משורייני סנדוויץ' ישראלים שנלקחו שלל ע"י הסורים, ומוצגים לראווה באחד המוזיאונים הצבאיים בדמשק. אאל"ט פורסם בעבר שהם נלקחו שלל באיזור דגניה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

שתי שאלות.

1- האם המשוריינים בתמונה שימשו גם במלחמת השחרור? (אני לא מבין גדול ברק"מ).

2- האם תוכל להסביר- אאל''ט?

תודה.

אאל"ט= אם אני לא טועה

המשוריינים שימשו במלחמת השיחרור; עם זאת, אני זוכר שקראתי שבירושלים, הירדנים התעקשו עד 67' שהשיירות הדו-שבועיות להר הצופים תבוצענה באותם משורייני סנדביץ' עצמם של 48'. האם ייתכן שהסורים דרשו דבר דומה לגבי השטח המפורז בחמת גדר, למשל, והמשוריינים הם מאחרי 48'?

מוזר שבמהלך התקופה שבין מלחמת השחרור ליום כיפורים המשוריינים הללו עדיין היו בשימוש.
ממה שבדקתי נגמ"שי ה-M-113 החליפו את הזחל"מים במסגרת אותה רכבת אווירית- הסיוע האמריקאי.
מן הסתם כנראה שלא היה תקציב באותה תקופה לכן השתמשו גם ברק"מ מנדטורי.

נ"ב.

מעניין מה החדירות של אותם משוריינים? (אם בכלל).

קרא שוב את מה שכתבתי.
לצה"ל היו כלים טובים יותר כבר בשנות ה-50'- והשתמש במשורייני הסנדביץ' רק בגלל דרישה ירדנית.
ובכל מיקרה, זה היה עד לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, בשנת 1967.
כושר המיגון שלהם: מהויקיפדיה- לא טוב, נחדרו לעיתים גם ע"י כדורי רובה רגילים (ולכן, היו חדירים למקלע ומעלה).

לגבי מקור הכלים: חזותית, זה "משורין פרפר" של ההגנה; כלי ממנו יוצרו בסה"כ כ- 100 יחידות בארץ. קשה לי להאמין שבצירוף מקרים צבא צרפת ייצר כלי דומה. למשל, המשורייין מבוסס על משאית CMP בריטית- בעוד שלהבנתי צבא צרפת של 46' התבסס בכלל על כלים אמריקאיים.

התמונה כבר הופיעה באשכול הזה.

לפי האתר הזה, אלו בכלל לא כלים ישראלים.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

המשוריינים (השניים משמאל), הינם רפליקה משכנעת (כנראה מקור, של משורייני תש"ח.
לא ברורה לי הערתו של קוצ'יני שהרחיק לכת עד לנגמ"שי M113 - מה הקשר?

המשוריין הימני מבין השניים הינו משוריין עם גג פרפר קלאסי של תש"ח והינו ע"ב משאית CMP שוורולט קנאדית. נראה כמו משוריין ישראלי.
המשוריין השמאלי, נראה כמו משוריין ישראלי נוסף, מתוצרת שמ"ש עם צריחון מגל"ד קלאסי, נראה לי כמו דגם מסוג "טיגרה".

אני מניח שנפלו בידי הכוחות הסוריים או חיל ההצלה בקרבות של צמח או גשר.

מיכאל

עד כמה שאני יודע לא השתתפו בקרבות על גשר משורינים ישראלים. בכל מקרה, הצבא הסורי לא השתתף בקרבות בגשר. היו שתי מתקפות- הראשונה של הלגיון הידרני והשניה של הצבא העירקי.

נצח זה הרבה הרבה זמן

סיבות נוספות לכך שלא הגיוני שמדובר בשלל צרפתי:
1. בניגוד לצה"ל, לצרפתים הרי לא חסרו שיריוניות איכותיות מעודפי הצבאות הבריטי והאמריקני כך שלא ברור מדוע להם לעסוק בהסבת גרוטאות למטרה זו.
2. מהי בדיוק "מלחמת העצמאות הסורית" המוזכרת באנגלית, שבמסגרתה נפלו השיריונית שלל בידי "הצבא הסורי"? סוריה זכתה בעצמאות באופן לא רשמי כבר במאי 1941 עם שחרורה ממשטר וישי על ידי הבריטים ולאחר מכן באופן רשמי בפברואר 1944. כעבור שנה הצטרפה לאומות המאוחדות ואף הכריזה באותו היום "מלחמה" על גרמניה (ויפן!). מיד בתום מלחמת העולם השניה שבו הצרפתים החמדנים ללבנט במטרה להפוך את סוריה ולבנון למדינות חסות ואף הפגיזו בנונשלנטיות מוקדי שלטון בדמשק ובערים אחרות כאשר נתקלו במחאה והתנגדות מקומיים. הבריטים, שחמדו לפרק זמן מסוים את סוריה לעצמם, כפו במהירות הפסקת אש על הצדדים וכעבור חצי שנה כפו על הצרפתים נסיגה כללית מהלבנט, שהושלמה בהצלחה באפריל 1946. המהלך הביא למשבר קשה ביחסי שתי המדינות (ואף תרם בעקיפין להתפטרותו דה-גול, שרגז מחד על ההשפלה ומאידך על חוסר התמיכה הפוליטית מבית לעימות עם הבריטים סביב הנושא). בהמשך גמלו הצרפתים לבריטים על "בגידתם" בתמיכה מוצהרת וגלויה במדינת ישראל המתהווה וכן בהתנתקותה הסופית של אירלנד מהכתר הבריטי והפיכתה לרפבוליקה (גם כן ב 1948). רק נפילת ממשלת הלייבור ב 1951 ושובו של צ'רציל לשלטון הביאו לחזל"וש היחסים.
3. גם לו רצה הצבא הסורי לגרש את "הכופרים" כיצד בדיוק היה עושה זאת בזמן שמנה בקושי חצי רבבת לוחמים חסרי ציוד התקפי כלשהו הפזורים על פני שטח הגדול פי 9 בערך משטחה של ישראל המנדטורית?

לגבי מקור המשוריינים שבמוזיאון, יתכן שנפלו שלל בידי הפלסטינאים (באחת מההתקפות על שיירות האספקה הרבות, למשל יחיעם) או אולי הלבנונים (ננטשו בשטח במהלך מבצע חירם?) ומשם התגלגלו בצורה כלשהי לידי הסורים.

אוקיי-הבנתי.

תודה על התשובות המלומדות.

בררתי עם ידיד לגבי גשר ( הוא השתתף בקרבות על גשר ונפצע) והוא טוען שלא היו להם משוריינים, בקושי מקלע אחד שהזיזו ממקום למקום כדי לייצר רושם של כח אש..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

במהלך הקרבות (מול הצבא העירקי) הובא אוטובוס משורין ע"מ לפנות את הילדים. האוטובוס הוכנס לחצר המשק ונעמד ליד מחפורת המפקדה, ששם גם היו הילדים (כ20 ילדים, הגדול מבינהם בן 5) בזמן שאירגנו את הילדים לפינוי האוטבוס נפגע ועלה באש. הילדים, יחד עם הורה אחד מכל משפחה (לא רצו שהידים יגדלו יתומים) פונו בלילה, ברגל, לאשדות יעקב.

נצח זה הרבה הרבה זמן

"יש שני צילומים .

בשניהם מופיע רק'מ שהיה בשימוש בתחילת 48 .

באחד מופיעה שריונית "סנדוויץ" ישראלית קלאסית שכמותה נבנו החל מסוף 1947 ולא יאוחר מ- 5.48 .
שמשה בעיקר ללווי-שיירות ולפטרול . המכוניות הללו הוצאו מהשימוש כבר לפני ההפוגה הראשונה - אמצע יוני 48 .
השריונית השניה נבנתה באפריל-מאי 48 , בנסיון להגיע לרכב-קרבי , וחומשה במגל'ד שהוצב בצריחון . גם שכמותה
הוצאו משימוש כמעט מיד - והוחלפו במשהו דומה אך בנוי על נגמ'ש-גלגלי "וייט" , וחמוש בשני מגל'דים , בהם השתמשו
עד תחילת 49 .
יש להניח שהכלים הללו הגיעו לידי הסורים באמצעות אנשי קאוקג'י שאספו אותם לאחר שנתקעו-מכנית בהתקלות זו או אחרת .


בתצלום השני רואים שני כלים-תקניים של הצבא הסורי , אשר נרכשו על-ידם מהצרפתים .
האחד , שריונית "דודג'" שנבנתה עבור צבא-צרפת-החופשית , עם צריח ובו תותח 37 מ'מ צרפתי קצר
והשני , טנק קל , "רנו 35 " עם תותח זהה .

גם שריוניות "דודג'" וגם טנקי "רנו 35 " סוריים , נפלו שלל בידינו בקרב-הדגניות ."

ברוך הבא!

"שריונית הדודג'" מעניינת- אין כלל מיגון למנוע (ניתן להשוות לכלים הישראליים).