במקומות שונים פורסמו תמונות רבות מטוסים רבים שנפגעו על ידי חיל האוויר והתרסקו בשטח שצה"ל שלט בו, או נתפסו בבסיסי חיל האוויר המצרי בסיני.

מן הסתם חלקם נחקרו - בוודאי סוחוי 7, אולי מי-6 ואחרים. אני מניח שחלקים שונים - כולל מנועים, הועברו לבדיקה ובחינה.

הרבה שרידים שימשו כאנדרטאות בבסיסי חיל האוויר השונים, ובמחסן של טרנר יש דוגמאות.

שאלותי:

היכן רוב השרידים היום?

האם יש תיעוד של מחקר הכלים הללו שהותר לפרסום עם חלוף השנים? (אני מניח שמחקר ח"א על מיג 21 לא אמור להיות סודי היום, 39 שנה לאחר הגעת המיג העיראקי)

מה עלה בגורלם של המטוסים המפורסמים יותר, 2 מיג 17 סוריים, מיג 21 עיראקי, מי 8 שהוטס מסיני לארץ במלחמת יוה"כ? האם באמת הועברו כולם לארה"ב?

אשמח לדעת מה התשובות לשאלות אלה, ואם למישהו יש מזכרות ממטוסים אלה, לראות תמונותיהם או מידע עליהם.

חלק מן המטוסים הללו הועברו למדינות ידידותיות כמו ארה"ב לבחינה והערכה, ואולי אף לשם ביום אוייב.

כך היה לגבי המי-8 ולגבי המיג-21, רק שבמקרה האחרון - ישראל קבלה אותו (או אחר) חזרה למוזיאון.

את המי-8 מכרו, בעיקר כי למצרים הפריע שהוא עומד במוזיאון (אולי כי הוא היה במצב טיסה, והמטוסים שלנו, במוזיאון שלהם - בכר לא?) ובכל אופן גרפו עליו איזה מיליון דולר.

חלקים אחרים אכן שימשו לאנדרטאות שונות - הטופולב במגידו, מיג אחד תקוע בחצור וזנבות שונים הגיעו למוזיאון לאחר שנאספו מביסנ"מ בהרצליה.

איני יודע עם יש עוד, ובטח כמה סוחרי מתכת התעשרו מהם. סה"כ - לא כולם הצדיקו מאמץ מיוחד באיסוף.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

הזכרתם הריסות מטוסי אויב ונזכרתי בתמונה שראיתי מלפני שנים
צולמה ב- 88 - ונחרטה לי בזיכרון.
חזרתי אליה עכשיו וקראתי את הכתבה שצמודה לתמונה וראו מה מצאתי שם:







האם זה הפתרון לשאלה של יונתי מהאשכול הכבד ההוא?
קצת קשה לי להאמין אם אני זוכר הכוורות שלהם נראו קצת אחרת.
אבל אולי בכל זאת כי כל הפרמטרים קצת מתאימים.
אגב מה עושים עם שרידים כאלו בשיטחי אש ? מטרות ?

אך הכוורת שלו היא צרפתית ולא רוסית (הכוורות הרוסיות בעלות חרטום מחודד).
חבל.

אני נוטה לכיוון ווטור, לגבי המימצא מרמה,ג. אגב, אצל מי הכוורת נמצאת כעת?

נניח והיינו מוציאים מכוורת כזו את הצינורות ומשאירים רק את המעטפת?
מה היה מתקבל ?
הבעיה זה שיש פיילון - אוף

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

יש לי זכות ראשונים על ההצעה של הווטור באשכול ההוא.
אבל אם נסיט לכאן את הדיון ההוא (אין לנו ברירה כבר)
לכוורת שיונתי מצא יש מעיין זיזים/תפסנים בצדדים שלא ראיתי בתמונות ההם שהבאתי של הווטור.
ונראה ששלפו החוצה את התעלות של הרקטות מהכוורת - זה אפשרי בכלל ? בלי לפגום בכוורת.
מי יכול לעשות את זה בתנאי שדה? (סוחרי מתכות)

שטחיי האש ברמת הגולן מלאים ב"הפתעות" כגון אלו פשוט בגלל שהם אינם נגישים לציבור והרבה מקומות גם אינם נגישים לחיילים.
בדגש מעט שונה, שטחי האש הם במקרים רבים שמורות הטבע המדהימות והפראיות ביותר שכן רגל או רכב כמעט ולא דורכת בהם. צריך לזכור ששטח האש מכיל אזורים בהם מתאמנים פיסית ונוסעים בהם, אזורים בהם מוצבות המטרות (בעיקר בשטחי אש לטנקים) אליהם כמעט ולא מגיעים ואזורי בטיחות לנתירים אשר במקרים רבים אסורים לכניסה כלל.
דווקא המי-8 בתמונה אינו בשטח אש או שטח חשוד במיקוש אלא באזור מרעה מגודר. מעט דרומה משם אני מכיר שרידים של סקיהוק המפוזרים על שטח רחב שרובו חשוד במיקוש, את הזנב הפכו לאנדרטה מאולתרת אשר נמצאת כיום במיקום שאולי תריסר אנשים מכירים.

טל

צפונית לתל חזקה, על גבול שטח שחשוד במיקוש, שברי עייט ואנדרטה: "סרן ישראל רוזנבלום, טייסת 115". השטח אמנם אינו סגור לציבור, אולם הכניסה אליו מעט בעיתית, שכן היא מאוד קרובה לגדר המערכת. אני "גיליתי" את האנדרטה במילואים באפריל 2003, בזמן שעשיתי סיור שטח עם הג'יפ.

הייתה אנדרטה צפונית מערבית לחזיקה ליד ברוש בודד.
אם זכרוני אינו בוגד בי זאת שאתה צילמת נמצאת מאחרי כפר צורימן בקצה דרך ללא מוצא מאחרי גדר ממזרח לדרך. אבל היה שם חלק הרבה יותר גדול של המטוס (בשנות השמונים לפחות)

בערך כאן (החץ נעלם אבל הכוונה בחיבור בין התנ"ט לכביש במרכז התמונה):

טל

בהחלט אינם המקוריים.