22-01-2006, 20:45
|
|
|
|
חבר מתאריך: 04.04.05
הודעות: 3,125
|
|
|
סגירת מעגל בעקבות האתר - על נסיבות נפילתו של הטייס מנחם אייל
על נסיבות נפילתו של הטייס מנחם אייל
נכנסתי לחדרו של בני שהיה עסוק בסידור חדרו לאחר ארבע שנות שרות. על הכסא היתה מונחת חבילה של חוברות ישנות של ביטאון חיל האוויר. בראש הערימה ראיתי את הכיתוב "עשרים שנה למלחמת יום הכיפורים", לקחתי את החוברת לידי ופתחתי אותה אקראית. החוברת נפתחה בעמוד 50 והכתבה "אמפר אחד איננו". התבוננתי בתמונה ומצאתי את הכיתוב מנחם אייל – טייס סקייהוק.
השם מנחם אייל הדליק אצלי נורה אדומה. לפני כחודש ימים התפרסם באתר FRESH באינטרנט במסגרת פורום צבא ובטחון קובץ שהכיל רשימה מלאה של כל מטוסי חיל האוויר אשר נפגעו מקום המדינה [1]. הרשימה כללה את תאריך נפילת המטוס שם הטייס ואזור הנפילה. הדבר הראשון שעשיתי בעת פרסום הרשימה היה לאתר את המטוס אשר נפל ב 16.10.1973 בשעות הבוקר. מצאתי ששני מטוסים נפלו באותו תאריך, פניתי למפרסם הרשימה אמיר שגב והבנתי שרק מטוס אחד היה מסוג סקייהוק.
עכשיו ידעתי בביטחון מי היה הטייס שאת מטוסו ראיתי נופל בשקט המדברי של ה 16.10.1973 .
במלחמת יום הכיפורים הייתי חייל חרמ"ש סדיר בחזית סיני אשר פלוגתו פלוגה י' מגדוד 79 הושמדה לאחר יום של לחימה. כמו מרבית מחברי שנשארו בחיים חיפשתי לי יחידה להצטרף אליה ומצאתי עצמי בנגמ"ש המסופח לפלוגת הטנקים ז' של אלי ששון ז"ל [2] גדוד 184 חטיבה 14. הלחימה התנהלה בגזרה המרכזית של התעלה. ב 15.10.1973 יצאנו יחד עם שאר החטיבה לאיגוף דרך החולות אשר הביא אותנו לכביש התעלה בתפר שבין ארמיה 2 וארמיה 3 המצריות. הקרב בליל הפריצה היה קשה ורווי נפגעים, הרוגים פצועים וכלי רק"ם רבים אשר נפגעו מטווחים קצרים ביותר בלחימה הקשה מול הכוחות המצריים הגדולים. לקראת שחר, לאחר שאיתן שביט ז"ל[3] שהיה הקצין על הנגמ"ש שלי חילץ פצועים רבים מצומת טרטור לכסיקון קבלנו פקודה לנוע לתאג"ד אחורי לחילוץ הפצועים. בעוד אנו פורקים את הפצועים בתאג"ד ראינו את הסקייהוק של מנחם אייל נפגע מטיל ונופל מבלי שהטייס נראה נוטש את מטוסו. החוויה הייתה קשה.
שלושים ושתיים שנה לאחר המלחה יצא לאור הספר "פלוגה י' בסופה" המתאר את לחימתה של פלוגה י' במלחמת יום הכיפורים ואת סיפורו של כל אחד מחייליה לאחר שהפלוגה התפרקה עד לסוף המלחמה. אביא ציטוט מהספר המתאר את האירוע:
"במצב זה, תוך שאנו נותנים טיפול ראשוני לכל הפצועים שהיו איתנו, עלה השחר של ה-16 באוקטובר. אחרי שניסינו ליצור קשר עם המג"ד ואחרי שהתברר שכוחותינו הצליחו לתפוס רצועה באורך מספר קילומטרים, החליט איתן לפנות לאחור את כל הפצועים שהיו על הנגמ"ש. נסענו עם אור ראשון חזרה על הצירים השוממים במהירות, כאשר לפתע נחבט הנגמ"ש בחוזקה בתוך בור שנפער בכביש כתוצאה מפגיעת פגז. נפילה איומה זו והחבטות שבאו בעקבותיה הוסיפו לנו פצוע נוסף בנגמ"ש.
עברנו דרך תאג"ד של אחד מגדודי התותחנים. היה זה ממש לפני אור ראשון עם הנץ החמה. היה שקט מסביב, ערפל כבד כיסה את האדמה וטל סמיך הרטיב את הכל מסביב. באותם רגעים של שלווה, כשהפצועים קיבלו טיפול ראשוני לפני שהופנינו לתאג"ד הגדול, ראיתי בשמים מטוס שלנו טס בודד לכיוון מערב. רעש מנועיו כמעט ולא נשמע, ולפתע דלק אחריו במהירות טיל קרקע-אוויר. הטווח ביניהם התקצר והטיל פגע במטוס שנכנס לסחרור והתרסק מעבר לדיונות החול רחוק מאתנו. לא נראה מצנח נפתח. היה משהו מהמם בסיטואציה של השקט, השלווה והאדישות לאירוע כזה של נפילת מטוס שלנו, מבלי שמישהו יתייחס או ינסה לברר מה עלה בגורלו של הטייס. עוד מיתוס התנפץ.
המשכנו משם לתאג"ד בציר "עכביש" מתג 55 ושם הורדנו את כל הפצועים שהיו עמנו ואת אנשי הצוות שפינינו, שלא היו להם כלים. עמדתי בצד הנגמ"ש ומניתי את היורדים. על הנגמ"ש היו 32 לוחמים, בחלקם הגדול פצועים שנתלו על הנגמ"ש במקומות שונים. בצריחון המפקד עמדו שני אנשים, עד כדי כך הגיעה הצפיפות. לאחר שפרקנו את הנגמ"ש חזרנו מערבה לתאג"ד שהיה במעוז "לקקן" כדי לפנות פצועים נוספים. נשארנו הנגמ"ש היחיד בגדוד למשימות אלה. ב"לקקן" המתנו זמן מה עד שהרופא סיים לנתח, על הכביש, חייל במצב קריטי, ואז נסענו בשדרה של שלושה נגמ"שים לפינוי פצועים מ"לקקן" לכיוון "טסה", באותה דרך איגוף בחולות שבה נסענו לילה קודם לכן. עוד בטרם היציאה בדקנו את הנגמ"ש ומצאנו את הדפנות החיצוניות שלו מלאות ברסיסים. בדופן השמאלית, באזור שבו ישבתי, מצאתי תקועים שלושה קליעים שחלקם האחורי מבצבץ מתוך המתכת. הרגשתי שעברנו זמן קשה וההשגחה היתה לצידנו".
מאז אותו אירוע תהיתי בליבי מי היה טייס הסקייהוק אשר נפגע מול ענינו. פרסום רשימת חללי חיל האוויר בפורום צבא ובטחון באתר FRESH פתר עבורי את התעלומה.
בכתבה שפורסמה בביטאון חיל האוויר באוקטובר 1993 נכתב: "איש לא ראה את מטוסו של איל נפגע, איש לא ראה אותו נוטש. הוא דיווח שהוא נכנס ליעף, ודיווח שהוא יוצא. מלבד זאת, לא אמר אף מלה בקשר. שוב ושוב קראו חברי המבנה בקשר ל"אמפר אחד", קוד הקריאה של אייל, אך לשווא. לא היתה תשובה". בכתבה מוזכר כי נערכה חקירה לגבי נסיבות היפגעות המטוס וכי מציאת השברים "...חיזקה את ההערה הראשונית, שמנחם אכן נפגע בזמן הטיסה הנמוכה, ושהמטוס התפרק על הקרקע לחלקים שלמים, מבלי שהתפוצץ".
כעד ראיה אני רוצה להדגיש שהמסקנות האלו אינן נכונות. המטוס נפגע בגובה רב יחסית במהלך טיסה מערבה, כנראה לאחר שיצא מיעף התקיפה אבל היה בגובה רב.
אין בעובדות אלו משום נחמה למשפחה אבל יש בהן לתת מידע מדויק יותר על נסיבות נפילתו של הטייס איין מנחם. יהי זכרו ברוך.
[1] כתובת האשכול באתר
http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=119434
[2] משפחתו של אלי ששון ז"ל שהיה מ"פ טנקים ז' ושנהרג יומיים לאחר מכן בהסתערות פלוגתו על החווה הסינית קיבלה לאחר המלחמה את עיטור העוז על חלקו בלחימה.
[3] משפחתו של איתן שביט ז"ל שנהרג באותו יום שבו נהרג מנחם אייל קיבל לאחר המלחמה את צל"ש הרמטכ"ל על חלקו בסיוע פצועים תחת אש בליל הפריצה.
נערך לאחרונה ע"י יוסיפון בתאריך 22-01-2006 בשעה 21:30.
סיבה: תיקון הקישור
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
