סטיבן, סולידית, זה באמת דורש תגובה.
(ולשמה אצא ממחבואי).
נסיון חיים לא ארוך במיוחד, (24), אבל באיזורים שאלימות אינה דבר יוצא דופן בהם, לימד אותי שניתן להמנע מכל מצב של אלימות פיסית באמצעות מילים, למעשה, אפילו בלי קללות, גידופים ושאר מילות גנאי שאנשים מצטיינים בהפקתם ברגעים של משבר\חולשה\עצבים\קלות ראש.
דיבור הגון וישר יכול למנוע כל מצב של עימות, בין אם מילולי ובין אם פיסי.
מה שנובע מהדברים שלי הוא שאותה אישה התכוונה מראש להרע, היא חיפשה סיבה להתפרץ בזעם, שום אדם "נורמלי" לא היה מתפרץ בצורה כזו לנוכח הערה, צינית ככל שתהיה, בטח לא כשהוא הוא משתמש באלימות פיסית, (וביננו, לא משנה מיהו נמען האלימות), היה מן הראוי לקחת פרטים נגד אותה אישה ולהתלונן עליה במשטרה, לא אגזים אם אומר שלו, הפרטים שנתת נכונים ומדוייקים, יש לשים אותה מאחורי סורג ובריח, ואולי אפילו תחת טיפול תרופתי.
שאף אחד לא יעוות את הדברים שלי, (כי יש פה נטיה לעשות כן), אני שולל אלימות בכל מקרה שאין בה צורך, (ולעיתים קיים צורך כזה, זהו תהליך ולא "מפץ" חד פעמי).
אפשר וצריך להמנע מכל סוג של אלימות, זה מתחיל באלימות מילולית ויכול להמשך עד מקומות שכולנו מעדיפים להתעלם מהם, אבל הם כתובים בעיתונים, (ואני לא מדבר על המקרים בצבא).
זה מתחיל באנשים שלא מסוגלים לנצור את מקלדותים ומדי פעם משתחררת להם קללה עסיסית, נמשך באנשים ש"חייבים להגיב", שהרי כבודם נפגע משום שדמות וירטואלית קראה להם "אדיוט", וגולש לדחיפות ועימותים בתור לסופר, מועדון או כל מקרה אחר, זה יכול להסתיים בירייה בנהג שהעיר הערה לנהג אחר...
אז אם להיות כנים, במקום שכל אחד יתחיל לחפש אשמים במקומות אחרים, שיסתכל על עצמו, כשמישהו שלם עם עצמו ויודע שהוא שונה מאותה תופעה שאנו מנסים למגר, אז שיפנה לטפל באחרים, (אני יודע שאני נזהר בלשוני לא מעט, ומעטים האנשים שפגעתי בהם בפורומים, ברשת או בכל מקום אחר, אם בכלל קיימים כאלו [נשבע, זה הגיע להם]), כשאתם בטוחים שאתם בסדר, רק אז יש לכם הזכות לבקר אחרים.
באשר לאלימות בכלל, זו הפכה להיות מכת מדינה, משום מה נוטים להתייחס לתופעה בסלחנות, אלימות ברחובות, בבתי הספר ובכל מקום בו אנשים נפגשים האחד עם האחר.
עולה לאחרונה סוגיית יום הלימודים הארוך, אחד הטיעונים שעולים הוא שביה"ס ישמש כשמרטף לילדים, שהרי זה עדיף על שוטטות, אם לדבר בכנות, אני לא יודע מה עדיף, עקב הגידול המתמיד בכניסת נשק קר לבתי הספר, אולי עדיף שילדים ישבו בבית או יצאו לבלות עם חברים, הייתי עד למקרי אלימות לא מעטים בבית ספרי, (שנחשב לסביר), ומספר המקרים רק עולה, אחותי לומדת כרגע באותו ביה"ס ואנו מתגוררים מרחק לא רב ממנו, אני רואה את התלמידים ושם לב להתנהגותם, זה ייגמר לא טוב.
שינוי יקרה רק כאשר יבוא אסון, כנראה שנשק קר לא מרתיע אף אחד בבתי הספר ומחכים למקרים שתלמיד יגיע עם נשק חם, כבר קרו מקרים כאלו במדינות אחרות ומסתבר שיש לנו ה"כבוד" המפוקפק ללמוד מהן את הרע ולא את הטוב, אוהבים לקחת את ארה"ב כדוגמה לאלימות ופשיעה ולהגיד שאנו לומדים ממנה, צר לי לבשר לכם, כמישהו שגר בלוס אנג'לס כמעט שנה, והייתי בה גם לפני כשש שנים, אני יכול להגיד בודאות שהרחובות היום הרבה יותר בטוחים מאז, המשטרה עושה את עבודתה על הצד הטוב ביותר, (למרות מקרים ספורים של אוזלת יד או לחילופין - שוטרים שסרחו), אמנם לא למדתי שם במוסד חינוכי כלשהו, אך אני משוכנע שגם בתחום הזה נעשית שם עבודה רבה.
הרחובות שלנו עדיין בטוחים יותר מרחובות לוס אנג'לס, (לא אגיד ארה"ב, כי אין לי מושג איך זה במקומות אחרים, אבל מטרופוליטן מהגדולים בעולם בהחלט יכול לייצג מגמה, ניתן להביא את פעולותיו של ג'וליאני למיגור הפשע בניו-יורק כדוגמה, גם כן), אבל עם השיפור שחל שם וההדרדרות שחלה פה - לא רחוק היום שנזעק השמיימה בזעקת "איפה טעינו?!".
השינוי לא מתחיל רק בחינוך, הוא מתחיל שלב אחד מוקדם יותר, בכל האנשים שמתלוננים עליו, כי ביננו, כמשתתפים בפורום ששמו 20+, אנחנו מחוייבים לקצת יותר מאשר דיבורים, לכולם פה, בלי יוצא מן הכלל, יש אחריות, (ולו רק משום זכות הבחירה שיש לכל אחד מהנוכחים, בעזרתה הוא יכול להצביע ולשנות ולקבוע את עתיד המדינה, אמנם כל אחד הוא רק "לבנה" בחומה, אבל לבנה יכולה לכאוב כשמטיחים אותה במישהו).
מפריע לי לראות דיונים וויכוחים ברמה שאפילו אינה תיכונית, יש לזה חלק בעובדה שאיני כותב בפורום. פורום (המשתתפים בו) שאינו יכול לשמור על רמת דיון נאותה, אל לו להתלונן על פעלם ומעשיהם של אחרים, לא חוכמה לבקר אחרים כשאנחנו לא טובים יותר, אתם יכולים לומר לי בכנות שלו היינו יושבים יחד, פיסית, והיה עולה נושא אקטואלי או פוליטי, הויכוח היה נע על מי מנוחות ולא היו נשמעות קללות או אף צעקות וכו'?! (אני באמת לא מאמין שזה יגרר לאלימות פיסית, אני גם יודע שישנו מרחק רב בין אלימות מילולית לזו הפיסית, אבל דבר מוביל לדבר).
"השינוי מתחיל בכל אחד", זה בהחלט נשמע כמו קלישאה, אבל זה נכון, נוח לכולם לדבר על החינוך ולהתלונן עליו, "מליוני סיבות ואף לא תירוץ אחד...", חלק מהגולשים פה הינם הורים לילדים, חלק אחר לא כל כך רחוק מהיום הזה, (וחלק אולי ימנעו ), איזו דוגמה אתם יכולים לתת למי שיבוא אחריכם, אך יגדל תחת חסותכם?
כתבתי מגילה, המקרה הזה הרתיח אותי, קשה לי לקבל את השימוש באלימות במצב כזה, אפילו ג'ינגיס חאן שנחשב לאכזר אמר פעם "לעיתים אלימות אינה הפתרון", אפילו הוא הראה ניצוץ אנושיות, אני מקווה שזה היה מקרה אחרון, (חד פעמי הוא לא היה), אני בהחלט מקווה שמקרים כאלו לא יישנו, כל אחד ואחד נושא באחריות.
להפוך מישהו לשוליים זה אולי פתרון נוח, (אולי אפילו נכון), אבל לא הוגן, לדעתי הוא שקול לסילוק תלמידים מתפרעים מביה"ס במקום להתמודד איתם.
בכל אופן, כתבתי מתוך סערת רגשות, גם הזדהיתי עם הכותבת, אולי יש פה דברים שאתחרט על שכתבתי אותם, (על אף שקשה לי להאמין, אני שקול רוב הזמן).
תקראו, תפנימו, תגיבו.
אני חוזר למחבואי.
|