|
17-09-2005, 21:32
|
|
|
|
חבר מתאריך: 09.06.03
הודעות: 1,770
|
|
דרושה!
דרושה !
במחשבה ראשונה,
היה נדמה לי שזה הולך להיות קטע אחד מהיותר קשים שיצא לי אי פעם לכתוב
אבל בדיעבד, הוא בעצם.. יותר.. הזוי קצת..
אז מאיפה מתחילים?
מה אם ..נניח לדוגמא, רק בשביל הספורט כמובן, שאני מרגיש שזהו,
שהגיע הזמן, שאני מרגיש בוגר מספיק ומוכן,
שהגעתי לשלב בו אני צריך ל..תסלחו לי על המילה הזאת.. להתמסד?
רגע!, מה אתם מזעיפים פנים? אני יודע וזה נכון, אתם צודקים,
באמת כלכלית אין לי כרגע את היכולת, וגם לא אמרתי שאני הולך להתחתן מחר
אני בסך הכל מנסה להגיד שאני מחפש מעכשיו חברה לחיים, קצתי בידידות,
מחפש את זאת שארצה לבנות את המשך חיי עימה,
ממש פשוט לא יכול יותר לשאת את הלבד הזה..
נו? מה? אל תעשו לי פרצוף..
אני יודע שאני לא שונה ויש עוד מיליוני בחורים בגילי שאומרים את זה ...או שלא..
ואני יודע שאני לא אמור לצפות לניסים, אני יודע מה אני אמור לעשות,
יוצאים הרבה למקומות הבילוי המתאימים, תופסים אומץ ומתחילים יותר, מבקשים מחברים לשדך, מעלים את מדד הבלינדיטים, עושים יותר עיניים
ובאופן כללי פשוט משתדלים ומקווים לטוב
אבל מה אם.. ..נניח לדוגמא, רק בשביל הספורט כמובן, שאני סטודנט, מתחיל עכשיו שנה שלישית, 5 ימים בשבוע 45 שעות שבועיות פלוס מינוס ואם אני בשכירות אז צריך גם לממן את הדירה והאוכל וחשבונות ולכן ברוב המקרים ישנם גם עבודה עם מינימום 4 משמרות בשבוע של כ 8 שעות כל אחת
ואם נוסיף את הזמנים של הנסיעות והפקקים מפתח תקווה לתל אביב ולהפך והכמויות של שיעורי הבית והמבחנים..
יוצא שביום ממוצע מהלימודים אני נוסע ישר לעבודה, רק בסביבות 12 בלילה אני חזרה בדירה מתחיל להכין שיעורים ואם יש לי מזל אז אני אפילו ישן בין שעתים עד 4 שעות לפני שאני קם וחוזר שוב ללימודים,
איפה בתוך כל זה אני אמור למצוא זמן לצאת?
ואומנם יש רישיון אבל תקציב לרכב אין וזה כבר מגביל את השעות והאזור הגיאוגרפי של היציאה
לא.. אל תגידו לי... אל תגידו לי.. "כשזה באמת חשוב לך אתה מוצא זמן", וזה נכון,
ו"בחורה טובה לא תוותר עליך בגלל שאין לך רכב" וגם זה כנראה נכון..
אבל מה נשאר לי בשורה התחתונה?
בחור דתי שלומד במכללה חילונית מוקף ב 99.9% בחורות חילוניות שחציין מעשנות ולחצי השני יש חבר, שלא לדבר על אלו שהם גם וגם, והם אומנם באמת סבבה אין לי מילה רעה אבל אני מחפש דתייה (..ה 0.01% היא באמת דתייה ומקסימה יפה וחמודה ו...כמובן...
נשואה)
בחור דתי בגיל 20+ שאם כבר יש לו זמן פנוי אז על סמך ניסיון העבר הוא מעדיף לא להעביר אותו במסיבות שמארגנים "דוסיבות" ו"דוסילנד" כי הוא רוצה גם להנות (מצטער, בלי הרבה הרבה אלכוהול אני לא מצליח לרקוד וזה לא שווה את זה..)
ואיפה כבר בנאדם עם אורח חיים כזה יכול לצור לעצמו מצבים למפגש עם משהי מתאימה?
לחכות עד סוף התואר? ..אני לא מסוגל.. ובכל מקרה גם כשיגמרו הלימודים לתואר,
עדיין, תמיד יהיה משהו, "לחוץ יותר, דחוף יותר, חשוב יותר" ..אלוהים אדירים מה כבר יכול להיות יותר חשוב מזה? מלמצוא אהבה אמיתית?
אז פעם בכמה זמן יש לי "שידך" או דייט או שאני יוצא סתם עם חברים..אבל זה לא מספיק..
עד שפעם אחת זרקו בפני – "אתרי הכריות! מה אתה חושב שאתה היחידי? מה נראה לך עושים כל האנשים העסוקים? איך הם מוצאים זמן להכיר? – דרך האינטרנט!",
ובהתחלה זה ניראה לי ..יותר מידי נואש.. הרי מי מגיע לאתרי הכריות באינטרנט?
לכאורה, בעיקר אנשים שמתקשים להתחיל פנים מול פנים, אם בגלל שסתם אין להם ביטחון עצמי או בעיקר כאלה שלחוסר הביטחון העצמי יש סיבה שקל יותר להסתיר באינטרנט..
כן.. תכעסו עלי, זה מגיע לי, מחשבות מרושעות עברו בראשי על האנשים שבאתרי הכריות וסירבתי להיכנס אליהם
עד שנשברתי...
ואז גיליתי שצדקתי, אבל רק באופן חלקי.. כי ..כן, יש שם ..אומנם מעט, אבל ישנם,
אנשים ונשים שבאמת פשוט עסוקים כמוני ו/או חוסר הביטחון העצמי שלהם לא נובע משום דבר שיש להם להסתיר
אבל גילית עוד משהו, שבעצם כולנו יודעים אבל מעדיפים לשכוח,
והוא שהאתרים האלה יותר מכסים מאשר חושפים,
כלומר - נכון. מדד הבלינדייטים לשבוע שלי עלה דרמטית אבל רמת הייאוש עלתה יחד איתו, כי מעבר לאחוז הנמוך של חומר אנושי איכותי, ישנם באופן כללי גם מעט מאוד אנשים שבאמת פשוט התאימו לפרופיל שלהם באתר ...ואני לא מאשים אותם, אלא בעיקר את בעלי האתרים (ודווקא את בעלי אתרי הכריות לדתיים) שבונים תבניות פרופיל מאוד מגבילות מבחינת כמות המלל ואופי התוכן שאפשר לצקת לתוכן..
שלא לדבר על אתרים שהם רק בתשלום..
ואז פתאום חשבתי לעצמי... הי, לעזאזל מה אני אידיוט? בעצם.. כן.. אבל בכל זאת..
הרי גם אני בונה אתרים!, יש לי את הידע, יש לי את הכלים ויש לי כבר אתר קיים שבניתי כתיק עבודות למכללה שאליה התקבלתי, חלק מכם בעצם כבר מכירים אותו מהחתימה שלי (כאן למטה) ומי שתנבור שם תגלה עלי כל כך הרבה יותר ממה שאי פעם גיליתי לכל בחורה שהייתי איתה בדייט ראשון
..אז. למה בעצם אני מחכה?
..אבל בואו נהיה רציניים לרגע, גם אתם יודעים טוב מאוד למה אני מחכה,
מה בדיוק אני ארשום שם?
" דרושה, צעירה דתייה בת 20 עד 25,
יודעת לצטט בעל פה קטעים מאלאדין של דיסני (בגרסא האנגלית כמובן) = יתרון " ?
ובכלל.. להפוך אתר שנועד ליצירה למעין אתר הכריות פרטי.. זה לא אני..
גם ככה אני מרגיש שהעובדה שיש לי אתר באינטרנט הוא סוג של נרקיסיזם חבוי..
אז מקסימום אני יעלה את הקטע הזה כמו שהוא לשם אבל גם אז נשארה הבעיה..
כי ממתי בחורות דתיות משוטטות להם באינטרנט דווקא לאתר שלי? ולמה שיאמינו לי?
..כיצד בחירת ליבי בעתיד תחליט לה פתאום להקיש דווקא "דורון וולף" בגוגל?
לפרסם??? גם אם היה לי כסף.. How low can I get -?
אבל..
.. מה יקרה אם נגיד אני אפרסם את הקטע הזה ב 20+ ?
ובעצם כמה בחורות דתיות בכלל משוטטות להם ב 20+ (מנהלים? הנה רעיון חדש לסקר?)
מה יקרה?
בעצם?
לחצי מהאנשים במילא לא יהיה סבלנות לקרוא אותו עד הסוף..
והחצי השני..
אולי יחשדו בי שאני מנסה להגדיל את הכניסות אלי לאתר?.. האם זה נוגד את חוקי פרש?
מנהלים/לת יקרים/יקרה, הלינק לאתר היה ונשאר כמו תמיד בחתימה שלי
מי שמכיר את האתר שלי יודע שאין בו קמצוץ של מסחריות אלא רק קצת פרטים עלי ודוגמאות של עבודות שלי מהלימודים
בשם האהבה.. תחרגו בשבילי?
לעזאזל מה יש לי להפסיד?
אם ימחק האשכול אני אקבל זאת בהבנה מלאה
אם לא ימחק.. מה זה יכול להזיק?
יאללה שיהיה
הנה פרסמתי
_____________________________________
|
|