18-10-2012, 12:09
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
נתבקשתי לתת איזו הרצאה באיזה כנס לגבי עניין שאני מתמחה בו
הייתי אמור להרצות לפני שנתיים בכנס קודם, רק שהייתי חולה אז. בינתיים החיים הסתבכו (לטובה) ומאחר ואני לעולם לא יודע מתי יצא לי לישון לילה כמו שצריך, לסיים יום עבודה בשעה סבירה וכו' וכו' פרשתי מכל תחביבי המחקר, הרצאות וסיורים. בכל מקרה מאוד ביקשו יפה והסכמתי...
Big mistake
התכוננתי כמו שצריך, ביליתי כמה חצאי לילות+ בהכנות, כתיבה ואפילו רכיבה אל מחוץ לעיר במטרה לתזמן במדוייק את ההרצאה מאחר והייתה בנוייה כך שאי אפשר להפסיקה לפני הסיום.
הקהל היה מרותק, לדעתי לפחות, אבל יו"ר המושב החליט משום מה שנגמר לי הזמן (שעון עצר ששמתי על המסך שלי הראה בפירוש שלא) ופשוט קטע אותי בצורה מזלזלת משהו ומאוד מפתיעה וסוג של אלימה. העמדתי אותו במקום חזרה, גם במין זילזול ואפילו כמה מהקהל העמידו אותו במקום. מה שכן במקרים כאלה אני תמיד נשאר מאוד מרוגז ומתוח. אני גם לעולם לא אסכים לשאת דברים בכנס כזה על נושאים שאני לא שולט בהם ושלקהל יש בהם עניין של ממש. מה שאומר שאם אני מדבר - אני יודע שאני מעניין.
אז מה היה?
יום עבודה אחד - אבוד
10-12 שעות שינה, מחשבון שעות השינה המינימאלים לצרכי השרדות שיש לי ממילא, "כורסמו" לצורך כתיבה והכנה.
הוצאות נסיעה+כלכלה-200 ש"ח
תשלום עבור ההרצאה? מעולם לא ביקשתי, ובמקרה זה גם לא משלמים אפילו בקבוק מים, ידעתי מראש
סיפוק? - בעבר הרחוק הייתי יכול להגיע לעימות מילולי רציני, ואפילו פיסי מתון, בגלל שטויות כאלה. הייתי מרוסן ומחוייך. שמחת עניים.
אקסטרות? אני גם אמור לכתוב מאמר שמסכם את ההרצאה לפרסום בחוברת הכנס...
מסקנות? אותה מסקנה שכל הזמן אומרים בתחום העיסוק שלי, לא התחביב - רק איפה שמשלמים אפשר לדעת למה לצפות. חינם זו שיטה גרועה. חסל סדר הרצאות, סיורים ופרסום לקהל הרחב בחינם ועל חשבוני. לקח עשר שנים ללמוד, אבל בסוף למדתי.
לשימחתי הפרייאר כאן לא מת. הוא רק התחלף. אני עובר לצד של הלא פראיירים בעניין זה.
_____________________________________
.
|