|
06-01-2013, 23:18
|
|
|
|
חבר מתאריך: 14.12.09
הודעות: 9,751
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
אתה צודק.
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
רק מה, לצבא יש בעיה רצינית- ערכית ופוליטית- לתת לאותו רס"ל סופר-מקצועי באמ"ן תנאים טובים מרס"ל אפסנאי/חימושניק ביחידה קדמית. ב- 6 וחצי שנות שירותי כעתודאי, התימה הקבועה של הצבא היתה "איך אתה לא מתבייש לבקש יותר מקצין בגילך שמשרת ביח' שדה?".
|
אתה צודק!
יש פה בעיה, וזו בעיה אמיתית. לא פתרתי אותה ואפילו לא ניסיתי. מצד אחד, כל סיפור "צבא העם" יוצר את הבעיה הערכית שאתה מדבר עליה, כאילו שהערך הזה לא נפגע מספיק מכל מיני כיוונים אחרים. מצד שני, בסופו של דבר, גיוס חובה הוא רק ל-3 שנים. מקסימום אפשר להגניב עוד 1-3 שנים דרך כל מיני מסלולים מיוחדים, כשעתודה וממר"ם הם הסף העליון (אני מתעלם מטיס). אחרי זה, אין לך דרך למנוע מאנשים להסתכל ימין ושמאל, ולהבין שזה לא משתלם, באופן קיצוני, להמשיך בצבא. זה לא הפרש של 10% בשכר, שאפשר היה להחליק עם הגברת מוטיבציה, ציון החשיבות של העבודה, צה"ל הוא הדבר היחיד שמגן על המדינה מפני כליה, וכו'. הדברים האלה נכונים לחלוטין, אבל זה עדיין לא מספיק כדי לפצות על פערי השכר שהאנשים האלה רואים.
בעיה.
לא ניסיתי לקבוע איפה ואיך צריך למצוא את האיזון. גדול עלי. רק ציינתי בתגובה ל'נתונים' לעיל, שזו עבודה בעיניים לדבר על "שכר של סרן" כאילו כל הסרנים זה אותו דבר.
בהערת אגב, אצלנו התימה הקבועה של המתלוננים הייתה דווקא נושא התורנויות. פערי שכר שהתבססו על הכל חוץ מעל יכולת, תפוקה וכושר מיקוח (הדברים המגוכחים האלה שקובעים את השכר שלך בעולם האמיתי) - פז"ם, דרגה, תואר, מסלול גיוס ושאר ירקות בירוקרטיים - נתפשו כלגיטימיים, או לפחות נסבלים. בין המשכורת של שני חיילים (בחובה או בקבע) עם אותו פז"ם שעושים את אותה עבודה יכול להיות פקטור 2, אם אחד מהם בא עם תואר והשני לא (אפילו אם חסר התואר נותן כפליים תפוקה!). יותר מזה, יש הבדל בשכר בין שני חיילים כנ"ל, שלשניהם יש תואר, אבל אחד הצליח להשיג דרגת קמ"א והשני סמל...
למרות זאת, ואולי בגלל זה, הפטור מתורנויות לאקדמאים (גם כאלה ללא דרגה) גרם לתחושת מרמור חזקה בהרבה. (אולי כי זו הייתה יוזמה יחידתית, בניגוד לשכר ודרגות שנקבעים הרחק משם. אולי מסיבות אחרות.)
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
אישית, היות והצבא הוא מקום עבודה ראשון לרוב המשרתים בו*, והם מגיעים אלין כחובה, ברור ששיעור מסוים של המשרתים יעזוב כל שנה.
|
כל מקום עבודה תמיד עוזבים אנשים ובמקביל תמיד מגיעים אליו אנשים חדשים. ברור.
הקטע הוא שלצבא תמיד מגיעים אנשים עם 0 ניסיון (או קצת יותר), וככל שעולים ברמת הניסיון, הכישורים וההשכלה, עוזבים יותר. אין לי נתונים מולי, אבל אני די בטוח שברוב מקומות העבודה האחרים, העוזבים והמגיעים מתפלגים בצורה דומה. התוצאה היא שהצבא בסוף משלם, אבל בצורה שאני חושד שפחות יעילה ועוד יותר בעייתית מבחינה ערכית (אע"צים, יועצים למיניהם והקומבינה הכי גדולה - "ציוד משרדי"...).
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
מה ששוחק קצינים ונגדים זוטרים זו לא (רק) משכורת נמוכה, אלא:
- תנאי עבודה גרועים
- אי הערכה מקצועית
|
חלק מהדברים האלה ניתנים לטיפול; חלק אינהרנטיים לצבא.
תנאי עבודה גרועים זו רעה חולה בכל הצבא. בדיוק קראתי בימים האחרונים אשכול ישן פה בפורום שבו תוארו התנאים של מילואימניקים בכל מיני קראוונים במדבריות ישראל. אתה יודע, דברים כמו ג'וקים במטבח, עכבר מת צף במכל המים, וכו'. פתאום מסך CRT במקום LCD לא נשמע כזה נורא, כשלפחות יש לך מי שתיה נקיים (בערך, רוב הזמן).
העדר ההערכה זו בעיה גדולה יותר. אפילו אם מפקדיך יתנו לך את כל ההערכה שבעולם, אין דרך טובה לטפל ביחס של שאר הגורמים שבהם חייל נתקל במהלך שירותו. אם יש, אינני מודע לה, וכנראה שגם הצבא לא. (או שלא אכפת לו...)
יותר מכך, יש אנשים שרואים בעצם הדרישות הצבאיות הכלליות (מסדרין, תורניות) ביטוי של חוסר הערכה. צודקים או טועים זה לא משנה - אתה לא תשכנע אותם שם טועים, וזה מה שחשוב. אינני יודע כמה רבים הם, אבל הם גם אינם מעטים כל-כך.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
דווקא מבחינת השכר, צה"ל יכול להציע מה שמקומות מועטים בחוץ מציעים: ביטחון. כשיש לך משכנתא וילדים, פתאום האפשרות להרוויח משכורת נמוכה במקצת, בלי סכנה של חיפוש עבודה כל שנתיים-שלוש, נראית אטרקטיבית.
|
בצבא אין באמת קביעות במובן של שירות המדינה. בטח שלא לרס"ל או לסרן. אין לך ארגון עובדים שיגן עליך. הייתי אומר שמה שאתה מתאר רלבנטי יותר בתפקידים כמו רס"ר ונגד מטבח ופחות למהנדס, משפטן או כלכלן. (אבל תקן אותי אם אני טועה!)
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
* אני נהנה תמיד לספר איך במשרת סטודנט בזמן הלימודים הרווחתי יותר מ-3 השנים אח"כ, כמהנדס בשירות חובה- אך זה חריג.
|
לא כזה חריג. ברור שזה לא מייצג את רוב המתגייסים, אבל זה ממש לא כל-כך נדיר (קל לי להאמין שתוך חודש או חודשים ספורים יכלת להרוויח את כל מה שתרוויח במהלך כל שלושת שנות החובה...). אילו אמרת שהרווחת בתור סטודנט יותר מאשר בקבע, זה היה קצת יותר מרשים, אבל גם לא כל-כך. לעבור שכר מינימום זה לא כזאת חוכמה...
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
בכל מיקרה, כל העיניין הוא ספין של משרד האוצר. לדון במשכורות זה קל ונעים (וראה האשכול הזה לדוגמא), אך מה עם הכסף שנמצא במקומות אחרים:
- תקנים: לפי ויקיפדיה, היום יש בצה"ל 24 אלופים ורא"ל; בשנות ה-60' היו 17 בלבד. איפה חקוק שנספח צה"ל בארה"ב, מפקד פיקוד העורף, מפקד פיקוד העומק והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה צריכים להיות אלופים? ב- 67' לא היו כלל תא"לים; האם ניסיון השנים מאז הראה שהדרגה נדרשת?
|
אני מנחש שהקטע הוא שכל אלופי הפיקודים הם אלופים...
בגלל זה קוראים להם "אלופי פיקודים" ולא "מפקדי פיקודים". אילו במקום פיקוד העורף היה לך מטה עורף, היה קל יותר לשים שם תא"ל.
לגבי "מפקדת העומק" - לא זכור לי אם פורסם שהתקן למפקד שלה הוא אלוף. במקרה המפקד הראשון שהובא הוא אלוף, אבל לזה יש לכאורה סיבות אחרות. כדי שיוכל לפקד על מפקדי היחידות המיוחדות - אל"מים (חוץ ממ' סיירת מטכ"ל) - לכאורה נראה שהוא יצטרך להיות תא"ל לכל הפחות...
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
- נהלים. כאיש מקצוע במטה, העברתי שיעור גדול מאוד מזמני בתיאום כל מיני גופים לכאורה-מקצועיים בתחומי הרכש, התכנון, הניסויים, התאלמ"ג, מקורות האנרגיה, המחשוב, הבינוי, האמל"ח ומה לא. לדוגמא, פעם ערכתי ניסוי עם יחידת ניסויים מסוימת. התברר שאנשי היחידה מוכנים, כולל ציודם היקר- אך אין רכב שייקח אותם לניסוי כי הם זוטרים מדי להיכנס לסבב הרכב של היחידה..
התוצאה היא שתהליכים נמרחים, מתמסמסים, ובסוף צה"ל מקבל מערכתו יקרות ולא טובות. בחברה אזרחית יוצא לך לעשות גם עבודה מקצועית, כי שם הגופים המקצועיים אשכרה רוצים לעזור.
|
בעיות כאלה יש גם "בעולם הגדול", אבל לצבא אכן יש נטייה להביא אותן לשיאים מרשימים כל פעם מחדש.
_____________________________________
(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.
|
|