רפול: אם מסית מסובב כאפיה מתחילים לרוץ...
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי lea10 שמתחילה ב "נמסר שמת - חבל .הלך עם החמשירים שלו.יהי זכרו ברוך"
עדכון אחרון - 10:07 23/11/04 ארכיון / פורסם במקור ב-22/2/2002 [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] לשבור את הגלים [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] מאת אביחי בקר [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] הקמת שובר הגלים נתקעה אחרי 15 מטר, הפיגורים הצטברו והביורוקרטיה חגגה - עד שהזעיקו מנהל ביצוע חדש. רפאל איתן בא להציל את נמל היובל באשדוד [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P220202/m.0.2202.466.1.7.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] רפאל איתן בנמל. העניינים מתנהלים אצלנו כמו בארצות העולם השלישי [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] תצלוצים: ניר כפרי [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] בגיל 73, כשכל המחלוקות שעורר הרחק מאחוריו, רפאל איתן פותח בקריירה שלפי עדותו ממלאת אותו סיפוק גדול פי כמה מזה שהיה לו כשכיהן בממשלה. בכל בוקר ברבע לשבע בדיוק, שקית אוכל בידיו, הוא מתייצב לעבודה בפרויקט נמל היובל באשדוד. חלף כבר חודש מאז נקרא, נכון יותר הוזעק, לשמש מנהל הביצוע של שובר הגלים החדש וניכר עליו שהוא מקדם את האתגר בהתלהבות עצומה.
"תראה איזה מחזה יפה", הוא מצביע לעבר ספינה החולפת ליד שובר הגלים ועיניו מלוות אותה בהשתאות של ילד. הוא סוקר בזעף רפולי את עובדי הכפיים שבאתר, רובם פועלים מרומניה, מיוון ומסין, ויוצא בשצף-קצף נגד "הפוליטיקה שהשחיתה את ערך העבודה העברית בגלל דמי האבטלה שהיא מחלקת לאוכלי חינם. חרפה וכלימה, זה סידור שחייבים לבטל אותו".
המינוי הפתיע לא רק את הממונה. "בדצמבר, כשהייתי במילואים בחברון, התקשרתי לחבר'ה [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P220202/m.0.2202.466.2.7.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] איתן חולק שולחן באתר עם העובד האני ג'דיע. יתר המנהלים הלכו למסעדת יוקרה [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] כאן כדי לשאול מה נשמע", מספר שלמה רוסלנדר, אחד ממנהלי העבודה בראש שובר הגלים. "כשאמרו לי שרפול הולך להגיע לא האמנתי. שתבין, בשבילי הבן אדם הזה הוא היסטוריה".
רוסלנדר עלה לישראל מליטא בשנת 90' ומיד התגייס לגולני. כבר בסניף בית"ר בווילנה, "ירושלים דליטא", הוא מדגיש בגאווה, שמע רבות על מעלליו של איתן בשדה הקרב והם סיפקו לו ולחבריו השראה שבשלה "חלמנו לעלות לישראל בשביל ללכת ללבנון ולשטחים ולהילחם".
אבל עכשיו הוא עסוק בבניית נמל. "בהתחלה לא הבנתי מה בכלל הקשר של רפול לנושא, הרי אין לו רקע מקצועי בתחום", אומר רוסלנדר. "אבל העובדות הן שמאז שהוא פה איתנו העניינים בפירוש זזים. זה לא שלא היה לנו פלפל עוד קודם, רק שאתו זה במנות כפולות. כשרפול עומד לידי אני מרגיש שאני מוכן לתת בשבילו את הנשמה, כאילו הוא עוד רמטכ"ל ואני אצלו רובאי, ההבדל הקטן הוא שהמלחמה הפעם היא נגד הים. יורד גשם, הוא לא לובש מעיל, בצהריים הוא לא יוצא עם כל המנהלים הבכירים למסעדה באשדוד, הוא נשאר בשובר הגלים לאכול אתנו. זה כיף, זה בדיוק כמו שהיה בצבא", הוא מתמוגג.
קשרים בצמרת
"אפילו שאתה גולנצ'יק צנחנים מחזיקים ממך", כתב איתן בהקדשה שצירף לתרגום הרוסי של הביוגרפיה שלו, "סיפור של חייל", שהעניק במתנה לרוסלנדר. גם את המנקה של המשרד שלו הוא כיבד בעותק. לפקידות, לעומת זאת, הוא חילק בקבוקי שמן זית. בשביל עובדי הנמל אלה, בניגוד לרבים בציבור, תדמיתו לא נסדקה. עדיין קורה לו לפעמים שצנחנים מודל 2002, שהוא אוסף בטרמפיאדה, מצדיעים לו כשהם יורדים ממכוניתו. מספר הרישוי שלה, בעקבות הזמנה מיוחדת, הוא 35-890-88, על שום שלוש התחנות הצבאיות שבהן התגבשה בשעתו אגדת רפול: חטיבת הצנחנים (35), גדוד 890 וחטיבת הבקעה (88).
בשער הנמל הוא מנסה להסביר מה לפלאח מתל עדשים ולהקמת שובר גלים. "אני לא מהנדס, אבל עדיין, אני מקווה, יש לי שכל ישר שמזהה מה צריך לבצע לפני מה, וגם אז אני מחווה דעה ולא נותן פקודות. יש גם בעיות של מגעים עם גורמים אחרים, ולצערי הרב כדי להסתדר עם השלטונות במדינת ישראל חובה שיהיו לך קשרים. זה לא ייאמן, הביורוקרטיה שקיימת במדינה, לכן זה גם לא מפתיע אותי שמשקיעים רציניים רבים בורחים מישראל. כשהשותף שלי, דורון הלוי, רוצה לקבוע פגישה עם הרשויות, התגובה היא 'חכה חודשיים', אבל כשהוא אומר שהוא בא מטעם רפול עונים לו 'תגיע מיד'. אותי זה דוחה, זה מאפיין ארצות של עולם שלישי, אני מתבייש שככה מתנהלים אצלנו עניינים".
את ההחלטה העקרונית על הקמת נמל היובל קיבלה הממשלה במאי 95', כשהיא מונחית על ידי חזון המזרח התיכון החדש, שנראה אז כאילו הוא עתיד להתממש בכל רגע. 2.68 מיליארד שקלים הוא אומדן ההשקעות שיידרשו למימוש הפרויקט הענק. מתוך זה 400 מיליון מיועדים להארכת שובר הגלים הנוכחי שבנמל אשדוד, ב-1,150 מטרים נוספים. במכרז זכתה שותפות ישראלית-ספרדית, "אשטרום-דרגדוס", שהחלה בעבודות בתרועה גדולה באמצע ינואר 2001.
על פי התכנון המוקדם, 250 מטרים של שובר הגלים היו צריכים להיות מוכנים כבר באוקטובר 2001. בפועל, היציקה נתקעה אחרי 15 מטר בלבד. הפיגור היה מדאיג ותאריך היעד - 2004 - שבו היתה אמורה הספינה הראשונה אמורה לעגון ליד רציפי הנמל החדש, נהפך לחלום באספמיה. ריח של הסתבכות בנוסח נתב"ג 2000 עמד באוויר.
"האיחור בלוח הזמנים", מסביר גדעון שמיר, מנכ"ל רשות הנמלים והרכבות שהיא הגוף המזמין, "נובע מצירוף של כמה גורמים, בהם חורף סוער מהרגיל, קשיים בלתי צפויים בהתארגנות של הקבלנים אשטרום-דרגדוס וגם העדר אוטוריטה ניהולית בשטח. לא היה מפקד שידחוף את העסק. לשמחתי הרבה אני מבחין בשבועות האחרונים בשינוי דרמטי במגמה, בעיקר הודות להתערבותו הישירה של סגן נשיא דרגדוס, שהיא בין שלוש החברות המובילות באירופה בתחום הבנייה והתשתית.
"לכך יש לצרף את הכניסה של רפול לתמונה. המנהיגות הכריזמטית שלו, אני חייב לומר, דוחפת את הפרויקט קדימה באופן משמעותי מאוד. הוא הפך להיות הדבק שמחבר בין כל הגורמים, השטח מתעורר, אם תימשך המגמה שאני מבחין בה, ונעמוד ביעד שקבענו לנו לצקת 50 מטר של שובר גלים מדי חודש, אני מעריך שנדביק את הפער העצום שנוצר".
דגלים בחניון
איתן נשלף למשימה מנגריית "עץ ועצה" שליד חדרה. "בינתיים אין לי אפילו פנאי לגמור שולחן אוכל שהתחלתי לעבוד עליו בשביל הבת שלי", הוא אומר. הדרך אל שובר הגלים וממנו חוצה את מחנה חיל הים ורפול, כמו רפול, עצר את הרכב כבר ביום הראשון כדי להעיר לש"ג על ההופעה המרושלת. אחר כך המשיך אל מפקד הבסיס, הטיף גם לו באותו עניין ובהרחבה. "אצלנו בצנחנים, כשיצאנו לחופשה מתל נוף שמנו מעל הגומיות קליעים של 9 מילימטר כדי שהמכנסיים יהיו מתוחים, מחסנית רזרווית יכולת למצוא שם", הוא הסביר.
ביקורת הפתע הניבה מחנה שהתמרק ושיפר את הופעתו. באופן דומה הוא נהג במתחם המשמש מרכז העצבים של הפרויקט. עד להתייצבותו, מדווחים, המקום היה מטונף כהוגן. "הרמנו ידיים", נאנחו הממונים. איתן לא ויתר ובהנחייתו נוקה האתר המוזנח וסודר למשעי. כאילו בזה לא די, הונפו בלב רחבת החניה בהתאם להוראותיו דגלי ישראל וספרד, לכבודן של השותפות במיזם. "זה בשביל הגאווה, לסמלים הקטנים האלה יש השפעה עצומה על הרוח והמוטיווציה", הוא מסביר.
חוזה דייגו רסיו, הנציג הבכיר של דרגדוס במיזם הענק, לא אכל עם איתן מאותו מסטינג. השם רפול, לטוב או לרע, לא אומר לו דבר ולפיכך ההתייחסות שלו להצטרפותו של שחקן החיזוק נטולת פניות. "רפול", רסיו אימץ גם הוא את הכינוי, "איחד את כל הגורמים המעורבים בפרויקט, הוא קירב בינינו, הוא הגדיר בבירור את היעד. הרבה הודות לרפול התרחש שינוי דרמטי באווירה".
העימותים שאיפיינו את היחסים בין המינהלת האחראית על הבקרה והפיקוח לבין הקבלנים הישראלים, כשהשותפים הספרדים בתווך נבוכים מהמהומה, שככו. "היה פה מתח שהלך והתדרדר", אומר איתן. "שני הצדדים, שהפסיקו לדבר ביניהם, חיפשו מוצא מהסבך וכשאני באתי סיפקתי להם הסולם שאיפשר להם לרדת סוף סוף מהעץ".
רכבת העמק
הקשר עם אשטרום, השותפה הישראלית בפרויקט, נרקם בעקבות מגעים שנוצרו בינה לקבוצה שאיתן מעורב בה, "מסילות גושן", לאספקת אבנים לשובר הגלים. להקמתו נדרשים שלושה מיליון טון אבנים ואיתן רצה חלק בעוגה. תוך כדי השיחות, שבינתיים לא תורגמו לצעדים מעשיים, "הם הציעו לי לחלץ אותם מהברוך של שובר הגלים. הצצתי ונכוויתי".
תוכניות יש לו למכביר: מתקן להתפלת מי ים במפרץ חיפה, ייצור גז מאשפה ברמת הנגב, ואפילו יוזמה לחידוש רכבת העמק ההיסטורית. "זה לא נולד מפנטזיה ולא מנוסטלגיה", הוא מבהיר. "החשיבה היא תחבורתית עם היבט בינלאומי. החזון הוא שהרכבת תמשיך לירדן דרך אזור הסחר החופשי שבין מעוז חיים לכפר רופין, עד לאירביד. הירדנים משתמשים בנמל חיפה, אנחנו מעוניינים שהם ישנעו את המטענים ברכבת ולא במשאיות וכיוון שבארץ הכבישים רוויים לחלוטין, אנחנו מעריכים שקיים סיכוי גדול לאופציה הזאת. מלבד כמה תיקונים שעליהם נתגבר באמצעות מנהרות, כמעט אין צורך להפקיע אדמות לאורך התוואי המקורי".
הדיבור על רכבת העמק מעלה אצלו ממיד זיכרונות רחוקים. "כשהייתי ילד נסענו ברכבת העמק מעפולה לשאטה, כדי ללכת משם ברגל לשחות בסחנה. זה עלה חצי גרוש, אבל כיוון שגם את הכסף הזה לא היה לנו, עלינו לרכבת בגניבה", הוא מודה. עכשיו הוא פורש את סעודת הצהריים הצנועה שלו באתר,יחד עם אנטולי פיודורוב, מפעיל העגורן, והאני ג'דיע מהישוב הבדואי בית מכסור. "הוא הבאגריסט הכי טוב בארץ", מחמיא לו איתן, אחרי שהוא מוציא מהשקית כלי פלסטיק ובתוכו נקניקיות, ביצים, שום, בצל וירקות חתוכים. ג'דיע מוסיף מהצרור שלו פיתות, לבנה ושעועית.
תוך כדי הארוחה מספר איתן לפורום המצומצם בדיחות מחוספסות על מסחה ותל עדשים. מאז רכש דירה בלב הרצליה לפני כחצי שנה הוא נראה במושב שלו פחות ופחות. ועדיין, פעם בחודש, בתורו, הוא מקפיד להצטרף לפטרול ג'יפים בשדות במסגרת "סיירת מתמיד", המשמר האזרחי של עמק יזרעאל שנועד למנוע גניבות חקלאיות. "עד עכשיו נתקלנו רק בזוגות", הוא מדווח, תוך כדי הדגמה שאינה מותירה מקום לדמיון על אופי הפעילות שאליה נחשפו הנוטרים.
"אני לא מרגיש זקן", הוא אומר. "למרות הבטן אני מוכן להתחרות עם כל בחור פה בכפיפות סמיכה". כשחוקרים אותו כמה כפיפות הוא מצליח לעשות, הוא משיב "עשרים". לחיצת היד שלו לשלום או לפרידה מפקקת עצמות. בעניין האוזן הימנית שהתחרשה זה כבר, הוא אומר, "מה אכפת לי. זה לא אני שסובל, זה רק אתם שכל פעם שאתם שואלים אותי משהו, אני עונה 'מה'". *
אנחנו פה תרבות זרה
ביחסו של רפאל איתן לבעיות השעה אין הפתעות. כשם שהים נשאר אותו ים, גם איתן הוא אותו איתן.
* על גיוס תלמידי ישיבות: "במיוחד עכשיו, כשהצבא עסוק בעימות, מי שלא נושא בנטל שיגווע ברעב".
* על הפלשתינאים: "בעיניהם אנחנו 'דימים', נחותים. מאז 1929 בחברון, תיתן להם או לא תיתן להם, הם תמיד ירצחו. למה? כי אנחנו פה תרבות זרה, דבר שהוא בלתי נסבל בעולם מוסלמי. זאת הבעיה, אין לה פתרון אלא להכניס מכות".
* על השמאל הציוני: "ברגע שהוא עזב את הציונות הלאומית, את ההתיישבות שזה הסמל, נשמט מהם הבסיס. הם על מים. לא יעזרו החנפנויות, אלה שמניפים בצמתים שלטי הזדהות עם הערבים לא מבינים שהם יישחטו ראשונים. הם חותרים תחת הקיום של עצמם. אם הם רק היו קוראים כל יום שני דפים בקוראן, הם היו מתפכחים. אולי".
* על סרבני השירות בשטחים: "הייתי מגיב בעונש כבד. מוריד מהם את הדרגות, מבזה אותם וגם הייתי מעיף אותם מהאוניברסיטה. שילכו ללמוד בביירות ובאל-אזהר".
* על הקיבוצים: "איפה הנוער שלהם? בהימלאיה? מסתובב עם תרמילים בדרום אמריקה? שיפסיקו להיות צבועים. אם הסבל של הצד השני כל כך נוגע להם ללב, שימסרו את האדמות שלהם לפליטים שברחו מהכפרים שעליהם הם הוקמו".
* על ועדת אור: "אצל הערבים מספיק שמסית יסובב כאפיה כדי שכולם ירוצו לא יודעים לאן, לא יודעים למה, אבל עם סכינים. הרי אום אל-פחם לא בחרה להיות ישראל בשנת 48', היא אפילו לא נכבשה, היא נמסרה. לכן אני גם לא בא אליה בטענות. כמו שהיהודים בגולה לא רצו להיטמע בתרבות האחרת גם הם לא רוצים".
* על צה"ל: "מדברים יותר מדי".
* על אינתיפדת אל-אקצה: "אם לא ננצח, נושמד. לא יישאר כאן זכר. אם תמורת החיים שלנו חצי כדור הארץ יישרף, שיישרף. אנחנו לא חייבים לעולם כלום. מה, אנחנו צריכים למות פה עם הפלישתים?"
הסטוריה לצעירים
רפול תביא שמפניה
אוקטובר 1973 - במוצב מזרחי לחפ"ק של רפול מפקד האוגדה בעומק השטח הסורי בתוך הכפר הערבי דיר מאכר התכוננו לביקור של רפול כמה מילואימיניקים בבית סורי נטוש.
המילואימיניקים השתייכו ליחידה מטכ"לית שהוקמה בחיפזון במהלך המלחמה.
גדוד 697 (אם אני זוכר נכון...) - יחידת טילי הטאו הראשונה של צה"ל (היום חטיבת עורב...)
לפנות בוקר נתפסה חוליית קומנדו סורי על הציר...
רפול הגיע כדרכו ,למוצב , "מה אתם עושים אם הסורים באים?" שאל."עולים על הג'יפים ובורחים...לפני הקנטינה של השק"ם..." ענה לו מ.ל. צל"שניק קרב המיתלה שהתנדב במוצב.
רפול:"וחוץ מזה?"
- מ.ל.:" תביא לנו גם שמפניה לפה..."
רפול:"תפגעו כמו החברים שלכם בול גם תקבלו..." (חולייה אחרת פגעה בטיל ב"פילבוקס" סורי סמוך ומחקה אותו - ב.ג.)
הסתיים ביקור האוגדונר.
מילואימניק.
נערך לאחרונה ע"י lea10 בתאריך 23-11-2004 בשעה 10:42.
סיבה: שגיאת כותרת
|