25-11-2005, 13:17
|
|
|
חבר מתאריך: 10.04.05
הודעות: 31
|
|
אנשים, תודה על התגובות!!
אני לומדת במדרשה לאמנות בית ברל (קרוב לכפר סבא למי שלא מכיר) הוראת אמנות פלסטית.
לAU9 שיעורים זה מעצבן רק כאשר ממש מגבילים אותך לצייר כל הזמן את אותה הקוביה באותה צורה ובאותו צבע. ואת זה לא עושים בשיעורים אלה. יש כאן אמנם חוקים, אבל רק חוקי משמעת. זה כמו שמבקשים לצייר קוביה, ואתה יכול לצייר אותה בכל מיני גדלים, בכל מיני צבעים ובכל מיני סגנונות, רק שתיראה כקוביה. המרצה מנסה ללמד אותנו חשיבה של צבעים, קווים, כתמים וצורות. וכמובן את הכרתם..
ובעניין האישונים.. חחח.. תאמין לי שאני לא מעתיקה ממך. רק שקשה לי לצייר את האישונים, כי עוד לא תפסתי את המהות של האישונים, העיניים הן חלונות לנשמה, ואני עדיין לא רואה את זה. אז העדפתי באותו זמן לציירן כריקות (ולא כריקניות), כי זה מה שאני רואה כרגע. לאט לאט האישונים יתמלאו בצבע ובמהות, וכחלון של הנשמה. לא ציירתי במטרה להביע ריקנות או משהו אחר.
להגר, רעיון טוב מה שאת אומרת, רק שבאותו הזמן שציירתי את הציור, למרות שהכרתי את סוגי הטכניקות היה לי קשה לציירם בציור משום שאני לא מכירה את השפה הזו של שילוב הטכניקות וביטויין בציור. לכן העדפתי להתמקד בחלק השני של התרגיל - הצבעים.
אני שולחת עוד תרגיל - והפעם תרגיל בקווים. המרצה ביקש מאיתנו לצייר את המקסימום הקווים שאפשר לראות או לדעת, את סוגי הקווים מבחינת עובי, תחושה וסגנון.
אני יודעת שהציור שלי הוא לא מאה אחוז מבוצע לפי הוראות התרגיל, אך אני לפחות בכיוון הנכון, והמרצה מאוד שיבח את העבודה. היה לי מאוד קשה לבצע את התרגיל הזה למרות שהוא נראה פשוט, משום שכל החיים ראיתי את העולם בצורות. מעולם לא ראיתיו בקווים..
מה דעתכם?
|