|
11-12-2004, 15:06
|
|
מנהל פורום צבא ובטחון
|
|
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,953
|
|
ומה עם גווידו רוסי ו-"ברק הרפאים"?
ב-4 ביוני 1943 חזר מפציץ B-17 פגוע מגיחת הפצצה על האי פאנטלריה, מול חופי איטליה. הצוות, תחת פיקודו של לוטננט הארולד פישר, התלבט האם לנטוש את המטוס שהיה במצב רע למדי - תוך כדי דיבורים, הבחין אחד המקלענים במטוס P-38 בודד מתקרב. הצוות נרגע וירד מרעיון הנטישה, בידיעה שמטוס הקרב המצויין יתן להם ליווי ויגן עליהם מפני סיור אוירי עויין מזדמן - נרגע עד כדי כך שהוחלט להפתר מכל משקל עודף שאפשר כולל המקלעים והתחמושת. ואז, נפגע המטוס בבת אחת ממכת אש חזקה ("הרגשנו כאילו נכנסה בנו רכבת", יעיד הטייס) ונפל לים. הניצול היחיד היה הטייס והקברניט, לוט' הארולד פישר - לאחר שחולץ ותוחקר, הפך פישר למטרת כעסיהם של טייסי P-38 אחרים על שהעז "ללכלך" על שאחד משלהם הפיל את המפציץ.
מספר ימים מאוחר יותר הוזמן פישר לפגישה דיסקרטית עם אנשי מודיעין, שפתרו את כל סימני השאלה בסיפור: כמה שבועות לפני האירוע, P-38 בודד נחת נחיתת-חירום בסרדיניה, לאחר שהדלק במיכליו אזל - הטייס נשבה מיד לאחר הנחיתה, ולא הספיק להשמיד את המטוס. אחד מטייסי הקרב האיטלקיים, לוט' גווידו רוסי (Guido Rossi), הגה את הרעיון להשתמש במטוס לטובת ציד מפציצים - ובשונה מהשיטה הקלאסית של ציד מפציצים בדרך אל מטרתם (המתאימה לכמויות גדולות של מטוסי קרב), רוסי הציע להשתמש במטוס לטובת הפלת מפציצים פגועים לאחר ההפצצה, כשהם משתרכים מאחורי המבנה הגדול ומנותקים מכל סיוע (בשיטה זו קטנים הסיכויים שמטוס-השלל יקר הערך ייפגע). מסתבר שמספר מפציצים דומים הופלו בצורה דומה, אך עד להפלתו של פישר לא היו ניצולים שיכלו לאמת את המידע.
לאחר שפישר דיווח על האירוע, צוותי המפציצים הוזהרו לחפש מטוס P-38 בודד המזדהה כידידותי - עובדה זו גרמה לחיכוכים ואף קטטות בין טייסי מטוסי הקרב וצוותי המפציצים, שאיבדו את האמון אחד בשני (גם כך, היתה יריבות טבעית ביניהם - כמו שאומרת הסיסמה "מטוסי קרב עושים סרטים, מטוסי הפצצה עושים הסטוריה"...). למרות זאת, נפגעו והופלו עוד מספר מטוסים - ואז הגה פישר (שהונע, מן הסתם, ברצון עז לנקום) את הרעיון להשתמש במפציץ-פתיון שיגרום לרוסי להתקרב ואז להפילו. לאחר שקיבל אישור לביצוע, החליט פישר להשתמש באבטיפוס של YB-40, מפציץ מוסב ל"ספינת תותחים מעופפת" שיועד ללוות גיחות הפצצה ולשמש כהגנה ייעודית למטוסים המפציצים. דגם זה שודרג בצורה מקיפה וכלל חימוש כבד יותר, מנועים מחוזקים, ומיגון מעובה למערכות וחלקים קריטיים. עפ"י דרישת פישר, הותקן במטוס מחולל עשן שנתן מראה אמין של מפציץ פגוע.
פישר החל הנסיונות לאתר את רוסי, כשהוא דואג להזדנב מאחורי גיחות הפצצה של בעלות הברית - מגיחות אלה לא יצא כלום. במהלך אותו הזמן עסק המודיעין באיסוף מידע שיחשוף את זהותו ופרטיו המלאים של טייס הרפאים (שעד אז לא היו ידועים או שלא היו מאומתים) , ובסופו של דבר זה הגיע לפרופיל מלא: שם הטייס גווידו רוסי, והוא נשוי לבחורה בשם ג'ינה שמתגוררת בעיר קונסטנטין שנכבשה ע"י בעלות הברית. פישר, בניצוץ של גאונות, הזעיק צייר שיעצב על חרטום מפציץ-הפתיון את תמונתה של ג'ינה ויוסיף את שמה תחתיו (המסורת במלחמה היתה לתת למפציצים שמות שובבים ומצחיקים, מלווים בציורים שנונים ואף ארוטיים על החרטום).
ב-31 באוגוסט יצאה גיחת הפצצה לפיזה, ופישר היה בעסק - המטוס אפילו נפגע מאש מטוסי-אויב, וביצע את עבודת הפתיון הצורה אמיתית במיוחד. פישר חילץ את המטוס מהקרב ויצא ממנו בגובה נמוך, כשהוא טס על שני מנועים בלבד (המנועים האחרים היו במצב ביניים [feather - הנצה], שבו אינם מספקים תאוצה אך גם לא דוממים ויוצרים מעמסה). לאחר זמן-מה התקרב מטוס P-38 בודד והצוות נכנס לכוננות יירוט. רוסי, שדיבר אנגלית ברמה גבוהה וללא מבטא, שם לב לשם והציור המוכרים-מדי על חרטום המפציץ ופתח בשיחה ערנית עם פישר. פישר, שעדיין לא היה בטוח בזהות הטייס שמולו, החל בתאורים גרפיים ומפורטים על "מה הוא עושה לה" - זה הספיק לגרום לרוסי לאבד את קור הרוח ושיקול הדעת, ובמלוא העצבים שבר הצידה והתכוננן לרסס את המפציץ הצולע. לרגע הזה פישר חיכה, וצרורות ארוכים ניקבו את מטוס הקרב ועשו ממנו מסננת - רוסי לא ויתר, וניסה לנגוח את המפציץ עם מטוסו המתפורר. צרורות נוספים פגעו במטוסו, וחלקים גדולים ממנו נשרו - המטוס החל להתפרק באויר, וגלש למטה. פישר הוריד את המטוס לגובה נמוך, וראה את רוסי מצליח להנחית את מטוסו על המים. הוא יצא מהחופה, נעמד על הכנף, וצעק קללות אל עבר המפציץ תוך שהוא מנפנף באגרופו... מאוחר יותר הוא נאסף ע"י מטוס חילוץ של בעלות הברית וישב בשבי עד סוף המלחמה, אז זכה להתאחד עם אשתו. הארולד פישר זכה ב"צלב התעופה המצויינת" - הוא סיים את המלחמה ללא פגיעות, אך נהרג בעת התרסקות מטוס תובלה אותו הטיס במהלך המצור הרוסי על ברלין לאחר המלחמה. גווידו רוסי נכח בהלוויה.
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
|
|