|
12-12-2005, 14:14
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.01.05
הודעות: 13,766
|
|
כתבה מבטאון חה"א, שאולי ישפוך קצת אור ויאפשר להבין איך דברים מתנהלים...
נא להכיר: סגן מפקד יחידה 669, בעל פרופיל 21
רוני ווינקלר, צילום: קרין דנון
יחידת החילוץ והפינוי בהיטס (669) של חיל-האוויר היא אחת היחידות המובחרות והמבוקשות בצה"ל. סגן מפקד היחידה הוא, באופן טבעי, בעל תפקיד מפתח בה. לכאורה, ניתן להניח שמי שנושא את התואר הוא לוחם עם עבר עשיר, בעל פרופיל 97, "פייטר" אמיתי. אבל לרס"ן א' (34), שנכנס לתפקידו לפני מספר חודשים, אין עבר של לוחם. בעצם, הוא אפילו לא אמור היה להתגייס לצה"ל: הפרופיל הרפואי שלו הוא בכלל 21.
"התגייסתי בשנת 1989 ודיווחתי שיש לי אלרגיה לעקיצות דבורים", מספר א'. "הנחתי שתהיה לי בעיה בצבא, אבל לא ידעתי עד כמה". בחודשים שקדמו לגיוסו אירעו בארץ שני מקרים בהם מתו אנשים כתוצאה מעקיצת דבורה. הצבא לא לקח סיכון והחליט שלא לגייס את א'. "אם אתה רוצה, תתנדב", אמרו לו בלשכת הגיוס.
"לא היתה לי שום מגבלה פיסית, הייתי שחקן כדורסל פעיל ואחת הקבוצות בליגת-העל אפילו הציעה לי לוותר על הצבא ולהתחיל קריירה אצלם", הוא מספר. "אבל לא הייתי בטוח שאני מתאים לכדורסל. בחרתי להתגייס לצבא".
א' התגייס ליחידת "שלדג" של חיל-האוויר ושובץ לתפקיד טכני-הנדסי באחת המחלקות ביחידה. "לא היה לי מושג לאן אני מתגייס, לא הכרתי את 'שלדג', אבל באתי מקיבוץ צובה, שם הנורמה היתה ברורה: מי שיכול, מתגייס. לא היתה לי התלבטות".
מפקד היחידה באותה תקופה, האלוף בני גנץ (כיום אלוף פיקוד צפון), עודד את א' להתקדם בצבא ולצאת לקורס קצינים. בינואר 1991, במהלך מלחמת המפרץ, הגיע א' לבית-הספר לקצינים של צה"ל. "לא חשבתי על קורס קצינים כעל תחילתה של קריירה צבאית", הוא מספר. "רציתי פשוט למצות את עצמי ולתרום יותר ליחידה".
בסיום הקורס חזר א' ל"שלדג" ומונה למפקד מחלקה. הוא לא היה לוחם ביחידה, אבל תפקידו כלל פיקוד על כ-30 אנשים, ביניהם גם לוחמים. "הייתי אחראי על כל תחום הרכב המבצעי ביחידה", הוא אומר. "לאחר כשנתיים בתפקיד, יצאתי ללימודים מטעם הצבא".
עם סיום הלימודים חזר א' ליחידה ושימש כמפקד גף. "כבר פיקדתי על 80 אנשים, אבל עדיין לא חשבתי במושגים של קריירה", הוא אומר. "אחר-כך הייתי קצין אג"מ ב'שלדג' ואז עברתי למטה חיל-האוויר". א' מונה לראש מדור חלל ולווינות במחלקת אמצעי לחימה והיה הראשון ששירת בתפקיד זה. "פתאום התחלתי להתעסק עם סטטוספירות ועם גבהים של 36 אלף קילומטר", הוא מתאר את המעבר מהשטח ב"שלדג" אל העיסוק בחלל. "זה תחום שמאוד עניין אותי, למדתי אותו מהר יחסית. היה לי מזל כי רוב האנשים לא הכירו אותו. מהר מאוד, גם כשעוד לא ידעתי הרבה, ידעתי יותר מאחרים. היום, חיל-האוויר יודע על תחום החלל הרבה יותר ממה שידע לפני שלוש שנים, כשהתחלתי את התפקיד".
גם בזמן שירותו במטה המשיך א' לשרת ב"שלדג" במסגרת הצבת חירום (הצ"ח). "הגעתי ליחידה פעם בשבוע וגם בתקופה הזו התעסקתי בפעילות מבצעית", הוא מספר. "היו מקרים בהם הייתי ביחידה חודש רצוף וגם יותר".
רס"ן א' התכוון להשתחרר מהצבא. אבל אז, לפני כשנה, הגיעה ההצעה לשמש כסגן מפקד יחידה 669. "פנו אלי כמה אנשים, שמעתי על מה מדובר, והבנתי שבניגוד למה שחשבתי - ייתכן שאני כן יכול להתקדם בצבא, בערוץ הפיקודי. אחרי שבעה חודשים כבר הייתי כאן".
הוא עבר השלמות בתחומי העיסוק של היחידה והשתתף בקורס צלילה, בקורס חילוץ באמצעות כבל ובקורסים שונים נוספים. "המטרה היא בעצם לאפשר לי לנהל ביחידה", אומר א'. "אני לא אהיה ראשון המחלצים אף פעם, אבל אני אבין מה קורה בשטח, אוכל לצאת לפעילויות ובעיקר לפקד עליהן. עוד אין לי ניסיון בכל התחומים, חסר לי בעיקר ניסיון מבצעי, אבל אני מוסמך כלוחם ביחידה".
מלבד היותו סגן מפקד שלא צמח ביחידה, א' הוא גם, כאמור, סגן מפקד שלא סיים מסלול לוחם. "במשך שנים ראיתי את הדברים מהצד וידעתי שאני לא שם", הוא אומר. "הייתי אומנם במעגל הקרוב של הדברים והייתי בקשר עם הכוח בשטח, אבל לא הייתי לוחם. רק כאן, ב-669, נפתחה בפני האפשרות להיות בנקודת הפעילות. כאן אני מרגיש שאני ממצה טוב יותר את היכולות שלי. באמת אין לי מגבלה פיסית, אני עושה הכל וזה מימוש של משהו שרציתי מזמן - להיכנס למסלול הפיקודי ולהתמודד עם האתגר הגדול ביותר בחיל-האוויר, לדעתי: פיקוד על ארגון".
בינתיים, לא השתתף א' בפעילות מבצעית ביחידה. בשלב הראשון הוא יצטרף כמתלמד לצוות אחר ורק בהמשך ישובץ כחבר רגיל בצוות. "בינתיים אני תופס כוננות כמנהל", הוא מספר. "אבל הכיוון הוא בהחלט פעילות מבצעית".
_____________________________________
ציטוט:
"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.
|
|
|