לפני כמה ימים ראיתי צילומי וידאו שצולמו מתוך טנק צ'לנג'ר בריטי. מסתבר שהחבר'ה האלה משתמשים בפגז לא אחוד לצורך ירי בתותח.
אני מבין את היתרונות של ירי לא אחוד בתותחים, אני קצת פחות מבין את היתרונות בירי לא אחוד של טנקים (מה גם שבהתחשב בזה שהאמריקנים יורים אחוד, זה עשוי ליצור קשיי לוגיסטיקה במקרה של מבצעים משותפים).
למישהו יש רעיון למה זה?

אני לא יודע אם לזה הוא מתכוון, אבל הבריטים טוענים את הרש"ק לחוד ואת החנ"ה לחוד, אחד אחרי השני. אני מניח שזה גורם לכך שהטעינה תהיה איטית יותר.

פגז לא אחוד (או חצי אחוד) הוא פגז שבו הרש"ק נמצא בנפרד מהחנ"ה. כך שבעת טעינה טוענים קודם כל את הרש"ק ורק אחר כך בנפרד את החנ"ה (כמו שעושים בתותחנים). זאת בניגוד לפגז אחוד שנראה ובנוי למעשה כמו כדור של רובה, רק הרבה יותר גדול.

תחמושת שכזו כבר הופיע בטנקי ה"צ'יפטיין" משנות השישים אשר להם היה קנה 120 מ"מ (סלילי כמדומני).
הצבא הבריטי הנו יוצא דופן בקרב צבאות המערב בכך שהוא מתבסס על תחמושת טנקים שכזו היות ושאר הטנקים המערביים עושים שימוש בתחמושת אחודה.

תחמושת טנקים חצי אחודה נפוצה מאוד בטנקים הרוסיים בעלי קנה ה 125 מ"מ (החל מה טי - 72) כשלפני כן התחמושת הרוסית בקוטר 100 / 115 מ"מ היתה אחודה גם היא.
לגבי הטעינה - לפי ידיעתי נעשה שימוש במטען אוטומאטי אשר מבצע את הפעולה ולא ע"י טען אך על כך כבר ירחיבו אנשי השריון.....

לא יודע לגבי הרוסים, אבל בצ'לנג'ר בהחלט יש טען (שכנראה עושה כפול עבודה).
אני מנסה כבר כמה ימים לחשוב על יתרונות של תחמושת לא אחודה בטנקים ולא ממש עולה לי משהו קריטי לראש.
כלומר יש את העניין שלא צריך לחלוץ את התרמיל ולזרוק אותו לאן שהוא, אבל גם את זה כבר פתרו וכל העניין יכול להיות סיוט לוגיסטי לכוח בריטי ת"פ כוח אמריקני (או ההפך וכבר היו מקרים מעולם).
כך שהאם מדובר סתם במסורת (דבר שלא יפליא אותי עד כמה שהדבר נוגע לבריטים) או שהם עלו על איזה משהו?

משקל הכדור.
מה שאנחנו קוראים פגז זה בעצם כדור. מבחינת הגדרות התחמושת של נאט"ו פריט תחמושת הנורה מקנה שקוטרו עד 155 מ"מ ייקרא כדור ו155-203 מ"מ יקרא פגז.
שים לב שזה גם מה שכתוב על התחמושת שלנו (כדור מעיך 105 מ"מ לדוגמא).

עכשיו ליתרון של תחמושת חצי אחודה: לכאורה העבודה בתחמושת כזו קלה יותר, אמנם ישנה עבודה כפולה אולם כל פריט שהטען טוען הינו בעל משקל קטן יותר. צריך לזכור שהצ'יפטיין היה אחד הטנקים הראשונים, אם לא הראשון,בעל קנה בקוטר שנחשב אז (במערב) לאימתני. הקפיצה בקוטר הכתיבה גם את עליית משקלל הקליע והתחמיש (מטען האבש"ר) ולכן משקל הכדור כולו.
נשאלה השאלה האם הטען מסוגל להרים כדור כבד כל-כך? בנוסף לא רצו לוותר על כדורים מהכבדים יותר (מעיך, פלאשט) שמשקלם בקוטר הזה היה גדול מאד (עד היום, עד כמה שאני יודע, אין פגז מעיך ל120 מ"מ. פגז הפלאשט לקוטר הזה נוצר במיוחד והוא קליע 105 מ"מ עם התאמות ל120) לכן עברו לשימוש בתחמושת חצי אחודה (מי חשב על תרמילי קרטון? וגם כשהן נוצרו עדיין יש לתחמושת החצי אחודה יתרון משקל).

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אכן לא קיים כדור מעיך 120 מ"מ (שהלא כדבריך עד 155 מ"מ זה כדור)...
ויש לציין כי השימוש בתחמושת זו הולך ופוחת עם השנים.
לגבי פלאשט 120 (גם הוא כדור)... הכדור אינו פלאשט 105 עם התאמות ל 120 אלא כדור בעל מבנה חיצוני שונה לגמרי.

למיטב ידעתי ה120 מ"מ פלאשט הוא כדור 105 עם התאמת קוטר, בסוף החופשה אני אבדוק יש לי אחד מהם במשרד...

לגבי השניים:
ה - 105 מ"מ נראה כקלע סטנדרטי (מבנה המזכיר קלע נפיץ) עם טבעת מובילה נחרצת עקב הירי מקנה סלילי.
ה 120 מ"מ נראה אחרת לגמרי ולו זנב עם סנפירים נשלפים להקניית סחרור במעוף (לכל סנפיר פאזה משוייפת).
למיטב זכרוני קיימים הבדלים פנימיים קלים כגון מיקומה של השקית עם האבקה הצהובה שב 120 נמצאת קרוב יותר לבסיס הקלע לעומת ה 105 בו היא ממוקמת מתחת למרעום וכן ל 120 5 נפצים שגורמים להעפת האוגיב לעומת 4 שב 105 כשבסה"כ עקרון הפעולה של התחמושת נשאר זהה.
אני כמעט בטוח שבעבר התייחסתי כאן להבדלים ביניהם בצירוף של תמונות ....
אולי מישהו מההנהלה יודע היכן לחפש???....

לבני.

כאמור - עקר ההבדל הוא חיצוני ובא לידי ביטוי בתוספת מכלול הסנפירים שבבסיס הקלע שבתמונה הם מכונסים ולא שלופים.

עם כל הכבוד לצ'יפטיין הוא תוכנן בשנות השישים.

מדוע ראו לנכון הבריטים לשמר את תותח ה-120מ"מ בצ'לנג'ר 1 ו-2 ולא ללכת בדרכי ארה"ב, גרמניה, צרפת ויפן ולהתקין תותח 120 Rhinemetal?

האם יכול להיות שהתותח הקיים מסוגל לירות את תחמושת 120מ"מ נאט"ו בנוסף לתחמושת הבריטית האחודה?


שמואל, יש מצב שאתה מעלה קישור לסרטון?

ולצ'לנג'רים יש קנה חלק קדח?

הבריטים משתמשים באותה נוסחה מאז הצ'פטיין ועד הצ'לנג'ר 2: 120 מ"מ מחורק (סלילי) עם תחמושת לא אחודה.

הסיבה הראשונית לאמץ תחמושת כזאת היתה המשקל הרב של הכדור וסידור התחמושת בטנק. הבריטים האמינו בפיתוח של תחמושת מעיך 120מ"מ מה שיצר כדור שכמעט לא ניתן לטעינה ידנית בגלל המשקל. התחמושת הלא אחודה מאפשרת משקל ואורך קליע כמעט ללא מגבלה. משקל רב יותר משמעו תחמושת נפיצה יעילה יותר ואורך רב יותר משמעו תחמושת קינטית יעילה ותחל יעיל.


התחמושת הלא אחודה גם מאפשרת סידור יעיל יותר של התחמושת בבטן הטנק כך שניתן לשאת יותר פגזים הממוקמים בצורה פחות חשופה (מתחת לשינן הצריח בעיקר).

כאשר מדובר בתחמושת מודרנית, התחמושת הלא אחודה מאפשרת חודרן ארוך יותר בלי לוותר על אורך תחל אופטימלי.

החסרון העיקרי של התחמושת הלא אחודה הוא לא דווקא זמן הטעינה אלה הקושי להחליף סוג פגז לאחר שכבר נטען.
הדבקות בקנה המחורק ובתחמושת זאת נראה לי בעיקר בגלל הרצון לשמור על תאימות לאחור בתוך הצבא הבריטי אשר יותר חשוב להם מתאימות לנאטו.

גמר חתימה טובה
טל

טל

ממה שאני מכיר בשנת 2004 החל פרוייקט הצטיידות בחלקי קדח תוצרת ריינמטל לטנקי הצ'לנג'ר 2 וזאת בעיקר לצורך תאימות נאט"ו.
אני לא יודע מה סטטוס הפרוייקט כיום ואם הצטיידו בפועל וכמה.
http://www.army-technology.com/projects/challenger2/

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

desertowl,

כתוב שם שכלי ראשון לצורך ניסויים יוצג ב-2006 על בסיס התותח הקיים של הלאופרד2 A6.
התותח של הלאופרד 2 A6 לא דומה בכלל לתותח של הצ'לנג'ר (זו גרסה ארוכה של הריינמטאל שמותקן בליאו 2 A5, לקלרק ואברהמס).