יש מימיה, הכיתוב די שחוק, אבל כנראה גם הוא תוצרת פלאלום (בכל מקרה, נראה כמו סדרת יצור שונה).


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i.ebayimg.com/t/Rare-Israel-Army-IDF-Zahal-Soldiers-Vintage-Metal-Canteen-Water-Bottle-Hebrew-NR-/00/s/MTIwMFgxNjAw/$(KGrHqZHJFYE88fNNwgHBPYkPz!GlQ~~60_57.JPG]


http://www.ebay.com/itm/Rare-Israel...=item4164a562d7