|
20-11-2005, 09:52
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 10,153
|
|
מה קורה בימים אלו בגוש קטיף?
בנוה דקלים בונים אוניברסיטה, בנצרים מתגעגעים למתנחלים [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] מאת ארנון רגולר [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P201105/a.0.2011.30.1.9.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] פעילי "גדודי חללי אל-אקצה" בבית הכנסת ההרוס בכפר דרום, בשבוע שעבר. את החקלאים החליפו "מהנדסים עם חליפות", ואת המשכורות של 4,000 ש' החליפו משכורות של 1,500 ש' [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] תצלום: ניר כפרי [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] עוד בנושא [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] יומן צילום / ניר כפרי [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] זר המגיע לשערי ההתנחלויות ההרוסות יתקשה לחשוב שעברו יותר מחודשיים מאז יצא החייל הישראלי האחרון את רצועת עזה. לאורך הכבישים המובילים למה שהיה גוש קטיף, נראה שהזמן עצר מלכת. שערי ההתנחלויות נותרו על תלם, אפילו חלק מהשלטים. מאות האלפים ששטפו את ההתנחלויות הנטושות לאחר פינוין, מדוגית ואלי סיני בצפון ועד מורג ורפיח ים בדרום, לקחו כל דבר ערך שניתן היה למצוא בין הריסות הבתים ומבני הציבור - משרוך נעל ועד כלי רחצה. ואולם, לאחר ששככו הדי הטקסים, המצעדים החמושים ומתקפות הביזה, התברר שההערכות המוקדמות על תוהו ובוהו, על השתלטות רבתי של בעלי מאה על נכסים בהתנחלויות וסביבן, היו שגויות.
רק במקום אחד מרגישים שינוי של ממש - בנוה דקלים, לשעבר "בירת" הגוש וההתנחלות הגדולה בו, בונים אוניברסיטה. בכניסה עוסק במרץ עבד אל-עאלול, בן 46, בהנחת קווי השקיה ובגריפת האשפה סמוך לבניין המועצה המקומית חבל עזה לשעבר, שלא נהרס בפינוי. הוא כבר מכיר כל אבן בנוה דקלים, וגם בגדיד, ובגן אור, הרבה לפני ששירותיו נשכרו על ידי אוניברסיטת אל-אקצה, האוניברסיטה הגדולה ביותר בחאן יונס, כדי להתחיל להכשיר את הקרקע לסניף שלה שיוקם בנוה דקלים.
בעיניים דומעות הוא נזכר במעסיקיו הקודמים, מבקש למסור להם דרישת שלום ממנו ומסביר ש"כשהיתה הנסיגה הרסו כאן את כל הצינורות שאני הנחתי בעצמי קודם לכן".
לדבריו, עכשיו "צריך לבנות הכל מחדש", ולשתול 2,000 שתילים לקראת פתיחת סניף האוניברסיטה, שבה לומדים כעשרת אלפים סטודנטים.
לידו עומד אבו מועאז, המנהל האדמיניסטרטיווי של האוניברסיטה, המפקח על העבודות. "170 דונמים כבר הוקצו לסניף, בהם החלק המערבי של נוה דקלים", הוא מסביר, "ה'ראיס' (אבו מאזן) עדיין לא נתן אישור סופי להקמת הסניף, אבל אנו מקווים לסיים את הכנת המבנים תוך כמה חודשים".
הסבה מקצועית: מפעיל בפתח לשומר התנחלות
חוץ מעבודות להקמת אוניברסיטה, סימני החיים היחידים הנוספים סביב ההתנחלויות מגיעים משני פרויקטים שיחד הפכו למיזם התעסוקה היזומה הגדול ביותר ברצועה: השמירה על ההתנחלויות, ופרויקט החממות.
הפלשתינאים הראשונים שנכנסו להתנחלויות, לאחר יציאת כוחות צה"ל בליל ה-12 בספטמבר, היו אנשי מנגנון "הביטחון הלאומי" הפלשתיני, שהוצבו לשמור על ההתנחלויות שפונו. ואולם, באמצע החודש שעבר הם "נעלמו" מההתנחלויות, למעט בצפון הרצועה - שם עדיין מוצבים אנשי חטיבה 3 של המנגנון, מפאת קרבת הגזרה לכוחות צה"ל בגבול הרצועה.
במקומם, מתברר שהרשות גייסה אלפי פעילים מהקבוצות החמושות השונות בפתח - מ"גדודי חללי אל-אקצה" בצפון ועד "גדודי אבו ריש" בדרום, ואלו מרכיבים כיום את משמר ההתנחלויות, המכונה ברצועה "הצבא העממי", או "ועדות הסיוע". את המשמר מפעיל הפתח, שאנשיו העבירו את הפעילים החמושים "הסבה מקצועית" - לשומרי התנחלויות. כך מצליחה הרשות גם לשמור על השטח שפונה, וגם לספק לחמושים מסגרת שתשמר את התלות שלהם בפתח (כדי שלא יעברו לחמאס או לג'יהאד).
בכניסה להתנחלות מורג הונחה אבן הפינה לקראת תחילת בנייתה של עיר חדשה, תרומת שליט איחוד האמירויות הערביות, השייח חליפה בן זיד, שבה מתוכננות לקום כ-3,500 דירות בעבור נפגעי האינתיפאדה ואלו שביתם נהרס ברפיח הסמוכה. ליד הכניסה עומד מ', פעיל אינתיפאדה ותיק, עם שני פעילים נוספים. "משימתנו היא לשמור שאף אחד לא ייכנס ויתחיל לבנות בתים או להשתלט על הקרקע", הוא מספר. חברו ממהר לסנוט בו: "למה אתה לא מספר לו שקנו אותך ב-600 שקל כדי שתשמור שההריסות לא יברחו מכאן?" יחד עם השלושה שומרים עוד כ-150 צעירים מה"הצבא העממי" על ההריסות של מורג, בשתי משמרות של 12 שעות. משמרת לפעיל כל שלושה ימים, 600 עד 700 שקל לפעיל לחודש - משמר ההתנחלויות החדש.
החקלאים הישראלים שילמו טוב יותר
לא רק על ההתנחלויות שומר "הצבא העממי", אלא גם על הפרויקט הנוסף, החממות, אותן מפעיל משרד האוצר הפלשתיני. בעקבות הסכם בין ישראל, ארה"ב והרשות, מפעילה חברת "פאל-טרייד" הפלשתינית כ-3,500 דונם חממות. את התוצרת - עגבניות, פלפלים וגידולים נוספים שאמורים להבשיל עד סוף החודש - אמורים בחברה לשווק לישראל ולחו"ל.
רוב החממות נותרו שלמות לאחר הנסיגה, נזרעו מחדש וכך מספקות פרנסה לאלפי פועלים. ואולם, לא ברור כמה מהתוצרת תורשה לצאת את מעבר קרני לישראל, וגם לא מי יפעיל בעתיד את החממות לאחר "פאל-טרייד", אבל הבעיות האלה עוד רחוקות. את מקומם של חקלאי ההתנחלויות תפסו "מהנדסי חקלאות עם חליפות" - כפי שמגדירים אותם הפועלים - בכירי "פאל-טרייד", המפקחים על הפרויקט.
בשבוע שעבר ישבה קבוצת פועלים בחממה בנצרים, וקיטרה. מדבריהם מתברר כי רווחתם של הפועלים רחוקה מלהיות במרכז סדר העדיפויות של הפרויקט. הפועלים אמורים לקבל 60 שקלים ליום עבודה, כולל הוצאות נסיעה של 10 שקלים (כ-1,500 שקל לחודש), לעומת כ-4,000 שקיבלו בעבר בהתנחלויות, או שמקבלים עכשיו אלו שעדיין עובדים בישראל. אבל ממילא, לדברי הפועלים ברוב ההתנחלויות, כבר שישה שבועות הם לא מקבלים משכורת (שאמורה להיות משולמת כל שבועיים).
סמיר אל-מסרי, למשל, הוא אב לעשרה מחאן יונס, שעובד כמסגר באור יהודה. בחודשים האחרונים הוגבלה מאוד מכסת העובדים המורשים להיכנס לישראל, ואל-מסרי נאלץ להישאר ברצועה. "הרווחתי 300 שקלים ליום כמסגר, ועכשיו אני עובד בשביל 60. לא שילמו לנו ברמדאן וגם לא בעיד אל-פיטר. מאז הנסיגה אני קירח מכל הכיוונים. אין אישור להיכנס לישראל ומצד שני אני עובד כאן ולא מקבל כסף", הוא מספר. גם חבריו של אל-מסרי "מתגעגעים" למעסיקים המתנחלים, ומפנים את הזעם ל"מהנדסי החלקאות", הבוסים החדשים שלהם: "להם אין מה לדאוג, הם תמיד יקבלו את משכורתם בזמן".
מה לגבי פרויקטים אחרים ברצועה? ברשות מספרים על כעשרה מיזמים מרכזיים, שהעבודה עליהם אמורה להתחיל "בחודשים הקרובים", בלי לנקוב בתאריכים מדויקים: פינוי ההריסות, שיפוץ כביש האורך ברצועה, ציר "סלאח א-דין", והפיכתו לאוטוסטרדה, בניית הנמל ליד נצרים (שתהפוך לעיר נמל), הפעלתו מחדש של שדה התעופה בדהנייה, ואזור תעשייה בסביבת מה שהיה כפר דרום.
"ציפינו להתחיל ליישם את תוכניות הבנייה מיד לאחר הנסיגה", הסביר בשבוע שעבר הד"ר מוחמד סמהורי, כלכלן האחראי על "תיק הנסיגה" במשרד לעניינים אזרחיים ברשות, "אבל המציאות חייבה אותנו לחשוב שוב". לדבריו, "חשבנו שמחכה לנו תשתית מסודרת ושנותר רק לספח את השטח - אבל מצאנו הרס גדול. התשתית בהתנחלויות נועדה לשרת את המתנחלים, לנו אין מה לעשות אתה (...) אנחנו צריכים לחשוב על תוכנית רחבה יותר, שתשרת את הצרכים הפלשתיניים, שמתבססים על הנחת עבודה לפי האוכלוסייה ברצועה תכפיל עצמה ב-20 השנים הקרובות".
"ההישגים היחידים שלנו עד כה הם השבת האדמה, חופש התנועה ברצועה ועתה גם המעברים", מוסיף סמהורי, "חשבנו שהחחמות, למשל, הן היי-טק אבל גילינו שזה לא המצב. מבני הציבור הרוסים, ואין מנוס מתוכנית חדשה". אבל אי אפשר לתכנן, לדבריו, עד שמפנים את ההריסות, ש"15% מהן הם חומרים מסוכנים". הפינוי, שאמור היה להתבצע במימון ישראלי, על ידי חברות פלשתיניות ובפיקוח האו"ם, לא החל, ולדברי סמהורי גם לא יתחיל בקרוב.
ארנון רגולר
_____________________________________
|
|