|
05-03-2006, 14:16
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.01.05
הודעות: 13,766
|
|
קפיצה נחשונית
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "שילוב בין מכ"ם ומטוס – קווים לפיתוח מטוסי ההתראה האווירית באלתא"
http://www.iaf.org.il/Templates/Jou...=50&docID=24399
ערן בלכר
אם עדיין לא שמעתם, זה לא בכדי - מטוס הגאלפסטרים-5 (נחשון) הראשון שנחת בישראל בסוף חודש יוני עושה את העבודה בשקט. הרכש החדש והנוצץ של חיל-האוויר בתצורת מ"א (מודיעין אלקטרוני), מכונה בחיל "שביט" ומכיל מערכות משימה מתקדמות מתוצרת "אלתא מערכות", היוצרות תפיסה חדשנית של אוויוניקה והנדסת אנוש. בטאון חיל-האויר, שליווה את הפרויקט בשנים האחרונות, מספר כל מה שמותר לספר על שחקן הריגול החדש בזירה הבטחונית: שקט ומהיר, טס גבוה מעל כולם ובעיקר - חכם. רס"ן אדם, קצין פרויקט הנחשון בטייסת בראיון מיוחד לבטאון חיל-האוויר לרגל הגעת המטוס הראשון ארצה
איך ההרגשה להביא ארצה ולקלוט מטוס חדש בחיל-האוויר?
"ההרגשה ממש מדהימה. כל מה שציפינו התממש וכל מה שאמרנו לאורך כל הדרך התגלה כנכון: זה מטוס מדהים. הוא טס מהר, גבוה, חלק ואוטומטי. הוא פשוט עולם אחר. תמיד ידענו שהוא מטוס חזק, אנרגטי ומהיר, אבל רק כשאתה נמצא במגרש הביתי שלך אתה באמת יודע להשוות את הביצועים למטוסים אחרים ולהעריך את העצמה שלו. טסתי בקרנף פה בלוד ולכן אני יודע לאמוד את היכולות הטיסתיות. כשהנחשון ממריא, עושה פניה לכיוון מזרח ומסיים אותה מעל גובה של 10,000 רגל, אתה קולט על מה אתה יושב - זה פשוט טיל".
מה היו התגובות שקיבלתם על המטוס?
"נותנים לנו הרבה מאוד הערכה. בדרך כלל טייסת תובלה צריכה להילחם על האפשרות להתאמן בבסיס-קרב ואנחנו, לעומת זאת, נתקלנו ברבים שהתקשרו כי רצו שנבוא להתאמן אצלם ולאחר מכן גם כדי לוודא שאנחנו אכן באים. אנחנו מקבלים המון תגובות חיוביות ומשתדלים לבקר בכל בסיסי חיל-האוויר".
לשם מה אתם עורכים את הביקורים הללו?
"במטוס יש מסד נתונים של התעופה האזרחית ובו מוזנים שדות-תעופה בהם הוא יודע להמריא ולנחות אוטומטית. הכל נמצא בתוך מחשב ניהול המשימה של המטוס, מכשיר שנקרא FMS (Flight Management System). הטייס צריך להגדיר את השדה המבוקש ומיד יקבל מהמטוס מידע רב כגון: איפה המסלולים נמצאים, אילו הנמכות נדרשות, איך עוזבים את השדה או איך מצטרפים, המטוס מדוחס לפי גובה השדה. הכל אוטומטי. המטוס מכיר כל שדה, כמו בן-גוריון או אילת, שנמצא במסד הנתונים של התעופה האזרחית. הבעיה היא, שבסיסי חיל-האוויר אינם מופיעים במסד הנתונים שלו ולכן חשוב לנו מאוד לטוס בהם על-מנת ללמוד איך לטוס נכון בבסיסים שהמטוס לא מכיר. במקרה הזה, המטוס טס לעבר נקודה בשמים ולא לעבר מקום מוגדר. צריך 'להסביר' לו שהנקודה הזו היא מסלול, שיש לו אורך וכיוון מסוימים וזו התמודדות קצת שונה. גם את האמריקאים זה הפתיע במקצת, אך יחד איתם ניתחנו איך נכון לטוס עם המטוס בכל אחד מבסיסי חיל-האוויר. מעבר לזה, היה לנו חשוב לחשוף את המטוס לכל הבסיסים ואחרי שראו אותו, התקשרו רבים לקבל נתונים על המטוס והתעניינו. על אף כל ניסיונות השיווק, להראות את המטוס זו הדרך הטובה ביותר לגרות עניין".
הטיסה האוטומטית המתקדמת מפחיתה מהאתגר הטיסתי?
"זה סוג אחר של טיסה. כאן, האתגר הוא להשתלט על האינפורמציה וזה אתגר אחר לגמרי. זה לא 'להטיס' את המטוס, כי אם 'לנהל' אותו. אתה מתכנת את המחשב לעשות מה שאתה רוצה ואז עליך לוודא שהוא באמת עושה את זה, כי לפעמים זה כמו שמתכנת בטוח שהתוכנה שהוא בנה תבצע פעולה מסוימת, אך כשהוא מריץ אותה היא מבצעת פעולה אחרת. המתכנת צריך לחקור ולהבין מה קרה וכשהטייס עושה את זה תוך כדי טיסה זה הרבה יותר מסובך: אתה ממריא מתל-נוף כשהנחשון מגיע תוך מספר שניות למהירות של 250 קשר, כמו מטוס-קרב, רק במקום לפנות שמאלה הוא פונה ימינה. הטייס צריך להיות מוכן לזה, לדעת מה הוא מצפה שהמטוס יעשה ולתפוס מיד כשהוא עושה משהו אחר. קורה שהמחשב קצת 'מבולבל' בטיסות לבסיסים הללו, כי לא טבעי לו לטוס לנקודה שהוא לא מכיר כשדה. הטיסה שונה וזה אתגר אחר".
איך הייתה טיסת ההעברה של המטוס מארה"ב לארץ?
"אנשי הצוות במטוס היו סרן נ' מהטייסת, שני טייסי הניסוי של חברת 'גאלפסטרים': קנט קרנשאו וקרטיס פרי, מכונאי מ'גאלפסטרים' שטיפל קרקעית במטוס בשם ג'יימס ביזלי ואני. המראנו ממפעלי 'גאלפסטרים' בסוואנה, ג'ורג'יה, ביום חמישי ה-23 ביוני באחת וחצי בצהריים (שעון מקומי) וטסנו לאי מסוים באוקינוס האטלנטי. נאלצנו לנחות שם מכיוון שבשונה מהוראות זרוע-האוויר בחיל-האוויר הישראלי, המאפשרות לטייס לעבוד 18 שעות בתנאי שהוא נח שלוש שעות באמצע, אצל טייסים אמריקאים הדבר שונה: מותר להם לטוס 12 שעות ולאחר מכן הם צריכים 12 שעות מנוחה. מכיוון שהנחשון עדיין לא הורשה לטוס בגבהים בהם רוב התנועה הבינלאומית טסה, (29,000 - 41,000 רגל), טסנו במרבית הטיסה בגובה 27,000 רגל, כלומר מעט מתחת לנתיבי התעופה המסחריים. למרות שגובה הטיסה המקסימלי של הנחשון הוא 51,000 רגל, לא יכולנו לטוס מעל הנתיבים עקב הגבלות גובה בטיסה ראשונה.
כשיצאנו מהמים הטריטוריאליים של ארצות-הברית והגענו למים הבינלאומיים, עשינו טקס קטן של העברת בעלות במטוס. סימנו נקודה על המפה וכתבנו את השעה ואת הגובה. הטייס האמריקאי חתם ואחריו אני ובזה בצענו העברת בעלות של המטוס מחברת 'גאלפסטרים' לחיל-האוויר הישראלי.
היינו בדרכנו לנחות על אותו אי קטן באמצע שום-מקום, המונה כ-3,000 תושבים, כדי שהטייסים האמריקאים יוכלו לנוח 12 שעות. טסנו בחושך כבד בלילה של יום חמישי מעל האוקינוס האטלנטי ולא ניתן היה לראות דבר. התחלנו להנמיך לשדה שהיה אמור להיות שם ותוך כדי ההנמכה, נגלה לענינו מחזה מרהיב וסמלי שלא אשכח. הדבר הראשון שראינו היה האי, ומיד לאחר מכן עלה מאחוריו הירח (כי כשטסים מזרחה רואים את זריחת הירח בקצב מהיר יותר מאדם שעומד על הקרקע). הירח היה מלא, כתום וגדול - תופעה מאוד יפה כשלעצמה, אך תוך כדי עלייתו, טס מולנו כוכב שביט גדול שעבר מימין לשמאל. מין תופעה אלוהית שכזו - האי, הירח והשביט (שהוא כינויו, בחיל-האוויר, של הנחשון בתצורת מודיעין-אוויר). זו הייתה חוויה מדהימה. עשינו שם 'הנמכת-מכשירים-אמת' (נחיתה בלי לראות את המסלול). זו הייתה הנחיתה הראשונה שלי בלילה. בהמשך גם תדלקנו.
למחרת, ביום שישי בבוקר, המראנו לכיוון קפריסין. נחתנו שם כדי שנוכל להטיס את המטוס בטקס הקבלה שנערך ביום ראשון ה-26 ביוני בבסיס לוד. אם היינו נוחתים ישירות בארץ, המטוס היה מקורקע מטעמי העברת בעלות, כי התהליך הבירוקרטי נמשך כמעט שלושה ימים. כבר מההמראה מהאי, המטוס 'יודע לחשב' בדיוק מתי הוא ינחת בקפריסין: אנחנו מזינים את נתוני הרוחות והוא 'יודע' בדיוק את הנתיב, הזמנים והמהירויות".
האם היו לבטים, קשיים או בעיות במהלך המסלול?
"ניתן לומר שהכל הלך חלק. המטוס היה עדיין מוגבל בגלל שהוא לא עבר את כל טיסות הניסוי ובין היתר אסור היה לו להתקרב לעננות פעילה, לכן כאשר מעל ספרד הייתה עננות פעילה, קיבלנו אישור מהבקרה לטפס מעל לסערה לגובה של 43,000 רגל. הכל בוצע על הצד הטוב ביותר, מבחינת ניווט, זמנים ושאר נתונים שהבקר מבקש לדעת. כל נתון שצריך נמצא שם, צריך רק לדעת לשאוב אותו".
איך היה טקס הקבלה שנערך בארץ והחבירה למבנה יחד עם מטוסי התובלה הכבדים?
"הגענו אל מול חופי תל-אביב, שם חיכינו לראם (בואינג 707) ולקרנף (הרקולס), שהמריאו מלוד. החבירה למבנה עם הטייסים המנוסים שלנו הייתה פשוטה מאוד, למרות שלא התאמנו. הקשר בין המטוסים היה טוב והתחברנו למבנה במהרה. ביצענו שני מעגלי המתנה במבנה על מנת לתרגל, כי זו פעם ראשונה שטייסי הראם והקרנף "יושבים" על נחשון והם היו צריכים להסתגל לתגובות שלו ולמראה, כדי לשמור על סימטריה. הטייסים האמריקאיים הופתעו מהכישרון של טייסי הראם והקרנף, שהצליחו להיות קרובים ומתואמים. מעל תל-אביב, הנמכנו לגובה 900 רגל ודיווחנו בקשר ישירות לטקס. זה היה מאוד מרגש.
אחרי הטקס היו לנו חמישה ימי טיסה בליווי הטייסים האמריקאיים. בימים האלה התעסקנו בלימוד ותרגול המטוס. נושא הנחיתה, למשל, הוא הנושא היחיד שהסימולאטור מדמה בצורה מעט שונה מהמציאות. עד שלא נוחתים במטוס האמיתי לא מבינים: הגלגלים הראשיים נוגעים בקרקע קודם ואחרי זה מגיע האף. ההבדל המשמעותי ביותר הוא, שברוב המטוסים שאני מכיר אפשר להמשיך להשאיר את האף למעלה יחסית בקלות, ואילו בנחשון, לאחר כמה שניות האף צונח וצריך 'לתפוס' אותו כדי שהוא לא יתרסק על המסלול. זה משהו שהיה צריך ללמוד יחד עם הטייסים האמריקאים".
כיצד תסכם את שיתוף הפעולה עם הטייסים האמריקאיים?
"שניהם טייסי ניסוי וותיקים ומנוסים ביותר של החברה. הם עשו את טיסות הניסוי עבור המטוס שלנו, אבל כמובן שהם מתעסקים בכל מיני פרויקטים נוספים. יש להם הרבה מאוד ניסיון על המטוס הזה ועל מטוסי 'גאלפסטרים' דומים לו. הם היו מאוד פתוחים אתנו, שמחו להסביר לנו ובסופו של דבר למדנו מהם המון. עשינו איתם טיסות לילה, נחיתות במסלולים קצרים ושאר אימונים".
ניסיתם להביא את המטוס למצבים קיצוניים?
"עשינו מה שנקרא 'להתקרב להזדקרות'. המטוס מתריע לטייס בשלוש אזהרות לפני שהוא מזדקר: בפעם הראשונה הוא מציג סימן שאומר: 'שים לב, אתה מתקרב להזדקרות!'. אם הטייס לא שם לב, הדבר הבא שקורה זה Stick Shaker"" - הוא פשוט מרעיד לך את הסטיק ומתריע שאנחנו מתקרבים להזדקרות ושצריך לעשות משהו. אם מתעלמים גם מזה, יש ""Stick Pusher - המטוס לא יאפשר הזדקרות. אם הטייס יתעלם מהרעידות, המטוס פשוט ידחוף את הסטיק וימנע את ההזדקרות בעצמו. אנחנו תרגלנו הגעה למצב השני של "Stick Shaker", כלומר להגיע עד לרעידות ואז לבצע תרגיל היחלצות מהמצב הזה.
תוך כדי התרגולים האלה, התאמנו לקראת מסדר הכנפיים בו השתתפנו במטס, טסנו במשך ארבעה ימים ללא הטייסים האמריקאיים ותרגלנו טיסה ארוכת טווח".
האם חיל-האוויר יכשיר מכוננים(Filght Engineers) על הנחשון?
"המטוס יטוס ללא מכונן. חיל-האוויר האמריקאי טס עם מכונן, בעיקר בגלל הנושא של נחיתות בשדות זרים. אנחנו לא נכשיר מכוננים, כי המטוס שלנו לא מתוכנן להגיע למקומות שיצריכו את זה. בגלל שהמשימות של המטוס שלנו לא כוללות נחיתה בשדות לא מוכרים או במקומות לא מאורגנים, אין כוונה לעשות זאת".
מבחינה טיסתית, קראת לנחשון "עולם חדש". עד כמה עתיד להשתנות תהליך ההכשרה של טייסים במערך התובלה עם קליטת הנחשון?
"נכון שהמטוס עושה הכל אוטומטית, אך הטייס צריך לבקר אותו ולוודא שהכל מתבצע כנדרש. בשביל זה הוא צריך לדעת מה המטוס אמור לעשות וזה מחזיר אותנו חזרה ליסודות הטיסה. אין ספק שכל מי שיגיע להטיס את הנחשון יהיה חייב לשלוט ביסודות של טיסה במערך התובלה ולעבור את ההכשרה הרגילה (קורס אימון מבצעי תובלה) כי המכנה המשותף הנמוך ביותר הוא זהה: לדעת איך מבצעים הנמכת מכשירים, מה העקרונות של אובדן מנוע לאחר ההמראה וכיו"ב. מעבר לזה, המטוס חזק יותר מקרנף ומראם מבחינת גובה, מהירות ואוויוניקה. ההבדל הוא שיש לו רק שני מנועים. מבחינת מורכבות המערכות שלו הוא מטוס גדול, וגם מבחינת המידות הוא ארוך כמו הקרנף. בשלב זה, אנחנו די משוכנעים שטייס צעיר במערך התובלה ימשיך לעשות תקופה בטייסת קלה לפני שיעבור לקרנף ראם ונחשון. אחרי זה הטייסים יחולקו בין הטייסות המורכבות יותר. עדיין ישארו שני סוגים של מטוסים במערך התובלה, והנחשון יהיה שייך לקבוצה המתקדמת יותר".
באיזה שלב נמצא המטוס מבחינת התקנות מערכת המשימה שלו?
"לאחר האימונים, עבר המטוס לידי "אלתא", יצרנית מערכות המודיעין האלקטרוני. אנשי החברה מתקינים בבסיס לוד את מערכת המשימה ואנחנו מתכוונים לבקר את המטוס בדחיפות גבוהה, להניע אותו מדי פעם, לתרגל בד"חים (בדיקות חיוניות) וכל מה שאנחנו יכולים לתרגל בזמן שמפרקים אותו מבפנים. לאחר מכן המטוס חייב לעשות טיסה הנקראת "טיסת פתיחת תחום", בה הוא עולה לאוויר בפעם הראשונה עם כל המערכות החדשות לראות שאין שום בעיה בטיחותית".
יש בכך סיכון?
"יש סיכון בכל טיסה. כמובן שגם במטוס שכזה עם כל-כך הרבה חיבורים וחיווטים חשמליים. המערכת צורכת הרבה חשמל וזהו משאב קריטי להפעלת המטוס כמעט יותר מהדלק. כמובן שאנחנו מקטינים את הסיכון עד כמה שניתן על-ידי בדיקות קרקעיות שמטרתן לבדוק שמערכות המשימה לא מפריעות למערכות הטיסה של המטוס ולהיפך. לקראת "טיסת פתיחת התחום" יגיעו שוב הטייסים האמריקאיים על-מנת לאשר את הטיסה בתוצרה הסופית".
המשמעות של הכוח המודיעיני הולכת וגוברת בשנים האחרונות, ויש האומרים שהערך היחסי של מטוס מודיעין בזירה יכול להיות לפעמים אף גבוה יותר ממספר מטוסי-קרב.
אתה מסכים?
"זה כמו הוויכוח: "האם אפשר לנצח מלחמה בלי כוח רגלי כלשהו". בסופו של דבר, צריכים מישהו שיכה במטרה פיזית ואין ספק שאי אפשר לנצח מלחמה בלי מטוסי-קרב. מאידך, לכולם ידוע מהי המשמעות של מטוסי-קרב ללא מודיעין טוב והראיה לכך היא מלחמת יום-הכיפורים. אחד הלקחים המרכזיים ממנה היה הקמת מערך המודיעין בחיל האוויר וכניסה עמוקה של החיל לעולם הזה. אחרי הכל, הצד שאין לו מודיעין טוב, מפסיד במלחמה. יכולים להיות לנו כלי-נשק מצוינים, אבל אם נופתע, האפשרות הסבירה היא שננחל תבוסה. צה"ל כולו וחיל-האוויר בפרט מדגישים את החשיבות העמוקה של נושא המודיעין ואין ספק שהנחשון מהווה קפיצת מדרגה עצומה ביכולות בתחום הזה".
למרות שלא ניתן לפרט על כך, המשימה של איסוף המודיעין באה לתת מענה על צרכים ברורים ומוגדרים. מעבר לכך, ישנו מימד פסיכולוגי של הרתעה ברכישת הנחשון.
עד כמה המימד הזה מעלה את כוחה של ישראל מבחינת יכולת ההרתעה שלה?
"מדינת ישראל לא מעוניינת במלחמות ומכאן המשוואה היא פשוטה: אם אתה לא רוצה מלחמות, אז או שיש לך חברים מצוינים, או שהסובבים אותך מפחדים ממך ולכן הם לא יקומו עליך. זה נכון לכל תחומי החיים - החל מילדים בגן, ועד לרמה של אסטרטגיה פוליטית. לפיכך חשוב מאוד להיות צעד אחד קדימה בכל התחומים, כי ביום שבו אנחנו לא נוביל בחזית והאויב יגיע למקום בו אנו נמצאים, יש סיכוי סביר שהוא יקבל החלטה לנסות ולתקוף אותנו. יוצא מכך שאחד הנושאים החשובים ביותר עבורנו הוא ההרתעה. ההרתעה נובעת מעליונות טכנולוגית המאפשרת איסוף מגוון ואיכותי בכל מזג-אוויר על-מנת לתמוך ביכולות המבצעיות. אנחנו לא מעוניינים להגיע למצב של מלחמה, אלא שהאויב יכיר בכך שלא כדאי להסתבך אתנו. משום כך עלינו לשאוף לעליונות בכלי המלחמה ובכלי איסוף המודיעין התומכים בהם. כמובן שנשמח מאוד לא להשתמש בכלים הללו במלחמה, אבל כדי להגיע למצב הזה עלינו להיות תמיד צעד אחד קדימה ולהשתמש בגורמי ההרתעה".
האם אתה חוזה בחיל-האוויר מדיניות של הקטנת סדרי-הכוח של מטוסי ומסוקי-קרב לטובת הגדלת המשאבים של מטוסי המודיעין והטכנולוגיה התומכת בהם?
"זה לא בא האחד על חשבון השני, כי במקביל לתהליכים אלה רועננו המערכים הוותיקים. אני חושב שהכיוון אליו צועד החיל בעקבות קיצוצים וצמצומים בתקציב הוא לעבור לשימוש בכוח יותר מתוחכם, משוכלל ואיכותי".
_____________________________________
ציטוט:
"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.
|
|
|