22-02-2006, 22:18
|
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
|
|
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,565
|
|
מעבר למה שאמרו כאן
(וסליחה אם בכל-זאת הייתה כפילות):
הערות למחקר של גד מה טוב:
1. "במובנים רבים פחות טוב" מהציוד של מלחה"ע I. אילו מובנים בדיוק? כמו כן, בשנות השמונים חייל ממוצע סחב כמה קילוגרמים יותר מאשר
היום, בפעילות שלא היו בה אפודי מגן. בעיקר בגלל נשיאת יותר מחסניות ומשקל ה"גליל" ומחסניותיו.
2. הגרסה הצבאית של המחקר שלי עודכנה ביולי 2000, האזרחית - ביולי 2005. יש אותה בפורום של פרש במלואה, אולם הורדתי ממנה את
ההתייחסויות למחקרים בצה"ל. במידת הצורך יש לי את קובץ המקור הצבאי, נא לשלוח
3. הקריקטורה בעמ' 10 היא אמת לאמיתה; שמעתי מאל"מ (מיל.) גבע ראפ שכשהיה מ"פ הוא היה צריך בכמה מקרים עזרה של חיילים אחרים כדי
להיכנס לאפוד שלו.
4. להערת שוליים מס' 16 ראה למשל אצל וון-קרפלד, Transformation of War, בחלק Future War, לגבי התהליך שהוא צופה לצבאות.
5. עמ' 16: הבעיה איננה רק של המפקדות. הבעיה היא גם בנטייתם של לוחמים להעמיס על עצמם יותר מדי, לעיתים אפילו בניגוד לפקודות.
6. עמ' 19. הייתי מציע שתעיין בהגדרה של ון-קרפלד ב-Fighting Power לגבי מה מגדיר עוצמה ומצויינות של צבא.
7. עמ' 20. הציטוט בהערה 26 הוא של גנרל ויקטור קרולאק מן הנחתים. המקור הוא
Robert Holzer, "Krulak Warns of Over-Reliance on Technology," Defense News, 7-13 Oct 96, pp. 4, 32
8. עמ' 21. אני חולק במידה רבה על תיאור העתיד הזה, ואני חושש שמגזימים ביכולות החמ"מ. ספר מצויין העוסק בנושא הוא הספר של David
Lonsdale, "the Future of War in the Information Age".
9. באשר לנכונות הציבור לעמוד בנפגעים, ראה מאמרי ב"תכלת" הבא. יישלח לפי בקשה.
10. לטעמי, צ'צ'ניה הייתה בעיקר לא מלחמת גרילה. הגרסה הצבאית של המחקר שלי יצאה ב-2004, תחת השם "לא גרילה". הגרסה האזרחית
עתידה לצאת עוד מספר חודשים ב"מערכות". טיוטה תישלח לפי בקשה.
11. במעבר בין עמ' 22-23 נראה כאילו חסרה נקודה או שורה.
12. עמ' 23: צוות קרב גדודי מקובל מאוד מזה שנים בארה"ב וצבאות מערביים אחרים. למעשה, בתפיסה העתיקה של צה"ל, פלוגות החרמ"ש
בגדודים היו אמורות להיות חלק מקרב רב-חילי. ניוונן של אלו הוא צרה אחרת.
13. עמ' 24 הערה 42: גורדון הוא קצת קיצוני בתפיסותיו. אני מציע לעיין גם במקורות יותר מאוזנים, למשל המאמר של יהודה וגמן (מערכות, שנת 2000 כמדומני) "לא נוכל לומר שלא ידענו, השאלה מה עשינו", וגם בקובץ המאמרים "לאחר המלחמה בעיראק", וגם בספר של לונסדייל לעיל.
14. עמ' 26-27: אני מקווה שזו רק דוגמה בודדת. כי, למשל, בשטח חולי הרבה מהנ"ל משתנים. לא ברור לי גם למה הפתרון הלוגיסטי המיטבי הוא בהכרח הנחתה או הצנחה, אלא אם מדברים ספציפית על כיבוש החרמון הסורי.
15. עמ. 32: אם הפלס סוחב את כל הציוד של רובאי פלוס תוספות, איך ייתכן שהמשקל הכולל שמצויין כמשקל לחימה דווקא *נמוך* בשני קילוגרמים?
16. עמ' 41: כשאתה אומר MULE, אתה מתכוון ל-MOLLE במקרה? אם לא, אשמח לפירוט. אם כן, הרי שה-MOLLE I הוא מערכת בעייתית נורא. דור ב' שלו יותר טוב, אבל רחוק מלהיות מושלם. או שמא אלה ראשי התיבות של פרוייקט השלד החיצוני? אם כן, בפעם הראשונה שכתבת את ראשי התיבות היית צריך נקודותיים במקום פסיק (עמ' 5)
17. בלחימה עירונית ממושכת, אם לא תימצא שיטה להקטנת העומס, מה שיקרה הוא *בדיוק* מה שקרה בצ'צ'ניה: כשהצ'צ'נים הסתובבו עם אפודי מגן הייתה להם עלייה בכמות הנפגעים (אלה היו אפודי 13 ק"ג הרוסיים). בסופו של דבר, הם ויתרו בד"כ על קסדות ומיגון לטובת קלות תנועה, ובמקרים רבים על נעלי צבא לטובת נעלי ספורט. גם יחידות מיוחדות רוסיות עשו כנ"ל (יש פירוט על זה בספר שלי).
18. לפעמים אתה מאיית Muell, לפעמים Mule.
|