הוויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית, שכל אחד יכל לערוך בה ערכים. זהו חוזקה – האנציקלופדיה חינמית ונוצרת ע"י הגולשים ללא הוצאות כספיות על עריכה ותכנים. אך זהו גם חסרונה – רבים המקרים בהם נעשית עריכה חובבנית שגורמת קושי בהבנת הנושאים. במקרים טעונים מסויימים, אפילו נערכות "מלחמות" שינויים של הערכים הרלוונטיים.

אבל כיום, כ- 4 שנים לאחר יצירת האנציקלופדיה החופשית, ועם מליוני ערכים, זוהי כבר אנציקלופדיה בעלת משקל (וירטואלי כמובן) והשפעה.

ב- Nature החליטו לבדוק את רמת הדיוק של ערכים מדעיים ע"י השוואה לאנציקלופדיה בריטניקה, אחת האנציקלופדיות המקיפות והמכובדות ביותר.
כדי לבצע את ההשוואה נבחרו 50 ערכים מדעיים מתחומים מגוונים. כתבי Nature העתיקו את תכני הערכים מגרסאות האנגלית של הוויקיפדיה ושל בריטניקה, ושלחו את ההעתקים למומחים. אלו נענו לאתגר ויצרו 42 סקירות מועילות על הערכים השונים.
לאחר מכן בוצע שקלול אי הדיוקים, והתוצאה היא שבוויקיפדיה, בממוצע, ישנם כארבעה אי-דיוקים במאמר. בבריטניקה כשלשה.

על נושא העריכה בוויקיפדיה קיימת הסכמה די רחבה: יש בעיה. אולם מהממצאים עולה כי רמת המאמרים בוויקיפדיה, מבחינת הדיוק בעובדות, דומה מאד לזה של בריטניקה, הנחשבת אחת מהאנציקלופדיות הטובות שבנמצא.

יש מי שמופתע מכך שיש כל-כך מעט שגיאות בוויקיפדיה. אחרים יחשבו שאולי דווקא הממצאים מרמזים על בעיה בבריטניקה ולא צריך לשבח כל-כך את הוויקיפדיה. אבל ללא ספק, הבדיקה הזו מבססת את מעמדה של הוויקיפדיה כמקור מידע אמין יחסית... לפחות בנושאים מדעיים שאינם נתונים במחלוקת.

ב- Nature קוראים למדענים להשתתף במאמץ המשותף ולתגבר את הכותבים, כדי לאפשר לוויקיפדיה להגיע לרמה גבוהה אף יותר.
מטרתם של מקימי הוויקיפדיה, להיות טובים לפחות כמו בריטניקה, עוד יכולה להתגשם.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://galbarak.co.il/for_other_uses/freshsignature2.png]

מדובר, כמובן, על וויקיפדיה אנגלית בלבד, בעברית אני בטוח שיש עוד הרבה טעויות, בעיקר בערכים המדעיים.
למקור מידע (חינמי) מהימן עדיף להסתמך על וויקפדיה אנגלית בלבד, בעברית יש הרבה יותר טעויות, ורמת המיהמנות שלה ירודה בהרבה.
אגב, האם אחד מהפורטלים הגדולים (או, אפילו, איזה "בלוגר" כמוך) מתכוון להרים את הכפפה הנדרשת כ"כ: "מי יותר מהמן - אנציקלופדיית YNET או WIKIPEDIA עברית?".
ערב טוב,

למרות שהכתוב בוודאי אינו אובייקטיבי, קרא כאן.

בוואי הערכים נכתבו ע"י מומחים בתחום והערכים לא ניתנים לשינוי.
עולה השאלה, מהם "מומחים". אני נוטה לחשוב שיותר מומחים מרוב עורכי הויקיפדיה :-)


שי.

ב-YNET עושה רושם שיש "מומחים" ברמה שלא עולה על זו של ילדים בני יומם. לא ברור לי מה גורם לך לחשוב שהמומחים שלהם טובים יותר...

כמות אלו שיכולים לשנות ערכים בויקיפדיה גדול יותר.

כל מומחי וואי נט יכולים לשנות את הערכים בויקיפדיה והמקרה ההפוך הוא שגוי.

שי.

כל מומחי ynet יכולים לשנות את ויקיפדיה, איך אין הם עושים כן. אנחנו מדברים
על המצב בפועל, ולא על מצב היפותטי לחלוטין שקיים רק אצלך.

בפועל, כדי להשחית את ויקיפדיה יש צורך בהשקעת מאמץ גדולה יותר מאשר
בשחזור, ועם כמות האנשים העוקבים אחר כל מאמר, שחזורים מתבצעים כמעט
אוטומטית(גם במקרים של טעויות בשוגג, ולא רק במקרים של השחתה).

בפועל, לרוב ובגדול ויקיפדיה מספיק טובה. בריטניקה אמנם יכולה להתחרות בה,
אבל ynet בטח שלא.

לא הצלחת להרשים.

בכל מקרה, שאלת שאלה וקיבלת תשובה.
מה שרשמת, שטות או לא, זה עדיין דבר שלא קורה בפועל, גם אם רשמת כך.
אבל הנסיון בהחלט חביב.

הסברתי מדוע אני נוטה לחשוב כך.

שי.

נלעג שאתה מעז לכנות את דבריך "עניינים", כשהאשכול עוסק במצב בפועל,
ואילו אתה זה שהכניס את המצבים ההיפותטיים שלך "ובכן, אבל מומחי ynet
יכולים לעשות כך וכך"...

מה שרשמת, שטות מוחלטת, הוא דבר שאיננו קורה בפועל, ואתה עצמך כתבת
כך. כן, שי, זו המשמעות של "יכולים", בניגוד ל"עושים".

הנסיון שלך להשליך עלי את החיים בחלומות והזיות("הם יכולים, הם יכולים") ירוד
למדי. בעצם, ירוד מאוד. מאוד מאוד.

המשך דיון בפרטי בלבד, וזו האזהרה האחרונה בנושא.

את המילה האחרונה, אם קיימת היא, תאמר לי בתא הדואר. לא כאן.

שי.

כבוד המנהל, אם יש לך מה לומר לי בפרטי - אמור זאת בפרטי.
לשקרים ולאיומים שלך על גבי הפורום אגיב על גבי הפורום.

אם אין לך דבר מה לומר בנוגע לנושא האשכול(אמינותה ודיוקה
של ויקיפדיה, אודה לך אם תבליג על הפגיעה בגאוותך (אויה,
משתמש פשוט שאיננו מנהל העז לענות לך!), ותוותר על התגובה
המלאה בעלבונות ובאיומים.

אם יש לך מה לומר לגבי אמינותה של ויקיפדיה, יכולות העריכה,
ההשחתה והשחזור בה, או השוואתה ל-ynet אשמח לשמוע.

ושוב, אם יש דבר שברצונך להגיד לי, ואינו קשור לנושא האשכול,
אנא השתמש באופציית ההודעות הפרטיות. תוכל לשלוח לי הודעה
פרטית ע"י לחיצה כאן. יום טוב.

במידה ותרצה להגיב לעניין, אך בין כל השקרים והאיומים שכחת
מה הייתה התגובה האחרונה בענף שהתייחסה לנושא אמינותה
של ויקיפדיה, הנה היא כאן, לנוחיותך:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AlexKarpman כל מומחי ynet יכולים לשנות את ויקיפדיה, איך אין הם עושים כן. אנחנו מדברים על המצב בפועל, ולא על מצב היפותטי לחלוטין שקיים רק אצלך. בפועל, כדי להשחית את ויקיפדיה יש צורך בהשקעת מאמץ גדולה יותר מאשר בשחזור, ועם כמות האנשים העוקבים אחר כל מאמר, שחזורים מתבצעים כמעט אוטומטית(גם במקרים של טעויות בשוגג, ולא רק במקרים של השחתה). בפועל, לרוב ובגדול ויקיפדיה מספיק טובה. בריטניקה אמנם יכולה להתחרות בה, אבל ynet בטח שלא.

שבוע טוב.

שי.

נכנסתי לווקיפדיה (הגירסה העברית) או איך שלא קוראים לזה.... ובדקתי מספר מונחים רפואיים.... כמה טעויות ,חוסר דיוק ורמת ניסוח מתחת לכל ביקורת!!! (נא לא לשכוח שבכל זאת מדובר באיצקלופדיה.....) כנראה מה שבחינם תמיד דפוק.....

נכנסתי גם לביולוגיה...... אויי ווי!!! אסון!!! כמה שטויות!!!

אז תיקנת אותן?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://galbarak.co.il/for_other_uses/freshsignature2.png]

מהן כן כי היא פשוט הביאה לי את הקריזה..... את השאר לא כי אין את אופציית העריכה.... יש שם פשוט דיסאיפורמציה מעוררת בחילה!!!

לדעתי וויקפדיה היא אנציקלופדיה טובה מאוד, אצלי היא דף הבית!
האנגלית יותר מדוייקת. וזה כמו לינוקס, חינם אבל טוב (יחסית).
חוץ מזה זה מעודכן, וזה מיזם מצויין.

רוב הערכים שבדקתי פגומים.... אם בשבילך זה נקרא מצויין שיהיה לבריאות

אתה חוזר ומזכיר כמה שזה נורא, אתב יכול לתת דוגמאות?

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

ADH

מתוך Wikipedia


Jump to: navigation, search
וזופרסין (Vasopressin), המכונה גם הורמון נוגד השתנה (הורמון אנטי-דיורטי) (ADH – Antidiuretic hormone) משפיע על הכליות כשהוא מווסת את הפרשת השתן בהתאם לרמת המלחים בדם וכמות הנוזלים בגוף.

כאשר הגוף חש בירידת שיעור המים בדם (ובעליית שיעור המלחים) מופרש ההורמון מבלוטת ההיפותלמוס אשר במוח, ומגיע דרך זרם הדם אל הכליות שם באמצעות מספר תהליכים הוא מקטין את אחוז המים אשר יסוננו דרך הכליות ויגיעו לשלפוחית השתן. כך יווצר איזון בין אחוז המלחים בגוף ולבין אחוז המים בו, ויוקטן הסיכוי להתייבשות.

מצב בו קיים חסר בהפרשת ההורמון וזופרסין נקרא סכרת תפלה, ובו מופרשות כמויות גדולות מאוד של שתן והחולה נמצא בסכנת התייבשות. הטיפול במחלה הוא מתן ההורמון בזריקה.

1. ADH לא מופרש ע"י ההיפוטלמוס אלה מיוצר בהיפוטלמוס.
2. משפיע גם על כלי דם פריפריים השפעה זו חשובה לא פחות מזו על הכליות.
3. ADH מבצע תהליך אחד ויחיד ולא מספר תהליכים.


LH

מתוך Wikipedia


Jump to: navigation, search
הורמון מחלמן (LH – Luteinizing hormone) מופרש על-ידי בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) ומעורר יחד עם FSH ההורמון המעורר זקיקים את הורמוני הרביה.


לא מדוייק.

נמק

מתוך Wikipedia


Jump to: navigation, search
נמק (בלועזית: גנגרינה) הינו מוות נרחב של רקמות בגוף כתוצאה מזיהום או חוסר חמצן.

נמקים שכיחים בקצוות הגוף, ובעיקר בגפיים. נמק יכול להיגרם כתוצאה:

• מזיהום קשה הנגרם על-ידי חיידקים,
• מטראומה (פציעה), עקב הרס כלי דם,
• מקריש דם, החוסם מעבר דם אל הרקמות.

נמק עלול להוות סכנת חיים. תאי הגוף מקבלים באופן שגרתי אותות מתאים סמוכים ברקמה, אותות המעודדים אותם להמשיך במחזור התא ובפעילות המטבולית השוטפת. כשתאים רבים מתים הם מפסיקים לשלוח אותות לתאים הסמוכים, וכך מתפשט הנמק - לעתים במהירות רבה.

עד לאחרונה לא ניתן היה לטפל בנמקים; הפתרון ההכרחי היה (ועדיין, במרבית המקרים) להיפטר מהרקמה הנמקה. דבר זה מתבצע באמצעות:

• קילוף הרקמה הנמקה; תהליך זה מבוצע בדרך-כלל בנמקים שטחיים על-פני העור,
• נשירה טבעית של הרקמה,
• קטיעת האיבר הנמק.

במקרה של זיהום חיידקים, טיפול מסיבי באנטיביוטיקה יכול לשפר את המצב.

שיטות חדשות לטיפול בנמקים מתמקדות בשחזור כירורגי-פלסטי האיבר הפגוע, ובמיוחד בשחזור כלי הדם שנהרסו.

חיידקים מסוימים, ובמיוחד הסוגים סטרפטוקוקוס וסטאפילוקוקס, המכונים "חיידקים אוכלי בשר", מסוגלים לגרום לזיהומים נרחבים הגורמים לנמק; זיהומים אלו ידועים בהתפשטותם המהירה, המגיעה ל-3 ס"מ בשעה. שיעור התמותה עומד על כ-20%; כשהזיהום לא מטופל, המוות ודאי (שיעור תמותה של 100%).

1. גנגרנה זה סוג של נמק, נמק בלועזית- NECROSIS .
2. טיפול אנטיביוטי בנמק שנגרם מזהום משפר רק את מצבה של חברת קדיש"א.

מוגלה

מתוך Wikipedia


Jump to: navigation, search
מוגלה הינו נוזל צמיג לבן-צהוב המופיע בפצעים ומעיד על זיהום, בדרך-כלל חיידקי.

המוגלה מופיעה לאחר שמערכת החיסון של הגוף זיהתה את הזיהום ונקטה בצעדים לחיסולו. המוגלה מכילה חיידקים ותאי גוף מתים, תאי דם לבנים וחומרי פסולת שונים, כגון רעלנים שהחיידקים הפרישו, פיסות ממברנה של תאים שנהרסו וכן חומר בין-תאי, המשמש כדבק בין תאי הרקמה.

כשחיידקים חיים נודדים מהמוגלה אל מחזור הדם עלול להיווצר מיגוּל דם (בלועזית: פיאמיה, Pyemia). החיידקים הנודדים עלולים להגיע דרך מחזור הדם למקומות שונים בגוף, להתיישב בהם וליצור דלקות נוספות. מיגול דם נחשב כסוג של רעלת דם (טוקסמיה).

אזור מוגלתי המוקף ברקמות מתות נקרא מורסה (בלועזית: אבצס, Abscess). מורסות מופיעות בדרך-כלל על העור כשלפוחיות, אך הן עשויות להיווצר בכל מקום בגוף. מורסות עלולות לגדול, להתפשט ולהתפתח לנמק, מצב חמור ובלתי-הפיך המצריך במקרים רבים כריתת האזור או האיבר הנגוע. הדרך לטיפול במורסות היא בדרך-כלל ניקוז כירורגי שלהן

1. הגדרה של פיימה לא מדוייקת.
2. מורסה לא מוקפת ברקמות מתות.

סחוס

מתוך Wikipedia


Jump to: navigation, search
סחוס הוא חומר גמיש ורך הנמצא בין העצמות ונותן לעצמות גמישות

שטויות במיץ עגבניות.

פרולקטין

מתוך Wikipedia


Jump to: navigation, search
פרולקטין (PRL - PROLACTIN) הוא סוג של הורמון המכונה גם הורמון לקטוגני (lactogenic hormone) מופרש על-ידי בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) (Adenohypophysis) ותפקידו בעיקר בתהליכי הרביה. הוא מסייע בייצור תאי זרע ולחילופין מסייע לייצור חלב אחרי הלידה. לאחר הלידה, פעולת היניקה של התינוק מעודדת ייצור פרולקטין נוסף. רמות גבוהות של פרולקטין מעודדות דיכוי של מחזור הביוץ, כתוצאה מעיכוב של ייצור FSH ו-GnRH.





מסייע ביצור תאי זרע???!!! פרס נובל למי שכתב..... קח פרולקטין ונראה כמה ילדים תביא לעולם....


לימפוציטים מסוג T (או פשוט תאי T) הם סוג של תאי דם לבנים. הם קרויים כך משום שהם נוצרים בבלוטת התימוס (Thymus).

לא מיוצרים בתימוס אלה במח העצמות אבל "מבשילים" בתימוס


הייתי יכול להמשיך אבל יש מבחנים להכין.......אם יש לך ספק אפשר לפתוח אשכול שירכז את כל הבילבולים שיש שם.....

הכליות חיוניות ביותר לגוף האדם - אי תפקוד הכליות במשך עשר דקות עלול לגרום למוות. כתוצאה מכך, חולי כליות למיניהם נזקקים לדיאליזה.

10 דקות של אי ספיקה גורמים למוות??? איך שורדים חולים עם אי ספיקה חריפה?? איך שורדים חולים עם ספיקה כרונית בין הדיאליזות?? פשוט הפלצה!!!!

טרנסברס - transverse plane: המישור החותך את הגוף ב 90 מעלות, תמיד מאונך לגוף, מקביל לרצפה

מקביל לרצפה זאת אומרת מאוזן לגוף לא מאונך...... חוסר ידע בסיסי בעברית לא ברפואה!!!

• הרחקה - abduction: ההתרחקות של היד ממרכז הגוף הצידה.

• הקירוב: - adduction: התקרבות של היד מצידי הגוף למרכזו

של כל איבר לא רק היד....

הושט הוא צינור המחבר את החלק התחתון של הגרון (הלוע) עם הקיבה. הושט הוא חלק מצינור העיכול

הצילו!!! ממתי הלוע זה החלק התחתון של הגרון??? אולי ההפך הוא הנכון???

סרעפת

מתוך Wikipedia


Jump to: navigation, search
הסרעפת היא שריר רחב המפריד בין בית החזה לחלל הבטן.

הסרעפת קיימת אצל כל היונקים וגם אצל כמה מיני עופות. אצל בני האדם הסרעפת צמודה לחוליות המותניים, הצלעות התחתונות, ולעצם החזה. שלושה פתחים עיקריים בסרעפת מאפשרים את מעבר הושט, אבי העורקים, הורידים, העצבים, הכבד ותעלות בית החזה.

אצל בני האדם הסרעפת היא אליפטית, משופעת למעלה, גבוהה יותר בחזית הגוף מאשר בגב, ובעלת קימור בזמן שהיא "נחה".

כיווץ והתרפות הסרעפת הם חלק חשוב בתהליך הנשימה. במהלך שאיפה הסרעפת מתכווצת, נעשית שטוחה ומרחיבה את שטח בית החזה והאוויר זורם ממנה אל הריאות על מנת למלא את הואקום שנוצר בהם. במהלך הנשיפה, כאשר האוויר יוצא מהגוף, הסרעפת נרפת.

כיווץ הסרעפת מפעיל לחץ על הבטן, לחץ זה ממריץ את הקיבה וכך הסרעפת מסייעת לתהליך עיכול. לסרעפת חלק גם בתהליכי ההקאה, מתן השתן והצואה.

הסרעפת מעוצבבת בעיקר על ידי העצב הפרני (Phrenic) שיוצא בעיקר מעל החוליה הצווארית הרביעית (C4)

התכווצויות לא רצוניות ולא סדירות של הסרעפת גורמות לשיהוקים.

1. ממתי הכבד עובר דרך פתח בסרעפת????
2.התרחבות הסרעפת מורידה את הלחץ בבית החזה.
3.האוויר זורם מהסביבה ולא מהסרעפת.

אנמיה (Anemia) היא שם כולל לכמה מחלות שהמשותף לכולן: אי-יכולת של הדם לשאת כמות מספקת של חמצן אל תאי הגוף.

מבחינים בין סוגי אנמיה כתוצאה מחוסר תזונתי

לא!!! אנמיה הינה ירידה בכמות ההמוגלובין, הרעלה מחד תחמוצת הפחמן מורידה את יכולת נשיאת החמצן של הדם ואין מדובר באנמיה!!


די מספיק ליום אחד.....

כי המחקר השווה מהשפה האנגלית,ולא נראה לי ששבועון מפורסם כמו Nature יפרסם מידע לא אמין.
בכל מקרה דוק,אתה מוזמן לתקן .

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לא יודע לא בדקתי....

כתבה שנתקלתי בה לאחרונה מספרת על נסיון שיתחיל בעתיד הקרוב ליצירת אלטרנטיבה לוויקיפדיה, שתפעל בצורה דומה לוויקיפדיה בכך שיקבל תרומות כתובות מהציבור. אולם המיזם הזה שמדובר עליו בכתבה מתכוון להעסיק מומחים, שיעברו גם על החומר הכתוב ויאשרו/יתקנו/יערכו אותו, כך שהאמינות, באופן כללי, צפויה להיות ברמה גבוהה מאשר זו שניתן להבטיח בוויקיפדיה - ובכל זאת זה יהיה חופשי.

מעניין יהיה לראות איך זה יתפתח...

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://galbarak.co.il/for_other_uses/freshsignature2.png]