22-02-2006, 02:51
|
|
|
חבר מתאריך: 26.06.05
הודעות: 2,627
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי TheWave1110
ותנסה להיות אוביקטיבי... השירות בשיריון שווה? הוא כיף? הוא מספק? יש גאווה בחייל? ואם כן אז למה הביקוש הוא כל כך איום ונורא?
|
השירות בשריון הוא קשה, בניגוד למה שאולי חלק מהאנשים חושבים (אולי בגלל שיש פחות דרישה לכושר הגופני, למרות שאני אישית התגייסתי בלי כושר ושילמתי על זה ביוקר. מ-א-ד מומלץ להיכנס לכושר לפני הגיוס).
כיף? אני לא יודע אם אפשר להגדיר את השירות בשומקום כ"כיף". זאת חוויה, אתה לומד דברים חדשים, מתבגר ומתפתח. יש הרבה צחוקים בדרך, ולא מעט אכזבות (וכמו שאמרו לי אחרי השבת הראשונה שחטפתי - החיים מלאים אכזבות וצה"ל זה מקום מצויין להתרגל לזה). היום כשאני מסתכל אחורה אני לא מצטער ואם הייתי חוזר 6-7 שנים אחורה הייתי עושה את אותה הבחירה.
השאלה היא האם השירות בחיל השריון יתאים לך. יש אנשים שהיו מסתדרים נהדר בשריון, אבל לא היו מסתדרים בחי"ר ויש אנשים שלהיפך. זה תלוי באישיות של הבנאדם.
זה חיל עם הרבה עבודה אפורה של טיפול במכונה ענקית שדורשת המון, ומחזירה באותה מידה. יש אנשים שנהנים לעבוד עליה ויש כאלה ששונאים את זה. יש מי שאוהב לשבת על כיסא תותחן, להחזיק את הבקרים ולרסס במקביל כאילו הוא משחק משחק ווידאו (זה מה שאני הרגשתי בפעם הראשונה בירי כתותחן - דמיין שאתה משחק משחק FPS בכוונת של צלף, רק תוך כדי שאתה נוסע ברכבת הרים), ויש כאלה שלא סובלים לשבת בכלי סגור בלי חלונות והיו מעדיפים לרוץ עם רובה ביד ולדפוק פזצ"טאות. זה תלוי באישיות של הבנאדם.
יש המון גאווה, והההוואי הוא מסוג אחר. בקורסי מפקדים וקצינים במקום לשיר "הקצינה עם התלתל" שרים שירי שריון של שנות ה70. (ואל תתפלא אם תמצא את עצמך בקורס קצינים רוקד כמו תרנגולת ושר "לדודה טובה יש תרנגולות"). אין את הווסאח של להדביק כוונות, שיפצורים וצעצועים לנשק, הסיכת לוחם (צפרגול) היא זהה בכל החטיבות, כסופה ופשוטה והכומתה היא שחורה (ולא כמו אלפי הג'ובניקים שמעניקים לעצמם אותה תמורת 30 שקל בריקושט, מרוויחים אותה). יש הרבה גאווה בפשוטות הזאת ומי שבפנים לא מרגיש שהוא צריך את הסיכות והצעצועים הצבעוניים.
למה הביקוש נורא ואיום? דבר ראשון הוא לא כזה נורא, ומאז האינטיפאדה הוא השתפר מאד יחסית למה שהיה. אחת הסיבות, אני מניח, היא שהיחסי ציבור גרועים מאד. כשצנחנים מחסלים מחבל כתוב בעיתון שאלה היו צנחנים, מגדוד A, פלוגה B ושל צוות "שמוליק", ובטלויזיה מראיינים את זה שירה ועושים חגיגה שלמה, כמו שהיה למשל עם הקלע בגבול הצפון שהוריד את החיזבאלונים לפני כמה חודשים.
כשטנק מוריד חוליית מחבלים אתה מקבל בעיתון, בדף 8 בפינה השמאלית תחתונה ריבוע אפור בגודל 5 על 4 ס"מ, ידיעה על "כוח צה"ל ירה בחשודים ליד הגדר וזיהה פגיעה". לא יפרסמו חטיבה/גדוד/פלוגה/צוות. כמובן שגם לא מפרסמים הרבה מידע בגלל שלא רוצים לפרסם את דרך הפעולה והשיטות/יכולות הקיימות - כמו שבמשך הרבה מאד שנים, כשצה"ל היה בלבנון והטנקים הורידו הרבה מחבלים אף פעם לא פירסמו את זה וכל האמצעים היו חסויים (למשל פגזי פלאשט, ומערכת הארטישוק, שהיום הם לא חסויים, כמובן).
גם בתור מלש"ב כשאתה נוסע ברכבת ויושב מול חייל מגבעתי, עם 4 סיכות צבעוניות שונות ונשק מדוגם והכומתה הצבעונית, וליידו אתה רואה שריונר שמנמן עם סיכה שנראית כמו מטבע של 5 שקל מעוך, כומתה שחורה, ונשק בלי שיפצורים (שפעם זה עוד היה הגלילון ההרבה פחות "אטרקטיבי"), ברור מה יראה יותר מושך בעיניך.
בנוסף גם יצא לשריון שם של מקום עם יציאות לא מוצלחות (אולי בגלל הבדיחה החבוטה של ה"שבת ראשונה יוצאים והשאר נשארים"), ומלא בערסים (שזה ממש ביזארי, כי שריונרים הם מטבעם צהובים).
לפני 4 שנים בערך יצא לי לבקר, כשכבר הייתי מט"ק בביתן השריון שבו מבקרים תלמידים בכיתה י"ב. הוא היה עלוב יחסית לחילות האחרים, עם בובה מצ'וקמקת מולבשת סרבל, הסברים לא מדוייקים ולא משכנעים של הקצין שדיבר שם, ובכלל הכל נראה מוזנח.
לדעתי, הכל עניין של שיווק החייל. לפני ששודרה התוכנית "טירונות", לחטיבת גבעתי היה שם נוראי ואף אחד לא רצה להגיע לשם. פתאום אחרי שהוא שודרה החטיבה הפכה למבוקשת.
*עריכה:
יש לי מבחן בעוד יומיים ככה שאני לא אכנס לבדוק עוד הודעות. אם יש לך שאלה ספציפית תשלח לי הודעה. ולא, אין לי מושג לגבי תעסוקות/קווים של חטיבות מסויימות, בעיות במרכבה 4 (שבכל השירות שלי יצא לי רק לראות אותה חונה על המשטח שלה בניסויים) או כל דבר אחר שקרה מאז 2003.
נערך לאחרונה ע"י NimDod בתאריך 22-02-2006 בשעה 03:00.
|