בין הילדים, בת 13 שלגמה חצי בקבוק וודקה. רופאים מזהירים: חשיפה לקור לאחר שתיית אלכוהול עלולה לגרום למוות
ערן נבון

פעם היה לנו את הנוער העובד והלומד, היום יש את הנוער השותה והקופא. מסיבת אלכוהול שערכו נערים בחדרה כמעט והסתיימה באסון.

שלשום בלילה הלכה נערה בת 13 תושבת חדרה למסיבה בבית פרטי, יחד עם נערים ונערות בני-גילה. מבדיקת האירוע עולה כי במהלך המסיבה הנערה לגמה לא פחות מחצי בקבוק וודקה. בתום המסיבה היא כבר היתה מסוחררת לגמרי, וחבריה נאלצו להוביל אותה לביתה. קרוב מאוד לבית הוריה התמוטטה לפתע הילדה בגן ציבורי סמוך ואיבדה את הכרתה. הנערים המבוהלים שהיו עימה ניגשו לביתה, דפקו בדלת, צעקו להוריה שהיא שרועה מחוסרת הכרה בגן הציבורי – ונמלטו.

ההורים המודאגים הגיעו אל ילדתם, שהיתה מוטלת בקור, והעבירו אותה במהירות לבית-החולים "הלל יפה". מנהל מחלקת הילדים, ד"ר זמיר עבודי, סיפר כי הילדה טופלה, הועברה להשגחה ואחרי כמה שעות חזרה להכרתה.

כשהתאוששה סיפרה הילדה לרופאיה: "היינו במסיבה, שתיתי איזה חצי בקבוק וודקה ומאז אני לא זוכרת מה היה". ד"ר עבודי הסביר כי במקרים כאלה עלולה להיווצר סכנת מוות.

אתמול התברר כי הילדה שהשתכרה איננה לבד, וכי באחרונה הגיעו לבית-החולים "הלל יפה" שמונה ילדים ונערים בגילאי 13-15 ששתו אלכוהול במסיבות עד שאיבדו את הכרתם.

"מדובר גם בילדים מבתים טובים מאוד", הבהיר ד"ר עבודי. ההורים חייבים להשגיח על מעשי ילדיהם, ולמעשה מי שהמסיבה מתקיימת אצלו חייב להשגיח מה הילדים לוקחים לשתות מהארונות. זה עניין מאוד מסוכן. זה הפך לתופעה, והיו פה גם מקרים של נערים שהגיעו למצב של קומה".

רופאים בבית-החולים התריעו כי אחדים מהנערים והילדים התמוטטו ברחוב אחרי ששתו ונמצאו רק לאחר מספר שעות כשהם מחוסרי הכרה. הרופאים מזהירים כי התמוטטות ברחוב הקר, לאחר שתיית אלכוהול, עלולה לגרום למוות כתוצאה מהתקררות הגוף.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3012558,00.html

וסגנון התגובה הבא הוא גם לא חלק מהרגלי, במיוחד לא על רקע של כמעט טרגדיה. אבל יצרי מתגבר עלי..
כשמופיעה בתקשורת ידיעה, על ילד שנשכח במכונית לבדו, או על תינוק שנמצא משוטט ברחוב, וכולנו מבינים שמדובר במשפחה חרדית. התגובות כאן הם לרוב בנוסח "מדוע הם משריצים כל כך הרבה ילדים, אם הם לא מסוגלים לשמור עליהם?". והבאתי את הדוגמה המעודנת ביותר.
אני מרשה לעצמי לשאול: מדוע משפחות כאלה, כמו משפחתה של הילדה האומללה נשוא הכתבה, מביאות בכלל ילדים לעולם, אם הם לא מסוגלים לגדל אותם בבטחון? האם לא ברור כמעט באופן מוחלט, שיציאה לפאב או למסיבה של ילדה בת 13, תגרור אחריה תוצאות כאלה? הרי אלו אירועים המתרחשים כל שני וחמישי במקומותינו? מה ההבדל בין משפחה חרדית מרובת ילדים, שלדעתכם לא מסוגלת לגדל את כולם בבטחון, לבין משפחה כזאת, מעוטת ילדים, שאיננה מסוגלת לגדל בבטחון אפילו ילדה אחת. (אינני יודע מה גודלה של המשפחה הזאת, אבל העקרון לא שונה)
אני יודע שחלקכם יגיב בסערת רגשות, ולכן אני מציע לשקול את תגובתכם בכובד ראש.

ואם אתה מכיר פאב שמגיש אלכוהול לילדות בנות 13, לדעתי זו חובתך לדווח על כך למשטרה.

לפאב או למסיבה. אבל ההבדל הוא טכני לחלוטין, אם לילדי כיתה ג' אין בעיה להשיג סמים, אז בוודאי לבני 13 אין בעיה להשיג משקאות אלכוהוליים, בפאב או מחוץ לפאב.

לא אחת ראיתי שמוכרים אלכוהול, לילדים שמעבר לכל ספק היו מתחת לגיל המותר השתייה (כולל אותי ).
ברשתות השיווק לא מוכרים אלכוהול? אין בעיה, פשוט קופצים לאחת החנויות המקומיות וקונים כמה אלכוהול שרוצים.

"They'll talk to ya and talk to ya and talk to ya about individual freedom. But they see a free individual, it's gonna scare 'em. "

היה מקום להשוואה הזאת שעשית.
רוצה לומר: אי אפשר (הן במשפחה חרדית והן במשפחה חילונית) להחזיק את הילדים צמוד אליך 24 שעות ביממה ולהשגיח על כל מעשיהם. אבל - וזה אבל גדול - כשהילד נמצא תחת השגחתו הישירה של ההורה, והוא מפקיר אותו במכונית, שוכח אותו בסופרמרקט (כבר שמעתי על מקרה כזה...), או בטיול, או מניח לפעוט לחמוק מהבית ולשוטט על הכביש - אז בהחלט יש מקום לבוא אליו בטענות, בין אם הוא חילוני ובין אם הוא חרדי.
צירוף מקרים מופלא הביא לכך שרבים רבים מהמקרים מהסוג שהזכרתי, ארעו בקרב משפחות חרדיות. אני מניח, שלו היו משפחות חילוניות רבות עם 10 ילדים ומעלה, היינו שומעים על מקרים דומים גם אצלם...

עם ההנמקה הזאת.
כמובן ששום הורה לא יכול שלא להסיר את עיניו מילדיו 24 שעות ביממה. אבל מחובתו של הורה ליצור את הרקע הנכון, מבחינה חינוכית, אצל ילדיו, לא להיקלע לסיטואציות שכאלה. הפקרת ילדים אין פירושו רק נטישתם במכונית, או אי השגחה עליהם בבית, הפקרת ילדים פירושה גם חוסר חינוך והעלמת עין או אדישות לסכנות שאליהן נקלעים הילדים כתוצאה מאי הקניית ערכים מינימליים. אצלינו כמובן נוטים לייחס למערכת החינוך את כל הכשלים שבהם אנו נתקלים, אך דעתי היא שרוב האחריות נופלת על ההורים ועל החינוך שהם מעניקים, או לא מעניקים, לילדיהם בבית.
הכתבה, והמקרה המתוארים בו, הם רק אחד המפגעים שילדים נחשפים להם כתוצאה מחינוך כושל. האלימות היום-יומית בתוך בית הספר היא מפגע לא פחות חמור, ואולי אפילו יותר.
כמי שרבים מבני משפחתו עוסקים בחינוך, אני יכול להצהיר כמעט חד-משמעית, שהמקצוע הזה, הוא על גבול הבלתי-אפשרי. הן בגלל חוסר שיתוף פעולה מצד ההורים בחינוך ילדיהם - במקרה הטוב, עבור למעורבות יתר של ההורים - מעורבות שבמקרים רבים מפריעה באופן בוטה למורה - במקרה הפחות טוב, וכלה בזכויות היתר, לפעמים על גבול האבסורד, של התלמידים.
אבל זה נושא לדיון אחר.

לא צריך לשכנע אותי שחינוך ילדים מתחיל קודם כל ובעיקר בבית, ולא רק חינוך נגד אלימות, אלא גם חינוך למעשים טובים ולמצוות (מגזר מגזר ופרשנותו).
הביקורת שלי היתה להשוואה שעשית למקרים מהסוג שתיארתי קודם, שכן בין כשל חינוכי מסויים, שמביא את הילד לעשות מעשה מסויים כאשר אינו תחת השגחת הוריו - לבין חוסר אחריות (הגובל בהפקרות) של ההורים, כאשר הילד בהשגחתם.

הכשל החינוכי שאתה מדבר עליו, הוא כשל חינוכי שנמשך לאורך זמן, ומבחינה מסויימת - בעצם מכל הבחינות -הוא גרוע יותר מרשלנות (ואני מודה שמדובר ברשלנות, במקרה הזה גם אצלי הדלת פתוחה) של רגע.

(גם בגלל התפקוד הירוד של הזכרון בגיל מתקדם..)

(אם כי אני מקווה שראית בכך מחמאה).
כהורה, אתה אמור לדעת שכמה שלא תנסה לחנך את ילדיך ולהתריע בפניהם מפני סכנות האורבות להם מדברים שונים ומשונים, אין לך תעודת אחריות שתבטיח, שכל דבריך יפלו תמיד על אוזניים קשובות. ילדים, כטבעם של ילדים, גם המחונכים ביותר שבהם, נוטים לא פעם למעשים שהאחריות היא מהם והלאה.
ועדיין, יש הבדל עצום בין זה - לבין הורים המשאירים את ילדם במכונית נעולה...
אגב, משום מה, שנינו לוקחים "פור גרנטד" שבמקרה דנן מדובר בילדה מבית חילוני. אולי זה אכן כן, ואולי לא...