24-09-2005, 15:35
|
|
|
חבר מתאריך: 08.07.04
הודעות: 3,402
|
|
ראשית כל - תיקון למשפט האחרון שלך
"מפתח הצמצם אחראי בין השאר על עומק השדה.
מהירות הסגר אחראית בין השאר על ההקפאה או המריחה של האובייקט בפריים"
ישנו מקרה נוסף.. או דרכים נוספים מלבד פתיחה של צמצם, על מנת להשיג תוצאה של עומק שדה רדוד במיוחד - כמו למשל - צילום במצב הטלה (זום גבוה) ובחירה של צמצם בינוני עד פתוח (כמו במקרה שהצגת).
לדעתי, זה המקרה הנ"ל - צילום בעדשת הקיט (18-55) של קאנון, במצב טלה (מקסימום של הזום) - והוא 55 על-פי הEXIF שמצורף שם לתמונה.
כדאי גם לזכור שמצלמות DSLR איכותיות יותר בשליטה על עומקי השדה (וצמצם 9 נחשב "בינוני" בלבד ולא "סגור" כגון מפתח הצמצם 11, 22, 32 אפילו)
בעריכה:
תוכל לראות מגוון של דוגמאות במאמר שכתב רועי גליץ בזמנו בדף המאמרים אצלו באתר:
http://www.galitz.co.il/articles.html
שם תראה דוגמאות לכך שאפילו צילום בצמצם 16 ייתן לך עומק שדה בינוני יחסית (הדוגמה עם צילום הגזע והעץ הרחוק)
מה גם, שעומק השדה בתמונה שהבאת לעיל, אינו רדוד עד-כדי-כך... ואילו הצמצם היה פתוח יותר, הרקע היה אפילו הרבה הרבה יותר "מטושטש").
נערך לאחרונה ע"י rgrg בתאריך 24-09-2005 בשעה 15:40.
|