המושג "לוחמה אלקטרונית" מבולבל, לעתים, עם המושג אמצעי-נגד אלקטרוניים במשמעותו האמיתית.
למעשה, "לוחמה אלקטרונית" הוא מושג המכסה שלושה תחומים:

1. אמצעי-נגד אלקטרוניים (electronic countermeasures – ECM) – נחלקים לאמצעים פסיביים (passive ECM) ולאמצעים אקטיוויים (active ECM). בקבוצת ה-passive ECM כלולים אמצעים כגון חמקנות, עצמי הטעיה (דוגמת מוץ, פתיונות נגררים ועצמי הטעיה ממונעים) וטיסה בגובה נמוך. בקבוצת ה-active ECM כלולים אמצעים כגון חסימה, הטעיה, ביטול פעיל ופריסת אמצעי חימוש מתבייתי-קרינה.
2. אמצעי סיוע אלקטרוניים (electronic support measures – ESM) – כלל האמצעים המיועדים לספק למערכות ל"א מידע הדרוש לפעולתן היעילה. בתחום ה-ESM כלולים אמצעים כגון מערכות RWR ו-ELINT.
3. אמצעי-נגד-נגד אלקטרוניים (electronic counter-countermeasures – ECCM) – כלל האמצעים המיועדים להפחית את מידת יעילותן של מערכות ה-ECM של הצד שכנגד. בתחום ה-ECCM כלולים אמצעים כגון מכ"מים מדלגי תדר ומערכות עיבוד אות מתקדמות.

"חליפת לוחמה אלקטרונית", למשל על מטוס קרב, תשלב לרוב לפחות שניים משלושת התחומים הללו. לדוגמה, מטוס ה-Rafale הצרפתי מצויד בחליפת לוחמה אלקטרונית הכוללת משחררי מוץ (passive ECM), אנטנות חסימה פעילה (active ECM) ומקלטי התרעת מכ"מ וטילים מתקרבים (ESM); כמו כן, על מטוס ה-Rafale מותקן מכ"מ בעל עמידות לל"א (ECCM).

שאלת מיליון הדולר היא מתי ייכנסו אמצעים מהסוג המוזכר לשימוש בלחימה. נכון להיום צה"ל עושה שימוש קבוע במגוון שבשים המיועדים לנטרול מטעני חבלה מופעלים-מרחוק - השאלה היא האם יגיע היום ובו הצד השני גם יצליח להפעיל מערכות ECM טקטיות כנגדנו.

כאן גם עולה השאלה נלווה: באיזה סדר גודל ותכיפות נעשה שימוש במערכות מהסוג הנ"ל בעימו"ג חו"ל דוגמת עירק ואפגניסטן. לצורך העניין מצורפת תמונת רכב דינגו ל"א גרמני המופעל באפגניסטן, שלמיטב זכרוני שניים כמוהו החלו לפעול לאחרונה בצורה מבצעית מלאה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

שתי הזירות האקטיביות בהן נלחם הצבא האמריקאי כרגע הן אפגנסטאן ועירק.

לישראל זירה דומה משלה.

האמריקאים קוראים לזירות הללו "א-סימטריות" הווה אומר - שיקולי קרב ותורות לוחמה של הצדדים המתעמתים אינם זהים כפי שהכרנום במלחמה הקרה ואף במלחמות קודמות במזה"ת ביפן בקוריאה ובאירופה.

היוזמה נתונה בצד ה"פרטיזני" של המשוואה. התגובות בדרך כלל באות מהצד הסדיר הפועל על פי נוהלים, תקציבים, ראייה כוללת ומוסדרת של תורות הגנה והתקפה.

כרגע אנו במלחמה שבה נלחמים פיל בעכבר. זה משקלו רב, זז לאט אבל בכובד משקלו ירסק את העכבר במידה וימצא אותו, האחר, רץ ומתרוצץ, נכנס למאורתו ויוצא ממנה אמצעיו דלים אבל תחבולותיו רבות. זו מלחמה "א-סימטרית" שקשה לנצח בה. הניצחון לא יבוא בהכרעה צבאית חד משמעית משום כוון.

השיירה שנעה לפני כשבוע ובה כתב רשת הטלויזיה של ABC והצלם שלו, היתה ממוגנת והכילה, כך לפי התאורים של ABC שבשים שתפקידם לנטרל מערכות IED (מטעני צד) המופעלות בשלט רחוק. התוצאות ידועות. מארב מוצלח, ומטען צד שהופעל בעזרת.... תייל חשמלי פשוט שנמתח מהמטען לכוון המפעיל שהתחבא במרחק מאות מטרים משם.

יש פתרונות RF, פתרונות אופטיים, פתרונות מכניים ועוד. במתארים הללו אין ממש פתרון טוב כנגד האיום הפשוט והישן ביותר - תיל הפעלה. מי שסומך על שבש משוכלל כזה או אחר, סופו ש"ישובש" הוא עצמו. מי שמגן מפני טילים רוכבי קרן, סופו שיחטוף RPG הנישא ע"י נער בן 15 ללא אימון בדוקטרינות לחימה וקורסים מתקדמים למיניהם.

למלחמה הזאת אין "הוקוס-פוקוס" טכנולוגי. זאת לא לחימה טכנולוגית מערכתית כלל. האויב אינו שוקד על פתרונות טכנולוגיים שכנגד אלא על צורת ה"עיקוף". ואולי גם לא יהיה בה "מנצח" כמו שהורגלנו במשחקי שח-מט.

רכב הדינגו ועוד רכבים ואמצעי שיבוש אחרים נמצאים בשרות במספר זירות בעולם. אלה פתרונות מערכתיים נקודתיים שקל מאד לעכברים להמנע מלהכנס למלכודתם.....

עצם העובדה שצד אחד עושה שימוש באמצעי ל"א גורם לצד השני "לקרוס" לטקטיקה שרצויה לו פחות - במקרה זה הפעלה חוטית המחייבת את המפעיל להיות בקרבת המטען וכן להשאיר כבל החושף את מיקומו , כ"כ הפעלת רדיו ואמצעים שונים אחרים נותנת תזמון טוב יותר ויכולת הפעלה נוחה של מס' זירות וזמן פריסת הזירה קטן ומקטין את סיכוי החשיפה של המניח.
בנוסף , פתרונות טכנולוגיים אינם מקובעים למתן פתרון להפעלה אלחוטית בלבד.

בכל מקרה, לא פה המקום לתת את ההרצאה "אבולוציה של זירות מטענים והמענה שכנגד".

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

למרות אי הסכמתך - תודה על תגובתך.

אם נתת הרצאה כזאת ב"מרחב הציבורי" (Publc Domain) הרי שנמברך על שיתופנו כאן...!! - אם העניין מוגן בבט"ש. אין צורך להכנס לזה.

כמי שעוסק בכך (בין היתר...) אומר שלפני כשבועיים וחצי נערך סימפוזיון בוושינגטון שנושאו היה ה- IED (מטעני הצד) ואורגן בחסות הצבא האמריקאי. לא אכנס לחלקים ה"סגורים" של הסמינר.

אומר רק שאין כיום פתרון מערכתי-טכנולוגי נאות לשום צבא ולשום תעשייה לנושא. יש הרבה רעיונות, יש הרבה גאד'גתים. צ'ופציק כאן וצ'ופציק שם.... רובם BABKES..... אין כיום פתרון מערכתי טוב לבעייה.

"טוב" משמעו יעיל, כלכלי, ישים במיתארים שלפנינו, וקשה ל"עיקוף" ע"י האויב. לא "בלתי אפשרי" אמרתי כי אם "קשה".

הפעלת חוט הינה פשוטה בתכלית, וניתן (בתוואי קרקע מתאימים) להסתירה מעיני התצפית הקבועה, הנעה או המוטסת. מרחק ההפעלה גדול אף מזה של משדרים/מקלטים קטנים, זול בהרבה, ואף אמין ממנו בתזמון הנכון ובהפעלה.

האם זו שיטה אולטימטיבית לצבא מוסדר - לא. האם זו שיטה טובה לתוקף שיירה במתארים הנ"ל ? - מצוינת !!!

האם הכבל מוביל לנקודת ההפעלה ? כן (גם אם נאסף אגב), אבל פתיחה באש שלאחר הפיצוץ, כמו זו שבה ניתקלה שיירתו של כתב ה- ABC, גם היא מגלה מהיכן יורים.... אין לכך משמעות גדולה בשטח שבו אין ישוב מוגדר או בשטח סלעי, או בשטח מלא צמחייה או חירבות, בתי קברות וכו'. מה התועלת הגדולה של ידיעה מהיכן בדיוק הופעל המטען ? - בשטחים בלתי מיושבים (ואף במיושבים...). ויש לזכור שבמהלך ההיתקלות, איש לא רואה את התייל ואיש לא יורד לבדוק לאן הוא מוביל.... התחקיר ייעשה שעות אח"כ - אם בכלל.

אינני יודע לאיזה פתרונות התכוות מעבר להפעלה אלחוטית. אני מכיר כאלה גם כן - בתחומים שאין לשוחח עליהם כאן. ככלל, ככל שאנו "מהנדסים" פתרונות טכנולוגיים יותר ויותר, האויב הנוכחי מוריד את תיחכומו הטכנולוגי, ואמצעיו "עוקפים" אותנו במהירות מדאיגה... התוצאות - בשטח.

"אבולוציה" יש - מענה טוב - אין.

את ההרצאה שהזכרת - אשמח מאד לקרוא.

לא מדובר בחומר הפתוח לקהל הרחב וכל הנאמר (או שלא) הוא מנסיוני בתחום גם כן.
כל מה שכתבת נכון, אם כי להפעלה החוטית ישנן מגבלות שלשיטות הפעלה אחרות אין (חלקן פורטו קודם וחלקן לא) וחלק מהמגבלות הנ"ל מקשות מאד על היריב בביצוע מלאכתו - אך כפי שציינתי, עד כאן בנושא זה.

דווקא באיזורנו ניצפו זירות מטענים מורכבות מאד (הן בלבנון והן באזח"ע) שיתרונן על פני זירה חוטית ברור ויש מקום למענה טכנולוגי - וכפי שנאמר, המענה יכול להיות יצירתי אף הוא.
מה יש "על המדף" ומה בגדר קוריוז זה כבר סיפור אחר.

אחד המאפיינים הבולטים בעמו"ג הינה גנריות האיומים (עקב טבעו של היריב , העושה שימוש בכל שמשיגה ידו) ופעמים רבות אנו עומדים בפני מצב בו LOW TECH הוא אכן הקשה ביותר להתמודדות (ה RPG כדוגמא קלאסית), עם זאת יש להשכיל ולנצל את התורפות שחושפת הטכנולוגיה הגורמת ליריב "לחזור אחורנית".

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

בעיקרון אני מסכים עם הערותיך. יחד עם זאת אינני חושב שאנו גורמים ליריב "לחזור אחורנית".

מהגדרת עצם פעילותו האויב הזה כבר עתה "מאחורנית". אמצעיו דלים. שיטות פעולתו בלתי קונבנציונאליות, כוחו באילתוריו ובפשטות פעולתו. אנו עלולים להתקדם בפתרונות טכנולוגיים עד כדי כך שנשאיר את האויב מאחור. משוכנעים שהאויב שואף גם הוא לפתרונות מתוחכמים אנו עלולים ליצור Gap בין האמצעים שבידינו לבין אמצעיו שלו.

לא לכל בעייה יש פתרון טכנולוגי. היריב איננו "חוזר אחורנית" הוא היה ונשאר שם. אנו מתקדמים ואם נרוץ קדימה אחוזי אמוק טכנולוגי אנו עלולים לאבד קשר עין עימו....

אין להשוות זירת מטענים מורכבת הכוללת מטעני קלע ורסס מופעלי IR בעלי הסוואה מתקדמת למטען צינור בודד מופעל חוטית - הן מבחינת היכולות והן מבחינת הטכנולוגיה הנדרשת (נכון שלא מדובר ב"אורן ירוק" אבל עדיין...).
ההתקדמות אינה במישור מערכות ההפעלה - גם המטענים עצמם חכמים חכמים יותר וכן ההסוואה ונוחות ההנחה ובכל המישורים האלה יש אבולוציה הנובעת מניסוי וטעייה (וכיום גם הפרייה הדדית בין ארמ"חים).

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

מההיכרות המוגבלת שלי עם הפעלה טקטית של ל"א (בעיקר נגד רשתות קשר), אמצעי הELINT אכן משמשים אותו כמקור למטרות אבל קיים קונפליקט מתמיד בין מפעילי האיסוף לבין מפעילי הל"א על ניהול המטרות.
ברגע שמזוהה רשת שהמידע בה חשוב, אנשי האיסוף דוחפים להאזנה ופענוח שלה ואנשי הל"א דוחפים לחסימה שלה.
תמיד נשאלת השאלה מה יגרום יותר נזק לאויב ויביא יותר תועלת לכוחותינו, ויש טיעונים טובים לכאן ולכאן. האם יועיל יותר לזרוע בלבול בכוחות האויב באמצע קרב או שמא יועיל יותר אם האויב יעבוד בצורה מסודרת אבל ידועה לנו.
קיימות בוודאי נקודות מסויימות בניהול קרב שבהן יש עדיפות לגישה אחת על השניה, אבל אני בכלל בכלל לא בטוח שניהול חלוקת העבודה בין איסוף לחסימה מתנהל בצורה שחופפת לנקודות האלו.

אם אפשר לנסות ולהגדיר: "לוחמה אלקטרונית שנועדה לפגוע או לשבש באופן פיזי וישיר מערכות אלקטרוניות של היריב".

דוגמאות: סיבי מתכת המשמשים לשיבוש ויצירת עומסים וקצרים בתחנות כוח וקווי מתח. מטעני EMP. על מכ"מים מסויימים (דוגמאת זה של הסטרייק איגל והראפטור) נאמר שהם בעלי יכולות "מתקפה אלקטרונית".

בעידן של היום לוחמה אלקטרונית והנצחון בה מתקשר ישירות גם ללוחמה פסיכולוגית.

הרי כשנאמר ECM, הכוונה היא לא רק ל-ECM נגד מכ"מים...

מעניין, היכן קראת שלמכ"מים של ה-F-15E וה-F-22A יש יכולות מתקפה אלקטרונית? הרי, אחרי הכל, מכ"מ ה-AN/APG-77 של ה-Raptor ידוע דווקא בחמקנותו (LPI - low probability of intercept, הסתברות נמוכה לגילוי המכ"מ על ידי ESM) - לא בדיוק מתיישב עם משהו שיכול "לשרוף" מערכות אחרות.

עם כמה קישורים שמסבירים קצת על יכולות המתקפה האלקטרונית של מכ"מי AESA (מהסוג המותקן בראפטור). אולי יותר מאוחר אני יחפש ויקשר אם לא תמצא (זה אמור להיות באשכול על חימוש EMP).

בכל מקרה להבנתי LPI לא קשור לעוצמת האות- מדובר בצורת הפעלה שבה המכ"מ פועל בתדרים שונים ועל ידי כך מקשה על ה RWR לזהות ולאתר את המיקום שלו. תסתכל על זה ככה- אם האות יהיה חלש- טווח הגילוי יהיה קטן.
החמקנות של מכ"מ ה AESA באה לידי ביטוי גם בכך שהרכיבים האקטיביים שלו יכולים לקלוט אותות מכ"מ שמגיעים ממכ"מ אויב- ולהפנות אותם לכיוון אחר וע"י כך להקטין את החזר המכ"מ. גם כאן- אין קשר לעוצמת האות שמשודר מהמכ"מ בזמן שהוא פעיל.

לא ידוע אם זה נופל תחת ECM, משום שמדובר בגרימת נזק ולא שימשו או הפרעה, אבל חשבתי שבכל זאת צריך לציין מאחר ולא הייתה התייחסות לתחום.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...51&postcount=79