היי אנשים!
שבת שלום לכולכם מקווה שעבר עליכם שבוע יותר טוב ממה שעליי.

אז כנראה חלקכם מצפים לקרוא מכתב התאבדות,אבל זה לא המכתב ההתאבדות שלי.בכלל לא.
אני לא בטוחה מה זה בכלל..
אני אתחיל מההתחלה..
כל התהליך שעבר עליי בזמן האחרון היה בעיניי תהליך ה"החלמה" שלי.התגברתי והתחזקתי על מה ששבר אותי בעבר.שנה שעברה דיי איבדתי את עצמי ,את האני האמיתית.אז כן אני האמיתית היא שמחה היא מאושרת היא כנראה אחד האנשים המדהימים ביותר בעולם.
אבל הגעתי להשבוע והרגשתי כאילו הקירות סוגרים עליי.
אתם מבינים,אימא שלי חולה כבר הרבה זמן ורק השבוע התוודע לי עד כמה כשהיא אושפזה שלא בכוונה בבית חולים.בכלל לפניי זה אני לא יודעת מה הביא להרגשה הזו שאני פשוט אוטוטו עומדת ליפול ולא אוכל לקום,ובין הדאגה לאימא שלי שהתחילה להיות חולה משו ממש קטן צינון,חח מצחיק עד כמה הדברים משתנים,למדתי למבחן שהיה לי באנגלית,הגעתי למבחן והיה די בסדר ,זה רק יום למחרת שהמורה שלי איימה על הכיתה רק בשביל להכניס בנו את הרצון ללמוד.בקיצור זה לא היה העניין.התחלתי להיות חולה באותו היום הרגשתי משהו נורא,ראיתי את הרצפה והייתי מוכנה ליפול עליה ולהירדם לעשרים שנה.וכל אותו היום אימא שלי ואחותי הגדולה היו בבי"ח,בסופו של דבר אישפזו את אימא שלי רק ללילה,זה היה היום הכי עמוס שלי ועוד הרגשתי כ"כ נורא שאם הייתי הולכת הביתה הייתי כאילו מתחמקת מהמחויבות שלי,שהיא בעצם ללמוד.וכשישבתי במקום אחד אימא שלי התקשרה אליי ואני שואלת אותה"מה קורה איתך?איך את מרגישה?מה אמרו הרופאים?" ואז זה נחת עליי בבום אחד ענקי שאישפזו אותה ,אישפזו את אימא שלי בעבר אבל אז הייתי קטנה ולא הבנתי את זה כ"כ.הייתי בשוק טוטאלי והרגשתי איך אוטוטו הדמעות יעלו אבל שמרתי את זה בפנים.חזרתי הביתה והרגשתי נורא גם פיזית וגם נפשית ולמזלי או לא ,היו איתי אנשים ,שני אנשים שעזרו לי מאוד לעבור את היום הזה.אתם אולי לא מבינים את זה איך זה לבוא הביתה ושאימא שלכם לא תהיה שם לפגוש אתכם.היה לי נורא להיות בבית הרגשתי כ"כ רע!!!!יום למחרת נשארתי בבית ואז אחותי ואני נסענו אליה.הסתבר לי אז שהמחלה שלה קיימת בערך כמה שאני קיימת.הייתי בשוק שאף פעם לא שמעתי על זה.אבל זה לא העניין.
אני מרגישה כל כך אבודה אבל בו-זמנית אני כל כך מוצאת את עצמי.והבנתי לפני שעתיים אולי יותר שהגיע הזמן לשנות את הדברים,אם הרגשתי לכודה עד עכשיו הגיע הזמן לצאת מכל מה ששומר אותי בקופסא הזו.חייתי יותר מדיי בסרט מה שהיה לי רע ובסוף הסרט הזה התברר כמציאות שלי.אתם יודעים שאומרים שברגעים שאתה הכי צריך את החברים שלך הם צצים,אצלי אף אחד לא צץ,או שכן אבל מי שהיה כבר איבדתי אותו בערך מיום חמישי עד עכשיו.
אבל הכי חשוב זה שאיבדתי את עצמי.וזה מה שאני רוצה לשנות אני רוצה למצוא את עצמי ולכן החלטתי את ההחלטה הבאה :להתרחק,לתת לדברים להתקרר,הייתי כ"כ נלהבת שנשארתי עיוורת.
בעיני אחרים זה יראה דבר נורא לאבד את "מירי" או "סופר מירי" אבל בעיני זו הייתה רק מסכת שקרים שעטיתי על עצמי.אבל בעיני זה אחד הדברים החשובים ביותר אחרי להיות עם ההורים שלי ולבלות איתם את כל הזמן שיש לי בעולם.
בו זמנית,אולי זה יראה לכם קטן אבל בעיני גדול,אני רוצה להודות לכם אנשים פורום "מה שבלב" יקרים שלי!אני אוהבת אתכם אחד אחד מעומק ליבי,הראתם לי דברים שלא יכולתי לראות,הראתם את החיים במלוא מובנם ,נתתם לי את הלב שלי ואת הראש שלי בחזרה.הכרתי לאורך הכמעט שנה איתכם את האנשים הכי מדהימים,הכי נוגעים בלב אי פעם בחיים שלי.בטוב וברע הייתם איתי וזה בעיני הזמן להגיד לכם תודה אחת ענקית על כל מה שנתתם לי!!!אני באמת אבל באמת מודה לכם על כל רגע ועל כל שנייה הלוואי והייתי יכולה להחזיר לכם את מה שנתתם לי בצורה שאתם תצטרכו.
אני מקווה שזו לא פרידה תמידית מכם ,כמו שטובים ממני אמרו:
I'll be back אני באמת באמת אוהבת אתכם.
לכל מי שהיו איתי לאורך כל הזמן הזה אני מודה לכם.באמת תודה ענקית!!!!!!

שלכם לתמיד,
Willow

חתימה מיועדת לאנשים עסקים אבל נצא מהכלל ונשבור אותו.
הנהההההה היא באה.........והלכה.
חתימה חכמה

SMS בקרוב חוזרת....!!!

כי שאת מרגישה רע ונופלות עלייך צרות
את חייבת אנשים שיהיו לצידך, יחבקו, יעודדו ויהוו אוזן קשבת
לכן להתרחק עכשיו זאת תהיה טעות כי כל הדברים יצטברו אצלך בבטן
ולא יהיה מי שישמע ויעזור
רפואה שלמה ומהירה לאמא שלך

קודם כל אני אולי לא מכיר את כל הסיפור והבלאגן שהולך אבל ממה שהבנתי עד כה, את פשוט מרגישה שכל העולם נופל עלייך, הכל נסגר פתאום ואין עם מי לדבר, זה לא נובע מדבר אחד ספציפי אלה מערימה של דברים קטנים שהופכים ביחד לדבר אחד גדול, אני מבין את הקשר העמוק עם ההורים, הקשר עם אמא ונכון זה כואב וקשה לדעת שהיא חולה ועם כל הרצון והכוח שיש לנו מרגישים כאילו זה לא מספיק לעזור משמעותית, ובכל זאת עדיין צריך לנסות כמה שיותר, רק כדי להפחית את תחושת ההחמצה הזאת כאילו לא עשינו מספיק, את צריכה לדבר, לדבר עם הרבה אנשים אבל לא רק אנשים מהחוג המוכר לך, אנשים חדשים אנשים שיהיו ניטרליים ויבינו את המצב עצמו בדיוק כפי שהוא בלי יחסים כלשהם שנגררו מהכרות בעבר לא משנה של מי מירי או ספור מירי איך שאת מגדירה, אני מנחש שמדובר בנערה חזקה ואיתנה שסוחבת את כל העולם ואחותו על הכתפיים ובכל זאת מוצאת שמחה ומקום לחייך בעצמה ומרוצה מהחיים, בעניין הלימודים אין שום דבר פסול בלהכשל במבחן ואפילו אם זה מבחן בגרות, הציונים האלה אולי משפיעים קצת על העתיד, אבל באמת תסתכלי עלייהם סך הכל כתמים של דיו על נייר... זה מהדברים הפשוטים האלה בחיים שמרגע מהם נחרצו זה לא גזר דין סופי אפשר לתקן אותם, את צריכה למצוא את עצמך ולדעת מה את רוצה, את נמצאת בשלב של אי ודאות לא יודעת מה את רוצה וממה את צריכה לעשות, לפעמים הדבר הטוב ביותר הוא פשוט לתת לזרם החיים לסחוף אותך איתו, אולי הוא יקח אותך למקום שאליו את רוצה להגיע, ואם הזרם יקח אותך למקום אחר תמיד אפשר שוב לשחות אבל לפחות תדעי את הכיוון בערך, אמרת שחברים מתגלים בשעת צרה, וטענת שאצלך לא התגלה אף אחד, אני דווקא חושב שהם כן היו שם, פשוט עם כל הבלאגן שרץ אצלך בראש לא שמת לב, זה הדברים הקטנים האלה שמחזיקים אותנו, לפעמים החברים האלה יכולים להיות ציוציי הציפורים וקרני השמש בבוקר ולפעמים אלה הם אותם בני אדם שתומכים בנו ומעודדים אותנו ועוזרים בשעת הצורך, אבל האמת היא שהם תמיד שם ביחד, רק צריך לשים לב אליהם ולפעמים צריך טיפה ליזום כדי שיבינו, ואני בטוח שיש לא מעט כאלה שישמחו לעזור לך רק אם תצטרכי, וזה לא משנה בכלל אם את סופר מירי שמרימה את כל העולם, אחרי הכל גם לבטמן יש עוזרים =)

מקווה שהייתי מספיק ברור עם כל המטפורות שלי שהצלחתי אולי טיפה לעזור או לעודד
ויותר מזה שתמצאי את עצמך את הכיוון שלך ושהכל יסתדר במהרה על הצד הטוב ביותר
צריך פשוט לזכור שאחרי כל ירידה יש עלייה, וכל ירידה היא בעצמה עלייה רק בכיוון ההפוך

החלמה מהירה לאמא שלך
מקווה שתצליחי למצוא את השקט הנפשי

רועי

אחלה מטאפורות בייחוד הבטמן ושכל ירידה זה עלייה רק הפוכה, משפטים חזקים .

מירי כמו שעניתי לך בפרטי אם את מרגישה שאת צריכה חופש קחי אותו רק תוודאי שיש שם מישהו שיתמוך בך ויהיה עזר לצידך כי להסתגר ולהיות רק עם עצמך זה לפעמים קשה מנשוא

אני מאחל המון הצלחה בדרך ושתדעי שאנחנו מחכים לשובך במהרה ואף נשמח אם תחליטי בסוף לא ללכת

המון בריאות והחלמה מהירה לאימך
שיהיה שבוע נפלא
שלך
ארז

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"

אני לא יגיב אם אני חושב שהשיטה שלך נכונה או לא

מה שכן, (ויותר חשוב)
מקווה שאמא שלך תרגיש יותר טוב (ותחלים)
מקווה שאת תמצאי את "עצמך", ותחזרי להיות את, עם הרבה שמחה
מקווה שתראי רק את הטוב בחיים,

אני יודע שכל זה נשמע נדוש וקיטצ'י,
אבל באמת, מאחל לך את זה מכל הלב.

עומר

לק"י

אני תמיד חושבת שטוב להסתגר שקשה,לחשוב עם עצמך,לאגור כוחות להמשך...אבל תחזרי אלינו!ואל תתנתקי יותר מדי,כי זה סתם יהפוך הרסני-כל משהו שהוא לא במינון נכון,הופך הרסני..המון בהצלחה בדרכך החדשה,ומה שהנפש שלך צריכה בעיקר,זה מנוחה..תתני לה את זה..אוהבת וכבר מתגעגעת,אני..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

עד שהתחלתי להכיר אותך, את בורחת?....

טוב, אני איאלץ להסכים עם כולם..
אם את צריכה חופש..על מנת לבסס את עצמך, ולבנות לך חיים קצת יותר מאושרים ומהנים..
אז את צריכה לחפש את זה בשקט, לחשוב קצת עם עצמך..אבל כמו שכבר אמרו לך פה, לא להתנתק יותר מדי..קחי לך כמה ימים של ספייס..תירגעי עם עצמך..אחר כך את תוכלי לחשוב בבהירות..
ותוכלי לחשוב על הצעדים הבאים שלך..ותאמיני לי שלכולם יש בעיות בחיים, את לא צריכה להרגיש לבד..כולם נעזרים בחברים שלהם..התמיכה שהם נותנים , היא המרפא לכל..אז אל תתנתקי יותר מדי..אנחנו אוהבים אותך ונתגעגעגעגעגע ..אז תהיי בקשר!!

YanivTzarfati - Studio photographer
http://www.facebook.com/Yanivphotography