01-11-2005, 18:30
|
חסום
|
|
חבר מתאריך: 13.09.05
הודעות: 516
|
|
תראה...
זאת אחת הבעיות שיש עם השיבוצים בצבא...
הצבא לא יודע שאתה מתאמן כמו חמור ומשקיע מעצמך ונותן הכל כדי להיות בכושר בכדי להכין את עצמך ליחידה קרבית משמעותית כדוגמת גבעתי,גולני למשל.
לכן,במצב כזה צריך להתעקש,אין מה לעשות,לא רק בצבא,אלא גם במדינה,בחיי היומיום...צריך להתעקש על מה שמגיע...
אני שותף לדעה שלצבא יש מספיק כח אדם ובסופו של דבר מי שמתעקש על מה שהוא רוצה,ולהתעקש זה אומר להציק במובן החיובי,וכן,גם לסרב פינוי אם צריך,מה לעשות...אבל בשום אופן להתעקש לא אומר לקלל,להרים ידיים ודבר דומה...
זה ממש מרתיח שחלק מהאנשים בפורום חושבים שהם חכמים גדולים שהרי רוב חברי הפורום שמדברים על סירוב פינוי רוצים לעשות זאת במטרה לקבל יחידה קרבית אחרת...
אם מישהו רוצה להשתמט או לעבור מקרבי ולהיות ג'ובניק זה כבר עניין אחר...
אבל וואלה,אני מראה נכונות שאני רוצה לשרת ביחידה קרבית,המוטיבציה גבוהה אז אני אתעקש וכל אחד צריך להתעקש על מה שהוא צריך,שוב,כמובן בתנאי שזה הגיוני ומה שהוא מבקש באמת מבחינת הנתונים אכן זה מקום שהוא יכול להימצא בו.
אני מכיר אינספור מקרים שאנשים שביקשו מהקצין מיון דבר אחר בבקו"ם וקיבלו,ואני מכיר גם מקרים של אנשים שסירבו פינוי,ואחרי כמה שעות,אחרי יום,יומיים,שבוע או שבועיים קיבלו מה שרצו.
הצבא לא יעביר איתי 3 שנים באוהל כשיהיה לי קשה,ותסלחו לי אבל כנשבר הזין באיזשהו שלב ביחידה מוסיימת שלא רציתי להגיע וקשה לי,הצבא לא יהיה שם איתי,אני אתמודד לבד...
אבל אם אני אתעקש ותקופה קצרה יווצר קצת מצב לא נעים,אז לא נורא...אז לפחות אחר כך ביחידה שאני אהיה בה,אני אדע-כאן רציתי להיות! בטוב,ברע,בחורף,בקיץ,כשקשה,כשקל יותר וכשקל פחות...אני אהיה מוכן לספוג הכל,אבל לפחות אני אדע שאני נמצא איפה שאני צריך להיות!
יש אנשים שאומרים "אם הצבא בחר לך יחידה מסויימת אז הוא יודע מה טוב לך"
אז סליחה,כל בנאדם,הוא ואך ורק הוא לעצמו יודע מה טוב בשבילו ומה לא טוב בשבילו.
אנחנו בחורים בני 18-19 שיודעים טוב מאוד מה טוב לנו ומה לא טוב לנו.
|