30-07-2009, 11:30
|
|
|
|
חבר מתאריך: 02.06.08
הודעות: 181
|
|
|
למרות חוק טל, ירידה באחוז החרדים המתגייסים לצבא
כתבה בעיתון הארץ:
ציטוט:
תוך עשור, רבע מהמועמדים לגיוס ילמדו בישיבה
מאת מזל מועלם
כך עולה מנתונים שהוצגו לצוות המעקב על יישום החוק; לשם השוואה, בתחילת שנות התשעים רק אחד מבין 20 קרואי גיוס פנה ללימודים בישיבה
בתוך עשור כרבע מבני מחזור הגיוס ילמדו בישיבות לאחר שיקבלו דחיית גיוס על בסיס קריטריון "תורתו אמנותו" - כך מעריכים ראשי אגף כח אדם בצה"ל.
המשמעות היא דרמטית: אחד מכל ארבעה גברים יהודים שייקראו להתגייס יעדיפו לצאת ללימודים בישיבה. לשם השוואה, בתחילת שנות התשעים רק אחד מבין 20 קרואי גיוס פנה ללימודים בישיבה. תחזית מסוג זה ניתנת לראשונה על ידי גורמים מוסמכים בצה"ל והיא הושמעה שלשום במסגרת דיון ראשון של צוות המעקב אחר יישום חוק טל, שהוקם באחרונה, בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בראש הצוות עומד ח"כ יוחנן פלסנר מקדימה וחברים בו חברי הכנסת אריה אלדד (תא"ל במיל'), ישראל חסון (לשעבר סגן ראש השב"כ), ח"כ משה מטלון (לשעבר יו"ר ארגון ונכה צה"ל), ח"כ אופיר פינס וכן שני ח"כים מהמפלגות החרדיות: משה גפני (יהדות התורה) ונסים זאב (ש"ס). בדיון נכחו גם נציגי אכ"א וכן נציגי מנהלת השירות האזרחי-לאומי.
מטרת צוות המעקב הפרלמנטרי היא לפקח על יישומו של "חוק טל", שהתקבל בכנסת בשנת 2002 ונועד להסדיר באופן חוקי את מתן דחיית השירות לחרדים. החוק קבע קריטריונים למתן הפטור ויצר מנגנונים שתכליתם להגדיל את מספר החרדים המשתלבים בצה"ל או בשירות הלאומי.
מהנתונים עולה תמונה מדאיגה לפיה מתחילת שנות התשעים חלה עליה עקבית במספר מקבלי דחיית השירות על בסיס תורתם אמנותם, וכי חוק טל לא הצליח למעשה לבלום את המגמה. כך למשל במחזור הגיוס של 1992 כ-5% קיבלו דחיית שרות בשל "תורתם אומנותם", ב-2005 עמד הנתון על 9% וב-2009 גדל לכדי 13%. ראשי אכ"א מסרו לחברי הועדה כי אם המגמות הדמוגרפיות ודפוסי בקשת דחיית השירות ימשכו ב-2020 כרבע מבני מחזור הגיוס יזכו לדחיית שירות.
לדברי ח"כ פלסנר יו"ר צוות המעקב לשעבר קצין בסיירת מטכ"ל, "אלה הם נתונים
מדאיגים. אם המגמה תמשך בתוך עשור נהיה בעיצומו של משבר חברתי עמוק עם מחלוקות פנימיות סביב ערך השירות הצבאי ויחסי צבא חברה. יש כאן סכנה להמשך קיומו של מודל צבא העם של מדינת ישראל כפי שהכרנו אותו".
נתונים נוספים שעלו בדיון שלשום מצביעים על כך שהמנגנונים שיצר חוק טל לצורך הגדלת מספר המתגייסים או המשרתים במסגרת השירות הלאומי לא השיגו את היעדים. אחד הכלים לכך היה "שנת ההכרעה". על פי מנגנון זה, כל דחוי גיוס על בסיס תורתו אמנותו מגיל 22 ומעלה יכול לבחור באפשרות של יציאה לשנת הכרעה - מעין שנת חופש באישור שלטונות הצבא ולאחריה עליו להחליט אם הוא חוזר לישיבה או מתגייס.
מהנתונים עולה גם כי חוק טל לא הצליח כמצופה להגדיל את מספר המתגייסים לצה"ל או לשירות האזרחי. כך מתברר כי בשבע השנים האחרונות מאז יישום החוק רק כ-3,800 (10%) ממקבלי מעמד תורתו אמנותו יצאו לשנת הכרעה, ומתוכם רק כשליש בחרו בתום השנה להמשיך לשירות צבאי או אזרחי. מכאן שרק 2-3% מקרב הקבוצה שיצאה לשנת הכרעה בוחרים בשירות צבאי או אזרחי. המשמעות היא שאף שמספר הממשיכים לשירות צבאי או אזרחי גדל, מגמה זו אינה משמעותית ביחס לגידול באוכלוסיית מקבלי דחיית השירות. לדברי פלסנר, הנתונים אכן מדאיגים. לדבריו, עבודתו של צוות המעקב חיונית והיא תאפשר בחינה לעומק של הנתונים, המשמעויות והדרכים לשפר את המצב. "אנו נבדוק את כל ההיבטים ונשקול שיקול מדיניות, לרבות שינוי חקיקה", אמר.
|
ידיעות על מספר הולך וגדל של "משתמטים" מופיעות כל הזמן בתקשורת ולמרות זאת מחזורי הגיוס גדלים. הרבה מהידיעות האלה הן פרי משחק בנתונים הסטטיסטיים שמציגים מספרים מדאיגים אבל בבחינה מדוקדקת (שלרוב הקורא הממוצע לא טורח לעשות) אפשר להסיק שהמצב לא כזה חמור.
יש לי כמה שאלות לדיון שאולי נדונו פה ושם אבל לא באופן מרוכז:
א. האם צה"ל צריך את המתגייסים החרדים? עם סכנת הכללה, מדובר באנשים שאורח חייהם הכין אותם פחות טוב לצבא שמתבסס על טכנולוגיות מתקדמות. יש סיפורי הצלחה צבאיים עם חרדים שהתגייסו?
ב.(נגזרת של א) למה צה"ל משחק עם המספרים? את מי זה משרת?
ג. עם יש בעיה של כ"א, מה עם המגזר היותר גדול שלא מגויס - הערבים? האם באמת אין דרך לפתור את זה?
ד. או.קיי. כל אלה שצה"ל לא מגייס, אבל קורא להם משתמטים (להזכירכם, כל מי שלא מגויס מקבל פטור מצה"ל) האם אין דרך אחרת לגרום להם לתרום למדינה? (שירות לאומי וכאלה) מדוע אין מאמץ רציני למצוא מנגנונים לא צבאיים לשירות?
ה. בהנחה שחצי מהגברים הישראלים (ערבים, חרדים, וכו') לא מתגייסים, האם לא הגיע הזמן לעבור לצבא מקצועי?
_____________________________________
נצח זה הרבה הרבה זמן 
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
