24-12-2008, 23:12
|
|
|
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
|
|
אישית אני מתבונן על זה מנקודת מבט הפוכה:
דווקא משום שנראה כי "הדיעה הרווחת" היא "שבגלל שעוד מעט בחירות", אז אף אחד לא יעיז לעשות כלום,
תיקרה ההזדמנות לנצל את המצב, ולהפתיע את היריב בדיוק ברגע שגם הוא מצפה שתתמש "הדיעה הרווחת".
מעין ניצול הזדמות שכזה.
ואם אוסיף לקלחת את הנתון, שהסקרים מראים תחזית מאוד ברורה וזה חילופי שלטון,
אזי ינסו מפלגת קדימה ומפלגת העבודה כל אופציה או טריק בשרוולם, והעיקר לנסות ולטרוף את הקלפים.
ואם זה לא יעזור, אז במקרה הרע ביותר, זה כבר לא יכול להזיק. לא לברק ולא ללבני - שגם ככה הולכים להפסיד בבחירות אם לא יהיה שינוי דרסטי במפה הפוליטית.
אני דווקא מכיר את ברק כאחד שמנצל הזדמנויות. והנה נקראית בדרכו הזדמנות לצאת למלחמה,
לנסות ולהצליח בה, ולהוכיח שבניגוד ללבנון 2 של אולמרט ופרץ,
הוא דווקא כן מסוגל להביא תוצאות.
ובכך, לנסות לשכנע את הבוחר הפוטנציאלי שיש כאו אופציה אחרת מלבד ביבי (הפופולרי כיום).
ושוב, במקרה הרע והוא לא יצליח לגרוף קולות נוספים במהלך, יותר גרוע מבחינתו (10 מנדטים דהיום) כבר לא ממש ישנו לו או למפלגתו מי יודע כמה.
זה בבחינת "אין לו מה להפסיד".
*באופן דומה, לבני. ההתלהמות האחרונה שלה בתקשורת מראה שכנראה וגם היא חושבת לקפוץ על העגלה בבחינת אירוע משנה כיוון.
נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 24-12-2008 בשעה 23:16.
|