הודעה זו נכתבה באופן חד פעמי לשם משתמשת זו בשם אנונימית בת 17 .
להלן ההודעה שהתבקשנו להעלות :

הוא אוהב אותי ואני אותו....
אוהב אותי זו לא המילה זה הרבה יותר מזה....
אנחנו ביחד בין חצי שנה לבין שנה, לא אדייק בכוונה...
אך בזמן האחרון אני שמה לב שהוא מעצבן אותי המון, ולא משנה למה פשוט מעצבן, כל מה שלא יגיד... כל מה שלא יעשה... גם אם אלה הן כוונות טובות, ואלה הן רק כוונות טובות!!! ואני מעריכה מאוד אותו ואת כל מה שאני עושה בשבילי.... אני אוהבת אותו המון!!! פשוט לא מתארת את עצמי בלעדיו או פשוט עם מישהו אחר, אני לא אומר שהוא זה שאתחתן איתו אבל הכי לא הייתי רוצה שזה ייגמר...
אבל מסכן, לא מגיע לו היחס שלי... אני מרגישה מגעילה ומנסה לשנות זאת, אבל בלתי אפשרי, אני שמה לב שאני מתחמקת מרגעים אינטימיים שלנו, וכשהוא מזכיר לי את זה שמזמן לא בילינו יחד...אהמ...אהמ... זה רק מעצבן אותי יותר... ולא כי אני חושבת שרק זה בראש שלו, או שרק בגלל זה הוא איתי... אני בטוחה שהוא לא... ואני מבינה אותו אחרי הכל כל אחד היה רוצה קצת אנטימיות עם בן/בת זוגו... עכשיו גם באה התקופה הלחוצה: ללימודים עבודה ועוד... יוצא שאם אנחנו יכולים להפגש אז זה רק בסופי שבוע, וזה לא משו משו כי פגישה אחת לשבוע לא מספיקה, וחוצמזה אני גם רוצה לבלות עם חברות שלי שגם אומרות שאני לא מבלה איתן מספיק ואני יותר איתו... לא מבינים אותי... אני נקרעת... אבל זהו כבר נושא אחר שלא נכנס אליו כרגע...
פעם הבעיה הייתה שהוא חנק אותי מאהבה( בהודעות אהבה, בקוצי פוצי כל היום...) אבל התרגלתי לזה ודווקא אהבתי, חוצזמה שהוא גם אחרי כמה שיחות הפחית בהם... אבל עכשיו כאילו הכל חוזר שוב, אני כל הזמן בעצבים עליו אני מרגישה חרא עם עצמי ולא יודעת מה לעשות!!!!..... האם פרידה היא הפתרון????

ושוב רוצה להזכיר שאני מאוהבת בו עד השמיים, הוא הבנאדם המושלם!!! אני מתעוורת לנוכח בנים אחרים כי רק הוא בליבי... ולא מגיע לו היחס שלי.... ממש לא!!!!

תודה מראש לכל המגיבים וסליחה על המגילה....

מה השתנה בעצם?

אולי את כבר לא אוהבת אותו, ובגלל זה כל הדברים הקטנים שפעם לא הפריעו לך, היום מאוד מפריעים לך? אולי את נאחזת במחשבה שאת עדיין אוהבת אותו, רק בגלל שאת לא יכולה לדמיין את עצמך עם מישהו אחר, אבל בעצם זה נגמר, ואת פשוט לא מוכנה להאמין בזה.

בגלל שאני לא יודע את גילך אז אין לי כ"כ הרבה עצות...רק אחת...

הנה היא:

אני לא חושב שלהיפרד זה כדאי במקרה הזה...
ואני יסביר:
אם שניכם אוהבים אחד את השני אהבה כ"כ עזה(אני לא מאמין שהוצאתי מילה כזאת מהפה....) אז למה להיפרד?!
אם את אומרת שאת קצת מבולבלת או רוצה קצת שקט לכי איתו קחי אותו לקניון או משו סתם תשבו תאכלו גלידה ותשפכי מולו מה שעל ליבך תגידי לו שאת קצת מבולבלת(לפי מה שאני הבנתי) ואולי תיקחי כמה ימים שלא תדברו יעני נתק של שלוש ימים או שבוע ואז ההאבה ביניכים תתגבר ושתראי אותו את לא תירצי לעזוב אותו.....

זהו מקווה שעזרתי.....

שתיהיה שבת-שלום ..חחח...לכווווווווולם(ן)

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

יכול להיות שבאמת האהבה שלך כלפיו מתחילה לפחות,איך את יכולה להתעצבן עליו כל הזמן כשהוא לא עשה בעצם כלום?מה הסיבה לכך?חשבת על זה?מאילא היו סיבות הגיוניות לזה שאת מתעצבנת ממנו כ"כ אבל לפי מה שסיפרת אני לא רואה שום סיבה כזאת.
דבר שני,את צריכה לשבת עם עצמך,לחשוב ואז ללכת לדבר איתו,תפתחי את הלב ותספרי לו על כל מה שמפריע לך,אולי תגלי בסוף שזה משהו אצלך ולא הוא זה שגורם לך להרגיש רע.
דבר שלישי,במידה ואת חסרת אונים,מרגישה שאת צריכה קצת זמן לעצמך,בלעדיו אז תגידי לו שאת רוצה פסק זמן,לנסות להרגיע את מה שעובר בתוכך,זה עוזר מידי פעם.

אז שיהיה בהצלחה,מקווה שתעשי את הדבר הנכון אחרי שחשבת על זה הרבה...

Your every single wish is kept in the pages of our diary

אני אישית חושבת ש'אהבה' לכשעצמה אינה מספיקה במערכת יחסים כאשר ישנם תחומים רבים אשר לוקים בחסר (אם זה בתקשורת, בסדר העדיפויות, בחיזור וכן- גם בסקס (על כלל הנגזרות), שהוא צורך מאוד בסיסי במערכות יחסים) .
לפעמים קשה לנו להודות שחסרים לנו כ"כ הרבה דברים במערכת יחסים רק כי אנחנו אוהבים את האדם שאיתנו .
פרק זמן של חצי שנה-שנה מהווה כבר שגרה, גם אותה קשה מאוד לשבור (כי היא נוחה, בטוחה ומוכרת) .

בשביל להגיע להחלטה הנכונה והכנה ביותר, עליך לעשות חשבון נפש עם עצמך - מה בחבר שלך כ"כ מפריע לך שמתבטא בכעס כלפיו ?
האם את כועסת עליו לאור ההתנהגות שלו או בשל כך שאת לא מסופקת ממערכת היחסים ?
האם את רואה עצמך עימו בעתיד הקרוב והרחוק כאחד ? (ואין קשר לגילך)
האם כל התחומים אשר רעועים אצלכם ניתנים לשיפור/לשינוי והאם את בכלל רוצה לשנות משהו ?

אני יודעת - מניסיון, שאם תעני על כל השאלות הללו לעצמך, תוכלי להגיע לתשובה הנכונה .
והמלצה קטנה : כל החלטה שלך, לכאן או לכאן - שתפי את חבר שלך, שידע מה עובר עליך (ואל תרחיקי אותו ממך) .

אני מאחלת לך בהצלחה ושולחת לך חיבוק חיזוק ענק,
רחלי .

"Beauty is in the eye of the beholder..."