לאחרונה יצא לי לחשוב כשראיתי סרטון על שיפוץ היכל הספורט רוממה בחיפה על

אחד האלמנטים האדריכליים\פיסוליים המעניינים שהיו , תבליטי קיר, ברובם קרמיים,

וגם על ציורי הקיר והפסיפסים, שעיטרו קירות רבים בישראל הסוציאליסטית של שנות ה-50

(תבליטי קיר היו אלמנט נפוץ באמנות הקומוניסטית כביטויי לשאיפה לספק אומנות לעם).

ברוממה אינני יודע אם התבליט המדהים נשמר,יישמר או שהוא כבר היה לאבק,

התבליט הנהדר ברוממה:



:



בכלל חיפה ,היא מעצמת תבליטי הקיר בישראל (יחד עם הקיבוצים, שהיו שדה ניסויים אומנותי בעבר).

אני רוצה באשכול זה לצרף צילומים של תבליטים אלו ומצבם, מי שיש לו תיאור+צילום לצרף,יעזור:



נתחיל בקיבוצים , קיבוץ געתון הוא מצבור של תבליטים וציורי קיר , של מי שלדעתי יחד עם דני

קרוון הם המבריקים ביותר באומנות זאת, שמואל כ"ץ, דוגמא טובה הוא הקיר בחדר האוכל ,

וגם בית התרבות באשדות יעקב.







ונמשיך עם תת הזאנר, ציורי קיר הן ע"י פרסקאות ,פסיפסים או התזות צבע,

בית הצנחן קיבוץ מעגן מיכאל דוגמא מעולה לשילוב בין המורפולגיה האדריכלית לציור בסגנון מכסיקני

(בעולם ציורי קיר מיוחסים כאומנות מקסיקנית שבה יש דוגמאות אדירות ממדים וצבע).





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.j-v.co.il/pic/res_125.JPG]
ודוגמא מבית הכנסת הגדול באלנבי ת"א, הבנייה החדשה של אריה אלחנני שהיה אדריכל ופסל

(למרות שאני אהיה הראשון שישמח להחזיר את המבנה למצבו המקורי בתכנונו של מגידוביץ)

והתבליט של שרגא וייל:



מאד אשמח לקבל דוגמאות, בעיקר מחיפה, (תבליט בתחנת הכרמלית?), קיבוצים ,

ועדכון על גורלו של התבליט ברוממה חיפה.

רבים מהם עומדים עתה למכירה, לאחר שהפיתוחים הטכנולוגיים של השנים האחרונות הפכו אותם למיותרים. אני זוכר סיפור עצוב מלפני כמה שנים על האמן לב סירקין, שניסה להיאבק בכוונה לפרק את המרכזייה על הפסיפס הענק "קשת בענן" ששיבץ בכותליה.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm5.static.flickr.com/4076/4745953319_a809b79458_b.jpg]


כהרצליאני לשעבר, אני זוכר גם את תבליט הציפור היפה על המרכזייה שבכניסה להרצליה, בשדרות שבעת הכוכבים בואכה גליל ים.

מעל פתח המלון תבליט נאה של דניאל בגוב האריות.



מוזר, באתר "פיקיוויקי", ממנו לקחתי את הצילום, נכתב שהאמן הוא גרשון קניספל. אבל כשהייתי תלמיד בית ספר יסודי, למד אתי ילד (דאז..) שלמיטב ידיעתי וזכרוני אביו, אמן בשם ויקטור ללוש, הוא זה שעיצב את התבליט. אני אפילו זוכר שראיתי סקיצות על נייר במו עיני לפני שהתבליט הוצב בפתח המלון. ייתכן שללוש הוא המעצב, וקניספל המבצע? מי יודע?

תבליט יפה,

גוגלתי קצת על הפסל \אמן ,כי הדימיון בין הטכניקה והקווים בהרצליה הזכירו לי את רוממה,

ואכן הוא היוצר של התבליט ברוממה בסגנון המיוחד שמזכיר אומנות אשורית עתיקה.


הנה פה כתבה כיצד נגנב ממנו התבליט המקורי (סקיצה מוקטנת??),

http://www.mynet.co.il/articles/0,7...3708404,00.html

עם תמונות של רוממה בזמן הבנייה,

....יש לי תחושה רעה שגם היצירה הגדולה כמו הסקיצה הלכה לעולמה...טוב נמתין לבשורות מחיפה.

אין ספק שהמוביל בחיפה (אם לא בכל הארץ), באמנות התבליטים על מבנים, הוא גרשון קניספל.

בתגובה זו כל התבליטים הם של גרשון קניספל, אלא אם כתוב אחרת.

1.תבליט קרמיקה ברחוב רחל 9. בכניסה למקום מגוריו של האמן.

2.בהיכל הספורט בינתיים הוסר התבליט המרכזי מתוך החמישה.

3.תבליט לציון פיצוץ בניין הבולשת הבריטית ע"י האצ"ל. דרך העצמאות 82.

4.תבליט לציון שחרור העיר חיפה. כיכר ההגנה, רחוב שיבת ציון 1.

5.תבליט לציון שחרור העיר חיפה. רחוב גאולה 8.

6.תבליט לציון שחרור העיר חיפה. דרך יד לבנים 8.

7.תבליט לציון שחרור העיר חיפה. בנין סולל בונה רחוב כורי.

רק לידיעה:
תבליטים נוספים לציון שחרור חיפה, שאינם על גבי מבנים: בחזית גן הזיכרון, בחזית בית הנג'אדה בחליסה (התבליט הוסר), במעלות הנביאים (אינני בטוח שהתבליט של קניספל)







8-11 ארבעה לוחות שיש בחזית בנין סולל בונה .

12.תבליט, שדרות אבא חושי 42.

13.תבליט, רחוב ווטסון 6.

14.תבליט, רחוב ווטסון 8.

15.תבליט, רחוב ווטסון 10.

16.תבליט, תחנת אגד הישנה, בכניסה לבת גלים.

17.וממולו בתחנה תבליט נוסף.







המשך יבוא...

36.פסיפס מתפורר בחזית בית, רחוב ווטסון 17. בחתימה בתחתית הפסיפס כתוב: קניספל ותלמידי אורט.

38. תבליט של גרשון קניספל, שוחזר ושובץ לאחרונה על הצד המערבי של גשר פז החדש. במקור על גשר פז הישן שובצו ב1977 תבליטים משני הצדדים אבל הם חובלו \ נגנבו.

נשארו רק התבליטים הכי שמאלי והכי ימני

השניים המרכזיים שהוסרו - הוחזרו ונמצאים על הקיר (במקומם הקודם) שבתוך המבואה המקורה החדשה.

תודה ל-irir

הרשים אותי התבליט באבא חושי,42 , וקל לדמיין כמה טיוח של הקירות בכניסה לכרמלית היו

משדרגים את העבודה היפה שם.

לגבי רוממה זה נראה לי הכנה להעתקה למקום אחר,

שזה לעיתים שווה ערך להריסה, כי הפסל כשיצר את העבודה תכנן אותה בהתאם לתנאים המקומיים

קנ"מ, זוויות צפייה,, נראה.

בכלל הואנדליזים של העיריות כנגד עבודות פיסול\אומנות נראה לעיתים כמעט מכוון בצורה חולנית

כמו נערים שמשחיתים פסל שנראה להם יפה מדי,,



כשלדעתי גולת הכותרת היא עוול חמור כנגד העיר ת"א, שהפסיפס ההיסטורי של נחום גוטמן

שהיה לדעתי הנקודה היפה ביותר בת"א, מול בית העירייה הישן, ברחוב ביאליק, בככר היפה

בת"א, הוסר ופינה מקום לעוד מזרקה באנאלית:

תבליט הפסיפס המקורי במיקומו המושלם ,האורגני וההיסטורי:






במקומו יש היום מזרקת הייטק אפרפרה (מאד חסר לת"א עוד מונומנט אפור...)

הנימוק הרישמי של עיריית ת"א היה (תחזיקו חזק):

"התבליט מסתיר את בית העירייה הישן" !!!!!

לפי אותו היגיון עיריית לונדון חייבת להסיר את פסל נלסון או את פסלי הברונזה מככר טרפלגר,

כי הם "מסתירים את המוזיאון היפה שמאחוריהם":



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/584399/YE0264386_wa.jpg]


להוריד דחוף את הפסלים הירקרקים האלו......................

למי שמעוניין , תבליט הפסיפס של גוטמן, שוכב היום במחסני העירייה, ויוצב בסוף מול

בניין סופר יוקרתי ברוטשילד,

שזה כמובן מיקום יותר הגיוני, מה לנחום גוטמן ולת"א הקטנה ??? לדיזינגוף ?? לבית ביאליק שלצידו??

אבל תסתכל על הצד החיובי: האופציה השניה מבחינת העיריה המשמרת הזו הייתה לנסות ולהזיז את בית העיריה הישן בכדי שלא יוסתר מעיני הצופים בפסיפס מצידו השני. תוך כדי נסיון ההזזה של הבנין היו הקירות באופן מפתיע נופלים ואז לא הייתה לרשות המקומית ברירה אלא להקים במקומו בנין משרדים חדיש וסופר יוקרתי. אפילו היו מתגמלים מישהו על החיסכון שבעלות הזזת הפסיפס....

לדעתי, ההחלטה על גורל פסיפס גוטמן כלל לא הייתה צריכה להיות באחריות עיריית ת"א. המתחם הזה (שנכלל בתחום אתר המורשת העולמית של העיר הלבנה, אך אין לכך משמעות בחוק הישראלי), היה צריך להיות מוכרז כאחד מהאתרים הלאומיים בישראל. מעמד זה, יחד עם תיקונים נדרשים בחוק, היה מאפשר הגנה ראויה על האינטרס הציבורי.

אגב תבליטים, מול העדר הפופולאריות (כנראה) בערים הוותיקות, בלא מעט מההתנחלויות אפשר לפגוש פסיפסים מודרניים.

טבע ונופים בישראל - טיולים ושמורות טבע בארץ

http://www.inature.info

כמדי שנה עורכת עיריית ת"א סיורי אדריכלות בעיר, להראות כמה היא רגישה ומשמרת.

שימו לב באיזה תמונה ואיזה פסל היא בחרה (מס 48 ברשימה).

בשביל להכין את הקהל לסיור בכיכר ה"היסטורית".

http://www.batim-il.org/Tours.aspx?batim=&tp=1&fl1=37

למה יש לי הרגשה שהמטיילים יתאכזבו ?

יצירות של אמנים נוספים.

18. תבליט על תחנת דלק של סונול רחוב החלוץ פינת רחוב ברוולד. באדיבות האמן יושקו פינצי.

19. התבליט כיום מתפורר.

20-22 תבליט מאריחי קרמיקה, בחזית מלון שולמית שנהרס. ושני שלבים בהרס באפריל 2010. רחוב קריית ספר 15. אמן יושקו פינצי.

על תבליטים ועבודות של יושקו ראו:http://www.yoshko.com/gall_section.php?Section_Gallery=tiles



23. ציור קיר מימין לכניסה למלון שולמית. עם הריסת המלון הציור נוסר והועבר למשכן לאמנות עין חרוד. האמן מרדכי גומפל.

על גומפל ופסיפסים על מבנים ראו:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%9E% D7%A4%D7%9C



24.תבליט שרובו ציורים. בתחנת הכרמלית בכיכר פריז. אמן יאיר גרבוז.

















25. תבליט בשדרות אבא חושי 34. בכניסה למקום מגוריה של האמנית אהובה שרמן.



26. תבליט ברחוב נביאים 32. אמן \ אמנית ריימונד - כך מופיע בחתימה על התבליט.

האם מישהו מזהה את האמן?





27.תבליט בסוף רחוב הרצל, פינת ברזילי 23א. האמן עמוס ישכיל 1959.





28.תבליט ברחוב חנה 7. האמן דן לבני 1969. תבליט נוסף בשדרות ח"ן 24 ת"א ניתן לראות כאן:

tlv100.net/tlv100/home/batim


29.תבליט כולל גם גושי זכוכית ואבנים. ברחוב לאה 54. בכניסה למקום מגוריו של האמן אלי רן.



30.ויטראז' בחזית בית הכנסת אהל שם בכיכר היינה 22. האמן לא ידוע לי.



31.ציור קיר ענק מאריחי קרמיקה בחזית מרכז קסטרא. ישנה טענה שמדובר בציור אריחי קרמיקה הגדול בעולם. בתמונה רק החלק המרכזי. אמן אריק בראואר.

32.תבליט בחלק מבנין ההסתדרות, רחוב החלוץ 43. האמן מרדכי גומפל.



33.פסיפס בחזית המבנה של קולנוע רון. רחוב החלוץ 67. האמן ע. סלע

למישהו יש את פרטי האמן?



34.חריטה על החזית של בית הכנסת הגדול. רחוב הרצל 60. האמן , ישנה רק חתימה עם האות ר.

מישהו מזהה את האמן?



35.תבליט ופסיפס שמתפורר, בכל חזית מבנה הישיבה. רחוב בי"לו 7. אין לי ידע על האמן.

ישראל רובינשטיין עלה מרוסיה בעלייה שלישית והתפרנס בקושי מכל מיני פרנסות כאל הואחרות.
לימים הגיע לעין הוד והיה מהקבוצה הראשונה בכפר.
הוא התמחה בפסיפסים בטכניקות שלא היו מקובלות בארץ אלה יותר ע"פ מורשת אטלקית ואםילו הביא אבנים מיוחדות וזכוכיות צבעוניות לשם כך.
חלק אחר היו התבלטי קיר שלו - כמו זה שנראה על גבי ביה"כ המרכזי בחיפה.
הוא היה בעל מקצוע בהרבה תחומים משיקים - פסיפס, תבליטים ותחריטים, פיסול ורישום, הקמת תפאורה, צביעת שלטים ובעיקר התפרנסת בדוחק.
בשנות החמשים היה שייך לקואופרטיב כרמיל שהכיל שלושה בעלי מקצוע מעין הוד - אחד ידע לצייר אותיות, השני לצבוע אותן והשלישי להקים תפאורה. ביחד בם קבלו עבודה ישירות מאבא חושי לכל מיני תערוכות מרכזיות בעיר כמו תערוכת הפרח, עדלאידע, יום האם וכו'.

בבית הכנסת הגדול

אני חייב לציין שאם מדובר בכיתוב עברי אז אינני מצליח להבין מה כתוב שם.....





ובצמוד ממש... הכניסה לבית הכנסת שבמקום:

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

העבודה על הבית כנסת מצויינת, מזכיר לי במשהו את הויטראזים של מרק שאגאל.

4 לוחות זהים לחלוטין ! לי נראה כעצלות האמן.

ובקשה לכולם : אשמח אם לכל אתר תוצמד כתובת מדויקת.

מתוך אתר עיריית רמת גן ומוזיאון רמת גן


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ramat-gan.muni.il/NR/rdonlyres/2F560DE6-5F93-4455-8032-1F3D278C4EB3/0/ביתהכנסתהגדול.JPG]


http://www.tm-it.co.il/krinizi-rama...p?levelId=65084

נ.ב - 8 לוחות. יש עוד 4 מהצד השני... משום מה זכרתי שכשמסתכלים מבנים דווקא ניתן לקרוא משהו שכתוב שם...

בנין שכל חזיתו מעשה פסיפס וקרמיקה מזוגגת .

הצורה בה ציור הקיר משתלב בחזית המעוגלת ובמדרגות\חלונות מושלמת.









הצילומים לא יצאו משהו, ועושים עוול למקום. (זה אני \/ על הכביש )

מקווה שלא יכעסו עלי על הפלישה לת"א...

לא מספיק לקחתם "לנו" את האליפות.

אתם צריכים להראות שגם בצילום אתם יותר טובים ???

תבליט מאריחי קרמיקה בולטים, על מבנה טרנספורמציה קטן, בקצה הצפוני מערבי של האגם בפארק רעננה. האמנים: אגודת אמני קרמיקה בישראל. 2004

בעין הוד נושא ציורי הקיר/תבליטים/תחריטים וכו' היה בבחינת דרך מצויינת להתפרנס.
האמן היה מעביר לסדנת הקרמיקה של איצ'ה ממבוש למשל את הסקיצה של הציור, הוא היה מתכנן ומעביר את הציור לאריחי קרמיקה, את העבודה היו מבצעים בסדנת הקרמיקה בכפר על מנת לספק פרנסה לעוד שניים שלושה אמנים ואח"כ מעבירים לקיר במיועד.
סיפור מיוחד הוא הקיר של לואיז שץ שהוחזר לכפר השנה בעקבות שיפוצים במרכז לבריאות הנפש בטירה.
הסיפור ותמונה ייצוגית כאן: http://shuliyarkony.blogspot.com/2010/06/blog-post.html

מדהים ! מדהים ! מדהים !

ראו מצגת בקישור המצורף

http://www.slides.co.il/slides/3026...%99%D7%90%D7%94

האתר שלי
http://sites.google.com/site/amotisrael/

37. פסיפסים על שני פתחי המנהרה בתחילת רחוב בלפור. האמנים, מרדכי ומרים גומפל 1957

39. תבליט מתכת על קיר חיצוני בקולנוע שביט ז"ל ברחוב הספורט.


40. תבליט קרמיקה מוזנח, על קיר בבנין הרב תכליתי אוניברסיטת חיפה . האמן י. ממבוש – עין הוד. הידוע בשמו (איצ'ה ממבוש).


41. פסיפס, שדרות הציונות 147. נראה שחסר חצי.

42. תבליט במרכז קהילתי מפעל הפיס, רחוב צה"ל 16 קריית אליעזר. האמן רודא 1960.

43. תבליט מתכת תחנת רכבת בת גלים. האמן מרים קרולי 1975.

וכבר השלימו את החסר

בבניין הרב-תכליתי תתפנה הרחבה שלמרגלות תבליט הקרמיקה של ממבוש, אולי אז יטפלו גם בו. נראה מה יהיה עם ציור הקיר הענק שבכניסה לבניין הראשי.
תבליט נוסף בחיפה נמצא על בית ברחוב פבזנר מספר עשרים-ומשהו. צריך לעבור ולצלם.

עוד תבליט של קניספל. 3 תמונות.

הכנסתי אותו מחמת הספק - לא תבליט קיר ולא בדיוק פסל תלת מימדי. עבודת ברזל בסגנון שמזכיר את האמנות הסוציאליסטית. הוזמן ע"י החברה שבנתה את המקום ושמשרדיה היו שם, במרכז המסחרי רוממה החדשה בחיפה.

ברחוב טרומפלדור. עבודתה של דינה ניר, 1975.

http://www.mysay.co.il/articles/Sho...rticlePI=aabddb

פסל חוצות של אותה אמנית מאותה תקופה, דינה ניר, המוטיבים המשותפים ניכרים. אור עקיבא, הרחבה שלפני העירייה.

ארבע תמונות ראשונות מהבית בויתקין 20, המקושט במקומות שונים בתבליטים.

הבאות:
אלברט שוויצר 1.
ליד הכניסה לממגורות דגון.
שני לוחות מוזאיקה, מרגלית 64.

התבליט מדגון נמצא למעשה על חזית מוזיאון דגון שמהווה בניין ויחידה נפרדים (אאל"ט סגור למבקרים), גם אם מחוברים לממגורה עצמה. מי שיוצא מתחנת רכבת מרכז-השמונה ייראה את התבליטים מייד מימינו.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E...%92%D7%95%D7%9F

על דלת הכניסה לאולם המופעים של בית החיל. הדלת ברחוב אוריין. האמן רודא ריילינגר 1973 .

חזית בית כנסת אהל ברכה, ברחוב שימקין 17. אמנית שרה דמברוט תשמ"ח.

חזית המוזיאון הימי הלאומי, דרך אלנבי 198 .

שדרות הנשיא 86 . האמנית אגנס טפלא 1988.

ויטראז' רחוב ליבריה 34.

בחזית המוזיאון הימי

בתוך מתחם מוזיאון העפלה וחה"י (חלק מכמה בשורה לאורך הקיר).

1.תבליט בחזית בי"ס טכנולוגי אורט הכרמל, רחוב התשעים ושלוש מס 8

2.תבליט חלקו עץ, נורדאו 21

3.תבליט מתכת מוריה 67

4.תבליט מתכת שופמן 29

5.תבליט שמשון 18

6.תבליט מתכת בית הכנסת היכל אליהו התמר 6

7.תבליט דלת בית הכנסת היכל אליהו התמר 6

8.מוזאיקה דרך הים 158

חברים יקרים,
כתבתם כאן שרשור נהדר ומרתק על תבליטי קיר והייתי מאד שמחה אם הייתם תורמים מזמנכם לסקר שנועד בסופו של דבר אולי להיטיב עם אותן יצירות שלעתים נתונות בסכנת כלייה.
מכון יד בן-צבי עורך סקר עבור תוכנית מורשת של משרד רה"מ כדי מפות את אמנות הקיר בעיקר זו הציבורית של שנות ה50-60 בהתיישבות העובדת, אולם גם במרחב הציבורי (ובוודאי בחיפה בתקופה הסוציאליסטית שם הופיעו יצירות רבות בשרשור).
פרטים נוספים על מהות הסקר ואופן עזרתם כאן:
https://sites.google.com/site/wallartpublic/home
אם ברשותכם מידע על אמנות קיר מכל סוג (ציורים, תבליטים, פסיפסים) אודה אם תמלאו את השאלון ותשלחו תמונות או מידע אל המייל של הפרוייקט:
kirybz@gmail.com
אשמח אם תפיצו לינק זה או את קובץ הקול-קורא המצ"ב.
מודה לכם מראש, אשמח לשמוע מכם
חן, חברת צוות הסקר.
054-4561325https://2013-uploaded.fresh.co.il/2013/07/31/99055712.pdf

1.תבליט קרמיקה בתוך תחנת גולומב = בני ציון. האמן מרסל ינקו, ייצור הקרמיקות איצ'ה ממבוש.
2.קישוט שברי מראה מחוץ לכניסת התחנה.

תודות למאיר בן זאב (אירי), שהפנה את תשומת לבי.

על הקיר האחורי של מרכז פסג"ה (מרכז השתלמויות לעובדי הוראה) בתחתית דרך הים/רחוב שמחה הולצברג. גובה התבליט קרוב לארבעה מטרים ובבסיסו כתובת מעניינת וחתימה מסוגננת.

קיר צדדי של חדר האוכל, שילוב של אריחי/מסגרות מוזאיקה. בפינה הימנית למעלה מחוץ לתמונה יש שעון על הקיר.