02-05-2008, 19:33
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
בדומה לנצרות ולאסלאם, ובשונה מהיהדות, השלומיזם היא דת מיסיונרית...
בתגובה להודעה מספר 29 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "האם קיימים ב'שולחן הפוך', ספר ההלכה של בני דת השלום - כללים להליך הגיור?"
כל החפץ להצטרף אל המדת יכול לעשות זאת באמצעות נקיטת אחת מכמה פעולות פשוטות (וכל המרבה
הרי זה משובח) :
1. במקום להגיד משפט עדות בנוסח האסלאמי (אין אללה בלעדי אללה ומחמד שליח אללה), יכול
ה"משתלם" להגיד משפט העוסק ברעה חולה כלשהי - ולהסביר את קיומה ב"כיבוש". מהדרין יוסיפו
מלים קשות על שלטון על עם זר, על כך שהימין לא למד את הלקח, וכן הלאה וכן הלאה.
2. משתלם חייב לדעת להגות את המשפטים הנכונים (הזכרתי מחלק בסעיף 1, אבל יש מהם רבים למדי,
וככל שהבקיאות בהם תהיה גבוהה יותר - כך יוכל המשתלם להוכיח שאמונתו החדשה אכן כנה), ומעל
לכל להקפיד להגיד בכל דיון ודיון עם הכופרים, לפחות פעם אחת את הביטוי "אל תתלהם". השורש ל.ה.מ
נחשב למקודש בשלומיזם ויש שלומיסטים מיסטיים הגורסים שיש בו כוחות המחזקים את המשתמש בביטוי
בעומדו מול כוחות הכפירה מנסים לבלבל אותו באמצעות מספרים, והנורא מכל - באמצעות ההיסטוריה,
אותו שיקוץ נוראי ממנו מנסה זקן השלומיסטים ש. פרס, להיפטר...
3. בעקרון, השלומיסטים הם אנשים תמימים ונכונים לקבל אדם על סמך מעשיו, ולכן אדם שהיה כל
ימיו יהודי ציוני, ואפילו ימני ר"ל, יכול להוכיח במעשים שאכן המרתו היא בלב שלם: פוליטיקאי שעשה
את המהלך יכול להוכיח כנות מעברו באמצעות "פעולה למען השלום", שם קוד כללי לניסיון לפרק
יישובים במקומות שהשלומיזם רואה אותם כ"לא שלנו" (אין להם אפיון מדוייק והשלומיסטים עצמם
חלוקים לגבי מקומות אלה, כאשר שלומיסט אורתודוכסי טוען שהקו הירוק מפריד בין שלנו לבין לא
שלנו, בעוד שהקונסרבטיבי יטען לגבי גבולות החלוקה, בעוד שהרפורמי יזדעק למען זכות השיבה
הפלסטינית לכל פיסת קרקע שגרו עליה ערבים טרם כ"ט בנובמבר 1947...). למשתלם זוטר יותר,
קשה להוכיח במעשים גדולים את כנותו, ולכן ממנו יש לצפות להפגין המרתו באמצעות השתתפות
בפולמוסים פומביים (כפי שעשה פבלו כריסטיאני שהתעמת עם הרמב"ן, שנותר יהודי קשה עורף...),
הפגנות וסתם ויכוחים אינטרנטיים...
4 שלומיסט אמיתי מקבל באהבה כל משתלם חדש, ולא מדקדק לגבי מניעיו להצטרף לדת האמת.
אחרי הכל, המרת הדת מטהרת ומנקה מעוון - וכל חטאיו כשלג ילבינו עם המרתו. אמר רבנו פקפק
לגבי רבו-שלו, הלא הוא חשודי, שכעת יש ללכת למהלך עם סוריה ועם הפלסטינים, אמר וצדק: מהלך
שכזה ילמד שחשודי הוא שלומיסט טהור לבב, ולכן גם אם עשה דברים לא יפים בעבר, הרי שמעשים
אלה נעשו בטרם המיר דתו (רבי אמנון מכנה את המשתלמים בכינוי מתאתרגים, אבל הוא שייך
לקבוצת מיעוט שתוך הפוסקים השלומיסטים - קבוצת ה"משתינים מהמקפצה", אשר פוסק הדור נחום
ברנע אינו נמנה על תומכיה, למשל...).
ראוי לציין:
שלומיסט אמיתי לעולם יתמוך ב"פשרות מכאיבות", שכולן מאופיינות בכך שהן ממש לא מכאיבות לו
באמת. משתלם אמיתי לעולם לא יחוש צער על עקירת יישובים למען "השלום" (אחרי הכל, ביישובים אלה
שוכן האנטיכרייסט - המתנחלים). פרט זה חשוב מאוד שכן ברגע שכואב לך - הרי שנחשפת במלוא
קלונך כמתחזה לשלומיסט, ואלה גרועים יותר מהמתנחלים עצמם...
|