מאת: סבסטיאן וילאר רודריגז (*)

טיילתי ברחוב בברצלונה, כאשר לפתע התגלתה לי אמת נוראה: אירופה מתה באושוויץ.

הרגנו ששה מליון יהודים והחלפנו את מקומם ב20 מליון מוסלמים. באושוויץ שרפנו תרבות, מחשבה, יצירה, כשרון. הכחדנו למוות את העם הנבחר, נבחר באמת, כי יצאו ממנו גדולים ונפלאים ששינו את פני העולם.

התרומה של העם הזה היא בכל שטחי החיים: המדע, האמנות, המסחר הבינלאומי ובמיוחד הם היו המצפון של העולם. אלו הם האנשים ששרפנו.

ותחת מסווה של סובלנות, ומכיוון שרצינו להוכיח לעצמנו שנרפאנו ממחלת הגזענות שלקינו בה, הלכנו ופתחנו את שערינו ל20 מליון מוסלמים, שהביאו לנו טמטום ובערות, קיצוניות דתית וחוסר סובלנות, פשע ועוני שנובעים מחוסר רצון לעבוד ולפרנס את משפחותיהם בגאווה.

הם הפכו את ערינו היפות בספרד לעולם השלישי, טבול בזוהמה ובפשיעה.

סגורים בדירות שהם מקבלים חינם מן הממשלה, הם מסתודדים ומתכננים פעולות רצח והרס נגד מארחיהם התמימים.

וכך, בעליבותנו, החלפנו תרבות בשנאה פאנאטית, כושר יצירה בכושר הרס, אינטליגנציה בפיגור ובאמונות טפלות. החלפנו את רדיפת השלום של יהודי אירופה ואת כישרונם להמשיך ולקוות לעתיד טוב יותר לילדיהם, את ההצמדות לחיים בכל הכוח כי החיים הם הקדושה עצמה, ברודפי מוות, באנשים אכולי תאוות מוות לעצמם ולאחרים, לילדינו ולילדיהם.

איזו שגיאה נוראה עשתה אירופה האומללה.

(*) זהו תמצות ממאמר שהתפרסם לאחרונה באחד מעיתוני ספרד

חבל שהכותב נמצא בדעת מיעוט.
פשוט "לגזור ולשמור".

אבל בגדול זה נכון.
חבל שהוא אחד הבודדים באירופה או בעולם כולו שחושב כך.
הדעה שלו נכונה, אגב לא רק לספרד או לאירופה.
היא נכונה גם לארה"ב, קנדה וישראל (ובטח עוד כמה וכמה מדינות ברחבי העולם).