שאותם מנסים ללמד כל מיני מורים המנסים להפעיל סוג של דיקטטורה מחשבתית ולהכתיב נורמות המשרתות את האינטרסים שלהם.תעשו מה שבראש שלכם,תנו דרור למחשבות ולרעיונות שלכם ולא תתאכזבו.היום,בכל מצלמת P&S הכי מצ'וקמקת יש יותר חוכמה מכל (כאילו ידען ומבין ואוטוריטה ) בצילום.
מזמין כל אחד מכם/ן להביע את דעתו/גישתו לכללים המוכתבים.

למה אתה בדיוק מתכוון?
אתה מתחיל אשכול חדש כאילו הוא המשך של איזה שיחה קודמת (שאולי פספסתי).
לענין -
אין פה דיקטטורה, ואין פה כפייה. יש פה הרבה אנשים שיש להם גם המון ידע, שאותו
הם מנסים לחלק עם החברים, וגם הרבה ניסיון - שזה באמת הדבר החשוב.
אתה בהחלט צודק שבכל p/s יש כיום מדידת אור נהדרת, ומיקוד מהיר ומדוייק.
שום מצלמה, גם אם ישתילו לה בינה מלאכותית מאוד משוכללת, לא תדע ליצור
קומפוזיציה נכונה, או תדע לפצות חשיפה על אובייקט חשוך שהרקע מאחוריו מאוד
מואר. אין ספק שהיכולות של הציוד היום הם כאלה - שמה שנשאר לצלם הוא להביע
את הרעיון שמאחורי תמונה בדרכים קלות יותר. אבל בין תמונה ביתית של המשפחה
או הכלב לבין תמונה אומנותית - שבה האור משחק תפקיד, היצירתיות של הצלם והשימוש
בכללים בסיסיים שרק עוזרים לך לסגור תמונה שמושכת את העין מעבר ל"רגיל".
המשתתפים כאן הם חברה שאיכפת להם ורק מנסים לעזור ולהפרות אחד את השני.
אני לא רואה כאן שום ניסיון לכפות על מישהו לצלם רק לפי ה"כללים".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AvnerYaron למה אתה בדיוק מתכוון? אתה מתחיל אשכול חדש כאילו הוא המשך של איזה שיחה קודמת (שאולי פספסתי). לענין - אין פה דיקטטורה, ואין פה כפייה. יש פה הרבה אנשים שיש להם גם המון ידע, שאותו הם מנסים לחלק עם החברים, וגם הרבה ניסיון - שזה באמת הדבר החשוב. אתה בהחלט צודק שבכל p/s יש כיום מדידת אור נהדרת, ומיקוד מהיר ומדוייק. שום מצלמה, גם אם ישתילו לה בינה מלאכותית מאוד משוכללת, לא תדע ליצור קומפוזיציה נכונה, או תדע לפצות חשיפה על אובייקט חשוך שהרקע מאחוריו מאוד מואר. אין ספק שהיכולות של הציוד היום הם כאלה - שמה שנשאר לצלם הוא להביע את הרעיון שמאחורי תמונה בדרכים קלות יותר. אבל בין תמונה ביתית של המשפחה או הכלב לבין תמונה אומנותית - שבה האור משחק תפקיד, היצירתיות של הצלם והשימוש בכללים בסיסיים שרק עוזרים לך לסגור תמונה שמושכת את העין מעבר ל"רגיל". המשתתפים כאן הם חברה שאיכפת להם ורק מנסים לעזור ולהפרות אחד את השני. אני לא רואה כאן שום ניסיון לכפות על מישהו לצלם רק לפי ה"כללים".

אם כי כל התחלה היא המשך של משהו שכבר קיים.אם יש כאן "הרבה אנשים שיש להם גם המון ידע",אז איפה הם?ואיפה יצירותיהם שיש כל כך הרבה ללמוד מהם, ואיפה הביקורות החכמות שכל אחד יכול לאמץ לעצמו את "חכמת הצילום". אינני מזלזל,יש גם כאלה שיודעים וחולקים את הידע עם אחרים,אך הם כל כך מועטים ובקושי מורגשים ולעומתם יש כאלה המתימרים להבין בצילום וכותבים שטויות בסגנון של "אהבתי מאד,התחברתי,לא התחברתי,קוי אופק עקומים" ומזכירים בכל הזדמנות את כללי 2/3 המוזרים והתמוהים.לעומת זאת נשמרת כאן מין לשון נקיה של חו"ח פגיעה ברגשות שאין להם ולא כלום עם צילום ואמנות הצילום שלפי תפיסתי,אין לה גבולות ואסור שיהיו לה.מי שקובע לעצמו גבולות של מה מותר ואסור שעינינו יראו,כנראה אינו מבין דבר וחצי דבר באמנות בכלל ובאמנות הצילום בפרט שאחד מהיבטיה היא יכולת החשיפה של כל מה שרוצים ולא רוצים לראות ולהראות.
לגבי הערתך על מגבלות המצלמה לגבי קומפוזיציות ופיצוי חשיפה על אור אחורי,אז ישנם פתרונות טכניים מובנים בתוך המצלמות ולגבי קומפוזיציות,אני בדעה שהן באות ממעמקי המטענים הרגשיים והאיטלקטואליים של הצלמים עצמם ולא מפיהם של "מורים מקצועיים לצילום"

בעצם לכל מי שלא מקצועי.
אני אתחיל ואגיד שבגדול אני מסכים עם הדעה שכללים מגבילים את החשיבה. קוראים לזה אומנות בגלל שאין כללים.
אבל לאלו מביננו שאינם מקצוענים - כללים דווקא נותנים מסגרת.
בדיוק כמו שאם כולם היו נהגים מושלמים לא היה צורך בחוקים.

לדוגמא - חוק השלישים נותן דינאמיות לתמונה. צלם מקצועי יעשה את זה לבד כי הוא "רואה" את התמונה עוד לפני שהיא מצולמת. חובבן (כמוני...) יעשה את הטעות וימרכז הכל. כלל השלישים נותן חוק אצבע לקבלת תמונות מעט טובות יותר.

צלם מקצועי יצלם כלב שחור ומיד יבצע פיצוי חשיפה או יעבור לצילום ידני. חובבים לא ידעו את זה מראש וחייבים כללים לצילום תמונות בעלות טווח דינאמי רחב.

ויש עוד המון דוגמאות.
כללים מגבילים את החשיבה. אבל גם עושים סדר.
החוכמה זה להתעלם מהם עד הרגע האחרון - לבחור אובייקט, להחליט מה רוצים להעביר בתמונה וכל מה שקשור למה מצלמים, וברגע האחרון להזכר שהם קיימים ולהוסיף אותם ל-איך.

או כמו כל דבר בחיים - אין שחור או לבן. צריך למצוא את המינון הנכון של כללים מול יצירתיות.

כל מי שמתיחס אלי ברצינות רבה מדי - עושה זאת על אחריותו האישית !
http://www.pbase.com/arnon_g

קליק, שלום רב.
"הכללים" עליהם אתה מדבר הם למעשה תוצאה של מחקרים פסיכולוגיים נעשו ע"י אנשי מקצוע רבים וטובים במשך של הרבה מאוד שנים. לדעתי, הכללים הללו באים דווקא לעזר לצלם אמנות שבא להביע משהו מסויים. כפי שארנון ציין, כלל השלישים מאפשר לך ליצור דינמיקה בתמונה לעומת התמונה הממורכזת. נניח שתרצה ליצור תמונה שמשדרת תחושה של תנועה ומהירות - אם תצלם אדם רץ ותמרכז אותו, התמונה תהיה הרבה פחות אפקטיבית מאשר תמונה שתצלם בהתחשב בכלל השלישים ותמקם את האדם הרץ כך שיהיה לו למעשה "לאן לרוץ", כלומר תשאיר מקום ריק לפניו. וזאת רק דוגמא אחת לשימוש הנכון בכללים ולצורה בה הם עוזרים לצלם להשיג את מטרותיו. "כלל" מעניין נוסף - כשאנחנו מסתכלים על התמונה, העיניים שלנו נוטות לסרוק את התמונה בכיוון שבו אנחנו רגילים לקרוא או לכתוב (במקרה שלנו הישראלים זה מימין לשמאל, לדוגמא), כלומר המבט שלנו "נכנס" לתמונה בצד ימין ו-"יוצא" ממנה בצד שמאל. לכן ישנה גם חשיבות למיקום הקווים וכיוונם בתמונה, שכן הקווים הממוקמים בכיוון ההפוך ל-"מקובל" ייצרו תחושה של אי-נוחות, ואילו הקווים בכיוון סריקת העיניים יהיו הרבה יותר נעימים לעין. הדבר גם נכון להצבת האובייקטים שמהווים את מקור העניין המרכזי בתמונות ומיקומם בפריים.

מצד שני, נכון שלא כל תמונה חייבת להיות מצולמת בהתאם לכללים כלשהם - אמנים אמיתיים יודעים ליצור תמונות מדהימות תוך אי-ציות לכללים כלשהם, ואף תוך שבירתם של כמה מהם.

בכבוד רב,
אולג.
www.Olegis.com

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Olegis קליק, שלום רב. "הכללים" עליהם אתה מדבר הם למעשה תוצאה של מחקרים פסיכולוגיים נעשו ע"י אנשי מקצוע רבים וטובים במשך של הרבה מאוד שנים. לדעתי, הכללים הללו באים דווקא לעזר לצלם אמנות שבא להביע משהו מסויים. כפי שארנון ציין, כלל השלישים מאפשר לך ליצור דינמיקה בתמונה לעומת התמונה הממורכזת. נניח שתרצה ליצור תמונה שמשדרת תחושה של תנועה ומהירות - אם תצלם אדם רץ ותמרכז אותו, התמונה תהיה הרבה פחות אפקטיבית מאשר תמונה שתצלם בהתחשב בכלל השלישים ותמקם את האדם הרץ כך שיהיה לו למעשה "לאן לרוץ", כלומר תשאיר מקום ריק לפניו. וזאת רק דוגמא אחת לשימוש הנכון בכללים ולצורה בה הם עוזרים לצלם להשיג את מטרותיו. "כלל" מעניין נוסף - כשאנחנו מסתכלים על התמונה, העיניים שלנו נוטות לסרוק את התמונה בכיוון שבו אנחנו רגילים לקרוא או לכתוב (במקרה שלנו הישראלים זה מימין לשמאל, לדוגמא), כלומר המבט שלנו "נכנס" לתמונה בצד ימין ו-"יוצא" ממנה בצד שמאל. לכן ישנה גם חשיבות למיקום הקווים וכיוונם בתמונה, שכן הקווים הממוקמים בכיוון ההפוך ל-"מקובל" ייצרו תחושה של אי-נוחות, ואילו הקווים בכיוון סריקת העיניים יהיו הרבה יותר נעימים לעין. הדבר גם נכון להצבת האובייקטים שמהווים את מקור העניין המרכזי בתמונות ומיקומם בפריים. מצד שני, נכון שלא כל תמונה חייבת להיות מצולמת בהתאם לכללים כלשהם - אמנים אמיתיים יודעים ליצור תמונות מדהימות תוך אי-ציות לכללים כלשהם, ואף תוך שבירתם של כמה מהם.

להכניס את כולם למסלול קבוע של דפוסי חשיבה או במילים אחרות לקבעון מחשבתי.מי הם אותם חוקרים פסיכולוגים שקבעו שחלוקת הפריים תעניק תחושת דינאמיות? יש אין סוף של דרכים אחרות להביע תנועה ודינאמיות מבלי להזדקק לאותם כללים מטופשים.כמה פעמים ראית צילום "ממורכז" וחשבת WOW כמה תנועה,דינמיקה ואנרגיות יש כאן.האמנות,מעולם לא התנהגה על פי כללים מוכתבים,נהפוך הוא,היא מרדה בהם,הוקיעה את כותבי הכללים והביאה אותנו לשיאים חסרי גבולות של חשיבה ויצירתיות.
אגב,אני חושב,שעצם הדיאלוג המתקיים כאן תורם לא פחות ואולי יותר מכל כלל מוכתב לאיכות הצילומים שלנו.

אין ספק שיש חשיבות לכללים מנחים בצילום, אבל ההערכה של תמונה צריכה להעשות ע"פ התחושה שהיא מעבירה ולא לפי הכללים שיושמו או לא יושמו בעת הצילום.
לעניין התמונה שKLIK פרסם והתגובות שהוא קיבל (ובעקבות זה פרסם את האשכול), בלי קשר לדעתי על התמונה, התייחסות שמונה את הכללים שהוא לא עקב אחריהם היא לא רצינית מיסודה, הכללים יכולים לעזור להסביר מדוע תמונה לא כל כך טובה, אבל לא לפיהם מודדים אותה. זה כמו להביט בציור סוריאליסטי ולהגיד שכללי הפרספקטיבה לא נשמרים בו ולכן הוא לא טוב. (נו באמת, שעונים נמסים? מי זה בכלל הדאלי הזה שקורא לעצמו אמן? )

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.gimp.org/images/gfx_by_gimp.png]

ציטוט:

במקור נכתב על ידי KLIK להכניס את כולם למסלול קבוע של דפוסי חשיבה או במילים אחרות לקבעון מחשבתי.מי הם אותם חוקרים פסיכולוגים שקבעו שחלוקת הפריים תעניק תחושת דינאמיות? יש אין סוף של דרכים אחרות להביע תנועה ודינאמיות מבלי להזדקק לאותם כללים מטופשים.כמה פעמים ראית צילום "ממורכז" וחשבת WOW כמה תנועה,דינמיקה ואנרגיות יש כאן.האמנות,מעולם לא התנהגה על פי כללים מוכתבים,נהפוך הוא,היא מרדה בהם,הוקיעה את כותבי הכללים והביאה אותנו לשיאים חסרי גבולות של חשיבה ויצירתיות. אגב,אני חושב,שעצם הדיאלוג המתקיים כאן תורם לא פחות ואולי יותר מכל כלל מוכתב לאיכות הצילומים שלנו.

מי הם אותם החוקרים ? אין לי מושג. אבל אם כל עולם הצילום ואחותו משתמשים בכלל השלישים והצלמים המובילים בעולם ממליצים להשתמש בכלל הזה על מנת להשיג צילומים טובים יותר - מי אני שאתווכח איתם ? אתה יודע מה - אל תקרא להם "כללים", תקרא להם "קווים מנחים".
רוצה דוגמא ל-"כללים" באמנות ? בבקשה - צבעים. מי קבע שלצבעים מסויימים קוראים "קרים" ולצבעים אחרים קוראים "חמים" ? ומי אמר שעל מנת לשדר תחושה של קרירות, משתמשים בצבעים היותר כחולים ואם רוצים ליצור תמונה שמחה וכייפית, משתמשים בצבעים צהובים וכתומים יותר ? הכללים האלה נקבעו לאחר שהגיעו למסקנה שלכל צבע יש את האסוציאציות שלו - לא סתם האדום מסמן סכנה, משהו אסור, סקסי וכו'. וראה איזה פלא - אף אחד לא משתמש בצבעים הקרים כדי ליצור תחושה של חמימות ולהיפך.

מה שאני מנסה לומר הוא - לא כולנו אמנים דגולים ולא כולם יודעים לבטא את הכל בצילומים שלהם. לכן, הקווים המנחים האלה באים כדי לעזור להם ללמוד את נושא הצילום וגם לפתח את הראיה הצילומית.

בכבוד רב,
אולג.
www.Olegis.com

[QUOTE=Olegis]מי הם אותם החוקרים ? אין לי מושג. אבל אם כל עולם הצילום ואחותו משתמשים בכלל השלישים והצלמים המובילים בעולם ממליצים להשתמש בכלל הזה על מנת להשיג צילומים טובים יותר - מי אני שאתווכח איתם ? אתה יודע מה - אל תקרא להם "כללים", תקרא להם "קווים מנחים".
רוצה דוגמא ל-"כללים" באמנות ? בבקשה - צבעים. מי קבע שלצבעים מסויימים קוראים "קרים" ולצבעים אחרים קוראים "חמים" ? ומי אמר שעל מנת לשדר תחושה של קרירות, משתמשים בצבעים היותר כחולים ואם רוצים ליצור תמונה שמחה וכייפית, משתמשים בצבעים צהובים וכתומים יותר ? הכללים האלה נקבעו לאחר שהגיעו למסקנה שלכל צבע יש את האסוציאציות שלו - לא סתם האדום מסמן סכנה, משהו אסור, סקסי וכו'. וראה איזה פלא - אף אחד לא משתמש בצבעים הקרים כדי ליצור תחושה של חמימות ולהיפך.

מה שאני מנסה לומר הוא - לא כולנו אמנים דגולים ולא כולם יודעים לבטא את הכל בצילומים שלהם. לכן, הקווים המנחים האלה באים כדי לעזור להם ללמוד את נושא הצילום וגם לפתח את הראיה הצילומית.[/



הדוגמאות שהבאת ל "כללים" או "קווים מנחים",לדעתי,כלל אינם כללים מוכתבים אלא ביטוי אישי של תחושות לגבי צבע זה או אחר.אין לי ויכוח עם תחושות,יש לי בעיה עם נסיונות של אחרים המנסים להכתיב לי או לך ,איך נכון או לא נכון להרגיש.אם אני מרגיש שאפשר לבטא תנועה ע"י פאנינג או טשטוש מכוון או קו אופק אלכסוני,אז שום כלל של שלישים,לא יהיה רלוונטי.לרוב האנשים,באמת, קל יותר להאחז בכללים והגדרות ש"מומחים" למיניהם מכתיבים,אך זאת הדרך לצילום המשעמם,חסר יצירתיות,חסר מעוף.צילום שלא בא מנבכי נשמתך,אלא תוצאה של כללים מוכתבים,בעיני,איננו ראוי להיקרא צילום אלא סוג של פעילות מכאנית המתבצעת בעזרת המצלמה ואין בינה לצילום ערכי שום כלום.

אני באותה דעה עם ארנון - חייבים למצוא את ה-Golden middle. לא להיות מקובעים ע"י כלל כזה או אחר, אלא לפתח את הראיה הצילומית שלך עצמך שתהיה ייחודית אך ורק לך - אך גם לא לזנוח את הכללים ולקבוע בצורה חד-משמעית שזה רע ליהודים. אני מסכים איתך שמי שמגיב כאן בפורומים תגובות כמו "התמונה לא צולמה בהתאם לכלל השלישים", "הקווים עקומים במקום להיות ישרים" מבלי להבין על מה הם בעצם מדברים - לא אנשים רציניים.

חוץ מזה, קצת סדר אף לא מזיק. בני אדם, מה לעשות, פועלים לרוב לפי מוסכמות מודגרות (ואפילו מוגדרות מאוד לפעמים), לכן אנחנו גם אוהבים לחשוב בצורה מסודרת. המוח שלנו אוהב סדר - זאת הדרך שלנו להתמודד עם מבול התחושות, הצלילים, המראות, הטעמים והריחות שפוקד אותנו במשך כל היום (ואת חלקינו גם בלילה). הרי אחד מכללי הייסוד של הצילום - keep it simple. למה ? כי אנחנו (רובינו) אוהבים לראות תמונות פשוטות, לא עמוסות מדי בפרטים , עם מוקד עניין מרכזי אחד או שניים לכל היותר, כאשר השני הוא מוקד עניין משני. למה אנחנו אוהבים כ"כ לצלם פורטרטים עם צמצם פתוח ? הרי העין שלנו רואה (במציאות) גם את האובייקט וגם את הרקע מאחור כמעט באותה מידה של חדות ? כי זה מבודד את האובייקט שלנו מהרקע המבולגן ומסדר לנו את התמונה במוח. אגב, הסידור הזה מתבצע במציאות ע"י המוח בצורה אוטומטית - אנחנו פשוט לא שמים לב לזה. שמים לב להבדל - במציאות המוח שלנו עושה את העבודה וכאשר אנחנו יוצרים תמונה כלשהי, עלינו לבצע את העבודה הזאת בעצמינו ! איך לעשות זאת בצורה "המציאותית" ביותר ? לומדים איך פועל המוח ומנסים להתאים את עצמינו לצורת העבודה שלו - מבודדים או האובייקט ע"י DOF רדוד, יוצרים תחושה של תנועה ע"י פאנינג או בכל צורה אחרת, מבטאים את תחושת העצב ע"י גוונים כהים ואת תחושת השמחה ע"י צבעים עזים. וכאשר לומדים את הצורה בה המוח שלנו מסדר ואוהב לראות דברים - מגיעים לכל מיני כללים או קווים מנחים כאלה ואחרים. אפשר להשתמש בהם ואפשר לא - כל אחד שיבחר זאת לעצמו.

בכבוד רב,
אולג.
www.Olegis.com

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Olegis אני באותה דעה עם ארנון - חייבים למצוא את ה-Golden middle. לא להיות מקובעים ע"י כלל כזה או אחר, אלא לפתח את הראיה הצילומית שלך עצמך שתהיה ייחודית אך ורק לך - אך גם לא לזנוח את הכללים ולקבוע בצורה חד-משמעית שזה רע ליהודים. אני מסכים איתך שמי שמגיב כאן בפורומים תגובות כמו "התמונה לא צולמה בהתאם לכלל השלישים", "הקווים עקומים במקום להיות ישרים" מבלי להבין על מה הם בעצם מדברים - לא אנשים רציניים. חוץ מזה, קצת סדר אף לא מזיק. בני אדם, מה לעשות, פועלים לרוב לפי מוסכמות מודגרות (ואפילו מוגדרות מאוד לפעמים), לכן אנחנו גם אוהבים לחשוב בצורה מסודרת. המוח שלנו אוהב סדר - זאת הדרך שלנו להתמודד עם מבול התחושות, הצלילים, המראות, הטעמים והריחות שפוקד אותנו במשך כל היום (ואת חלקינו גם בלילה). הרי אחד מכללי הייסוד של הצילום - keep it simple. למה ? כי אנחנו (רובינו) אוהבים לראות תמונות פשוטות, לא עמוסות מדי בפרטים , עם מוקד עניין מרכזי אחד או שניים לכל היותר, כאשר השני הוא מוקד עניין משני. למה אנחנו אוהבים כ"כ לצלם פורטרטים עם צמצם פתוח ? הרי העין שלנו רואה (במציאות) גם את האובייקט וגם את הרקע מאחור כמעט באותה מידה של חדות ? כי זה מבודד את האובייקט שלנו מהרקע המבולגן ומסדר לנו את התמונה במוח. אגב, הסידור הזה מתבצע במציאות ע"י המוח בצורה אוטומטית - אנחנו פשוט לא שמים לב לזה. שמים לב להבדל - במציאות המוח שלנו עושה את העבודה וכאשר אנחנו יוצרים תמונה כלשהי, עלינו לבצע את העבודה הזאת בעצמינו ! איך לעשות זאת בצורה "המציאותית" ביותר ? לומדים איך פועל המוח ומנסים להתאים את עצמינו לצורת העבודה שלו - מבודדים או האובייקט ע"י DOF רדוד, יוצרים תחושה של תנועה ע"י פאנינג או בכל צורה אחרת, מבטאים את תחושת העצב ע"י גוונים כהים ואת תחושת השמחה ע"י צבעים עזים. וכאשר לומדים את הצורה בה המוח שלנו מסדר ואוהב לראות דברים - מגיעים לכל מיני כללים או קווים מנחים כאלה ואחרים. אפשר להשתמש בהם ואפשר לא - כל אחד שיבחר זאת לעצמו.

גלשת לתחום שהפורום הזה,לא אמור לטפל בו ובוודאי לא בצורה חובבנית כל כך.אם ברצונך להיכנס לתחום ניתוח פעילותו של המוח האנושי,אפשר לנסות לפנות למומחה בנושא ולהעזר בידע המקצועי שלו,למרות שאינני סבור שזהו המקום לסוד כזה של פעילות במסגרת פורום צילום.

תתפלא - הנושא עליו הרחבתי בהודעה הקודמת קשור בצורה ישירה לנושא הצילום. אני מציע לך לקרוא את הספר המצויין של פרימן פטרסון - Photography and the art of seeing. הספר נוגע דווקא בנקודה החשובה ביותר בצילום - איך ללמוד לראות. פטרסון עושה זאת ע"י ניתוח של דרכי פעולת המוח, לימוד המחסומים המנטליים והויזואליים ומציע מספר דרכים להתגבר עליהם. כמו כן, ישנו פרק שלם בספר המוקדש לעקרונות העיצוב הויזואלי והבנייה של הפריים - מבחינת צבעים, קווים, מרכזי עניין ועוד. בקיצור - מאוד מומלץ !

בכבוד רב,
אולג.
www.Olegis.com

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Olegis תתפלא - הנושא עליו הרחבתי בהודעה הקודמת קשור בצורה ישירה לנושא הצילום. אני מציע לך לקרוא את הספר המצויין של פרימן פטרסון - Photography and the art of seeing. הספר נוגע דווקא בנקודה החשובה ביותר בצילום - איך ללמוד לראות. פטרסון עושה זאת ע"י ניתוח של דרכי פעולת המוח, לימוד המחסומים המנטליים והויזואליים ומציע מספר דרכים להתגבר עליהם. כמו כן, ישנו פרק שלם בספר המוקדש לעקרונות העיצוב הויזואלי והבנייה של הפריים - מבחינת צבעים, קווים, מרכזי עניין ועוד. בקיצור - מאוד מומלץ !

רק מתוך מבט ראשוני ובאמת ללא נסיון כרגע להתעמק בכתוב,אני מזהה שם ריבוי של שיטות וצורות תירגול לפתח יכולות צילומיות.עצם הריבוי ,לדעתי, אומר , שאין כללים אחידים,אלא סה"כ של היכולת האינטלקטואלית האנושית שפה ושם מנסים לקבץ את הדברים למתכונת של ספר שגם לו יש לפחות 2 מטרות:1.להימכר 2.לנסות ולהשפיע.
אם ניתן היה לסכם באופן מתימטי את הויכוח כאן, אז הייתי בונה משוואה :ריבוי כללים= 0 כללים

אין על מה.
אבל לפני שבאים עם דעות קדומות של הספר הזה, אני ממליץ בחום להשקיע את ה-100 שקלים ולהזמין אותו (אפילו משומש, כמו שאני עשיתי). הספר הספציפי הזה שינה את קו המחשבה שלי בכל מה שקשור לצילום אמנותי ולדעתי הפכתי לצלם טוב יותר בזכותו.

נ.ב. לצערי לא מצאתי את הספר הזה בעברית - וחבל...

בכבוד רב,
אולג.
www.Olegis.com

למה הכל שחור או לבן ?
זה לא "כללים הם לא טובים" או "כללים הם כן טובים".
זה באמצע.

כללים מכתיבים מסגרת שהוכתבה ע"י נסיון של שנים. כן - גם היו "פסיכולוגים" שחקרו תמונות זוכות והגיעו למסקנות כמו כלל השלישים.
אבל לא רק הכללים הידועים הם הכללים הטובים.
כל אחד צריך לבחון תמונות שהוא אוהב, לגלות מה הוא אוהב בתמונה ולבנות "כללים" לעצמו.
ככה אני הגעתי לכמה מאות תמונות של ציפורים במעופן. ראיתי כאלה תמונות, התלהבתי והתחלתי לצלם.

תחשבו על זה שכללים עושים גם את ההיפך - ברגע שחוקי אצבע נותנים את המסגרת - אפשר להתנתק מעט מהמחשבה על הטכניקה ולצלם פשוט מה שאוהבים.

בקיצור - צריך למצוא את האמצע. להשתמש בכללים כשצריך, לשבור אותם כשלא, לציית להם בכבוד לפעמים ולרסק אותם טוטאלית בפעמים אחרות.

אח שלי פסנתרן (נחשב בין המובילים בעולם). הוא לא אוהב לנגן בתחרויות כי הדרך לזכות זה לנגן "לפי הכללים". היא מצליח כי הוא משתמש בהם ושובר אותם כאוות נפשו. וזה הופך את הכל למיוחד ושונה. אבל בשביל לזכות בתחרות צריך לציית להם בצורה עיוורת. ובגלל זה גם התמונות הזוכות בד"כ (לצערי) הן המדהימות אך השבלוניות.

כל מי שמתיחס אלי ברצינות רבה מדי - עושה זאת על אחריותו האישית !
http://www.pbase.com/arnon_g

ראשית כל הכבוד על פתיחת אשכול מסוג זה.

לדעתי, אין לשפוט תמונות לפי הכללים. לפעמים כדי להעביר מסר / תחושה מסויימת, יש חשיבות במירכוז האובייקט המצולם, בחשיפת יתר / חסר, חיתוכים מיוחדים ועוד - דברים שלעיתים נוגדים את "הכללים".
אם נסתכל על תחומי אומנות שונים נוכל לראות שפיקאסו וסלבדור דאלי למשל יצאו מהמסגרת שהיתה נהוגה לפניהם ויצרו שפה חדשה. גם במוסיקה ובתחומי אומנות נוספים התרחשו ועדיין מתרחשים דברים דומים.
אז כמו שכבר אמרו לפני - "באומנות אין דבר כזה שאין דבר כזה...".

מצד שני, כמו שכתבו לפני, הכללים עוזרים לנו (בייחוד בתחילת הדרך) לבנות פריים שע"פ מחקרים, גורמים לאנשים לאהוב (הרי קיימים מחקרים לגבי מה שהטבע האנושי אוהב מבחינת סימטריות, קונטרסטיות וכ').

לסיכום -
מומלץ בהחלט לנסות ולפרוץ קדימה בעזרת הדימיון, הרבה יצירתיות, חדשנות ואולי גם תעוזה (וכן, אפשר גם להיעזר ב"כללים").

אם אפשר למצות את הנושא -
הבעיה שמוצגת היא בעצם שיפוט לפי הכללים.

כללים יכולים לעזור בצילום אבל כשמישהו שופט תמונה רק לפי עמידתה בכללים - כאן הבעיה.
תמונה יפה או לא יפה זה מונח סובייקטיבי.
לא יכול להיות שאני לא אוהב תמונה כי היא "לא עומדת בכלל השלישים".
אפשר להציע כללים כאופציות לשיפור, אבל אי עמידה בהם אינה מחייבת קטילות.

כל מי שמתיחס אלי ברצינות רבה מדי - עושה זאת על אחריותו האישית !
http://www.pbase.com/arnon_g

צריך לעשות הפרדה. כשמישהו מעיר לך על עבודה הוא לא אומר לך "התמונה לא חוקית, לא השתמשת בכלל כזה וכזה". כל הערה שבאה, באה מתוך טעם אישי.
כשטעמם של רבים מאוד נפגש אנשים נוטים ליצור מזה "כלל" או "חוק" אבל זו הגדרה לא נחוצה ובאמנות אפילו מוטעית. כי כמו שאתה טוען, הכללים לא קיימים בה.

אגב "חוק השלישים", יסודו בכלל ביצירות אמנות ישנות מאוד שנחקרו לעומק ע"י הרבה חוקי אמנות משועממים ולפחות שם, בתולדות האמנות למדתי שחילוק לשליש ושני שליש, מה שנקרא "חתך הזהב", דווקא יוצר שלמות ורוגע, ולא דינמיות.
פה יגידו לך משהו אחד ושם משהו אחר, אבל ברור שמה שתחליט בסוף, תחליט ע"פ טעמך האישי.

שאני למשל ממקם דמות בחלק הימני או השמאלי של התמונה אני חושב במונחים של חלל בדר"כ. שום דבר שקשור לדינמיקה.

על אסתטיקה אפשר להתווכח. לא חובה לנתח וכל אחד יבטא את ההסתייגות או האהדה שלו במילים אחרות, וזה כל היופי

הגלריה שלי - הכניסה מכאן

חתך הזהב הוא לא בדיוק חלוקה של שני שלישים (יותר קרוב למספר ההופכי 3/2 = 1.5 כאשר המספר עצמו הוא 1.618 וממשיך הלאה...). מה שהוא נותן זה הרמוניה בין המרכיבים, לפחות ככה חשבו היוונים שמצאו אותו והשתמשו בו לראשונה.
חתך הזהב הוא כנראה גם הסיבה שבגללה תדפיסים של תמונות הן ביחס 3:2 וכן כרטיסי אשראי. ונראה לי שגם אם תתבקשו לציר מלבן מה שיצא לכם יהיה בסביבות היחס הזה.
ובקשר לדיון שמתנהל כאן, המוח של כולנו עובד בצורה דומה מאוד (זה לפחות מה שאני מקווה) ולכן מושגים כמו צבעים "חמים" ו"קרים", "הולכה של העין" וחלוקה לשלישים משפיעים עלינו בצורה דומה. זו הסיבה שישנה חשיבות לכללים, הם עוזרים לנו לצלם בצורה שתפעיל את המוח של מי שרואה את התמונה כפי שאנחנו רוצים. אבל זה לא אומר שרק ע"י כלים (ואולי כלים זו הגדרה טובה יותר מכללים?) אלו ניתן ליצור תמונות טובות. ע"י שימוש בכללים ניתן ליצור תמונות מדהימות או תמונות גרועות ומשעממות, ואותו הדבר נכון גם להפך. מה שחשוב זה להכיר את הכלים ולדעת לחשוב בצורה יצירתית ולבחור בתבונה באיזה כלים להשתמש אם בכלל.
(הערך חתך הזהב בוויקיפדיה, מעניין לאללה)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.gimp.org/images/gfx_by_gimp.png]

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NIRternet אגב "חוק השלישים", יסודו בכלל ביצירות אמנות ישנות מאוד שנחקרו לעומק ע"י הרבה חוקי אמנות משועממים ולפחות שם, בתולדות האמנות למדתי שחילוק לשליש ושני שליש, מה שנקרא "חתך הזהב", דווקא יוצר שלמות ורוגע, ולא דינמיות.

שלום ידידי

חתך הזהב יוצר כל מיני תחושות - הכל תלוי במה מצלמים. אם מצלמים אובייקט סטטי - אז התמונה תיראה "נוחה" יותר לעין, וכתוצאה מכך שלווה ורגועה יותר. אם מצלמים אוביקט בתנועה - סוג של כלל השלישים יכול להקנות לתמונה את הדינמיות, שאולי תהיה חסרה אם האובייקט יהיה מצולם במרכז התמונה.

בכבוד רב,
אולג.
www.Olegis.com

תראה איך מהשטויות שלך התפתח דיון מקצועי.
תתבגר כבר
אם לא מוצאים חן בעינך הכללים של הפורום ...
די לחכם ברמז.
יובל

על חיפוש מי האידיוט העומד מאחורי התגובה

תתנצל על המילה אדיוט.
חוק זה חוק
הבנת???

יובל - נראה לי שהתבלבלת.
הכללים עליהם מדבר KLIK הם כללים בצילום.
קוים ישרים, שלישים וכו'...
לא הכללים של הפורום.

בכל מקרה - אין שום סיבה להגיב ככה.
אתה חושב שזה שטויות - זכותך.
אבל זה לא מקנה לך זכות לכתוב ככה.
אפשר להתנסח יותר "בנחמדות".

כל מי שמתיחס אלי ברצינות רבה מדי - עושה זאת על אחריותו האישית !
http://www.pbase.com/arnon_g

תקשיב-אני לא צלם מנוסה-אבל לפסול ככה את הצורך בכללים זה מוגזם-לדעתך אין צורך בהם והם רק מגבילים-זכותך-אבל זה לדעתי לא מדוייק-בשבילי-חלק מהכללים(כמו כלל השלישים) דווקא עוזר לפעמים(כאשר אני מצלם את אותו דבר כמה פעמים נגיד-פעם בלי כלל השלישים ופעם עם).

חוץ מזה-אין צורך ולפי דעתי אפילו לא מכובד לקרוא למישהו אידיוט-הוא לא הסכים איתך והוא אמר זאת בצורה מכובדת. אני חייב לציין שאפילו יחסית אחרי שראת לו אידיוט-ניתן לראות כי הוא השתדל להתנסח בעדינות.
מקווה שתיקח את התגובה רק כחלק מהדיון.

תקשיב-אני לא צלם מנוסה-אבל לפסול ככה את הצורך בכללים זה מוגזם-לדעתך אין צורך בהם והם רק מגבילים-זכותך-אבל זה לדעתי לא מדוייק-בשבילי-חלק מהכללים(כמו כלל השלישים) דווקא עוזר לפעמים(כאשר אני מצלם את אותו דבר כמה פעמים נגיד-פעם בלי כלל השלישים ופעם עם).

חוץ מזה-אין צורך ולפי דעתי אפילו לא מכובד לקרוא למישהו אידיוט-הוא לא הסכים איתך והוא אמר זאת בצורה מכובדת. אני חייב לציין שאפילו יחסית אחרי שראת לו אידיוט-ניתן לראות כי הוא השתדל להתנסח בעדינות.
מקווה שתיקח את התגובה רק כחלק מהדיון.


נניח שאני אגיד לך:שמע,אתה כותב שטויות ואם זה לא מוצא חן בעיניך,אז תעוף מפה,גם אז תמשיך לטעון שהדברים נאמרו בצורה מכובדת?
לעומת זאת ,אין לי שום בעיה עם הביקורת בפיך והיא לגיטימית כפי שדברי לגיטימיים ורק הזמן יוכיח מי צדק כאן.אני אשמח לקרוא את הביקורות שלך,כפי שאני מקווה שתהנה מהביקורות שלי,בתנאי שייכתבו בצורה מתורבתת,הגונה וישרה וכולנו רק נשכיל מכך.

מקווה שגם אתה-קליק
יובל

ומקבל את ידך המושטת אלי.