04-09-2005, 16:57
|
|
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
יותר ממאה טייסי חיל-האוויר עברו תחת ידיו האמונות של סא"ל (מיל') דורון יוגב. קריירת הטיס של יוגב, ששם לו למטרה ופיתח שיטת הדרכה עבור טייסים חלשים יותר, מהווה תמונת מראה של התפתחות חיל-האוויר מסוף שנות השישים ועד היום. סיפורו של מי שהטיס שמונה מטוסים שונים בחיל-האוויר, השתתף במלחמות ובפעולות נועזות הרחק משמי המדינה, הדריך עשרות טייסים במשך שנים וגם יעשה לכם הכרה עם מטוס מיוחד לפעולות חשאיות...
"הועברתי לטייסת אשר הוקמה ממש בימים ההם", הוא מספר. יוגב נטל חלק והיווה גורם מרכזי בהפיכתה לבית הספר לתובלה, כאשר מטלותיה הינן הדרכה משולבת בתעסוקה מבצעית במטוס דקוטה כהכנה לרב- מנועי. שם החלה קריירת ההדרכה הארוכה שלו בחיל- האוויר, עת שימש כמדריך בקורס אימון מבצעי בבית- הספר לתובלה עד אוקטובר 1973.
"אני זוכר אופוריה, גם בחיל-האוויר וגם במדינה. זו הייתה התחושה השלטת לקראת המלחמה. מה שהעסיק אותנו, הצעירים, היה הרצון להגיע אל טייסת הסטרטוקרוזרים, זו הייתה פסגת השאיפות", משחזר יוגב, " היה לי ברור כי אתגרים מקצועיים, כמו שאפשר למצוא במלחמה למשל, אני כבר לא אמצא בחיל-האוויר והתכוונתי לפרוש בסוף תקופת החתימה הראשונה".
"אני זוכר את הגיחות לסיני לפני המלחמה. הייתי מתחיל באיזור סואץ ומושך דרומה ומה שזכור לי זה שמעל האגם המר הגדול תמיד הייתי רואה ספינות שהיו תקועות שם במשך שנים כתוצאה מהסגר על התעלה והייתי חושב על זה שהספינות הללו יהיו תקועות כאן לנצח ולא שיערתי לעצמי שתוך פחות משנה ספינות אלה תשתחררנה", אומר יוגב "את ההרגשה הכללית היטיב לבטא שר הביטחון משה דיין כאשר אמר 'טוב שארם אל-שייך ללא שלום משלום ללא שארם אל-שייך' והרגשת הביטחון המזויפת הזו הייתה משותפת לכל הדרגים".
^ סטרטוקרוזר במלחמת יום הכיפורים
את השבוע האחרון לפני מלחמת יום הכיפורים בילה יוגב בסיני, בצלילות בראס מוחמד, כאשר שום סימן אינו מעיד על העומד להתרחש. רק כאשר חזר מן החופשה הבין כי יש אפשרות שמשהו עומד להתפתח. "למרות השאננות הגדולה, הרי שגורמים מסוימים בצה"ל בכלל ובחיל- האוויר בפרט לא הופתעו ונערכו לקראת המלחמה", משחזר יוגב, "כבר בבוקר יום שישי ה-5 באוקטובר נקראתי בדחיפות לבסיס וקיבלתי פקודה לצאת למחרת באור ראשון, בדממת אלחוט, למשימה שתכליתה פיזור פקודות תגובה למתרחש בצד האויב".
הנחיתה הראשונה הייתה באל-עריש, מקום בו שלוש שנים לפני-כן עבר יוגב את החלק הראשוני של קורס- הטיס במטוסי הפוגה. לאחר מכן המריא יוגב אל בסיס בלוזה, שדה- תעופה בצפון סיני שנודע כבוגדני מבחינת היפוך כיווני הרוחות שבו. משם המשיך לביר גפגפה, הלא היא רפידים, שם גם היה עד לאירוע דרמטי. " אני חושב שהרבה אנשים לא יודעים על כך, אבל בשעה שתים- עשרה, שעתיים לפני פרוץ המלחמה, הוזנקו שני מטוסי יירוט מרפידים ויצרו מגע עם מטוסים מצריים, אולם קיבלו פקודה חד-משמעית לנצור אש ולנתק מגע! כיום, כאשר ידועה השתלשלות העניינים אני משייך את זה להתנהלות המדינית מול האמריקאים ולכך שגולדה לא רצתה להצטייר כמי שפתחה ראשונה במלחמה".
יוגב המשיך לראס סודר ואבו רודס ומשם המריא לשדה האחרון - שארם אל-שייך משם היה אמור לשוב לבסיס היציאה במרכז הארץ. "טסתי נמוך להנאתי על קו החול, משמאלי חצי האי סיני ולימיני מפרץ סואץ והנה אני מגיע לראס מוחמד, הקצה הדרומי של חצי האי סיני, מקום נפלא לצלילות, שם ביליתי אך לפני שבוע בחופשת ראש השנה. ביצעתי פנייה חריפה עם הפלת כנף, כדי להתבונן בנפלאות האלמוגים ולהמשיך לנחיתה בשארם אל-שייך, השעה הייתה 00:14 ביום שבת, 6 באוקטובר 1973".
כאשר הנמיך יוגב לכיוון שארם וגלגליו אך נגעו במסלול, פרצה מלחמת יום הכיפורים.
מאתר חיל-האוויר
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
נערך לאחרונה ע"י יוסיפון בתאריך 04-09-2005 בשעה 16:59.
|