אני פותחת את כתיבת השורות הללו עם קצת דמעות בעיני. אתמול בלילה יצאתי לדייט ראשון עם בחור, היה באמת נחמד, והרגשתי שזה זורם, ושבהחלט יש כאן משהו עם פוטנציאל להתפתחות. התחלקנו בסופלה שוקולד עם קצת גלידה, דיברנו, צחקנו, ובסוף הערב הוא הביא אותי הביתה על האופנוע שלו-חוויה מסעירה לכשעצמה כשמדובר בפעם הראשונה שלי אי פעם על אופנוע, להיות צמודה אליו באופן ארוטי לכל דבר... לפני שנפרדנו הוא נשק לי בלחי, ליטף אותה בעדינות ואף הוסיף נגיעה קצרה ומתגרה של חיבה בבטן העליונה שלי, מתחת לחזה. חיכיתי שהוא יתקשר, ואכן הוא התקשר אלי הערב, ואמר לי "נהניתי אתמול, אבל זה לא זה". זה נורא כואב לי, מאוד מבאס, וגורם לי לחוש על סף בכי. כל דחייה שכזו היא כמו סכין בלב, שפוגעת באגו ובדימוי העצמי, גורמת לך להרגיש שאת לא מספיק טובה ולא מספיק שווה, וגורמת לך שוב ושוב לשאול את עצמך: "קיבינימאט, למה?!" ו"מה עשיתי לא בסדר?!" ולשאול את עצמך: האם (בהתייחסות לתשובה השגורה בפי כל: "לא נורא, תתגברי, יש עוד הרבה דגים בים") באמת יימצא לבסוף "דג" שיאהב אותי ושאני ימצא חן בעיניו? האמנם? האם בנים לא רוצים מישהי שהיא פחות מבר רפאלי? מה יהיה? מה, לכל הרוחות, צריך לעשות כדי להיות נחשקת?
הנה שיר נשכח ומקסים מהסבנטיז שמילותיו מאוד מתארות את מה שאני חשה עכשיו, שבו שואלים הבי-ג'יז את השאלות הבאות:
"איך אפשר לתקן את הלב השבור הזה?..."
"איך אפשר לתקן את האיש השבור הזה?..." (ובמקרה הזה, אישה שבורה)
"איך מפסידן יוכל אי פעם לנצח?..."
את השיר חותמת בקשה: "בבקשה, עזרו לי לתקן את לבי השבור, ותנו לי לחיות שוב...".
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי s27 שמתחילה ב "הו, מלנכוליה, את (לא) אהובתי. איך מאחים לב שבור?"
מילא אם הוא היה הבן של שרי אריסון אז ברור שדחייה ממנו כואבת יותר מסתם בחור שאבא שלו לא הוריש לו מליונים.
זה כולה דייט ראשון אז את לוקחת את זה קשה מידי.
גם בר רפאלי לא עברה כל אודישן שהשתתפה בו אז אין לך מה לקחת קשה.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי s27 שמתחילה ב "הו, מלנכוליה, את (לא) אהובתי. איך מאחים לב שבור?"
אל תתני לזה להשפיע עלייך, הבחור ההוא לא שווה את זה.
פשוט תשכחי מזה, תרימי את הראש ותסתכלי קדימה.
אני יודע שזה נשמע מעט פלצני, וכשאמרו לי את זה בזמנו (לא פעם ולא פעמיים) חשבתי שזה שטויות, אבל בסוף מבינים שזה נכון.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי s27 שמתחילה ב "הו, מלנכוליה, את (לא) אהובתי. איך מאחים לב שבור?"
שיצאת עם בחור ואמרת לו את אותו הדבר?
כי לי זה קרה לא מעט פעמים. אם לא הייתן מחפשות יפיופים , אז אנחנו לא היינו מחפשים "בר רפאלי" וכותב לך את זה מישהו שדווקא לא מחפש את ה"בר רפאלי" אלא יותר חשובה לו ההתנהגות והאופי.
_____________________________________
“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי s27 שמתחילה ב "הו, מלנכוליה, את (לא) אהובתי. איך מאחים לב שבור?"
מצטערת לשמוע, אבל אל תהיי עצובה יותר מדי. לפחות זה היה רק דייט ראשון, ולא פרידה של אחרי הרבה זמן ביחד שיותר כואבת.
מאחלת שתכירי מישהו חדש וחמוד כפליים, את נשמעת חמודה בעצמך וחבל שתתחילי לראות שחור בגלל אותו בחור אחד.
בהצלחה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי s27 שמתחילה ב "הו, מלנכוליה, את (לא) אהובתי. איך מאחים לב שבור?"
הלב לא שבור אחרי דייט אחד... לכל היותר, האגו פגוע.
לגבי התאכלס - חכמים ממני כבר הגיבו באשכול הזה, אבל כמו שאמרת - יש הרבה סירים בים, ולכל דג יש מכסה.
בתור מי שנדחה הרבה מאוד פעמים בחייו (הרבה מעבר למה שיצא לי לדחות) - אני יכול להגיד שכשמוצאים את האחד/ת (לא מנסה להגיד שיש רק אחד/ת... אלא הכוונה היא האחד/ת שאיתו נוצר קשר), כל ההסטוריה נשכחת.
לגבי בר רפאלי, מראה חיצוני וכו' - כן. גברים רוצים בר רפאלי. אני, בתור גבר שנראה רק קצת יותר טוב מקוף, יכול להעיד שאני עצמי לא הייתי מתנגד להראות בפומבי עם בר רפאלי. אשקר אם אגיד שזה לא שיקול עבורי בבחירת בת זוג. שיקול צבוע אולי לאור העובדה שבמקרה שלי - הפוסל במומו פוסל. אני לא מלך יופי. רחוק מזה..
ועם זאת, שמתי לב למשהו מעניין - אם אני מסתכל אחורה על כל בת זוג שהייתה לי, מעולם לא חשבתי שהייתה מישהי פחות יפה מבר רפאלי. במקרה יצא לי בזכות הפייסבוק להתקל בכמה פרצופים, ופתאום שאלתי את עצמי "איך חשבתי שהיא יפה???". כנראה הטבע מכיר מחד בצורך הגברי בברות רפאליות, ומאידך - בדרך הטבע שקוראת להתרבות המין האנושי, ולכן... היא מאלחשת את החלק הרלוונטי במח בתגובה לשחרור של מעט הורמונים מהלב.
חשוב להדגיש, כמו שכבר הגיבו לך כאן - שהדבר הזה מאפיין גם אתכן, המין הנשי. הספיקו לי כמה ק"ג שירדתי במשקל כדי לזכות להצעות חברות מ"ידידות"; כאלה שלא השתינו קודם לכן לכיוון שלי - למרות שאני השתנתי לכיוונן. בררנות (במידה) היא דבר חיובי וטבעי. אני למדתי לקבל אותו, ממליץ גם לך.
ראשי
צ'אט
28-06-2010, 20:05
מצב כלאיים
