כתבה מ
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/ynet.gif]

ציטוט:

קו הגבול החדש: "מחבל לא יעבור כאן" בצה"ל השקיעו מיליארד שקלים במערכת ההגנה סביב קו הגבול החדש בעזה. הטכנולוגיה שתוצב באזור "תפתיע את הפלסטינים מדי בוקר" ותגן על יישובי עוטף עזה. ועד שתגיע? בצה"ל "יסתמו חורים" עם טנקים ומארבי חי"ר חנן גרינברג "זהו קו הגבול הכי טוב שיש למדינת ישראל", אמר ל-ynet קצין בכיר בפיקוד הדרום על ההיערכות החדשה של צה"ל לאורך גבול רצועת עזה. בצה"ל מתגאים מאוד במערך החדש שיחצוץ בין עזה לבין שטחי מדינת ישראל. המערך אמנם קיבל כבר שם - "בני קשת" - אבל חלקים רבים ממנו טרם מוכנים. בינתיים ייסגרו "החורים" באמצעות טנקים, משוריינים ומארבי חי"ר. מערכת ההגנה שמתכנן צה"ל להפעיל סביב רצועת עזה לאחר היציאה נועדה לגונן על עשרות היישובים הסמוכים לגדר. מדובר בהיערכות חסרת תקדים - הן בתקציבה העומד על מיליארד שקלים, הן באמצעים והן בתעוזה. הקו החדש, פרי מחשבה ותכנון של למעלה משנה, ניסה להביא בחשבון כל פרט ופרט, כל תרחיש ותרחיש. מערכת ההגנה החדשה, שהוביל ראש מינהלת ההתנתקות בפיקוד הדרום, אלוף-משנה יוסי תורג'מן, מתחילה מ"קו אוסלו" בשטח הפלסטיני בגדר תיל פשוטה. במרחק 20 מטר מגדר התיל נפרסת גדר המערכת "הוברס א'", אותה גדר שהקיפה את האזור גם במהלך השהות הישראלית ברצועה. לאחריה מתחיל המערך החדש, הכולל רמפות, דרכי טשטוש, עמדות פילבוקס רבות, גדר נוספת ("הוברס ב'"), ומגדלי תצפית. לכל אלה מצטרפת טכנולוגיה במלוא הדרה: טכנולוגיה כזו שתהיה מסוגלת לזהות דמות, לערוך "תחקיר" בזמן אמת על כוונותיה, לבצע ירי אזהרה הנשלט מרחוק, לשלוח רכב לא-מאוייש לגזרה המאויימת וגם ולבצע ירי על מנת לפגוע. כל זאת, מבלי לסכן אף חייל. בצה"ל מתכננים לא מעט הפתעות בקו הגבול החדש. "יכול להיות שהפלסטינים יראו יום אחד מול העיניים תמונה אחת, ולמחרת תמונה אחרת", רמז קצין בכיר באוגדת עזה על הרעיון המבצעי. אבל בפועל עדיין רחוק המערך מלפעול באופן מלא. גדר "הוברס א'" הושלמה גם במקומות בהם לא הייתה כלל - בין נתיב העשרה למה שהיו פעם יישובי התוחמת הצפונית. מול נתיב העשרה הורכבה גם חומה באורך שלושה קילומטרים וחומה נוספת תיבנה באזור בתוך כמה שבועות. [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/629842/gaza_map_hh.jpg] עמדות הפילבוקס שהוצאו מהרצועה אמורות היו כבר להגיע לקו הגבול החדש, אולם רק חלקן כבר הונחו במקום. היתר טרם הורכבו ו"ייכנסו" לשטח החדש בשבועות הקרובים. בניית גדר "הוברס ב'" טרם הושלמה. בנייתה התעכבה בגלל מחלוקת מול יישובי עוטף עזה על הפיצוי בגין הפקעת שטחי החקלאות. הבנייה אמורה להסתיים בפברואר–מרס 2006. גם מערכות "הרואה-יורה" הטכנולוגיות יגיעו רק בשנה הבאה. ולמרות הכל בפיקוד הדרום אופטימים. מערכות האיסוף והתקשוב, הם מזכירים, כבר מבצעיות. "היו עיכובים, הייתה הרבה מחשבה וריכזנו מאמץ במקומות נדרשים", מסביר קצין בכיר בפיקוד דרום. "בינתיים נשלים את הפערים באמצעות הצבת טנקים, משוריינים אחרים וכוחות". ההערכה היא כי מערך "בני קשת" יחל לפעול במלואו עם השלמת המחנות של הכוחות בספטמבר-אוקטובר 2006. "מחבל לא יוכל לעבור את המערך הזה", אומר הקצין. אגב, בצה"ל גם העתיקו חלק מהאמצעים לאיתור מנהרות בציר פילדלפי לאזור הגבול החדש בקרבת היישובים הסמוכים לגדר. גם מערכת התרעה בפני ירי פצצות מרמה ורקטות קסאם הוצבה בכל היישובים, עם זאת פתרון לעצירת הטילים קצרי הטווח טרם נמצא בצה"ל. [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://stage.co.il/images/idoflax448033.jpg] ^ עמדת פילבוקס (צילום של עידו פלקס מתוך אתר במה חדשה) מועד המפתח: הבחירות הפלסטיניות וכיצד רואים באגף המודיעין בצה"ל את התקופה הקרובה? "צריך לחלק את התקופה הקצרה לכמה פרקי זמן, כשהמועד הקריטי הוא הבחירות ברשות הפלסטינית המתכוננות לינואר 2006", אמר ל-ynet קצין בכיר באמ"ן. להערכתו, "עד הבחירות יישמר השקט, לא צפויים אירועים מיוחדים, והפלסטינים יהיו עסוקים בענייניהם הפנימיים. כרגע הדיון הפנימי אצלם הוא מי יצליח למנף את ההתנתקות בצורה שתשרת טוב יותר את אינטרס הציבור". לדברי הקצין הבכיר, הערכת אגף המודיעין של צה"ל מאז מות יאסר ערפאת היא כי לציפיות של הציבור הפלסטיני השפעה רבה על מה שמתרחש סביב. "הציבור רצה שקט ובגלל זה קיבלנו התנתקות שקטה", אומר הקצין. עוד הוא מספר כי החמאס ממשיך לצבור כוח גם בתקופה זו ומבקש כל העת להקים מעין "רשות פלסטינית שנייה". הוא אינו מוותר על "הזהות הג'יהאדית" שלו, בהמתנה למשבר בקרב הציבור הפלסטיני שיחזיר לקונצנזוס את המאבק המזויין, מאבק שלא נחשב לפופולרי בעת הזו. באמ"ן מחזיקים בתסריטים שונים אודות התקופה הקרובה. התרחיש האופטימי ביותר מדבר על כך שישראל תספק לפלסטינים סיוע, אבו מאזן יטפל בצורה משמעותית יותר בטרור ושני הדברים יחדיו יביאו לידי כך שישראל תוכל לאפשר חופש תנועה מוגבר לפלסטינים. כמו כן תוכל להעביר את האחריות ביתר הערים הפלסטיניות לידי הרשויות. יחד עם הסיוע הבינלאומי יורגש שיפור ניכר בחיי התושבים הפלסטינים שיוכיח כי מתווה אבו מאזן הוא הנכון וידחק את החמאס מלהפעיל כוח בדמות טרור. הקצין הבכיר לא משוכנע שהתרחיש שלעיל אכן יתממש. "לא בטוח שניתן יהיה להגיע באמת למצב הזה ולכן עשוי בהחלט להתעורר אותו משבר ציפיות שיוביל לחידוש הטרור", הוא אומר. באמ"ן ישנן גם הערכות לגבי מה שעשוי להתרחש לאחר הבחירות, אולם פה מדובר בשורה ארוכה של תסריטים שעשויים להיגזר מתוצאות הבחירות. "צריך לזכור גם שהמערכת הפלסטינית פוזלת לכיוון מערכת הבחירות בישראל, שצפויה ב-2006, וזו עשוייה להשפיע על המצב כולו". לגבי ציר פילדלפי אומר הקצין כי בתקופה האחרונה לא עברו תחת המנהרות התת-קרקעיות אמצעי לחימה חדשים, או כאלה שמאיימים לשבור את האיזון. "ההערכה היא שהמצרים יידעו לעשות שם את העבודה ולעצור את ההברחות", הוא אומר. [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/SIP_STORAGE/DOVER/files///9//35029.jpg] ^בידוק במחסום ארז, צילום: ארכיון במחנה

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הקפצה קלילה אחרי שנתיים וחצי לטובת גיכוח קל על הנאמר בכתבת פוסט-התנתקות אופיינית זו

קו הגבול החדש: "מחבל לא יעבור כאן" - נכון... לא רק יעבור אלא גם יחזור...

בצה"ל השקיעו מיליארד שקלים במערכת ההגנה סביב קו הגבול החדש בעזה. הטכנולוגיה שתוצב באזור "תפתיע את הפלסטינים מדי בוקר" ותגן על יישובי עוטף עזה. - כן הם מופתעים מדי בוקר ללא ספק...

ועד שתגיע? בצה"ל "יסתמו חורים" עם טנקים ומארבי חי"ר - ממש...

בצה"ל מתגאים מאוד במערך החדש שיחצוץ בין עזה לבין שטחי מדינת ישראל. המערך אמנם קיבל כבר שם - "בני קשת" - אבל חלקים רבים ממנו טרם מוכנים. בינתיים ייסגרו "החורים" באמצעות טנקים, משוריינים ומארבי חי"ר. - היום כבר בטח קצת פחות מתגאים...

מערכת ההגנה שמתכנן צה"ל להפעיל סביב רצועת עזה לאחר היציאה נועדה לגונן על עשרות היישובים הסמוכים לגדר. מדובר בהיערכות חסרת תקדים - הן בתקציבה העומד על מיליארד שקלים, הן באמצעים והן בתעוזה. הקו החדש, פרי מחשבה ותכנון של למעלה משנה, ניסה להביא בחשבון כל פרט ופרט, כל תרחיש ותרחיש. - לקחו הכל הכל בחשבון... חוץ ממנהרות, חטיפות, פיגועי הקרבה, מיגון המעברים, הסתערות BRDM, קסאמים, גראדים, מרגמות, סאגרים, מטענים על הגדר... אבל חוץ מזה באמת לקחו הכל בחשבון...

מערכת ההגנה החדשה, שהוביל ראש מינהלת ההתנתקות בפיקוד הדרום, אלוף-משנה יוסי תורג'מן, מתחילה מ"קו אוסלו" בשטח הפלסטיני בגדר תיל פשוטה. במרחק 20 מטר מגדר התיל נפרסת גדר המערכת "הוברס א'", אותה גדר שהקיפה את האזור גם במהלך השהות הישראלית ברצועה. לאחריה מתחיל המערך החדש, הכולל רמפות, דרכי טשטוש, עמדות פילבוקס רבות, גדר נוספת ("הוברס ב'"), ומגדלי תצפית. לכל אלה מצטרפת טכנולוגיה במלוא הדרה: טכנולוגיה כזו שתהיה מסוגלת לזהות דמות, לערוך "תחקיר" בזמן אמת על כוונותיה, לבצע ירי אזהרה הנשלט מרחוק, לשלוח רכב לא-מאוייש לגזרה המאויימת וגם ולבצע ירי על מנת לפגוע. כל זאת, מבלי לסכן אף חייל. - בכלל מדובר בגבול בלתי מאוייש בעליל

בצה"ל מתכננים לא מעט הפתעות בקו הגבול החדש. "יכול להיות שהפלסטינים יראו יום אחד מול העיניים תמונה אחת, ולמחרת תמונה אחרת", רמז קצין בכיר באוגדת עזה על הרעיון המבצעי. - הא? הבנתם? על מה הוא מדבר לכל הרוחות? על "השתבללות"?

למרות זאת, צריך להודות שקו הגבול המאובזר עושה את העבודה לא רע. מספר הסיכולים עולה בהרבה על מספר הכשלונות. נכון שכל כשלון של מערכת ההגנה הוא כואב, אבל מבחינה סטטיסטית מיעוט הפיגועים חוצי הגדר הוא הצלחה. הכשלון הוא כמובן בהערכות המדיניות לגבי הפלשתינים והמצרים, וההשלכות הן שהירי תלול המסלול שלא ניתן לו מענה בזמנו ולא יינתן לו מענה עוד זמן רב, גרר את צה"ל לפעול שוב בתוך הרצועה, וההברחות ממצרים שינו באופן משמעותי את המאזן הצבאי במידה שעד כה מרתיעה את ישראל ממבצע קרקעי נרחב.

אתמול הייתי ביום טיול בנמל קיסריה. מומלץ מאוד. לא לוותר על המיצגים.!

במיצג שנערך במגדל סטנטון (לשעבר), מוצגות 2 תמונות שחזור של קיסריה.
תמונה אחת, כפי שבנו אותה בתקופת הורדוס, לפי מתווה ארכיטקטוני שהתאים לרומאים
הבטוחים בעצמם... עיר רחבה, פתוחה, בתוך העיר כמעט שאין חומות, ואין כל חומה
שמגינה על העיר מפני התקפה מבחוץ.

לעומת זאת הוצג שיחזור העיר מתקופת הצלבנים. עיר קלאוסטרופובית מחופרת, ומפוחדת.
מוקפת בחומה גבוהה ומאיימת, +חפיר, +גשרוני גישה מתקפלים, +מערכות הגנה
כאלו ואחרות.

כל ההגנות האלו לא מנעו את כיבוש ממלכות הצלבנים.

"לא צריחים - כי אם סוסים

לא חפירים - כי אם חרבות

לא חומות כי אם בני אדם"



(סולטאן בייברס לחייליו לאחר כיבוש המבצר הצלבני העצום בצפת)

.

לרומאים היה מושג, שניסח ניקולו מקייאוולי כאלף חמש מאות שנים מאוחר יותר: "היוקרה שבאכזריות".
לרומאים הייתה יוקרה, הם עוררו פחד איום רק מהמחשבה להתקיף אותם... לרומאים הייתה נטיה לדכא מרידות והתקוממיות בצורה די יסודית, מהסוג שצימצם את האוכלוסיה המורדת בעשרות אחוזים, והשארית היו הופכים למזון לאריות בזירה או עבדים העובדים עד מוות אי שם ברחבי האימפריה... איפה שצריך כורים, לסלול דרכים או ליישר הרים...

אני לא מומחה גדול לרומי העתיקה... אבל אני די בטוח שאנחנו העם האידיוטי היחיד שהתקומם שלוש פעמים בפחות משבעים שנה! (המרד הגדול, מרד התופצות, ומרד בר כוכבא... זה האחרון כימעט כיבה לנו את האור סופית, הביא להכחדתינו). אבל האמת, שכנראה לא הייתה לנו ברירה אחרת.

המקבים החשמונאים הם לא יהודים מהסוג שהייתי רוצה לפגוש לבדי בסימטה חשוכה... הם לא היו נחמדים במיוחד, וכל אנטישמי ממוצע יודע לצטט משם "הוכחות לאכזריות היהודים". אבל אפילו הם לא הגיעו לקרסוליים של הרומאים, לא ביסודיות ולא באכזריות.

לפיכך, מי שיש לו יוקרה, לא צריך חומות. מי שיש לא הרתעה, לא צריך צבא. לגיון בודד היה יכול לכבוש את כל מערב אירופה ולדכא כל התקוממות במזרח אירופה. אבל איפה החזיקו הרומאים שלושה לגיונות באופן קבוע??? זכור לי שצ'רצ'יל אמר משהו בסגנון, "אני לא מבין למה בפלסטינה צריך להחזיק יותר חיילים מבכל הודו" (הודו כללה אז גם את פקיסטאן בנגלדש וסרי-לנקה של היום)

אבל כאן כדאי לציין ממי פחדו הרומאים: איזה עם גרם לקיסר אוגסטוס ביעותי לילה שהיה מתעורר וממרר בבכי. העם היחיד שהפחיד את הרומאים באכזריות שלו: היו הגרמנים !

כשהרומאי התסכל מזרחה, על הגרמנים והגותים או צפון מערב אל הקלטים, חלף מהר כל תסביך הנחיתות התרבותית שלו, שעוררו עמי המזרח התיכון.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

לרומאים היה גם המון ממה שמוגדר כיום כ"עוצמה רכה" או השפעה תרבותית. הם אולי דיכאו מרידות באכזריות, אבל בכל פרובינקיה הם גם הזדרזו לבנות תיאטרון ובית-מרחץ. בשלב מאוחר יותר (תקופת הקיסרות, לא הרפובליקה) הם גם איזרחו כל מיני עמים זרים, מצביאי צבאם היו-ברברים לשעבר וכמה מקיסריהם היו מרקע לא-רומי בעליל (כמו אלגבלוס, שהוא כנראה הקוקסינל הראשון שמתועד בבירור בהיסטוריה).

אז אם כבר ללמוד מהרומאים, מתי בונים איצטדיון כדורגל בג'נין (לא, לא במובן ש"דובי כורדי" התכוון אליו) וממנים את ברגותי למג"ד במיל'?

אם נכנס להיסטוריה צבאית רומית, אז אנחנו מדברים על תקופות שונות. ברברים נהיו גנרלים, ומאוחר יותר גם קיסרים רק במאות השנים האחרונות של האימפריה, בערך ממתחילת המאה השלישית לספיה"נ. כאשר הורדוס בנה את קיסריה וטבריה לקראת ביקורים קיסריים של אדוניו (אפרופו פסטיבל בוש) עדיין לא היו ברברים.

הלקח הגדול מהמילחמה הכושלת בגרמניה היה שאי אפשר לסמוך על הברברים עד הסוף.

עכשיו לגבי ההשפעה הרכה. הרומאים היו כוח מתרבת כלפי עמים שהיו נחותים מהם תרבותית. הרומאים עצמם הכירו בעליונות התרבותית בל עמי המזרח: יוונים, מצרים, פיניקים, פרסים... וגם יהודים בתוכם.
היהודים לא נחשבו לברברים באותה הרמה כמו הקלטים או הגרמנים. אני יודע שזה לא פוליטיקלי קוררקט לומר שיהודים טובים במשהו, במיוחד שהיום יום ה"נכבה", שבעיני אחדים צובעת את כל ההיסטוריה היהודית בשחור משחור.

אבל "ההשפעה התרבותית הרכה" לא עשתה שום רושם על אף אחד כאן במזרח. בעינינו ובעיני העמים השכנים לנו אלו הרומאים שנחשבו לברברים, וספורט הדמים שלהם נחשב לאחד השיאים שלו. והרומאים היו מודעים לאיך שחשבו אותם.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

הרומים של המאה השניה לפני הספירה אינם הרומים של שנת אפס ובוודאי שלא הרומים של המאה השניה.

גדולתה של רומא הייתה בשכלול של המערכת הפוליטית והצבאית שלה ובפראגמטיות שלה. לשחוט אזרחי עיר נצורה, למכור שבויים לעבדים או לצלוב המוני מורדים: אלה תופעות שבעולם העתיק היו "טבעיות" בדיוק כמו שגידול תעשייתי של תרנגולות למאכל כיום, הוא דבר "טבעי" - לא צריך להתרגש מכך ולהכליל לגבי מדינה זאת או אחרת לגבי מידת ה"אכזריות שלה". לא היו אז אפשרויות אחרות - אלה הנחות שתקפות לעולם של פוסט תקופת הרנסנס. גם מערכת המשפט המפותחת - כולל זכות הפרובוקטיו המהפכנית - לא הייתה מופנית לכלל בני האנוש, אלא לאזרחים - אין לה קשר לאגודה לזכויות האזרח.

הרומים לא המציאו את הפרגמטיזם: האשורים קדמו להם, וגם הם, אני מאמין, לא המציאו זאת: זו תופעה שהופעתה טבעית והשרדות אימפריה רב תרבותית לאורך זמן תלוייה כמעט בלעדית בתופעה זאת. זו ברירה טבעית של גישות של ממשל: אם אתה לא פרגמטי כאימפריה רב תרבותית (בעולם העתיק), לא תשרוד יותר מכמה דורות.

האשןריפ, שהזכרתי, היו "אלופי" המקל והגזר: הכנעת עמים אצלם (שנבעה ממסעות כיבוש אימפריאליסטים לחלוטין: נגזרת של האמונה באל אשור שהוא אביו הרוחני של האימפריאליזם התרבותי המוסלמי) לוותה כמעט תמיד במעשי אכזיות מלכותית איומה. את הפחד והאימה שמטיל הצבא האשורי אפשר למצוא גם במקרא. יוסף בן מתיתיהו היה צריך לספר לעמי העולם על המורא של הצבא הרומי (בפרק על מצור יודפת - פרק אותו מצטטים היסטוריונים ללא קשר למרד הגדול) אבל במאה השמינית והשביעית לפני הספירה הצבא האשורי לא היה צריך תועמלנים. הכנעת ממלכה מורדת (גם אם מרידתה נבעה עקב אי תשלום מסי מנחה) הסתיימה בהוקעה על מוט של בני מעמד עליון, פשיטת עורם או קבורתם בחיים בחומת העיר. בני המעמדות החופשיים הוגלו למרחקים (ותמיד נטמעו באוכלוסיה ונעלמו לעד שלא כמו במקרה הבבלי) ואלילי המקום הורדו ממרום מעמדם (ברוב המקרים: אין יותר אל מקומי=אין יותר עם מקומי).

המיוחד הוא שמייד לאחר תום הטרור באה התמורה: מקומיים נאמנים יכולים בקלות להתקדם למעמד נסיכים, מלכים שנותרו על מכונם (לרוב מבני משפחת המלוכה המקורית) קיבלו מעמד אוטונומי ונהנו מהשגשוג של ה"פקס אסיריאנקה" (השלום האשורי) והצבא האשורי נסוג.

תקופת השגשוג הגדולה ביותר של יהודה היא בימי המלך ה"חוטא" מנשה, דווקא. כותבי ההיסטוריה מטעם לא רצו להדגיש זאת, אבל פרט לספר מלכים כל שאר ה"מקורות" מספרים על ממלכה משגשגת, התפשטות כלכלית לכוון הנגב והחזרת החבלים החרבים של שפלת יהודה, חזרה לתחום הממלכה.

בקיצור: אין מה לגזור מסיפורי רומא, אשור או פרס למדינת ישראל. אנחנו לא עוסקים בפרובינקיה אחת מני רבות ואין לנו גב אידאולוגי של צידקת דרך ללא עירעור.

.

וגם יגלה כישורי מצביא: אולי ימנו אותו למצביא.

ואם בג'נין ישחקו כדורגל באיצטדיון ולא יערכו שם אסיפות המוניות עם מערכת הגברה מהדהדת שבהם מראים להמון המחזה של השאהיד החמוד מפוצץ אוטובוס מלא בחרדים מעוקלי אף - אני חושב שלא יהיה איכפת לי שחלק מהמיסים שלי ושל דודי אצל הדוד סם, ילכו לשם.

אם אתה חושב שהרומאים מינו למצביאים אנשים ממוצא זר כי הם רצו שב"ע'אדללה" הגוטית יגידו עליהם שהם אכבר גברים, אתה טועה.

(וזה בלי להכנס לדיון על הקשר בין אובדן החיוניות של המדינה הרומית כתהליך מקביל לתהליך ההכלה המזורז של עממי ודתות האימפריום אל תוך ה"מיין סטרים" הרומי).

.