http://www.alarab.co.uk/

למיטב הבנתי (על פי התרגום של גוגל) הוכרזה כוננות עליונה בקרב סוללות הטילים הניידים המסוגלים לשאת גם ראשים כימיים, אך בסופו של דבר בחר אסד שלא להגיב.

לדעתי אירוע זה וכמוהו גם האירועים האחרונים במזרח התיכון מעידים על כך שישנה חשיבות מרובה להכרת המנהיגים בצד השני של המתרס והאופן שבו הם מקבלים החלטות. תוצאותיהם של המשברים האחרונים נקבעו במידה רבה על פי אישיותם של המנהיגים השונים ונכונותם לקחת סיכונים. למשל מובראק לא היה מוכן לפעול בכח על מנת לשמור על שלטונו (קשה לי להאמין שזה רק מפני שלא היתה לו אפשרות לעשות זאת). לעומתו קאדפי הנאחז בכסאו בכל מחיר, וכמוהו גם נשיא תימן.
לגבי אסד צריך להמתין כדי לראות כיצד זה יגמר אך אין ספק שהוא נתמך על ידי בת בריתו איראן, ואופי התגובה שלו מושפע מהם.

"Bashar is no dummy," he added, since he decided not to respond to the September 2007 event. Olmert said that Syria's mobile missile system were on full alert, but that Assad decided not to order them to fire. "That took discipline," he noted.
http://www.ynetnews.com/articles/0,...4056748,00.html

מוזר שהתקשיתי למצוא כתבה בעברית בנושא.

יהיה משהו, כי יש משהו

אבל שמוש בנשק כימי? לא נראה לי שהיה לוקח הסיכון....

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

יתכן ששקל לתקוף יעדים אסטרטגיים ובמקביל הכין את מערך הטילים הבלתי קונבנציונאלי כאמצעי הרתעה. יחד עם זאת לדעתי אנו יודעים מעט (לפחות במישור הציבורי) על המנהיגים העומדים מולינו ועל מוכנותם לקחת סיכונים כאלה ואחרים.

יופי. ואני שקלתי להתחרות על אליפות ה- UFC במשקל בינוני ולהרביץ מכות רצח לאנדרסון סילבה. בסוף החלטתי שלא. סיבותי שמורות עימי.

ז"א ששגרירות ארה"ב בת"א קלטה שממשלת אולמרט שמה לב לכך שאסד העביר את מערך הטילים לכוננות עליונה.
זאת הייתה המטרה של אסד לא?