26-08-2005, 20:58
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.08.05
הודעות: 51
|
|
חבר יקר
אני באופן אישי מבין לליבך, איני מבין מדוע החלטת להשאר אנונימי כי אין בך מה להתבייש ועליך להראות לכולם מי אתה. גם אני ( שמח ) לומר שכן גם אני לא אהבתי את בית הספר ואת השכבה, גם אני לא הייתי מבין המקובלים או מבין אלו עם חברים. תמיד הרגשתי שאכן ההצלחה שלי עם בנות טובה יותר מבנים ( מבחינת חברות ודיבור ) אך שוב לא יצא לי להיות עם בחורה עדין ולא יצא לי לצאת למסיבות עם כולם או לצאת עם בחורות לבד. אני מניח שאנשים אחרים מהשכבה לא ראו בי כמישהו כמוהם או בנות ראו בי כמציאה, ואני אישית ועל כך אני מצטער לא לקחתי את היוזמה והרצון לנסות משהו.
מאז שהתחלתי ללמוד דברים שקשורים לביטוי עצמי ורוחניות והתמדה נכונה ראיתי דברים באופן שונה, יצאתי עם יותר בטחון, לא עניינו אותי הדברים הקטנים של להיות בעל 20 חברים, לצאת למסיבות אם אני לא רוצה, או להיות מקובל בקרב הבנות. באותו רגע שהבנתי את כל זה, ראיתי יותר שמחה בלבי, ראיתי יותר בנות נכנסות לחיים שלי, ראיתי יותר אנשים שיכולתי לתקשר איתם. אבל עדין לא רציתי את זה, רציתי משהו גדול יותר ובעל ערך.
הורי גרושים ועברתי לגור עם אבא שלי בגבעתיים, לא הכרתי אף אחד, לבד בחדר כמעט כל יום חוץ מכאשר התחלתי לעבוד. אני לא לומד יותר כך שחברים מהשכבה לא הייתה אפשרות להשיג. אבל כן השגתי דבר אחר טוב יותר מהכל, השגתי שלווה, השגתי ידע וחוכמה, השגתי תבונה.
אני הולך לעבודה ואני רואה אותי מתקשר כמעט עם כל בן אדם שמגיע לסניף, עם כל עובד אחר שאני מדבר בשמחה ואוהבים אותי ואני אותם, בנות שמסתכלות ורואות בי כמציאה. הכל כי הבנתי מה המטרה שלי, ולא יחסתי לך חשיבות. כאשר וויתרתי על זה ולא חשבתי על זה ולא עשיתי מזה עניין גדול אז הדברים החלו לרוץ לבד מבלי שעשיתי כלום, כיון שהייתי רגוע יותר ומבין יותר.
בנוגע לצבא, אינך צריך לעשות משהו גדול על מנת להיות חשוב, השאלה האמיתית היא, האם אתה מאמין שאתה חשוב לעצמך או לאחרים. אתה תמיד צריך להיות בשביל עצמך בראש ובראשונה ולחיות את החיים כפשוטים והכל למענך ולמען נשמתך. אל תסתכל אם אחרים גאים בך, אל תסתכל אם עשית משהו גדול לאחרים, תסתכל אך ורק אם אתה גאה בעצמך ואם אתה עשית משהו גדול בעיניך. ברגע שאתה תאהב את עצמך ותהיה גאה בעצמך, אחרים לא יוכלו לעשות דבר מה חוץ מלאהוב אותך גם.
הצבא זה עוד שלב בחיים, העולם בו אנו חיים מכיח אותנו לעשות צעדים שונים שלא תמיד מקובלים עלינו אך עלינו לעשותם כי אחרת נשלם בדרכים שאיננו רוצים, ידענו שמכשולים אלו יגיעו עוד לפני שהגענו לעולם והיינו מוכנים לעבור אותם ולכן אנו כאן בין החיים. אל תחשוב על העתיד ואל תחשוב על הצבא, תחשוב על ההווה, יש לך עוד שנה לחיות לפני הצבא והצבא גם כאשר יגיע יהיה רק עוד שלב כחלק ממך ואין לך על מה לפחד. בדיוק כמו הבית ספר שבו אתה לומד מדי יום במשך 12 שנה כך גם הצבא במשך שלושה שנים אתה תלמד, ותעבוד בו זמנית, שלב מעבר. ואחרי צבא יהיו לך אינספור שנים לעבוד ולחיות והכי חשוב ללמד אחרים.
אתה מבין את סרגל השלבים? אתה נוצר, מקבל מכולם הכל, מגיע לבית הספר מתחיל ללמוד ולהתקדם לבד, מגיע לתתיכון ומתחיל לעבוד בעצמך להשגים, מגיע לצבא ולומד ועובד בוא זמנית ואחרי זה נותרה לך רק עבודה טובה ומחייה ולימוד אחרים כמו שאתה למדת.
קבל כל שלב בחיים וכל דבר שאתה עושה והחיים שלך יהיו טובים יותר מכל דבר אחר רק אם תקבל אותם.
דרך צלחה רון.
|