23-08-2005, 23:26
|
|
|
חבר מתאריך: 08.08.05
הודעות: 163
|
|
מקבלת. ברשותך אענה לך ל-ORI ול- SAM ביחד.
אתחיל בהגדרת הסוגיה שוב:
האם כוחם של המתנחלים מתברר כהרבה פחות גדול משנדמה היה קודם ( ההר הוליד עכבר)?
הכוונה לדימוי הכוח בעיני הציבור מחד, ובעיני המתנחלים עצמם, מאידך.
נקודה שניה היא כמות הכוח הממשי, והגדרתו.
הייתי אומרת שכוח המתנחלים (בכמות זו או אחרת) מתבסס על כמה גורמים: השפעה פוליטית - תמיכה של הקובעים בשלטון. השפעה פסיכולוגית - אמונתם ונחישותם, ואהדת הציבור בשל כך.
ותרומה ממשית למדינה (בטחונית, מדינית, כלכלית וכ').
בואו נבחן אם שלושת הגורמים הללו התחזקו או נחלשו לאחר ההתנתקות.
מבחינת השפעה פוליטית נראה שהמתנחלים נחלשו. התומך העיקרי שלהם היה תמיד אריק שרון, שמבחינתם עבר עתה למחנה האוייב.
ביבי הוא משענת קנה רצוץ, לכל הדעות, שכן הוא שבשבת שמנצל מצבים, רוקד על הדם, אבל כשמגיע שעת ההכרעה הוא נסוג (חברון).
האם אפשר להסתמך על מסה של פוליטיקאים שתמכו בעבר? ספק רב.
נעבור להשפעה הפסיכולוגית.
אמנם יש מס שפתיים בעיתונות על ההתאפקות של המפונים וכ', אבל (אני מדברת על השפעה פסיכולוגית ולא דווקא אמת שקשה לדעת אותה) הרושם הוא שרבים סבורים שזה נבע מחולשה
ושלא היתה להם ברירה בעצם.
אני חושבת שאם נוסיף לכך את קטעי ההתפרעות, אפשר לומר די בודאות שהמתנחלים איבדו הרבה יוקרה מבחינת השפעה פסיכולוגית. אמונתם הבלתי מתפשרת הוכחה כעורבא פרח, וכנ"ל גם נחישותם. בפועל לא היתה הצטרפות המונית של חיילים מסרבים, והתקוות כאן לא התממשו.
ולגורם האחרון: התרומה הממשית של המתנחלים.
אתה, UINOAM טוען (1) שגורמי ביטחון טוענים שתהיה הסלמה לאחר הפינוי.
זה דבר שכרגע הוא בבחינת תחזית, ואולי גם כאן ההר יוליד עכבר.
מצד שני אפשר לטעון שגם כשהישובים היו, לא היתה רגיעה, והם שימשו סמרטוט אדום וליבו את השנאה ואת האלימות.
שאר הסעיפים שציינת אינם רלוונטים לנושא. הם מנסים להסביר אולי את הכישלון, לשלול את צדקת הפינוי בכלל, לבקר את הדיווח עליו וכ', אבל אינם נוגעים לתוצאה במציאות. בסדר, אז אבו מאזן הוא ערפאת דה לה שמטה, אז מה? טענה זו אינה מעלה ואינה מורידה בקשר לכוח המתנחלים לפני הפינוי ואחריו.
ואתה ORI טוען שהמתנחלים אף פעם לא היו חזקים משאר הציבור ולא חשבו כך. אבל כשאתה אומר שרובם האמינו ששוה להיאבק מפני שרוב הציבור תומך בהם ולא באתרוג (ומכאן הדרישה למשאל עם) יש כאן סתירה, מה עוד שאתה בעצמך מגדיר את תוצאות המאבק ככשלון. כי מסתבר שלא היה להם רוב תומך בעם לפני כן, ועוד פחות לאחר הכשלון, שחשף כנראה את מעמדם האמיתי. גם דבריך על דמוקרטיה חולה נשמעים לא מבוססים מאחר וההמונים דווקא הזדהו עם הצבא והחלטת הממשלה. (בגידתו של שרון היא ענין מפלגתי פנימי של הליכוד. אל תבחרו בו שוב)
אני אישית בהחלט מזדהה עם תשוקתך לראות את אריק שרון מועף מכל עמדת השפעה.
לגבי מה שאתה אומר SAM , צריך לשאול האם הקבוצה האידיאולוגית הנחושה "שידעה לנצל את חולשת המערכת" כדבריך, קיבלה מהמדינה הרבה מעבר למשקלה הסגולי, הרבה מעבר לתרומתה, והרבה מאד התעלמות ממעשים שלא יעשו. צריך לשאול אם מצב זה ימשך עתה לאחר הכישלון.
האם לדעתך תוכל קבוצה קטנה זו להמשיך "לנצל את חולשת המערכת" או שהחגיגה תיגמר?"
טרם קראתי את דבריך האחרים בלינק שנתת, ואשמח להגיב במידה ויהיה לי מה לומר.
תודה לשלושתכם על תגובותיכם.
|