14-07-2009, 08:12
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
בתגובה לישראלה: הפנקס פתוח
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי איל6268 שמתחילה ב "האם זה עמוד הזיכרון לצליחה בשפך הירקון, כיכר היל או אבא הלל ברמת גן?"
סיפר לי מי שהיה יועץ התקשורת של אשכול על הולדתו של המשפט הזה (סתם, נפגשתי איתו במקרה. זה לא מישהו מהחוגים בהם אני מסתובב).
הוא סיפר שהוא התלווה, ב-1966, לביקור של אשכול בבור. היו שם כל אלופי המטכ"ל, והם הראו לו מפות וחיצים וטבלאות, ואשכול לא הבין בזה כלום. בשלב כלשהו, אשכול ניסה להראות התעניינות בהסברים הטאקטיים של סגן הרמטכ"ל, עזר וייצמן, ושאל - ומה יקרה אם הם יבואו מפה? (בהצביעו על איזו נקודה על המפה). עייזר חייך, וענה - אם הם יבואו משם, נזיין אותם בתחת. כל המטכ"ל השתתק, וכולם תקעו באשכול מבט מבוהל, לראות איך יגיב. הוא התעלם, והשיחה חזרה למסלולה.
כשהם יצאו משם, אשכול שאל את יועצו - מה עייזר אמר שם, כשכולם נבהלו כל כך. יועץ התקשורת, צבר צעיר, גמגם והתפתל, ובסוף תרגם את זה לאידיש. אשכול חייך.
בינואר 1967 היתה התקפה סורית על איזה מושב בצפון. באותו יום אשכול היה אמור לנאום בכנס של סיום קורס קצינים. הוא רצה להדגיש בנאום שישראל איננה סולחת ולא שוכחת, ושאל את היועץ אם הוא יכול להשתמש ב"ביטוי של עייזר". ממש לא, השיב היועץ המבוהל. אם כך, הורה לו רוה"מ, תמצא לי ביטוי אחר שיבהיר את כוונתי.
כך נולד "הפנקס פתוח והיד רושמת".
|